הפועל תל אביב (כדורסל)
הפועל תל אביב הוא מועדון כדורסל ישראלי מהעיר תל אביב המתמודד בליגת העל בכדורסל. הקבוצה נוסדה בשנת 1935 כחלק מאגודת הפועל תל אביב. צבעיה הם אדום ולבן.
 | |||||||||
| מידע כללי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1935 | ||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| אולם ביתי | היכל מנורה מבטחים, תל אביב (10,383 מושבים) | ||||||||
| מיקום |
 תל אביב-יפו | ||||||||
| כינוי |
הפועל האדומים השדים האדומים | ||||||||
| ליגה | ליגת העל בכדורסל | ||||||||
| בעלים |
עופר ינאי 71% עמותת האוהדים 19% גילי רענן 10% | ||||||||
| יושב ראש |
רמי כהן | ||||||||
| מנכ"ל |
צחי רייכנשטיין | ||||||||
| מנהל מקצועי |
 ג'ורג' חינאס | ||||||||
| מאמן |
דימיטריוס איטודיס | ||||||||
| צבעי תלבושת | אדום ולבן | ||||||||
| תארים | |||||||||
| |||||||||
| תלבושת | |||||||||
| מדי בית וחוץ של הפועל תל אביב | |||||||||
| |||||||||
|
www | |||||||||
  | |||||||||
| מחלקות פעילות של הפועל תל אביב | ||||
|---|---|---|---|---|
|
|
| ||
| כדורגל (גברים) | כדורגל (נשים) | כדורסל (גברים) | ||
|
|
|
| ||
| כדורסל (נשים) | כדוריד (גברים) | אתלטיקה | ||
הקבוצה מחזיקה במספר התארים השלישי בגודלו בכדורסל הישראלי לאחר יריבתה העירונית מכבי תל אביב והפועל ירושלים, עם חמש אליפויות, ארבעה גביעי מדינה וזכייה בגביע היורוקאפ.
היסטוריה
עריכההשנים הראשונות
עריכהמועדון הפועל תל אביב נוסד ב-1923 וכלל מחלקות כדורגל, התעמלות ואתלטיקה. לאחר שלא הצליח להתבסס נוסדה קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל מחדש ב-1926, ואז גם נקבע סמל המועדון, שילוב בין דמות של ספורטאי ההודף באגרופו את היריב לבין הפטיש והמגל, סמל הקומוניזם המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע האדום, שאף הוא מזוהה עם השמאל ונחשב למייצג את תנועת הפועלים ומבטא את ההשקפה כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם.[1] קבוצת הכדורסל של המועדון נוסדה בשנת 1935, ובשנים הראשונות לקיומה קיימה בעיקר משחקי ידידות נגד מכבי תל אביב, הפועל רמת גן וקבוצות צבא שונות, כיוון שבתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל לא הייתה ליגת כדורסל מסודרת. ממייסדי מחלקת הכדורסל והכדורעף באגודה, היה גם דב פרוסק.
משחקה הראשון של הקבוצה נערך ב-26 בינואר 1935 מול הפועל רמת גן, והסתיים בניצחון 6:2 לטובת הפועל תל אביב. הדרבי התל אביבי הראשון נערך כשנה לאחר מכן, והסתיים בניצחון 37:5 לטובת מכבי. את ניצחונה הראשון בדרבי השיגה הקבוצה רק ב-5 באוקטובר 1950. בשנים אלה, לפני הקמת הליגה הלאומית, זכתה הקבוצה בחמש אליפויות ליגת "הפועל".[2]
ב-1954 הוקמה ליגת הכדורסל הישראלית, ובמשחק הליגה הראשון שלה גברה הקבוצה על הפועל גבע בתוצאה 45:30. היא סיימה את העונה הראשונה במקום השלישי, ואת זו שאחריה ברביעי. הליגה הושבתה ב-1956 בעקבות סכסוכים במרכז "הפועל", אך טורניר גביע המדינה כן התקיים ובו העפילה הקבוצה עד לשלב הגמר, בו הפסידה בסיכום שני המשחקים ליריבתה העירונית מכבי. לאחר מכן סיימה הקבוצה במקום השני במשך שלוש עונות רצופות, כאשר בעונת 1957/1958 היא מפסידה למכבי בגמר הגביע.
