מאיר טפירו
מאיר טפירו (נולד ב-28 במרץ 1975) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל ישראלי. גובהו 1.92 מטר. טפירו נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים הישראלים בכל הזמנים[1]. בשנת 2002 זכה בתואר שחקן העונה של ליגת העל. בשנת 2010 זכה בתואר "שחקן העשור". טפירו הוא סגן שיאן ההופעות בליגת העל בכדורסל עם 511 הופעות בליגה הסדירה. בפברואר 2023 גיא פניני רשם את הופעתו ה-512 ושבר את שיא ההופעות של טפירו.[2]. כיום משמש כמנהלה המקצועי של עירוני נס ציונה מליגת העל וכמאמנה של נבחרת ישראל בכדורסל 3x3.
מאיר טפירו, 2010 | |
לידה |
28 במרץ 1975 (בן 49) ישראל |
---|---|
עמדה | רכז, קלע |
גובה | 1.92 מטר |
מספר | 12 |
קבוצות כשחקן | |
1993–1994 1994–1996 1996–1998 1998–2000 2000–2003 2003–2004 2004–2005 2005–2007 2007–2009 2009–2010 2010–2012 2012–2013 2013–2015 2015–2016 2017–2022 2022–2023 |
מכבי קריית מוצקין הפועל תל אביב הפועל אילת מכבי חיפה הפועל ירושלים בני השרון נאנסי הפועל ירושלים בני השרון מכבי ראשון לציון מכבי אשדוד הפועל ירושלים עירוני נס ציונה מכבי קריית גת אליצור גבעתיים אינטר עלייה |
הישגים כשחקן | |
שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל (2002) שחקן העונה הישראלי בליגת העל (2002, 2004) חמישיית העונה בליגת העל (2002, 2004, 2008) גביע המדינה (2007) מלך האסיסטים של ליגת העל (1998, 2004, 2006, 2010) מלך הסלים הישראלי של ליגת העל (2003) גביע הליגה הצרפתית (2005) שחקן העשור של ליגת העל (2010) | |
קבוצות כמאמן | |
2016 – 2017 2017 2023 – 2024 2024 – |
מכבי אשדוד באר טוביה הפועל אילת נבחרת ישראל בכדורסל 3x3 עירוני נס ציונה עירוני נס ציונה - מנהל מקצועי |
קריירה
עריכההוריו של טפירו נולדו לעולים יהודים ממרוקו. טפירו התחיל את קריירת הכדורסל שלו במחלקת הנוער באליצור קריית אתא ובמכבי קריית מוצקין בבוגרים. במהלך הקריירה שיחק בקבוצות רבות ביניהן הפועל תל אביב, הפועל אילת ואחרות. למד בתיכון אורט קריית ביאליק.[3]
טפירו התפרסם בתחילת הקריירה המקצוענית שלו כאשר קלע סל ניצחון במדי קבוצתו הפועל תל אביב במשחק הדרבי העירוני נגד מכבי תל אביב בגיל 19 בלבד. כמו כן, טפירו נחשב לשחקן הישראלי הראשון שהצליח להשיג טריפל דאבל[4] כאשר ב-1 בפברואר 1999 קלע 16 נקודות, קלט 12 כדורים חוזרים ומסר 10 אסיסטים במדי מכבי חיפה. כמו כן היה לישראלי הראשון שהשיג טריפל דאבל בגביעי אירופה השונים - בניצחון הבית של הפועל ירושלים 95–118 על אודסה מהליגה האוקראינית, בשלב הבתים של גביע האתגר של 2003. טפירו שחזר את ההישג גם בניצחון 79–88 על ז'לזניק בלגרד הסרבית, במשחק הראשון של רבע גמר גביע יול"ב 2007. ושוב חזר על ההישג בניצחון קבוצתו מכבי אשדוד על בני השרון 90:85 בעונת 2011. עד היום השיג טפירו 7 טריפל דאבלים.
