מאזן מסחרי

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

"מאזן מסחרי" (או "מאזן סחר" או "יצוא נטו"; מסומל לעיתים כ-NX) הוא מונח בחשבונאות לאומית המתאר את ההפרש בין ערך היצוא ליבוא בתקופת זמן מסוימת. המאזן המסחרי מודד את זרם היצוא לאורך התקופה הנמדדת.[1] מאזן הסחר מודד זרימה של יצוא ויבוא על פני פרק זמן נתון.

יתרת חשבון שוטף מצטבר 1980–2008 על בסיס נתוני קרן המטבע הבינלאומית

משמעות המונחעריכה

כאשר מדינה מייצאת יותר מאשר היא מייבאת המאזן המסחרי חיובי והיא בעודף מסחרי או מאזן סחר חיובי. כאשר היבוא גדול מהיצוא, המאזן המסחרי שלילי והמדינה בגירעון מסחרי, או מאזן סחר שלילי. נכון לשנת 2016, כ-60 מדינות נמצאות בעודף מסחרי.

מאזן הסחר אינו מאוזן ברמת המדינה הבודדת אלא בהסתכלות עולמית. כלומר, כאשר סוכמים את כלל המדינות, סך היצוא צריך להיות שווה לסך היבוא. מצב זה מביא בפועל לבעיות במדידה, כפועל יוצא של קושי לאסוף נתונים על כלל מדינות העולם. כהמחשה לבעיה זו, כאשר סוכמים נתונים רשמיים של כל מדינות העולם, הייצוא עולה על היבוא בקרוב לאחוז אחד. המשמעות היא שהעולם נמצא במאזן סחר חיובי עם עצמו, מה שאינו אפשרי. על אף שהנטיה היא לחשוב שבעיית חוסר הדיוק בנתונים מקורה במדינות מתפתחות, רוב הפער דווקא נובע מסטטיסטיקה שמקורה במדינות מפותחות.[2]

מאזן הסחר מהווה חלק מהחשבון השוטף של המדינה, והוא כולל עסקאות כמו הכנסה מהשקעות בינלאומיות וסיוע בינלאומי. אם החשבון השוטף נמצא בעודף, מצב הנכסים הבינלאומי של המדינה גדל בהתאם. באותה מידה, גירעון מקטין את שווי הנכסים הבינלאומיים. מאזן הסחר זהה להבדל בין התפוקה של מדינה לביקוש המקומי שלה (ההבדל בין הסחורות שהמדינה מייצרת לבין כמה סחורות היא קונה מחו"ל; ההבדל לא כולל כסף שהוצא מחדש על מניות חוץ, וגם לא כולל יבוא סחורה לייצור לשוק המקומי).

המאזן המסחרי מובחן ממאזן התשלומים בכך שהוא אינו כולל העברות כספים שאינן כנגד סחורה, השקעות והעברות הון.

ניתן להבחין בין מאזן מסחרי של סחורות למאזן מסחרי של שירותים מעבר למאזן המסחרי הכללי.

מאזן הסחר מושפע מגורמים רבים, ביניהם:

  • עלות ייצור (קרקע, עבודה, הון, מיסים, תמריצים וכו') במשק מדינת היצוא מול העלויות במשק מדינת היבוא;
  • העלות והזמינות של חומרי גלם, מוצרי ביניים ותשומות אחרות;
  • תנודות בשער המטבע;
  • מיסים רב-צדדיים, דו-צדדיים וחד-צדדיים או הגבלות על סחר;
  • חסמים (מלבד מכסים) כגון תקני סביבה, בריאות או בטיחות;
  • הזמינות של מטבע חוץ הולם המאפשר לשלם עבור יבוא;
  • מחירי סחורה המיוצרים בשוק המקומי.