שנות ה-60 של המאה ה-20
עריכה
ב-1959 עזב המאמן והשחקן הוותיק ברוך שליין, ובמקומו התמנה שמעון שלח, שהוביל את הקבוצה בשנת 1960 לאליפות הראשונה בתולדותיה, יחד עם הרכז חיים חזן ו"מלך הסלים" והקפטן ארז לוסטיג. גם בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה באליפות, תוך כדי שהיא מנצחת את מכבי פעמיים, ואף השתתפה לראשונה בגביע אירופה לאלופות, בו רשמה ניצחון בכורה על אלופת טורקיה גלאטסראיי. היא הדיחה את גלאטסראיי, והעפילה עד לרבע הגמר שבו הודחה על ידי אלופת אירופה א.ס.ק. ריגה שהודרכה על ידי אלכסנדר גומלסקי.
בעונת 1961/1962 סיימה הקבוצה במקום השלישי, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה לאחר סל ניצחון של ארז לוסטיג במשחק הגמר. היא העפילה לסיבוב הראשון של גביע אירופה לאלופות, אך הודחה בו על ידי אלופת טורקיה דרושפאקה איסטנבול.
הקבוצה לא זכתה באף תואר בשתי העונות הבאות. בעונת 1964/1965 פרשו קבוצות מכבי ממשחקי סוף הליגה על רקע טענות לשחיתות (שנדחו על ידי מרכז הפועל), והפועל הצליחה לזכות באליפות כשהיא מנצחת את כל משחקיה. בגמר הגביע היא הפסידה ליריבתה העירונית מכבי בתוצאה 47:55. גם בעונה שלאחר 1965/1966 מכן זכתה הקבוצה באליפות והפסידה למכבי בגמר הגביע.
בעונת 1966/1967 אימן שמעון שלח את הקבוצה והשחקנים המובילים היו גרשון דקל ורמי גוט. בילי וולד, יהודי-אמריקאי הצטרף להפועל בעונה זו, והיה למתאזרח הראשון בתולדות הקבוצה. באותה עת, שלטה הפועל בכדורסל הישראלי לאחר שתי זכיות רצופות באליפות. הקבוצה סיימה במקום השני לאחר מכבי, שזכתה באליפות בעיקר בזכותו של המתאזרח היהודי-אמריקאי, טל ברודי. בעונת 1967/1968, הפך וולד לשחקן הבכיר בהפועל תל אביב, ולמלך הסלים שלה עם 333 נקודות בממוצע של 18.5 נקודות למשחק. גם בעונה זו סיימה הפועל במקום השני לאחר מכבי. בעונת 1968/1969 ברודי נאלץ לעזוב על מנת להתגייס לצבא ארצות הברית, והפועל חזרה וזכתה באליפות בפער של שלוש נקודות ממכבי בזכות שחקניה החדשים מרק טורנשיין, אלן צוקרמן, אייבן לישינסקי ובארי לייבוביץ'. היא אף גברה עליה בגמר הגביע שנערך באצטדיון בלומפילד, בכך השלימה דאבל, והפכה לקבוצה היחידה עד היום (נכון לשנת 2022) שעושה את זה חוץ ממכבי תל אביב. לייבוביץ' לא היה יכול לשחק בליגה כיוון שנחשב כמקצוען, והוא הוביל את הקבוצה כמאמן לאחר ששמעון שלח עזב באמצע העונה.
שנות ה-70 של המאה ה-20
עריכההפועל תל אביב החלה את עונת 1969/1970 בציפייה להמשיך את רצף הזכייה בתארים שהחל בעשור הקודם. בארי לייבוביץ' שהיה מושעה לשנתיים עזב, ובמקומו מונה למאמן חיים חזן, ששיחק בקבוצה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20.
