ליאת אלבלינג
ליאת אלבלינג (נולדה ב-1980) היא אמנית וצלמת ישראלית[1]. זוכת פרס ליאון קונסטנטינר לשנת 2011 (יחד עם האמנית עילית אזולאי)[2]. היא חיה ויוצרת בתל אביב. ביצירתה היא עוסקת בבניית מרחבים ארכיטקטוניים וצילומם, כחלק מחקירת החלל הביתי והתווך שבינו לבין התהוות הדימוי הדיגיטלי.
לידה |
1980 (בת 44 בערך) רמת גן, ישראל |
---|---|
לאום | ישראלית |
מקום לימודים |
|
תחום יצירה | צילום |
פרסים והוקרה |
|
http://www.liatelbling.com/ | |
ביוגרפיה
עריכהאלבלינג נולדה ב-1980 ברמת גן. ב-2004 היא החלה ללמוד במכללה האקדמית בית ברל, ולאחר שנה עברה לבית הספר מנשר לאמנות אותו סיימה ב-2009 בהצטיינות. לאחר מכן השתתפה בתוכנית עמיתים בעלמא בית לתרבות עברית, בתל אביב-יפו.
משנת 2011 אלבלינג מרצה לצילום ולאמנות במדרשה לאמנות, מכללת בית ברל. היא לימדה במוסדות אקדמיים שונים, בהם המחלקה לאמנות רב–תחומית, מכללת שנקר, רמת גן; בית הספר לצילום מוסררה, ירושלים ומכללת מנשר לאמנות תל אביב.
ב-2018, אלבלינג הוציאה לאור את הספר “As Good As Real"[3].
עבודותיה
עריכהיצירותיה של אלבלינג הוצגו בגלריות ומוזיאונים בישראל ובעולם, ובין היתר במוזיאון רמת גן לאמנות (2011), מוזיאון תל אביב לאמנות (2011, 2017), מוזיאון חיפה לאמנות (2012), גלריה כשר פוטמקין, ניו יורק (2014), גלריה ג׳ולי מ., תל אביב (2015), גלריה ארטלי, אנטוורפן (2016), גלריה קתרין אדלמן, שיקגו (2017) וגלריה רוזנפלד, תל אביב (2018).
עבודותיה מוצגות באוספים מוזיאליים, כגון אוסף נלסון אטקינס, קנזס סיטי; מוזיאון לאמנות רות ואלמר ולין, ניו יורק; אוסף מוזיאון תל אביב לאמנות; אוסף START - סרג׳ תירוש; וכן באוספים פרטיים[4].
חברי ועדת פרס קונסטנטינר בו זכתה ב-2011 כתבו כי היא מייצרת בעבודותיה שיבוש מרחבי שמדגיש את המתח שבין צילום לזיכרון. לדבריהם, היא מצלמת מבנים אדריכליים, נופים או מצבים בין־אישיים ומוסיפה ומשנה בהם פרטים משמעותיים, כך שהאשליה הצילומית שנוצרת שומרת לכאורה על העקרונות של חומר הגלם המקורי, אך מטילה ספק בתכניו הבסיסיים ובפונקציונליות שלו[5].
תערוכות יחיד
עריכה- 2009 כל המקומות הנפלאים ההם, גלריה מרכז ההנצחה, קריית טבעון[6]
- 2011 חלקים, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן[7]
- 2011 I'm coming home, גלריה אינדי, תל אביב[8]
- 2011 תערוכת פרס קונסטנטינר לצילום, מוזיאון תל אביב לאמנות. אוצרת: נילי גורן
- 2012 אפור בטון, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
- 2013 התקפות על צילום, גלריית האוניברסיטה הפתוחה, רעננה. אוצר: רון ברטוש
- 2015 דברים כשלעצמם, גלריה ג'ולי מ, תל אביב[9]
- 2016 קרוב מתמיד, גלריה Artelli, אנטוורפן, בלגיה[10]
- 2017 הצעות לאי סדר, גלריה קת׳רין אדלמן, שיקגו, ארה״ב[11]
- 2019 פנימה, גלריה רוזנפלד, תל אביב. אוצרת: מיה פרנקל טנא
- 2022 עַד דָּק, הגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון[12] אוצרת: רוית הררי
פרסים ומלגות
עריכה- 2011 פרס ליאון קונסטנטינר לצילום, מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2013 פרס בחירת הפטיש של סות׳ביס[13], יריד צבע טרי, תל אביב
- 2022 - פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית[14]
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ליאת אלבלינג
- ליאת אלבלינג באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ליאת אלבלינג באתר של גלריה רוזנפלד
- גדעון עפרת, מדוע ליאת אלבלינג היא אמנית מצוינת, המחסן של גדעון עפרת.
הערות שוליים
עריכה- ^ Bio & Cv, Liat Elbling (באנגלית)
- ^ עילית אזולאי; ליאת אבלינג / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il
- ^ As Good as Real, Liat Elbling (באנגלית)
- ^ חגי כנען, חדר הבן והבת, באתר www.liatelbling.com
- ^ פרסי מוזיאון ת"א יוענקו בטקס פתיחת האגף החדש, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ כל המקומות הנפלאים ההם | אורית רף, יאיר ברק, ליאת אלבלינג, באתר ספרייה ומרכז הנצחה קריית טבעון
- ^ הדס רשף, ראיון ברזולוציה גבוהה – שיחה עם ליאת אלבלינג, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ אינדי גלריה שיתופית לצילום - PDP - #7 | ליאת אלבלינג | I'm Coming Home
- ^ עוזי צור, ליאת אלבלינג הגשימה לי חלום קטן, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
- ^ Liat Elbling, artellieditions (באנגלית)
- ^ Liat Elbling: Proposals for Disorder, Catherine Edelman Gallery (באנגלית)
- ^ חגית פלג רותם (2022-08-17). "ליאת אלבלינג חוזרת וחוזרת וחוזרת הביתה". מגזין פורטפוליו. נבדק ב-2022-08-21.
- ^ הוכרזו הזוכים בפרס יגאל אהובי וב"בחירת הפטיש" ביריד צבע טרי, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ הוכרזו הזוכים והזוכות בפרס משרד התרבות בתחומי האמנות הפלסטית 2022, באתר ערב רב Erev Rav