הפועל תל אביב (כדורסל)

הפועל תל אביב
מידע כללי
תאריך ייסוד	1935
מדינה	ישראל
אולם ביתי	היכל קבוצת שלמה, תל אביב-יפו (3,500 מושבים)
כינוי	השדים האדומים
ליגה	ליגת העל בכדורסל
בעלים	עמותת הפועל אוסישקין תל אביב, ידידיה רפפורט, דייוויד קולבורן
יושב ראש	רמי כהן
מאמן	אריאל בית הלחמי
צבעי תלבושת	אדום ולבן
תארים
אליפויות	5 (1960, 1961, 1965,; 1966, 1969)
גביעים	4 (1962, 1969, 1984, 1993)
תארים אחרים	3 גביע האיגוד וגביע האיגוד לליגה ב'
תלבושת
	מדי בית וחוץ של הפועל תל אביב
מדי בית	מדי חוץ
	http://hapoeluta.org/

הפועל תל אביב היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר תל אביב, המתמודדת בליגת העל. צבעי המועדון הם אדום ולבן, ואולמה הביתי של הקבוצה הוא היכל קבוצת שלמה.

הקבוצה נוסדה בשנת 1935 כחלק מאגודת הפועל תל אביב, והיא מחזיקה במספר התארים הרב ביותר בכדורסל הישראלי לאחר יריבתה העירונית מכבי תל אביב: 5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה. הקבוצה נמצאת בבעלות אוהדיה, והיא מועדון הספורט הישראלי הראשון שנמצא בבעלות אוהדים, שמשחק בליגה בכירה בענף ספורט כלשהו.

היסטוריהעריכה

השנים הראשונותעריכה

מועדון הפועל תל אביב נוסד ב-1923 וכלל מחלקות כדורגל, התעמלות ואתלטיקה. לאחר שלא הצליח להתבסס נוסדה קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל מחדש ב-1926, ואז גם נקבע סמל המועדון, שילוב בין דמות של ספורטאי ההודף באגרופו את היריב לבין הפטיש והמגל, סמל הקומוניזם המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע האדום, שאף הוא מזוהה עם השמאל ונחשב למייצג את תנועת הפועלים ומבטא את ההשקפה כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם.^[1] קבוצת הכדורסל של המועדון נוסדה בשנת 1935, ובשנים הראשונות לקיומה קיימה בעיקר משחקי ידידות נגד מכבי תל אביב, הפועל רמת גן וקבוצות צבא שונות, כיוון שבתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הייתה ליגת כדורסל מסודרת. ממייסדי מחלקת הכדורסל והכדורעף באגודה, היה גם דב פרוסק.

משחקה הראשון של הקבוצה נערך ב-26 בינואר 1935 מול הפועל רמת גן, והסתיים בניצחון 6:2 לטובת הפועל תל אביב. הדרבי התל אביבי הראשון נערך כשנה לאחר מכן, והסתיים בניצחון 37:5 לטובת מכבי. את ניצחונה הראשון בדרבי השיגה הקבוצה רק ב-5 באוקטובר 1950.

ב-1954 הוקמה ליגת הכדורסל הישראלית, ובמשחק הליגה הראשון שלה גברה הקבוצה על הפועל גבע בתוצאה 45:30. היא סיימה את העונה הראשונה במקום השלישי, ואת זו שאחריה ברביעי. הליגה הושבתה ב-1956 בעקבות סכסוכים במרכז "הפועל", אך טורניר גביע המדינה כן התקיים ובו העפילה הקבוצה עד לשלב הגמר, בו הפסידה בסיכום שני המשחקים ליריבתה העירונית מכבי. לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום השני במשך שלוש עונות רצופות, כאשר בעונת 1957/1958 היא מפסידה למכבי בגמר הגביע.

אלופת המדינה במשך שנתיים (1960–1962) מימין לשמאל : עזרי לובושיץ, אורי גוטהלף, צבי לובצקי, ארז לוסטיג וחיים חזן

שנות ה-60עריכה

ב-1959 עזב המאמן והשחקן הוותיק ברוך שליין, ובמקומו התמנה שמעון שלח, שהוביל את הקבוצה בשנת 1960 לאליפות הראשונה בתולדותיה, יחד עם הרכז חיים חזן ו"מלך הסלים" והקפטן ארז לוסטיג. גם בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה באליפות, תוך כדי שהיא מנצחת את מכבי פעמיים, ואף השתתפה לראשונה בגביע אירופה לאלופות ורשמה ניצחון בכורה על אלופת טורקיה גלאטסראיי. היא הדיחה את גלאטסראיי, והעפילה עד לרבע הגמר שבו הודחה על ידי אלופת אירופה אסק ריגה שהודרכה על ידי אלכסנדר גומלסקי.

בעונת 1961/1962 סיימה הקבוצה במקום השלישי, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה לאחר סל ניצחון של ארז לוסטיג במשחק הגמר. היא העפילה לסיבוב הראשון של גביע אירופה לאלופות, אך הודחה בו על ידי אלופת טורקיה דרושפאקה איסטנבול.

