לנר ולבשמים

לנר ולבשמים הוא פיוט החתום באקרוסטיכון המיועד למוצאי שבת, שנכתב על ידי הרב סעדיה בן יוסף, מיהודי תימן במאה ה-17.

לנר ולבשמים
לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה, אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס יַיִן לְהַבְדָּלָה סֹלּוּ דְּרָכִים לִי פַּנּוּ לְנָבוֹכָה, פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה עֵינַי אֲנִי אֶשָּׂא אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף, מַמְצִיא צְרָכַי לִי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה דֵּי מַחְסוֹר תֶּן לִי מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ, כִּי לַחֲסָדֶיךָ אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה יִתְחַדְּשָּׁה גִּילִי טַרְפִי וְטוֹבָתִי, תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי מַכְאוֹב וּמַאְפֵלָה הִנֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד, יִתְחַדְּשָׁה בָּהֶם שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה

מבנה הפיוט ותוכנו

הפיוט בנוי משישה בתים כנגד ששת ימי המעשה, הפיוט פותח במצוות ההבדלה הכוללת נר בשמים וכוס יין (יבנ"ה), בפיוט מורגש מצוקת המשורר הסובל מ'יגון' 'כאב' ו'מחסור', ומתפלל לשבוע טוב.

פיוט זה נפוץ בעיקר בקרב קהילות עדות המזרח, ויהודי תימן נוהגים לשוררו לפני או אחרי ההבדלה. לפיוט זה לחנים שונים בהם הלחן המפורסם של אביהו מדינה המושר במקאם נהוונד. לחן זה זכה לגרסאות כיסוי של זמרים שונים כמו אורי שבח, ציון גולן ועוד.

לקריאה נוספת

• לנר ולבשמים, בתוך ספר "פתחו את השער" תשע"ח עמודים 104–106.