המחלה ההולנדית

המחלה ההולנדית היא מונח כלכלי המתאר קשר בין גילוי וניצול של אוצרות טבע במדינה מסוימת בהיקף משמעותי לכלכלתה, לבין ירידה בייצור וביצוא של ענפי תעשייה מסוימים על רקע הגידול החד בהכנסות ממטבע חוץ והתחזקות המטבע המקומי, המביאים לירידה בכושר התחרות של אותם ענפים.

המונח נטבע לראשונה ב-1977 על ידי "האקונומיסט", אשר תיאר את הירידה במגזר הייצור בהולנד לאחר גילוי שדה הגז הענק חרונינגן (אנ') במדינה בשנת 1959. על פי התאוריה, ההכנסות מגז טבעי שהחלו לזרום לקופת המדינה בשנות השישים של המאה העשרים הביאו תוך שנים ספורות להתחזקות הגילדן ההולנדי, לירידה בכושר התחרות של התעשייה המקומית, לירידה ביצוא ולגידול באבטלה[1].

למרות שהמונח כפשוטו מתייחס לגילוי משאבי טבע, הרי שתופעות דומות של ייסוף המטבע המקומי ופגיעה בענפי תעשייה עשויות להתרחש גם על רקע שונה, למשל על רקע זרימת הון משמעותית למדינה מסוימת, ללא קשר לגילוי משאבי טבע, או במקרים בהם מחירו של משאב טבע דומיננטי בכלכלת אותה מדינה מתייקר מאוד. זרימת הון משמעותית הנגרמת עקב שיפור בייצוא מוצרים מתוחכמים איננה חלק מהתופעה.

המודל הכלכליעריכה

המודל הכלכלי הקלאסי המתאר את המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים מקס קורדן וג'יי פיטר ניר בשנת 1982. במודל קיים מגזר שאינו סחיר (הכולל שירותים) ושני מגזרים סחירים: המגזר הפורח, והמגזר הסחיר בפיגור (או לא פורח). המגזר הפורח הוא בדרך כלל הפקת משאבים טבעיים כמו נפט, גז טבעי, זהב, נחושת, יהלומים או בוקסיט, או ייצור יבולים, כגון קפה או קקאו. המגזר בפיגור הוא בדרך כלל ייצור או חקלאות. תנופת משאבים משפיעה על כלכלה זו בשתי דרכים[2]:

  1. ב"אפקט תנועת המשאבים", תנופת המשאבים מגדילה את הביקוש לעבודה, מה שגורם לייצור לעבור לעבר המגזר הפורח, הרחק מהמגזר שנמצא בפיגור. מעבר זה בעבודה מהמגזר שבפיגור למגזר הפורח נקרא מעבר ישיר לכלכלה פוסט-תעשייתית. עם זאת, השפעה זו עשויה להיות זניחה, מכיוון שענפי הנפט, הגז וכריית המחצבים נוטים להעסיק מעט אנשים.
  2. "אפקט ההוצאה" מתרחש כתוצאה מההכנסות הנוספות שמביא תנופת המשאבים. דבר זה מגדיל את הביקוש לעבודה במגזר הלא סחיר (שירותים), על חשבון המגזר שבפיגור. מעבר זה מהמגזר בפיגור למגזר שאינו סחיר נקרא מעבר לא ישיר לכלכלה פוסט-תעשייתית. הביקוש המוגבר לסחורות שאינן נסחרות מעלה את מחירם. עם זאת, המחירים בענפי הנפט, הגז וכריית המחצבים נקבעים באופן בינלאומי, ולכן הם לא יכולים להשתנות. דבר המוביל לעליית שער החליפין הריאלי.

הפחתת האיוםעריכה

ישנן שתי דרכים עיקריות להפחתת האיום של מחלה הולנדית: הורדת שער החליפין הריאלי, והגברת התחרותיות של המגזרים שנפגעו לרעה. גישה אחת היא לעקר את הכנסות הבום, כלומר לא להכניס את כל ההכנסות למדינה בבת אחת ולחסוך חלק מההכנסות בחו"ל בקרנות מיוחדות, ולהביא אותן לאט לאט. במדינות מתפתחות דבר זה יכול להיות קשה מבחינה פוליטית, מכיוון שלעיתים קרובות יש לחץ להוציא את הכנסות הבום באופן מיידי כדי להקל על העוני, אך הדבר מתעלם מהשלכות מקרו-כלכליות רחבות יותר[3].

"עיקור ההכנסות" יקטין את אפקט ההוצאות ויקל על חלק מההשפעות של האינפלציה. יתרון נוסף של הכנסת ההכנסות למדינה לאט, הוא שהיא יכולה לתת למדינה זרם הכנסות יציב, ולתת יותר וודאות להכנסות משנה לשנה. כמו כן, על ידי חיסכון בהכנסות הבום, מדינה חוסכת חלק מההכנסות לדורות הבאים. דוגמאות לקרנות עושר ריבוניות אלה כוללות את קרן העתיד הממשלתית האוסטרלית, קרן הפיתוח הלאומית האיראנית, קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה, קרן הייצוב של הפדרציה הרוסית, קרן הנפט הממלכתית של אזרבייג'ן, קרן החיסכון של אלברטה, קנדה, וקרן דורות העתיד של כווית שהוקמה בשנת 1976[3].