הקבוצה לא זכתה באף תואר בשתי העונות הבאות. בעונת 1964/1965 פרשו קבוצות מכבי ממשחקי סוף הליגה על רקע טענות לשחיתות (שנדחו על ידי מרכז הפועל), והפועל הצליחה לזכות באליפות כשהיא מנצחת את כל משחקיה. בגמר הגביע היא הפסידה ליריבתה העירונית מכבי בתוצאה 47:55. גם בעונה שלאחר (1965/1966) מכן זכתה הקבוצה באליפות והפסידה למכבי בגמר הגביע.

בשתי העונות הבאות סיימה הפועל במקום השני לאחר מכבי, שזכתה באליפות בעיקר בזכותו של המתאזרח היהודי-אמריקאי טל ברודי. ברודי נאלץ לעזוב על מנת להתגייס לצבא ארצות הברית, והפועל חזרה וזכתה באליפות בפער של שלוש נקודות ממכבי בזכות שחקניה החדשים מרק טורנשיין, אלן צוקרמן, אייבן לישינסקי ובארי לייבוביץ'. היא אף גברה עליה בגמר הגביע שנערך באצטדיון בלומפילד. לייבוביץ' לא היה יכול לשחק בליגה כיוון שנחשב כמקצוען, והוא הוביל את הקבוצה כמאמן לאחר ששמעון שלח עזב באמצע העונה.

בעונת 1968/1969 זכתה גם באליפות וגם בגביע המדינה והשלימה דאבל והפכה לקבוצה הראשונה והיחידה (נכון ל-2018) שעושה את זה בעונה אחת חוץ ממכבי תל אביב.

שנות ה-70עריכה

הפועל תל אביב החלה את עונת 1969/1970 בציפייה להמשיך את רצף הזכייה בתארים שהחל בעשור הקודם. בארי לייבוביץ' שהיה מושעה לשנתיים עזב, ובמקומו מונה לתפקיד המאמן חיים חזן ששיחק בקבוצה בשנות ה-50 ובשנות ה-60.

הפועל הפסידה את האליפות בעקבות הדרבי מול מכבי שנערך ב-30 בדצמבר 1969. המשחק נחשב כרגיש מאוד, ובעקבות כך הוזמנו שופטים מיוון ומטורקיה. 58 שניות לסיום המשחק קלע מרק טורנשיין סל ניצחון, אך כעבור שעה וחצי חודש המשחק בגלל טענותיהם של אנשי מכבי. הפועל הפסידה במשחק, ולמעשה הפסידה את האליפות כיוון שהייתה זקוקה לניצחון בשני משחקי הדרבי. גם בגמר הגביע של אותה עונה היא הפסידה למכבי, הפעם ב-21 נקודות הפרש. גם בעונה הבאה (עדיין ללא לייבוביץ') הפסידה הפועל את האליפות למכבי, לאחר שהפסידה בשני משחקי הדרבי.

לייבוביץ' חזר לשחק בהמשך העשור, ואף על פי שהסגל כלל גם את מלך הסלים לשעבר עופר אשד ואת דייב ניומארק (השחקן הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה), הקבוצה לא הצליחה לסיים במקום השני, שבו דורגו הפועל רמת גן ומכבי רמת גן.

הקבוצה העפילה לגמר הגביע מול של 1976 מול הפועל גבת/יגור שהדיחה את מכבי תל אביב, אך למרות עדיפות מבחינת הפרשנים היא הפסידה בתוצאה 90:76. רגעים נוספים שראויים לציון בעונה זו הם ה-49 וה-51 נקודות שקלע לייבוביץ' בגביע קוראץ' מול קינמרטיני טורינו ונגד ברצלונה, שניהם ביד אליהו.

בעונה שלאחר מכן היא סיימה במקום השלישי, ובגמר גביע המדינה התמודדה מול מכבי שזה עתה זכתה בגביע אירופה. מכבי ניצחה מזריקת עונשין של אריק מנקין בשניות הסיום. היה זה משחקו האחרון של טורנשיין בקבוצה, והוא הוחלף על ידי ג'ון ויליס. ב-20 בפברואר 1978 גברה הפועל על מכבי במסגרת הדרבי, לראשונה מאז מאי 1970. אולם, היא הפסידה למכבי בשני המשחקים בבית הגמר של הליגה באותה עונה 1977/1978, וסיימה במקום השלישי. גם בגמר הגביע היא הפסידה, הפעם לאחר הארכה.

הפועל הצליחה להעפיל לגמר הפלייאוף, שהונהג במקום שיטת בית הגמר הישנה. מכבי ניצחה אותה בלא מאמץ רב במשחק הראשון, וגברה עליה בתוצאה 68:64 במשחק המכריע על האליפות, שהיה צמוד ברובו.