השפעה כלכליתעריכה

 
מאזן הסחר ומדיניות הסחר בארצות הברית (1895–2015)

קיימות תפיסות שונות לגבי ההשפעה הכלכלית של מאזן סחר חיובי או שלילי על מדינה, והאם מצב אחד עדיף על המצב האחר. על אף שאינטואיטיבית, ניתן לחשוב על גרעון סחר כמצב שאינו רצוי, התפיסה שגירעונות סחר דו-צדדיים גרועים כשלעצמם נדחתה ברובם על ידי מומחי סחר וכלכלנים.[3][4]

לפי קרן המטבע הבינלאומית גירעונות סחר עלולים לגרום לבעיית מאזן תשלומים, להשפיע על מחסור במט"ח ובשל כך לפגוע במדינות הנתונות בגרעון.[5] מנגד, הכלכלן האמריקאי ג'וזף שטיגליץ, סבור כי מדינות המחזיקות בעודפים מפעילות "החצנה שלילית" על שותפי הסחר (כפי שאדם השומר את כספו בבנק ולא רוכש דבר משכניו, למעשה לא תורם לכלכלה המקומית). שטיגליץ אף טען כי הדבר מהווה איום על השגשוג העולמי, עקב כך שמונע תלות כלכלית של מדינות אחת בשנייה.[6][7]

הכלכלן בן ברננקי טוען ש"חוסר איזון מתמשך בתוך גוש האירו הוא אינו בריא, מכיוון שהוא מוביל לחוסר איזון פיננסי בין המדינות ולצמיחה לא מאוזנת. העובדה שגרמניה מוכרת הרבה יותר ממה שהיא קונה, באה על חשבון הביקוש לתוצרת שכנותיה (ולמדינות אחרות ברחבי העולם), ומפחיתה את התפוקה והתעסוקה מחוץ לגרמניה." [8]

לפי קרלה נורלוף (חוקרת מדעי המדינה), ישנם שלושה יתרונות עיקריים לגירעונות הסחר בו נמצאת ארצות הברית:[9]

  1. צריכה העולה על הייצור: ארצות הברית נהנית מהצד הטוב יותר של העסקה בכך שהיא מסוגלת לצרוך יותר ממה שהיא מייצרת
  2. השימוש במוצרי ביניים מתוצרת חוץ משפר את הפריון עבור חברות אמריקאיות, ועושה שימוש יעיל במיוחד בחלוקת העבודה העולמית
  3. שוק גדול שמדינות אחרות מסתמכות עליו ליצוא מגביר את כוח המיקוח האמריקאי במשא ומתן מסחרי

מאמר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי משנת 2018, שנכתב על ידי כלכלנים מקרן המטבע העולמית ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מצא כי במחקר של 151 מדינות בשנים 1963–2014, להטלת המכסים הייתה השפעה מועטה על מאזן הסחר.[10]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאזן מסחרי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ O'Sullivan, Arthur; Sheffrin, Steven M. (2003). Economics: Principles in Action. Upper Saddle River, New Jersey: Pearson Prentice Hall. p. 462. ISBN 0-13-063085-3.
  2. ^ "UK and US report trade surplus with each other". Financial Times. 2017-09-24. נבדק ב-2022-10-05.
  3. ^ Gramer, Robbie (6 במרץ 2017). "Economists Take Aim at Trump Trade Theory – Again". Foreign Policy. נבדק ב-12 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Trump warns of trade deficits. Economists say, who cares?". Public Radio International (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-10-17.
  5. ^ "The IMF in Action: How can the IMF help in a crisis? Getting a member country's economy back on track". www.imf.org. נבדק ב-15 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Lowenstein, Roger (16 באוגוסט 2016). "Nobel Laureate Joseph Stiglitz Says the Euro Needs Big Reform". אורכב מ-המקור ב-2022-01-01. נבדק ב-15 במרץ 2018 – via NYTimes.com. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Bounader, Lahcen (31 בדצמבר 2016). "Lahcen Bounader's weblog: A Critical Issue Addressed to Joseph Stiglitz". {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Bernanke, Ben S. "Germany's trade surplus is a problem". נבדק ב-15 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Norrlof, Carla (2010). America's Global Advantage: US Hegemony and International Cooperation. Cambridge: Cambridge University Press. p. 89. doi:10.1017/cbo9780511676406. ISBN 978-0-521-76543-5.
  10. ^ Furceri, Davide; Hannan, Swarnali A; Ostry, Jonathan D; Rose, Andrew K (2018). "Macroeconomic Consequences of Tariffs". doi:10.3386/w25402. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)