ליבונית

שפה

לִיבוֹנִית (līvõ kēļ נקראת גם ליווית) היא שפה נכחדת ממשפחת השפות האוראליות אשר דוברה בפי העם הליבוני, כיום נמצא בצפון-מערב לטביה. לשפה דמיון רב לאסטונית.

ליבונית
līvõ kēļ
מדינות לטביה (ליבוניה)
אזורים מזרח אירופה
דוברים פחות מ-200
שפת אם 0
כתב אלפבית לטיני
משפחה

אוּראלית

פינו-אוגרית
פינו-בלטית
ליבונית
לאום אף אחת
ארגון אף אחד
מוסד אין
קוד שפה liv עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 liv עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הליבונית נחלקת לשני ניבים, הניב המערבי המכונה 'ניב יושבי החוץ', והניב המזרחי המכונה 'ניב הדייגים'. השפה מתועדת במילון של קטונן, ומתוכה כ-3000 מילים הן מתוך הלשון הלטבית.

מילים ליבוניות נרשמו על ידי שלצר ב-1771. הטקסט הרצוף הקדום ביותר בליבונית הוא תרגום האוונגליון של מתי מ-1863, בין שתי מלחמות העולם הופיעו בליבונית כמה תרגומים, לוחות שנה, וחיבורים אחרים, ביניהם: קובץ שירים של קארל סטאלטה, ספר מקראות של פ. דאמברג, וכתב עת בשם Livli שיצא בהלסינקי.

דובר הליבונית האחרון, ברמת שפת-אם, נפטר ב-2007. קיימים עוד כמה עשרות דוברי ליבונית ברמת שפה שנייה בלטביה. משנת 2005 ניתן ללמוד ליבונית באוניברסיטת לטביה, כחלק מן הניסיון להחיות את השפה. דוברי ליבונית הוכרו בלטביה כמיעוט אתני.

אותיות השפה רומזות בעיקר על אותיות הלטבית והאסטונית: Aa, Āā, Ää, Ǟǟ, Bb, Dd, Ḑḑ, Ee, Ēē, Ff, Gg, Hh, Ii, Īī, Jj, Kk, Ll, Ļļ, Mm, Nn, Ņņ, Oo, Ōō, Ȯȯ, Ȱȱ, Õõ, Ȭȭ, Pp, Rr, Ŗŗ, Ss, Šš, Tt, Țț, Uu, Ūū, Vv, Zz, Žž

פונמות בליבונית
סדקי וילוני חכי מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי ɲ n m
סותם g k ɟ c d t b p
חוכך h ʒ ʃ z s v f
מקורב
(צדי)
j
ʎ l
רוטט rʲ
* - תוספת פונמה בהתאמה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ליבונית בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.