שנות ה-80עריכה

בעונה שלאחר הזכייה במקום השני הצטרף לקבוצה פראן קוסטלו, שהיה הזר הראשון בתולדותיה. הפועל הצליחה להעפיל לראשונה לחצי גמר גביע קוראץ', בו הודחה על ידי ציבונה זאגרב. היא סיימה במקום השני בליגה אחרי שהפסידה בדרבי מול מכבי שנערך במחזור ה-18, וגברה על הפועל רמת גן במחזור האחרון של העונה.

דרבי מול מכבי תל אביב ביד אליהו, 1983

הקבוצה החלה לארח את משחקי הבית שלה באולם אוסישקין ב-1980. לפני תחילת העונה התמנה שימי ריגר לתפקיד המאמן, והוא החתים את הסנטר לבן מרסר במקום קוסטלו. מרסר הפגין יכולת חלשה באימונים הראשונים, אך במשחקו הראשון בליגה מול הפועל גן שמואל הוא קלע 18 נקודות והוביל את הקבוצה לניצחון. במשחק הדרבי הראשון, שנערך ביד אליהו, הפועל הפסידה לאחר אי שריקה לעבירה טכנית לחובתו של חבר הנהלת מכבי אמנון אבידן שחטף את הכדור מידיו של לייבוביץ'. הפועל סיימה את העונה רק במקום הרביעי.

הפועל לא הצליחה להוות יריב ממשי במאבק על האליפות בעונת 1981/1982, וסיימה במקום השלישי. בארי לייבוביץ' עזב את הקבוצה לאחר 10 עונות, ובעונת 1982/1983 היא דורגה במקום השביעי (הנמוך ביותר עד אז) והפסידה למכבי תל אביב בגמר הגביע. יהושע רוזין החל לאמן את הקבוצה לפני עונת 1983/1984, והביא עמו את מייק לארגי ווילי סימס ממכבי חיפה. ביחד עם הרכז עמוס פרישמן שעלה מהנוער הפועל הצליחה לנצח בדרבי את מכבי לראשונה מזה כחמש שנים, וזכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל רמת גן.

רוזין המשיך לאמן את הפועל, שאליה הצטרף שמואל זיסמן ששיחק במכבי. היא פתחה היטב את העונה, אך הפסידה למכבי בדרבי הראשון בהפרש נקודה. לאחר ההפסד היא הפגינה רמת משחק טובה, ובמשחק הגומלין של הדרבי גברה עליה בהפרש של 16 נקודות, הגבוה ביותר מזה 16 שנים. היא סיימה את הליגה במקום החמישי, לראשונה מאז עונת 1979/1980. שתי הקבוצות נפגשו בגמר הפלייאוף שנפתח ב-15 באפריל 1985, ובמשחק הראשון ניצחה הפועל. המשחק השני היה צמוד, ובמהלכו פרצה מהומה בין שמואל זיסמן, מייק לארגי ומוטי ארואסטי ממכבי, שבעקבותיה הורחקו לארגי וארואסטי על ידי השופטים. חן ליפין הצעיר החליף את ארואסטי במכבי, אך להפועל לא היה ממלא מקום ללארגי והיא הפסידה בשני המשחקים למכבי, שזכתה באליפות נוספת.

בעונה הבאה עבר רוזין לתפקיד המנהל המקצועי למשך זמן קצר, והוחלף על ידי מאמן מכבי חיפה פיני גרשון. השחקנים החדשים שהגיעו היו ארל ויליאמס וג'ק צימרמן (לשעבר במכבי), וכן שמעון אמסלם בעונתו הראשונה בבוגרים. ג'ון ויליס עזב להפועל חולון, ושמוליק זיסמן עזב לגליל עליון. למרות ההרכב החזק סיימה הקבוצה במקום החמישי, ואף הובסה בדרבי בפער של 35 נקודות. במהלך העונה התעוררו בעיות מקצועיות אחדות שבגינן התפטר גרשון. הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף, ובמשחק הראשון הובסה על ידי מכבי בתוצאה 140:96. היא הצליחה לנצח במשחק השני מסל ניצחון של ויליאמס, אך הפסידה למכבי במשחק השלישי והודחה מהפלייאוף.

הקלע חיים זלוטיקמן הצטרף לקבוצה לקראת עונת 1986/1987, אך תוך זמן קצר נפצע והחמיץ את רוב העונה. בנוסף, גם מייק לארגי נפצע בגבו ונעדר למשך זמן מה. המאמן החדש משה ויינקרנץ הוביל את הקבוצה לגמר הפלייאוף, בו ניצחה את מכבי בהפרש של נקודה ביד אליהו והפסידה לה בשני המשחקים הנותרים.

