לין רמזי

במאית, תסריטאית ומפיקת קולנוע סקוטית

לין רמזיאנגלית: Lynne Ramsay; נולדה ב-5 בדצמבר 1969) היא במאית, תסריטאית ומפיקת קולנוע סקוטית.

לין רמזי
Lynne Ramsay
לידה 5 בדצמבר 1969 (בת 54)
גלאזגו, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • אוניברסיטת נפייר אדינבורו
  • National Film and Television School עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולדה בגלאזגו בשנת 1969 למשפחה ממעמד הפועלים. הוריה היו חובבי קולנוע וחשפו אותה מגיל צעיר לסרטים מן הקולנוע ההוליוודי הקלאסי[1].

העניין שלה באמנות החל בצילום סטילס, כצעירה התנסתה בצילום ופיתוח בחדר חושך. למדה צילום במכללת נאפייר באדינבורו (היום אוניברסיטת נאפייר). בין השנים 1992–1995 למדה בימוי וצילום בבית הספר הלאומי לקולנוע וטלוויזיה בביקונספילד, אנגליה[2].

קריירה

עריכה

במרבית סרטיה, מעורבת רמזי בכל שלבי ההפקה, היא כותבת את התסריט ושותפה בליהוק, בבחירת הלוקיישנים ובעיצוב התלבושות[3]. מאפיינים בולטים של יצירתה כוללים עיסוק בתמות של אובדן הילדות, מוות וזיכרון. כמו כן, במרבית סרטיה קיים מיעוט בדיאלוגים[4]. מרבית מסרטיה באורך מלא הם אדפטציות קולנועיות של ספרים או סיפורים קצרים[5].

סרטים קצרים

עריכה

בשנת 1996 יצרה רמזי את סרטה הקצר הראשון "מיתות קטנות" (Small Deaths) כסרט הגמר שלה בלימודי הקולנוע. רמזי שימשה במאית, תסריטאית וצלמת בסרט. הסרט זכה בפרס חבר השופטים לסרט הקצר בפסטיבל קאן באותה שנה[6].

בסרטה משנת 1997 "להרוג את היום" (Kill The day) מתמקדת בסיפורו של אסיר משוחרר המתמודד עם התמכרות להרואין. הסרט זכה בפרס השופטים בפסטיבל הסרטים הקצרים קלרמונט-פראנד בצרפת[7].

רמזי זכתה פעם נוספת בפרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, על סרטה "איש הגז" (Gasman) משנת 1997. עלילת הסרט מתרחשת בגלאזגו של שנות ה-70 ומתארת ילדה צעירה שמגלה במהלך מסיבת חג מולד כי לאביה שני ילדים מאישה אחרת[8].

סרטה הקצר הבא של רמזי הוא "שחיין" (Swimmer) משנת 2012. הסרט הוזמן על ידי חברת ההפקה "BBC Films" והוועד המארגן של המשחקים האולימפיים בלונדון. זהו סרט בשחור לבן שמתאר שחיין צעיר שלא התקבל לנבחרת הבריטית לאולימפיאדה חרף אימוניו הרבים. השחיין צולם בעודו שוחה במגוון מקורות מים כגון נהרות ונחלים, על רקע נופים המאפיינים את בריטניה[9][10]. הסרט זכה בפרס באפט"א לקולנוע לסרט הקצר בשנת 2013.

בשנת 2019 יצרה את הסרט התיעודי הקצר "בריז'יט" שמתעד שיחה בינה לבין הצלמת והיוצרת בריז'יט לקומב[11][12].

סרטים באורך מלא

עריכה

מלכודת עכברים

עריכה

סרטה הראשון באורך מלא של רמזי הוא "מלכודת עכברים" (Ratcatcher) בשנת 1999. בסרט מתוארים מספר שבועות בחייו של ילד בן 12 בשכונת עוני בעיר גלאזגו בתקופת שביתת העירייה, לאחר שחברו הטוב נהרג בטעות לאחר משחק בתעלת מים הסמוכה לשכונה.

בצאתו היה "מלכודת עכברים" הסרט הסקוטי השני באורך מלא שבוים על ידי אישה[13].

בסרט בוחנת היוצרת כיצד עוני והזנחה משפיעים על חייהם והתפתחותם של ילדים. כמו כן עוסקת בנושאים כגון עולמם הפנימי של ילדים, אכזריות וטוב לב. למקומות שבהם מתרחשת היצירה יש חשיבות עלילתית והם מהווים סמלים בתהליכים נפשיים ופנימיים שעובר הגיבור. רמזי משלבת בסרט היבטים מזרם הקולנוע הבריטי החופשי (Free Cinema), וכן מן הקולנוע הריאליסטי[14][15].

מורברן קאלאר

עריכה

בשנת 2002 יצא לאקרנים סרטה השני באורך מלא של רמזי, "מורברן קאלאר" (Morvern Callar). בסרט מבוסס על ספר באותו שם מאת הסופר הסקוטי אלן וורנר[13]. עלילת הסרט מתמקדת בצעירה סקוטית העובדת כקופאית בסופרמרקט המקומי בעיירה קטנה, שלאחר התאבדותו של בן הזוג שלה, מחליטה להוציא לאור את הספר שהותיר אחריו ויוצאת למסע גילוי עצמי בסקוטלנד ובספרד. בין התמות המרכזיות ביצירה נכללות חוסר שייכות, תלישות, גיבוש זהות אישית, התמודדות עם אובדן ואבל, וכן חוויות של נדידה ומסעות[13].