הפועל הפסידה את האליפות בעקבות הדרבי מול מכבי שנערך ב-30 בדצמבר 1969. המשחק נחשב כרגיש מאוד, ובעקבות כך הוזמנו שופטים מיוון ומטורקיה. 58 שניות לסיום המשחק קלע מרק טורנשיין סל ניצחון, אך כעבור שעה וחצי חודש המשחק בגלל טענותיהם של אנשי מכבי. הפועל הפסידה במשחק, ולמעשה הפסידה את האליפות כיוון שהייתה זקוקה לניצחון בשני משחקי הדרבי. גם בגמר הגביע של אותה עונה היא הפסידה למכבי, הפעם ב-21 נקודות הפרש. גם בעונה הבאה (עדיין ללא לייבוביץ') הפסידה הפועל את האליפות למכבי, לאחר שהפסידה בשני משחקי הדרבי.
לייבוביץ' חזר לשחק בהמשך העשור, ואף על פי שהסגל כלל גם את מלך הסלים לשעבר עופר אשד ואת דייב ניומארק (השחקן הגבוה ביותר בתולדות הקבוצה), הקבוצה לא הצליחה לסיים במקום השני, שבו דורגו הפועל רמת גן ומכבי רמת גן.
הקבוצה העפילה לגמר הגביע מול של 1976 מול הפועל גבת/יגור שהדיחה את מכבי תל אביב, אך למרות עדיפות מבחינת הפרשנים היא הפסידה בתוצאה 90:76. רגעים נוספים שראויים לציון בעונה זו הם ה-49 וה-51 נקודות שקלע לייבוביץ' בגביע קוראץ' מול קינמרטיני טורינו ונגד ברצלונה, שניהם ביד אליהו.
בעונה שלאחר מכן היא סיימה במקום השלישי, ובגמר גביע המדינה התמודדה מול מכבי שזה עתה זכתה בגביע אירופה. מכבי ניצחה מזריקת עונשין של אריק מנקין בשניות הסיום. היה זה משחקו האחרון של טורנשיין בקבוצה, והוא הוחלף על ידי ג'ון ויליס. ב-20 בפברואר 1978 גברה הפועל על מכבי במסגרת הדרבי, לראשונה מאז מאי 1970. אולם, היא הפסידה למכבי בשני המשחקים בבית הגמר של הליגה באותה עונה 1977/1978, וסיימה במקום השלישי. גם בגמר הגביע היא הפסידה, הפעם לאחר הארכה.
הפועל הצליחה להעפיל לגמר הפלייאוף, שהונהג במקום שיטת בית הגמר הישנה. מכבי ניצחה אותה בלא מאמץ רב במשחק הראשון, וגברה עליה בתוצאה 68:64 במשחק המכריע על האליפות, שהיה צמוד ברובו.
שנות ה-80 של המאה ה-20
עריכהבעונה שלאחר הזכייה במקום השני הצטרף לקבוצה פראן קוסטלו, שהיה הזר הראשון בתולדותיה. הפועל הצליחה להעפיל לראשונה לחצי גמר גביע קוראץ', בו הודחה על ידי ציבונה זאגרב. היא סיימה במקום השני בליגה אחרי שהפסידה בדרבי מול מכבי שנערך במחזור ה-18, וגברה על הפועל רמת גן במחזור האחרון של העונה.
_-_Hapoel_Tel_Aviv_vs._Maccabi_Tel_Aviv.jpg)
הקבוצה החלה לארח את משחקי הבית שלה באולם אוסישקין ב-1980. לפני תחילת העונה התמנה שימי ריגר לתפקיד המאמן, והוא החתים את הסנטר לבן מרסר במקום קוסטלו. מרסר הפגין יכולת חלשה באימונים הראשונים, אך במשחקו הראשון בליגה מול הפועל גן שמואל הוא קלע 18 נקודות והוביל את הקבוצה לניצחון. במשחק הדרבי הראשון, שנערך ביד אליהו, הפועל הפסידה לאחר אי שריקה לעבירה טכנית לחובתו של חבר הנהלת מכבי אמנון אבידן שחטף את הכדור מידיו של לייבוביץ'. הפועל סיימה את העונה רק במקום הרביעי.