לארגי עזב את הקבוצה לפני עונת 1987/1988, אך למרות זאת הצליחה הקבוצה לפתוח את העונה במאזן של 6 ניצחונות והפסד בסיועם של השחקנים הוותיקים לינטון טאונס וג'ונתן דלזל שזה עתה הצטרפו. בשמינית גמר הגביע הדיחה הקבוצה את יריבתה העירונית מכבי, לאחר שטאונס קלע 6 נקודות רצופות, אך ברבע הגמר הודחה על ידי אליצור נתניה, וגם הפעם התעוררו בעיות בתשלום המשכורות לשחקנים בזמן. למרות זאת היא הצליחה להעפיל לחצי גמר גביע קוראץ' בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שהדיחה את סראגוסה ויוגופלסטיקה ספליט. במשחק הראשון באוסישקין היא הפסידה לציבונה זאגרב בתוצאה 93:103, כאשר דראז'ן פטרוביץ' מציבונה קולע 59 נקודות. פטרוביץ' הוביל את ציבונה לניצחון 89:101 במשחק השני עם 37 נקודות. במשחק הדרבי המאה, שנערך במחזור ה-20, הצליחה הפועל לנצח את מכבי בהפרש של 20 נקודות. היא סיימה את העונה הסדירה במקום השני. ברבע גמר הפלייאוף היא הדיחה את מכבי חיפה עם שני ניצחונות, ובחצי הגמר הדיחה את הפועל חולון עם שני ניצחונות משלושה משחקים. בסדרת הגמר מול מכבי היא הפסידה לאחר שקווין מגי קלע סל ניצחון בשנייה האחרונה. גם המשחק השני היה צמוד, אך בשנייה האחרונה קלע זלוטיקמן את סל הניצחון. המשחק השלישי והמכריע היה צמוד בתחילתו, אך מכבי הצליחה לפתוח פער ולזכות באליפות.

לבן מרסר עזב את הקבוצה לפני עונת 1988/1989, לאחר שמונה עונות, והצטרף למכבי. הנהלת הפועל טענה במשך שנים אחדות כי מרסר כבר היה חתום במכבי בזמן סדרת הגמר של העונה הקודמת, אך לא הצליחו להוכיח את טענתם. הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף מול מכבי למרות עזיבת מרסר, זלוטיקמן ודלזל, אולם הפסידה בשני המשחקים.

שנות ה-90עריכה

אוהדי הפועל תל אביב באולם אוסישקין

הפועל סיימה במקום השישי בשתי העונות הבאות, ולא העפילה לפלייאוף. שנה אחת לאחר מכן היא הודחה על ידי מכבי ראשון לציון בחצי הגמר. הקבוצה פתחה את עונת 1991/1992 בצורה רעה למרות הגעתם של המאמן רלף קליין, עוזרו ישראל לב והשחקן תומר שטיינהאור, וכעבור זמן מה הוחלט להחליף את הזרים גוראן גרבובאץ' וויין קמבל בדייוויד ת'רדקיל ופרוויס שורט. בסיועם של השחקנים החדשים העפילה הקבוצה לגמר הפלייאוף מול מכבי, והפסידה בשלושה משחקים מתוך חמישה.

רוב הסגל נותר גם בעונת 1992/1993, למעט שורט שפרש והוחלף על ידי רדנקו דובראש היוגוסלבי, וחיים זלוטיקמן שחזר לקדנציה שנייה והחליף את דלזל. הפועל סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון (לראשונה מאז 1969), זכתה בגביע המדינה (תואר ראשון מזה תשע שנים), והעפילה לגמר הפלייאוף מול הפועל גליל עליון שהצליחה להדיח את מכבי תל אביב. הקבוצה הפסידה במשחק הראשון באוסישקין, ואיבדה את יתרון הביתיות שלה. גליל עליון הייתה עדיפה, ניצחה 3:1 בסך הכל וזכתה באליפות ראשונה בתולדותיה. רלף קלייף עזב את הקבוצה לאחר שנתיים מוצלחות, והוחלף על ידי צביקה שרף שהביא עמו את הגארד הבוסני ננאד מרקוביץ' במקום דובראש. הפועל שיחקה פחות טוב בהשוואה לעונה הקודמת, והפסידה למכבי בגמר גביע המדינה ובגמר הפלייאוף.

ב-1995 הפסיקה ההסתדרות לתמוך בקבוצות ספורט, ובעקבות כך עברה הקבוצה לבעלות פרטית. תוך זמן קצר היא צברה חובות כספיים לשחקנים ומאמנים לשעבר, ואף מונה לה מפרק. בעקבות הקשיים היא נאלצה לשחרר את ת'רקדיל, מרקוביץ', שטיינהאור ועמי נאווי שעזב בעקבות מחלוקות עם ההנהלה. גם צביקה שרף עזב באמצע העונה, ומחליפו עד לסיומה היה עוזרו יאיר שרון. בין השחקנים החדשים שהגיעו לקבוצה היו הרכז הצעיר מאיר טפירו ומיקי ברקוביץ' בעונתו האחרונה כשחקן פעיל. היכולת הלא טובה נמשכה, והקבוצה הודחה על ידי פאוק סלוניקי במוקדמות גביע אירופה לאלופות. רק לקראת סוף העונה הבטיחה הקבוצה את מקומה בפלייאוף, אך הודחה בחצי הגמר על ידי יריבתה העירונית מכבי שניצחה בכל שלושת המשחקים. הבעיות הכלכליות של הקבוצה נמשכו, ובעונה שלאחר מכן (1995/1996) היא סיימה במקום התשיעי. הקבוצה הייתה בבעלותו של שאול אייזנברג החל מ-1998, למעט שלוש שנים בבעלותו של המיליארדר הרוסי ולדימיר גוסינסקי. התקציב קוצץ בהדרגה, והקבוצה החלה לאבד את מעמדה בעקבות בעיות ניהוליות. הקבוצה ירדה פעמיים לליגה השנייה, ואף ספגה תבוסה בדרבי מול מכבי בהפרש של 54 נקודות.