חייבים לדבר על קווין

עריכה

סרטה הבא באורך מלא של רמזי הוא "חייבים לדבר על קווין" (We Need To Talk About Kevin), שיצא לאקרנים בשנת 2011. הסרט מבוסס על ספרה של ליונל שרייבר באותו שם[16]. בסרט מתואר סיפורה של אווה, אם שבנה ביצע טבח בבית הספר התיכון שבו למד. עלילת הסרט עוברת לסירוגין בין חייה של אווה לאחר הטבח והשלכות המעשה על חייה, לבין האירועים שקדמו לטבח והובילו אליו[17].

לאחר הצלחתו של "חייבים לדבר על קווין", רמזי יועדה לביים את המערבון "לג'יין יש אקדח" (Jane Got A Gun) משנת 2015, אולם בשל חוסר הסכמה עם מפיקי הסרט התפטרה יום לפני תחילת הצילומים. לאור פרישתה עזבו את ההפקה גם השחקנים ג'וד לאו ומייקל פסבנדר[18][19].

יום נפלא

עריכה

סרטה של רמזי משנת 2017, "יום נפלא" (You Were Never Really Here) מבוסס על נובלה של הסופר האמריקאי ג'ונתן איימס. בסרט מסופר סיפורו של ג'ו, בלש פרטי המתמודד עם פוסט טראומה, אשר נשכר לאתר את ביתו הקטינה של סנאטור שנמכרה לזנות[3]. הסרט נשלח לפסטיבל קטן לפני השלמתו, עריכת הסרט הסתיימה ימים ספורים לפני הקרנתו הפומבית הראשונה בפני קהל במהלך הפסטיבל[20]. הסרט זכה בפרס התסריט והשחקן הטוב ביותר בפסטיבל קאן.

פילמוגרפיה

עריכה

סרטים קצרים

עריכה
  • Small Deaths (1996)[21]
  • להרוג את היום (1997)
  • איש הגז (1997)
  • שחיין (2012)
  • בריז'יט (2019)

סרטים באורך מלא

עריכה
  • מלכודת עכברים (1999)
  • מורברן קאלאר (2002)
  • חייבים לדבר על קווין (2011)
  • יום נפלא (2017)

פרסים

עריכה
 
לין רמזי כחלק מחבר השופטים בפסטיבל קאן בשנת 2013 (רביעית משמאל)

רמזי זכתה בפרסים שונים על יצירתה לאורך השנים[22]. זכתה מספר פעמים בפרסים בפסטיבל קאן, בשנת 1996 זכתה בפרס חבר השופטים על סרטה הקצר הראשון "מיתות קטנות", בשנת 1998 זכתה פעם נוספת בפרס זה על סרטה הקצר "איש הגז". בשנת 2000 זכתה בפרס באפט"א לסרט הביכורים הטוב ביותר של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי על סרטה הראשון באורך מלא, "מלכודת עכברים". סרטה "חייבים לדבר על קווין" היה הסרט הבריטי היחיד שהיה מועמד לפרס דקל הזהב[23]. בשנת 2011 זכתה בפרס הבימוי על סרטה "חייבים לדבר על קווין" בפסטיבל פרסי הקולנוע הבריטי העצמאי[24]. כמו כן זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2011 בפסטיבל הסרטים של לונדון על "חייבים לדבר על קווין"[25].

בשנת 2019 סרטה "יום נפלא" היה מועמד לפרס באפט"א לסרט הבריטי הטוב ביותר[20] וזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לין רמזי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ The Journey – Lynne Ramsay interview, BAFTA, ‏2020
  2. ^ Lynne Ramsay, IFFR Festival 2021
  3. ^ 1 2 Miranda Sawyer, Director Lynne Ramsay: ‘I've got a reputation for 'being difficult, The Guardian, ‏2018
  4. ^ Early Shorts From Famous Directors: Lynne Ramsay, Watersprite Film Festival, ‏2018
  5. ^ A beginner’s guide to the films of Lynne Ramsay, Little White Lies
  6. ^ Festival de Cannes 1996, Cannes Film Festival
  7. ^ Festival Archives, International Short Film Festival Clermont-Ferrand
  8. ^ Tanya Farley, Gasman (1998), Sense Of Cinema, ‏2016
  9. ^ Immersive Images - The Swimmer, British Cinematographer
  10. ^ Swimmer, BBC Film
  11. ^ Brigitte (2019), IMDb
  12. ^ Sarah Spellings, A Famous Photographer Steps in Front of the Camera, The Cut, ‏2019
  13. ^ 1 2 3 Kristine Robbyn Chick, Beyond the Margins: Lynne Ramsay’s Ratcatcher (1999) and Morvern Callar (2002), Miranda [Online] 12, 2016
  14. ^ Stuart C. Aitken, Poetic child realism: Scottish film and the construction of childhood, Scottish Geographical Journal 123, San Diego State University, עמ' 68-86
  15. ^ Annette Kuhn, Cinematic Experience, Film Space and the Child's World, Canadian Journal of Film Studies 19, 2010, עמ' 82-98
  16. ^ Suffocated by Motherhood, and a Child Whose Hold Still Lingers, New York Times, ‏2011
  17. ^ Sean Desilets, World-Hating: Apocalypse and Trauma in We Need to Talk about Kevin, Humanities 6, 2017
  18. ^ ארז דבורה, "לג'יין יש אקדח": לנטלי פורטמן יש בלגן, באתר ynet, 8 באפריל 2016
  19. ^ אורון שמיר, "לג'יין יש אקדח": פלא שיצא מזה סרט, באתר הארץ, 8 באפריל 2016
  20. ^ 1 2 You Were Never Really Here - Trivia, IMDb
  21. ^ Lynne Ramsay, IMDb
  22. ^ Lynne Ramsay - Awards, IMDb
  23. ^ Lynne Ramsay, Festival De Cannes
  24. ^ Winners and Nominations - The Awards 2011, British Independent Film Awards
  25. ^ BFI London Film Festival 2011, BFI London Film Festival