הפועל לא הצליחה להוות יריב ממשי במאבק על האליפות בעונת 1981/1982, וסיימה במקום השלישי. בארי לייבוביץ' עזב את הקבוצה לאחר עשר עונות, ובעונת 1982/1983 היא דורגה במקום השביעי (הנמוך ביותר עד אז) והפסידה למכבי תל אביב בגמר הגביע. יהושע רוזין החל לאמן את הקבוצה לפני עונת 1983/1984, והביא עמו את מייק לארגי ווילי סימס ממכבי חיפה. ביחד עם הרכז עמוס פרישמן שעלה מהנוער הפועל הצליחה לנצח בדרבי את מכבי לראשונה מזה כחמש שנים, וזכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל רמת גן.
רוזין המשיך לאמן את הפועל, שאליה הצטרף שמואל זיסמן ששיחק במכבי. היא פתחה היטב את העונה, אך הפסידה למכבי בדרבי הראשון בהפרש נקודה. לאחר ההפסד היא הפגינה רמת משחק טובה, ובמשחק הגומלין של הדרבי גברה עליה בהפרש של 16 נקודות, הגבוה ביותר מזה 16 שנים. היא סיימה את הליגה במקום החמישי, לראשונה מאז עונת 1979/1980. שתי הקבוצות נפגשו בגמר הפלייאוף שנפתח ב-15 באפריל 1985, ובמשחק הראשון ניצחה הפועל. המשחק השני היה צמוד, ובמהלכו פרצה מהומה בין שמואל זיסמן, מייק לארגי ומוטי ארואסטי ממכבי, שבעקבותיה הורחקו לארגי וארואסטי על ידי השופטים. חן ליפין הצעיר החליף את ארואסטי במכבי, אך להפועל לא היה ממלא מקום ללארגי והיא הפסידה בשני המשחקים למכבי, שזכתה באליפות נוספת.
בעונה הבאה עבר רוזין לתפקיד המנהל המקצועי למשך זמן קצר, והוחלף על ידי מאמן מכבי חיפה פיני גרשון. השחקנים החדשים שהגיעו היו ארל ויליאמס וג'ק צימרמן (לשעבר במכבי), וכן שמעון אמסלם בעונתו הראשונה בבוגרים. ג'ון ויליס עזב להפועל חולון, ושמוליק זיסמן עזב לגליל עליון. למרות ההרכב החזק סיימה הקבוצה במקום החמישי, ואף הובסה בדרבי בפער של 35 נקודות. במהלך העונה התעוררו בעיות מקצועיות אחדות שבגינן התפטר גרשון. הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף, ובמשחק הראשון הובסה על ידי מכבי בתוצאה 140:96. היא הצליחה לנצח במשחק השני מסל ניצחון של ויליאמס, אך הפסידה למכבי במשחק השלישי והודחה מהפלייאוף.
הקלע חיים זלוטיקמן הצטרף לקבוצה לקראת עונת 1986/1987, אך תוך זמן קצר נפצע והחמיץ את רוב העונה. בנוסף, גם מייק לארגי נפצע בגבו ונעדר למשך זמן מה. המאמן החדש משה ויינקרנץ הוביל את הקבוצה לגמר הפלייאוף, בו ניצחה את מכבי בהפרש של נקודה ביד אליהו והפסידה לה בשני המשחקים הנותרים.
לארגי עזב את הקבוצה לפני עונת 1987/1988, אך למרות זאת הצליחה הקבוצה לפתוח את העונה במאזן של 6 ניצחונות והפסד בסיועם של השחקנים הוותיקים לינטון טאונס וג'ונתן דלזל שזה עתה הצטרפו. בשמינית גמר הגביע הדיחה הקבוצה את יריבתה העירונית מכבי, לאחר שטאונס קלע 6 נקודות רצופות, אך ברבע הגמר הודחה על ידי אליצור נתניה, וגם הפעם התעוררו בעיות בתשלום המשכורות לשחקנים בזמן. למרות זאת היא הצליחה להעפיל לחצי גמר גביע קוראץ' בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שהדיחה את סראגוסה ויוגופלסטיקה ספליט. במשחק הראשון באוסישקין היא הפסידה לציבונה זאגרב בתוצאה 93:103, כאשר דראז'ן פטרוביץ' מציבונה קולע 59 נקודות. פטרוביץ' הוביל את ציבונה לניצחון 89:101 במשחק השני עם 37 נקודות. במשחק הדרבי המאה, שנערך במחזור ה-20, הצליחה הפועל לנצח את מכבי בהפרש של 20 נקודות. היא סיימה את העונה הסדירה במקום השני. ברבע גמר הפלייאוף היא הדיחה את מכבי חיפה עם שני ניצחונות, ובחצי הגמר הדיחה את הפועל חולון עם שני ניצחונות משלושה משחקים. בסדרת הגמר מול מכבי היא הפסידה לאחר שקווין מגי קלע סל ניצחון בשנייה האחרונה. גם המשחק השני היה צמוד, אך בשנייה האחרונה קלע זלוטיקמן את סל הניצחון. המשחק השלישי והמכריע היה צמוד בתחילתו, אך מכבי הצליחה לפתוח פער ולזכות באליפות.