העשור הראשון של המאה ה-21עריכה

הריסת אולם אוסישקין ב-25 ביולי 2007

בעונת 2003/2004 הקבוצה שיחקה כדורסל טוב והגיעה למקום השני בליגה הסדירה, לאחר ניצחון בסדרת ההצלבה 0–3 על גליל עליון בסדרת הטוב מחמש היא הגיעה לבית הגמר וסיימה שם במקום השני, דבר שהקנה לה את המקום בסדרת גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב, אולם היא הובסה בשלושת המשחקים. הקבוצה הצליחה להעפיל לפיינל פור של היורופליג בעונת 2003/2004, וסיימה בו במקום השלישי. היא הגיעה גם לחצי גמר גביע המדינה והפסידה להפועל ירושלים.

בעונת 2004/2005 הפועל הייתה ללא רוב שחקני הסגל מהעונה הקודמת אך למרות זאת היא הפתיעה, היא סיימה במקום החמישי בעונה הסדירה, ניצחה בסדרת ההצלבה את הפועל ירושלים 1–3 ללא יתרון ביתיות, וסיימה במקום השני בבית הגמר, וכמו בשנה שעברה, גם הפעם היא הובסה בשלושה משחקים למכבי תל אביב.

ב-2005 החליטה הנהלת הקבוצה להעביר את משחקי הבית ליד אליהו, אולמה הביתי של היריבה העירונית מכבי, על מנת למשוך קהל גדול יותר למשחקים ובעקבות מחלוקת עם משטרת ישראל על תנאי הבטיחות באוסישקין. אוהדי הקבוצה התנגדו למהלך זה כיוון שלא רצו לראות אותה משחקת באולם המזוהה עם יריבתם הגדולה ביותר, והודיעו כי אין בכוונתם להגיע למשחקים כל עוד הם ייערכו ביד אליהו. מנגד, טענה ההנהלה כי אוהדים מסורים יבואו למשחקים ללא קשר לאולם שבו הם נערכים.

בעלי הקבוצה שאול אייזנברג החליט לא להירשם לליגת העל לקראת עונת 2006/2007, ובמקום זאת שיחקה הפועל בליגה הלאומית בעונת 2006/2007. הוא העביר את הניהול למעוזיה סגל ששימש כיו"ר הקבוצה. הקבוצה ניצחה בפעם הראשונה רק במחזור השישי. ב-27 בנובמבר 2006 הוכרז סכסוך עבודה בין השחקנים להנהלה בגין אי תשלום משכורות, אך הנושא נפתר תוך זמן קצר. הקבוצה אומנם לא שיחקה היטב ובסיום העונה ירדה לליגה הארצית מהמקום האחרון אך ניצלה מפירוק. בשנת 2007, אוהדי הקבוצה החליטו להקים את "הפועל אוסישקין", קבוצה המנוהלת על ידי אוהדיה, כמחאה על חוסר הפעילות של ההנהלה נגד החלטת עיריית תל אביב להרוס את אולם אוסישקין. הקבוצה החדשה נרשמה למחוז דן של ליגה ב' ב-25 ביוני 2007, ועלתה לליגה א' כבר בעונתה הראשונה, לאחר שסיימה את העונה ללא הפסד. במשחק העלייה, שנערך באולם הדר יוסף לעיני 1,000 צופים, גברה הקבוצה על הפועל ארזים בתוצאה 73:28. מאמנה הראשון של הפועל אוסישקין היה אורי שלף, שמונה לאחר מכן למנהל הקבוצה.

בעונה שלאחר מכן עלתה הקבוצה לליגה הארצית. בסיום עונת 2009/2010 סיימה הפועל אוסישקין את משחקי הליגה הארצית (מחוז צפון) במקום הראשון, וכך הבטיחה את עלייתה לליגה הלאומית – עלייה שלישית ברציפות בשלוש עונות, ללא הפסדי ליגה. כמו כן, זכתה הקבוצה בשלושה גביעי איגוד. בשתי העונות הראשונות לקיומה (2008–2009) נבחר טוהר חיימוביץ' לשחקן המצטיין של העונה, ובעונתה השלישית לקיומה (2010) נבחר מתן נאור לשחקן המצטיין של העונה.

