לשכת פרהדרין

בבית המקדש השני, לשכת פרהדרין (או: פלהדרין) הייתה לשכתו של הכהן הגדול, ששימשה לו למגורים בשבעת הימים שלפני יום הכיפורים. יש המזהים לשכה זו עם לשכת העץ, שלפי הנוסח המקובל במשנה^[1] הייתה בדרום העזרה, ולפי הנוסח שמובא בתלמוד - בצפון.

מיקומה של הלשכה וייעודה עריכה

המשנה הראשונה במסכת יומא, שעוסקת בעבודת יום הכיפורים, פותחת:

"שבעת ימים קודם ליום הכיפורים, מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת הפרהדרין".

— מסכת יומא, פרק א', משנה א'; על פי כתב יד קאופמן.

בתלמוד^[2] מסופר שלכהן הגדול היו שתי לשכות בעזרה:

האחת - לשכת פרהדרין, שבה היה דר הכהן הגדול לפני יום הכיפורים, ובה היה ישן.
השנייה - לשכת בית אבטינס, ובה היה לומד לבצע את חפינת הקטורת, שהיא עבודה קשה מאוד, ועליו לעשותה ביום הכיפורים.

אחת משתי הלשכות הייתה בצפון העזרה, והשנייה בדרומה. התלמוד נשאר בספק איזו מהלשכות הייתה בצפון ואיזו בדרום. הרמב"ם פסק^[3] שלשכת פרהדרין היא בצפון.

זהותה עם לשכת העץ עריכה

המשנה במסכת מידות מתארות את הלשכות שבדרום העזרה, בהן לשכת העץ. לעומת זאת, לגרסת התלמוד הבבלי^[2] ולדעת רוב הפרשנים, לשכות אלו היו בצפון.

וכך לשון המשנה:

"שבדרום - לשכת העץ, לשכת הגולה, לשכת הגזית. לשכת העץ - אמר רבי אליעזר בן יעקב:^[4] שכחתי מה הייתה משמשת. אבא שאול אומר: לשכת כהן גדול הייתה, והיא הייתה אחורי שתיהן,^[5] וגג שלשתן שווה...".

— מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'

היו שזיהו, אם כן, את 'לשכת העץ' - שלפי אבא שאול הייתה לשכת כהן גדול - עם לשכת פרהדרין. כך, למשל, סבר הרמב"ם (המובא לעיל).

באשר לשימושה של לשכת העץ ולשאלה מדוע נקראה כך, היו שסברו (הראב"ד), שהיא הייתה עשויה מעץ. לדעת מפרשים אחרים, לשכה זו הייתה עשויה מאבן, ונקראה כך משום שבה היו מאחסנים את העצים להבערת האש על מזבח העולה.

השם 'פרהדרין' ומקורו עריכה

בתלמוד^[6] מובאת ברייתא, ובה הסברו של רבי יהודה למקורו של שם הלשכה ותיאורו את ההיסטוריה של השם: בתחילה הייתה נקראת "לשכת בלווטי" (ביוונית: βουλευτηζ), כלומר: לשכת שָׂרים ונכבדים. ובתקופת בית המקדש השני, שהכהונה הגדולה הייתה נקנית בכסף, והיו הכהנים הגדולים מתחלפים כמעט בכל שנה והם היו משפצים את הלשכה בהתאם לכבודם - החליפו את שְמהּ ל"לשכת פרהדרין". פרהדרין (ביוונית: παρεδρήι) פירושו פקידי המלך, וכשם שפקידי המלך מתחלפים על ידי המלך בכל שנה - כך הלשכה הייתה מתחלפת בכל שנה כיוון שהכהנים הגדולים היו מתחלפים.^[א]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

ג' אלון, פראירתין: לתולדות הכהונה הגדולה בסוף ימי בית שני, תרביץ י"ג (א), עמ' 1–24; וראו גם תוספות למאמר באותו הכרך, עמ' 69–70.

ביאורים עריכה

^ כך מתפרשת הברייתא לפי הנוסח בדפוס וילנא ובחלק מכתבי היד, שהיו מחליפים אותה. ובחלק מכתבי היד (למשל, כתב יד מינכן 95) נגרס אותן, כלומר את הכהנים עצמם.

הערות שוליים עריכה

^ מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'; וראה להלן.
^ ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד א'
^ ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ה', הלכה י"ז
^ כך בנוסח הדפוסים ובחלק מכתבי היד, אך בכתב יד קאופמן המילים "אמר רבי אליעזר בן יעקב" אינן מופיעות.
^ בכתב יד קאופמן: לשכת כהן גדול הייתה אחר שתיהן.
^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ח', עמוד ב'

חלקי בית המקדש השני

צפון החיל הסורג עזרת נשים לשכת העצים לשכת הנזירים לשכת השמנים לשכת המצורעים שער ניקנור העזרה המזבח כבש הכיור בית המטבחיים הדביר האולם ההיכל 1 2 2 3 לשכת הגזית בית המוקד 4 4 5 6 7 א ב ג ד ה ו ז ח ט י י

מקרא
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת
שערי המקדש
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה / הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר / המוקד י. שער בלי שם

[7] כך מתפרשת הברייתא לפי הנוסח בדפוס וילנא ובחלק מכתבי היד, שהיו מחליפים אותה. ובחלק מכתבי היד (למשל, כתב יד מינכן 95) נגרס אותן, כלומר את הכהנים עצמם.

[1] מסכת מדות, פרק ה', משנה ד'; וראה להלן.

[יומא-יט-2] ¹ ² תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ט, עמוד א'

[3] ספר עבודה, הלכות בית הבחירה, פרק ה', הלכה י"ז

[4] כך בנוסח הדפוסים ובחלק מכתבי היד, אך בכתב יד קאופמן המילים "אמר רבי אליעזר בן יעקב" אינן מופיעות.

[5] בכתב יד קאופמן: לשכת כהן גדול הייתה אחר שתיהן.

[6] תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ח', עמוד ב'

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[א]