אסטרטגיה נוספת להימנעות מגידול בשער החליפין הריאלי היא הגדלת החיסכון במשק במטרה להפחית את זרמי ההון הגדולים שעשויים לעלות את שער החליפין הריאלי. ניתן לעשות זאת אם המדינה מנהלת עודף תקציבי. מדינה יכולה לעודד אנשים וחברות לחסוך יותר באמצעות הפחתת מיסי הכנסה ורווח. על ידי הגדלת החיסכון, מדינה יכולה להפחית את הצורך בהלוואות למימון גירעונות ממשלתיים והשקעות זרות ישירות.

השקעות בחינוך ובתשתיות יכולות להגביר את התחרותיות של ענף הייצור או החקלאות. גישה נוספת היא פרוטקציוניזם ממשלתי של המגזר שנפגע, כלומר הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, הדבר עלול להחמיר את השפעות המחלה ההולנדית, מכיוון שזרם גדול של הון זר מסופק בדרך כלל על ידי מגזר הייצוא ונרכש על ידי מגזר היבוא. הטלת מכסים על סחורות מיובאות תפחית באופן מלאכותי את הביקוש של אותו סקטור למטבע חוץ, ותוביל לעלייה נוספת בשער החליפין הריאלי.

בישראלעריכה

המונח עלה לכותרות בישראל על רקע התחזקות השקל בשנים 20092010 וגילוי של מרבצי גז טבעי בשטחי הים התיכון[4], כאשר כלכלנים הזהירו כי תסמונת המחלה ההולנדית עלולה לפקוד גם את ישראל[5]. על מנת להתמודד עם הסיכון הזה, בנק ישראל הודיע ב-2013 (עת החל הגז לזרום לראשונה ממאגר תמר) על תוכנית בת 5 שנים לבלימת הייסוף של השקל בעזרת רכישה מאסיבית של דולרים שהגיעה לסכום אדיר של כ-100 מיליארד דולר בעת שהבנק הודיע על סיום התוכנית (נובמבר 2018) וייסוד "קרן לרווחת ישראל" להשקעת היתרות העצומות בהשקעות שונות בחו"ל[6].

בשנת 2015, מחקר שפרסמו אופירה אילון ועידן ליבס מהמרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, מצא כי המשך פיתוח מאגר תמר בקצב מהיר ובעיקר המעבר לייצוא גז ידביקו את המשק הישראלי גם "מחלה ההולנדית". לטענתם בעוד שהתוצר המקומי הגולמי יעלה ב-1%, התפוקה בכלל המגזר העסקי בישראל יכולה להגיע לירידה של עד לכדי 20%. הם פיתחו מודל שמצא כי השקל יתחזק אל מול הדולר בכ-3.5%, דבר שיפגע גם הוא במגזר התעשייתי ובעיקר ביצואנים, וביכולת התחרות מול העולם[7].

דוגמאות מהעולםעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • לינדה פולמן, תעשיית החמלה, הוצאת שלם 2012 (על תופעת המחלה ההולנדית כתוצאה של סיוע חוץ למדינות נחשלות).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עמירם ברקת, ‏הלקח ההולנדי: "רצינו למכור את הגז כמה שיותר מהר", באתר גלובס, 13 בנובמבר 2013
  2. ^ Corden WM (1984). "Boom Sector and Dutch Disease Economics: Survey and Consolidation". Oxford Economic Papers 36 (3): 362. 
  3. ^ 1 2 Karl, Terry Lynn (1997). The paradox of plenty : oil booms and petro-states. Berkeley: University of California Press. ISBN 9780520918696. OCLC 42855014. 
  4. ^ קובי ישעיהו, ‏סיטי: סממני "המחלה ההולנדית" כבר ניכרים בשקל הישראלי, באתר גלובס, 2 בנובמבר 2010
    אדריאן פילוט, ‏המחלה ההולנדית עלולה לפגוע בישראל אם תהיה יצואנית גז, באתר גלובס, 16 במרץ 2011
  5. ^ שטרסלר נחמיה, עתיד ורוד? כשהולנד גילתה גז זה נגמר במשבר גדול, באתר TheMarker‏, 9 ביוני 2010
    אמנון פורטוגלי, הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להמנע מ'המחלה ההולנדית', באתר "העוקץ", 14 בפברואר 2010
  6. ^ שחר סמוחה, ‏מחלה הולנדית, מודל נורבגי, פלונטר ישראלי, באתר גלובס, 31 ביולי 2013
  7. ^ הדי כהן, ‏מחקר חדש: פיתוח הגז יביא איתו את "המחלה ההולנדית", באתר גלובס, 18 ביוני 2015
  8. ^ ניצן לונברג, אחרי 40 שנה של התמכרות לנפט, נורבגיה מתקשה להיגמל, באתר כלכליסט, 7 בפברואר 2016
    אסף אוני, ‏הנורבגים "שוחים בכסף", אז למה הממשלה שוב פדתה חצי מיליארד דולר מקרן העושר, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2019
  9. ^ אקונומיסטהוויסקי והנפט עלולים לא להספיק: 
כלכלת סקוטלנד תתקשה להיות עצמאית, באתר TheMarker‏, 24 ביולי 2014
  10. ^ גיא רולניקהמחלה ההולנדית משתוללת ברוסיה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2005
  11. ^ אקונומיסטאוסטרליה כורה צמיחה כלכלית מבטן האדמה, באתר הארץ, 5 באפריל 2011
  12. ^ יניב קוניס, ‏כלכלת צ'ילה דווקא לא צריכה חילוץ, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2010