האיחוד עם עמותת האוהדיםעריכה

זריקה חופשית נגד הקבוצה במהלך המחזור הראשון של הליגה הלאומית לשנת 2011/2012

אוהדי הקבוצה בהיכל קבוצת שלמה, 2017

היכל קבוצת שלמה

אוהדי הקבוצה בהיכל קבוצת שלמה, 2017

אוהדי הקבוצה בהדר יוסף במהלך משחק בליגה הלאומית

אוהדי הקבוצה בהיכל קבוצת שלמה, 2017

גרפיטי של אולטראס הפועל מול כיכר רבין

בעקבות התפרקות קבוצת הכדורסל "הפועל תל אביב" בדצמבר 2009, הועברו הזכויות על הקבוצה אל אדם אנונימי (אשר טען כי הוא אוהד הפועל תל אביב ומבקש להישאר אנונימי), אשר העניק להפועל אוסישקין את הזכות לשימוש בשם "הפועל תל אביב" וקבלת התארים של הקבוצה שהתפרקה, ללא תמורה. בסיום עונת 2009/2010 החליטה עמותת "הפועל אוסישקין" לשנות את שם העמותה ל"הפועל אוסישקין תל אביב" ולשנות את שם קבוצת הכדורסל ל"הפועל תל אביב". בכך חזרה הקבוצה לפעילות באופן רשמי.^[2]

בעונת 2010/2011 הקבוצה הגיעה עד חצי גמר גביע המדינה בכדורסל. במאי הפועל העפילה לגמר הפלייאוף של הליגה הלאומית, אך יחד עם פציעה של מתן נאור, והתאוששותו מפציעה של שחקן המפתח אדריאן יוטר, הפסידה בסדרת הגמר למכבי הבקעה 3:0, ולא העפילה לליגת העל.

לקראת עונת 2011/2012 נעשו מספר שינויים בקבוצה, החשוב שבהם מינוי ארז אדלשטיין למאמן. כמו כן, הובאו שחקנים צעירים רבים, ולמעט מתן נאור (שמונה לקפטן הקבוצה) וגל איתן, כל הסגל הוחלף. כמו כן, במהלך פגרת הקיץ, הוצע לקבוצה לעלות לליגת העל תמורת תשלום, וחברי העמותה הצביעו ברוב מוחץ (95%) נגד עליית ליגה "שלא על המגרש". במהלך העונה השתתפה הפועל תל אביב בליגה הבלקנית, ואף העפילה לפיינל פור הליגה, שם נוצחה בחצי הגמר על ידי הפועל גלבוע/גליל. במסגרת גביע המדינה, לא הצליחה הקבוצה לשחזר את הישגיה מהעונה הקודמת, אך בכל זאת גברה על הפועל גלבוע/גליל בשמינית הגמר (והפסידה למכבי ראשון לציון ברבע הגמר). את הליגה הסדירה סיימה הפועל תל אביב במקום הראשון, ובסדרות הפלייאוף שיחקה מול עירוני ר"ג ברבע הגמר (2:0 להפועל, הטוב משלושה משחקים), מול עירוני נס ציונה בחצי הגמר (2:1, הטוב משלושה משחקים) וזכתה באליפות הליגה הלאומית, לאחר ניצחון על מכבי באר יעקב בסדרת הגמר (3:1, הטוב מחמישה משחקים) – ובכך הבטיחה את עלייתה לליגת העל, לאחר שש שנים של היעדרות מהליגה הבכירה בארץ.

הפועל תל אביב הייתה לקבוצת האוהדים הראשונה בספורט הישראלי בכלל ובכדורסל בפרט שמשחקת בליגה הבכירה. היא פתחה את העונה בהפסד ביתי לבני הרצליה, אך סדרת ניצחונות חוץ לאורך העונה-בין היתר מול הפועל ירושלים, מכבי ראשון לציון, ומכבי חיפה – שמרה את הפועל מרוחקת מהתחתית במרבית העונה. רגע השיא של העונה הגיע ב-3 במרץ 2013, עת ניצחה הפועל תל אביב את מכבי תל אביב במשחק בית בתוצאה של 69:65 לאחר 9 שנים ללא ניצחון בדרבי. הפועל סיימה את העונה במקום ה-8 בליגה (מקום 2 בבית התחתון), והעפילה לפלייאוף בו הפסידה בתוצאה 3:0 ליריבתה העירונית. בסיום העונה נבחר שחקן הקבוצה ומי שהובילה לסנסציה בדרבי, בר טימור, בתואר תגלית העונה של השנה. בגביע הפסידה בסיבוב השני לקבוצת מכבי אשדוד בחוץ.

ב-27 ביוני 2014 מונה עודד קטש לתפקיד מאמן הקבוצה לשלוש שנים. ב-4 בינואר 2015 ערכה הפועל תל אביב את משחקה הראשון באולמה הביתי החדש, בו ניצחה את הפועל ירושלים 67:81.