במהלך הקריירה שיחק טפירו בנבחרות ישראל השונות כולל בנבחרת הצעירה בה הגיע לגמר אליפות אירופה ובנבחרת ישראל, עימה שיחק 4 פעמים באליפות אירופה כאשר מיקום השיא בשנים אלו היה בשנת 2003 אז הגיעה הנבחרת למקום השביעי.
בין הישגיו של טפירו: ההעפלה לחצי גמר גביע ספורטה, עם הפועל ירושלים, בעונת 2001/02, והעפלה לחצי גמר גביע יול"ב בעונת 2005–2006 גם כן עם הפועל ירושלים כשחזר לשחק במדיה לשתי עונות נוספות. בחו"ל רשם טפירו עוד הישג נאה, כשזכה בגביע הליגה בצרפת עם נאנסי והעפיל גם למשחק האליפות של הליגה בעונת 2004–2005. את האליפות הפסידה קבוצתו לשטרסבורג של אפיק נסים הישראלי. בעונת 2006/07 זכה טפירו לראשונה בקריירה בתואר ישראלי, כשהוביל את הפועל ירושלים לזכייה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר נגד בני השרון, ולגמר אליפות המדינה בכדורסל, בו הפסידה ירושלים למכבי תל אביב.
לאחר סיום העונה הודיע מאיר טפירו על עזיבתו את הפועל ירושלים, וחזר לשחק בקבוצת בני השרון. הוא סייע לקבוצה זו להגיע לחצי גמר הפיינל פור של ליגת העל ב-2008.
ב-27 במאי 2009 הודיע טפירו במסיבת עיתונאים על פרישתו מנבחרת ישראל. בסך הכל היו לטפירו 116 הופעות במדי הנבחרת (כולל 4 השתתפויות באליפות אירופה) בהן קלע 976 נקודות. בספטמבר אותה שנה הוא עבר לשחק במכבי ראשון לציון, תחת מאמנו לשעבר אפי בירנבוים.
לאחר עונה אחת במדי ראשון לציון, חתם טפירו לשנתיים בעולה החדשה לליגת העל, מכבי אשדוד. עם אשדוד הגיע טפירו בעונה הראשונה (2010/11) לחצי גמר גביע המדינה. ובעונה השנייה (2011/12) עד לגמר הפיינל פור הישראלי, בו הפסידה למכבי תל אביב.
ב-27 במאי 2010 הוכתר טפירו לשחקן העשור, בטקס שנערך לפני משחק הגמר של הפיינל פור של עונת 2009/10.
ב-11 ביולי 2012, הודיע טפירו כי הוא חוזר לקדנציה שלישית בהפועל ירושלים,[5] אך בתום העונה שוחרר ממנה.
בחודש יולי 2013 חתם לשנתיים בעירוני נס ציונה.
בקיץ 2015 חתם לשנה במכבי קריית גת.
במרץ 2016 זכה בתואר השחקן המצטיין במשחק האולסטאר של ליגת העל בכדורסל שהתקיים בהיכל הספורט בגין שבעיר אילת.
ב-7 ביוני 2016 החליט טפירו לפרוש לאחר 23 עונות משחק. באותו חודש מונה למאמן מכבי אשדוד באר טוביה מליגת העל בכדורסל שגם בה שיחק בעברו.[6]
ב-19 ביולי 2017 מונה למאמן הפועל אילת. טפירו הוא המאמן הראשון של האילתיים שגם שיחק בקבוצה בעבר. ב-14 בנובמבר 2017 פוטר טפירו מאימון הקבוצה.[7]
שבוע לאחר מכן חתם טפירו כשחקן באליצור גבעתיים מליגה א' מרכז.[8] הקבוצה סיימה בעונה זו במקום השני בליגה והעפילה לליגה הארצית לאחר ניצחון בפלייאוף על אליצור נווה-דוד רמלה ועוצמה מודיעין. ביוני 2018 מונה למנכ"ל עירוני נס ציונה, איתה זכה באפריל 2021 בגביע היורופקאפ. ביוני 2021 סיים את תפקידו בנס ציונה.[9]
תארים
עריכהתארים כשחקן
עריכה- שחקן העונה של ליגת העל בכדורסל (2002)
שחקן העונה הישראלי בליגת העל (2002, 2004)
חמישיית העונה בליגת העל (2002, 2004, 2008)
גביע המדינה (2007)
מלך האסיסטים של ליגת העל (1998, 2004, 2006, 2010)
מלך הסלים הישראלי של ליגת העל (2003)
גביע הליגה הצרפתית (2005)
שחקן העשור של ליגת העל (2010)
תארים כמנכ"ל
עריכהמשפחה
עריכהנשוי לענבל ואב לשלושה ילדים. בנו אור טפירו משחק במ.כ. עוטף דרום.
קישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- ערן נבון ואהרל'ה ויסברג, מאיר טפירו לא מפסיק לחלום, באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2013
- אריה ליבנת, מאיר טפירו בן 40: 40 נקודות ציון בקריירה, באתר הארץ, 26 במרץ 2015
- אבי סגל, אלי סהר, הפרויקטור, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
- ישראל שמאי, טפ-הירו: הצדעה למאיר טפירו, באתר nrg
- אביעד פוהורילס, מאיר בעל הנס: כשטפירו הביא גביע, באתר ישראל היום, 29 באפריל 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיר טפירו שחקן העשור באתר מנהלת ליגת העל
- ^ הופעות כל הזמנים בליגת העל
- ^ חגיגות היובל לאורט קריית ביאליק, באתר עיריית קריית ביאליק, 16 במאי 2016
- ^ בעיתון ישראל היום מה16.03.2011 (עמוד 56) נטען, כי השחקן הראשון שהשיג טריפל דאבל היה המתאזרח בוב פליישר, שהשיג טריפל דאבל בניצחון מכבי תל אביב על הפועל רמת גן במרץ 1978.
- ^ רועי גלדסטון, אמיר הוכפלד מונה למנכ"ל הפועל י-ם, באתר ערוץ הספורט, 11 ביולי 2012
- ^ אור שקדי, מאיר טפירו מונה למאמן מכבי אשדוד/באר טוביה, באתר וואלה, 21 ביוני 2016
- ^ יאיר שגיא, מאיר טפירו פוטר מהפועל אילת, באתר ynet, 14 בנובמבר 2017
- ^ שבוע לאחר שפוטר כמאמן, מאיר טפירו חתם כשחקן, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2017
- ^ אפרת עמורבן, אחרי שלוש עונות: מאיר טפירו עזב את נס ציונה, באתר ynet, 22 ביוני 2021
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1999 (מקום תשיעי) | ||
---|---|---|
1 הנפלד • 2 דניאל • 3 גודס • 4 תורג'מן • 5 אמסלם • 6 טפירו • 7 קטש • 8 שפר • 9 שלף • 10 כהן-מינץ • 11 שטיינהאור • 12 ספר • מאמן: קצורין |
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 2001 (מקום עשירי) | ||
---|---|---|
1 שיינפלד • 2 גורדון • 3 שארפ • 4 תורג'מן • 5 ליובין • 6 קוז'יקרו • 7 ניסים • 8 טפירו • 9 ספר • 10 פלג • 11 גרין • 12 מזרחי • מאמן: קצורין |
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 2003 (מקום שביעי) | ||
---|---|---|
1 כץ • 2 הלפרין • 3 שארפ • 4 מזרחי • 5 שיינפלד • 6 שלף • 7 בורשטיין • 8 טפירו • 9 ספר • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 גורדון • מאמן: קצורין |
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 2005 (מקום 9-12) | ||
---|---|---|
1 חג'ג' • 2 ניסים • 3 ששון • 4 ווטסון • 5 מרקוביץ' • 6 שלף • 7 בורשטיין • 8 טפירו • 9 מזרחי • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 הלפרין • מאמן: שרף |
נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 2007 (מקום 11-12) | ||
---|---|---|
1 חג'ג' • 2 רוט • 3 הלפרין • 4 אליהו • 5 מרקוביץ' • 6 רוברטס • 7 פניני • 8 טפירו • 9 נאור • 10 קוז'יקרו • 11 גרין • 12 תמיר • מאמן: שרף |