בתאריך 3 בנובמבר 2015 יום לאחר ההפסד לעירוני נהריה פוטר קטש והחליף אותו עוזרו שרון אברהמי. בעונת 2015/2016 פוטר אברהמי מתפקידו והוחלף ברמי הדר, שעבר ממכבי תל אביב. הקבוצה הפסידה 10 פעמים וניצחה רק 7 משחקים, מה שהוביל לפיטוריו של רמי הדר, והחלפתו ברועי חגאי עד סיום העונה. ביוני 2017 הפועל מינתה את דני פרנקו למאמנה.

ביוני 2018 הבטיחה לראשונה השתתפות בפיינל פור הישראלי לאחר ניצחון 3:1 בסדרה מול מכבי אשדוד. בחצי גמר הפיינל פור פגשה את מכבי תל אביב שהביסה אותה 98:74, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות. במאי 2019 העפילה הפועל לפלייאוף מהמקום השמיני ושוב הודחה מול מכבי תל אביב 0-3 בסדרת רבע גמר הפלייאוף.

היריבות העירונית עם מכבי תל אביבעריכה

ערך מורחב – הדרבי של תל אביב (כדורסל)

לאורך שנים רבות היו הפועל ומכבי תל אביב שתי הקבוצות הבכירות בכדורסל הישראלי. משחקי הדרבי ביניהן נחשבו למתוחים מאוד, ושתי הקבוצות נאבקו רבות במסגרת גמר גביע המדינה או המשחקים המכריעים על האליפות. היריבות העזה בין שתי הקבוצות אף גלשה לעיתים למעשי אלימות מילולית ופיזית. יריבות זו הגיעה לשיאה בשנות ה-80.

עם ביסוס מעמדה של מכבי כאלופה הקבועה של ישראל החלו האשמות מצד אוהדי הפועל על כך שלמכבי יש השפעה לא הוגנת על השופטים, החתמת שחקנים יריבים על חוזה במהלך העונה, ופעולות שונות שנועדו לקדם אותה ביחס לקבוצות אחרות.

תארים והישגיםעריכה

ליגת העל בכדורסל

אליפות (5): 1959/1960, 1960/1961, 1964/1965, 1965/1966, 1968/1969
סגנות (20): 1956/1957, 1957/1958, 1958/1959, 1962/1963, 1963/1964, 1966/1967, 1967/1968, 1969/1970, 1970/1971, 1978/1979, 1979/1980, 1984/1985, 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989, 1991/1992, 1992/1993, 1993/1994, 2003/2004, 2004/2005

גביעי המדינה

זכייה (4): 1961/1962, 1968/1969, 1983/1984, 1992/1993
סגנות (12): 1955/1956, 1957/1958, 1962/1963, 1963/1964, 1964/1965, 1965/1966, 1969/1970, 1975/1976, 1976/1977, 1977/1978, 1982/1983, 1993/1994

גביע האיגוד

זכייה (2): 2009, 2010

גביע האיגוד לליגה ב

זכייה (1): 2008

ליגה לאומית

אליפות (3): 1999, 2002, 2012

יורוצ'לנג'

חצי גמר: 2004

יורוהולד

חצי גמר: 2012

מלך הסלים בכל הזמניםעריכה

נכון ל-7 בינואר 2019.^[3] השחקנים המודגשים עדיין פעילים

#	שם השחקן	נקודות	הופעות	ממוצע למשחק
1	מרק טורנשיין	3904	189	20.7
2	בארי לייבוביץ'	3468	208	16.7
3	גרשון דקל	3462	253	13.7
4	לבן מרסר	3184	174	18.3
5	פיני חוזז	2757	172	16
6	רמי גוט	2569	226	11.4
7	צבי לובצקי	2275	216	10.5
8	עמוס פרישמן	2121	202	10.5
9	רביב לימונד	1964	144	13.6
10	דני ברכה	1847	184	10.0
11	ג'ון ויליס	1750	124	14.1
12	חיים חזן	1695	175	9.7
13	ארז לוסטיג	1655	147	11.3
14	אילן זייגר	1582	148	10.7
15	דייוויד ת'רדקיל	1537	75	20.8

הישגי הקבוצה במאה ה-21 לפי עונותעריכה

עונה	מאמן	מיקום סופי בליגה	שלב הפלייאוף	גביע המדינה
2001/2002	אריק שיבק	1	אלופה	רבע גמר
↓ העפלה לליגת העל ↓
2002/2003	אריק שיבק / ארז אדלשטיין	7	–	חצי גמר
2003/2004	ארז אדלשטיין	2	גמר	חצי גמר
2004/2005	אפי בירנבוים	2	גמר	רבע גמר
2005/2006	אפי בירנבוים	5	–	רבע גמר
↓ ירידה לליגה הלאומית ↓
2006/2007	מני זולדן	14	ירידת ליגה	שמינית גמר
↓ הפועל אוסישקין תל אביב - ליגה ב' ↓
2007/2008	אורי שלף	1	אלופה	זכייה (גביע האיגוד לליגה ב')
↓ העפלה לליגה א' ↓
2008/2009	אורי שלף	1	אלופה	זכייה (גביע האיגוד)
↓ העפלה לליגה הארצית ↓
2009/2010	שרון אברהמי	1	גמר	זכייה (גביע האיגוד)
↓ העפלה לליגה הלאומית ↓
2010/2011	שרון אברהמי	1	גמר	חצי גמר
2011/2012	ארז אדלשטיין	1	אלופה	רבע גמר
↓ העפלה לליגת העל ↓
2012/2013	ארז אדלשטיין	8	רבע גמר	שמינית גמר
2013/2014	ארז אדלשטיין	4	רבע גמר	חצי גמר
2014/2015	עודד קטש	7	רבע גמר	רבע גמר
2015/2016	עודד קטש / שרון אברהמי	8	רבע גמר	שמינית גמר
2016/2017	שרון אברהמי / רמי הדר / רועי חגאי	10	-	שמינית גמר
2017/2018	דני פרנקו	5	חצי גמר	רבע גמר

שחקנים בולטיםעריכה

מתן נאור, קפטן הקבוצה בשנים 2011–2017

בין השחקנים הבולטים של הפועל תל אביב לאורך השנים:

שנות ה-50 וה-60: שמעון שלח, ארז לוסטיג, חיים חזן, דוד הייבלום, דני ארז, צבי לובצקי, רמי גוט, עזרי לובושיץ, גדעון בנדל, עמי שלף, דוד קמינסקי, אייבן לישינסקי, אורי שטרן, עמוס קופפר-תובל, אורי גוטהלף, זוהר כהן, אילן זייגר-זוהר, בילי וולד.
שנות ה-70: מרק טורנשיין, גור בן-דוד, דני ברזילי, דני ברכה, שמואל (מולי) אבישר, פיני חוזז, גרשון דקל, בארי לייבוביץ', עופר אשד, ארל ויליאמס, בועז ינאי, אריה אלבו.
שנות ה-80: שמעון אמסלם, עמוס פרישמן, עופר פליישר, לבן מרסר, ג'ון ויליס, קני לבנובסקי, מייק לארגי, חיים זלוטיקמן, האווי לאסוף, לינטון טאונס, איתמר מרזל
שנות ה-90: תומר שטיינהאור, עמי נאווי, מאיר טפירו, ליאור ארדיטי, פרוויס שורט, דייוויד ת'רדקיל, רדנקו דובראש, באק ג'ונסון, ג'יימס טרי, ג'ונתן דלזל, ננאד מרקוביץ', קרטיס מקנטס, מיקי ברקוביץ'
העשור הראשון של המאה ה-21: גילי מוסינזון, טוהר חיימוביץ', יואב בר, דרור חג'ג', ליאור ליובין, ווילאם אייברי, ג'סמין הוקיץ' (אנ'), יניב גרין, סאמו אודריך (אנ'), אור איתן, קני ויליאמס, קלווין גיבס, גיא גודס, דורון שפר, ישראל שיינפלד
העשור השני של המאה ה-21: מתן נאור, אדריאן יוטר, יהונתן שולדבראנד, טוני גפני, בר טימור, רביב לימונד, ג'ף אלן, קרלון בראון, נייט רובינסון, ג׳רל מקניל (אנ'), תומר גינת, ריצ'רד האוול.
ראו גם: רשימת כדורסלני הפועל תל אביב

סגל השחקניםעריכה

הפועל תל אביב

שחקנים

מאמנים

עמדה	#	ארץ	שם	גובה (מטר)	תאריך לידה
SG	1	ארצות הברית	ג'מאל שולר(אנ')	1.91	11 בינואר 1986
C	4	ניגריה ארצות הברית	אלאדה אמינו(אנ')	2.10	14 בספטמבר 1987
SG	8	ישראל	חואקין שוכמן	1.91	29 בינואר 1995
PF	7	ישראל	דניאל ששון	2.05	16 בינואר 1992
PG	11	ישראל	ים מדר	1.90	21 בדצמבר 2000
סנטר	13	ישראל	עמית ביר-כץ	2.08	8 בדצמבר 1988
רכז, קלעי	14	ישראל	רביב לימונד	1.92	26 באוגוסט 1984
רכז	15	ישראל	שחר עמיר	1.86	11 במרץ 1999
SG	21	ישראל	עומר הראל	1.91	25 בספטמבר 2000
SG	22	ארצות הברית	ג'רל מקניל(אנ')	1.91	1 ביוני 1987
C	23	ארצות הברית	דשון סטיבנס(אנ')	2.03	9 באוקטובר 1989
PF	30	ישראל	גיא אלוש	1.96	14 בינואר 2000
SG	31	ארצות הברית ישראל	סטוארט דאגלאס	1.91	31 במרץ 1990
SF/PF	41	ישראל	תומר גינת	2.02	7 בנובמבר 1994
F	44	ארצות הברית	גרלון גרין(אנ')	2.01	11 בינואר 1991
C	97	ארצות הברית ישראל	ריצ'רד האוול	2.03	20 בספטמבר 1990