לבן מרסר עזב את הקבוצה לפני עונת 1988/1989, לאחר שמונה עונות, והצטרף למכבי. הנהלת הפועל טענה במשך שנים אחדות כי מרסר כבר היה חתום במכבי בזמן סדרת הגמר של העונה הקודמת, אך לא הצליחו להוכיח את טענתם. הקבוצה העפילה לגמר הפלייאוף מול מכבי למרות עזיבת מרסר, זלוטיקמן ודלזל, אולם הפסידה בשני המשחקים.
שנות ה-90 של המאה ה-20
עריכה
הפועל סיימה במקום השישי בשתי העונות הבאות, ולא העפילה לפלייאוף. שנה אחת לאחר מכן היא הודחה על ידי מכבי ראשון לציון בחצי הגמר. הקבוצה פתחה את עונת 1991/1992 בצורה רעה למרות הגעתם של המאמן רלף קליין, עוזרו ישראל לב והשחקן תומר שטיינהאור, וכעבור זמן מה הוחלט להחליף את הזרים גוראן גרבובאץ' וויין קמבל בדייוויד ת'רדקיל ופרוויס שורט. בסיועם של השחקנים החדשים העפילה הקבוצה לגמר הפלייאוף מול מכבי, והפסידה בשלושה משחקים מתוך חמישה.
רוב הסגל נותר גם בעונת 1992/1993, למעט שורט שפרש והוחלף על ידי רדנקו דובראש היוגוסלבי, וחיים זלוטיקמן שחזר לקדנציה שנייה והחליף את דלזל. הפועל סיימה את הליגה הסדירה במקום הראשון (לראשונה מאז 1969), זכתה בגביע המדינה (תואר ראשון מזה תשע שנים), והעפילה לגמר הפלייאוף מול הפועל גליל עליון שהצליחה להדיח את מכבי תל אביב. הקבוצה הפסידה במשחק הראשון באוסישקין, ואיבדה את יתרון הביתיות שלה. גליל עליון הייתה עדיפה, ניצחה 3:1 בסך הכל וזכתה באליפות ראשונה בתולדותיה. רלף קלייף עזב את הקבוצה לאחר שנתיים מוצלחות, והוחלף על ידי צביקה שרף שהביא עמו את הגארד הבוסני ננאד מרקוביץ' במקום דובראש. הפועל שיחקה פחות טוב בהשוואה לעונה הקודמת, והפסידה למכבי בגמר גביע המדינה ובגמר הפלייאוף.
ב-1995 הפסיקה ההסתדרות לתמוך בקבוצות ספורט, ובעקבות כך עברה הקבוצה לבעלות פרטית. תוך זמן קצר היא צברה חובות כספיים לשחקנים ומאמנים לשעבר, ואף מונה לה מפרק. בעקבות הקשיים היא נאלצה לשחרר את ת'רקדיל, מרקוביץ', שטיינהאור ועמי נאווי שעזב בעקבות מחלוקות עם ההנהלה. גם צביקה שרף עזב באמצע העונה, ומחליפו עד לסיומה היה עוזרו יאיר שרון. בין השחקנים החדשים שהגיעו לקבוצה היו הרכז הצעיר מאיר טפירו ומיקי ברקוביץ' בעונתו האחרונה כשחקן פעיל. היכולת הלא טובה נמשכה, והקבוצה הודחה על ידי פאוק סלוניקי במוקדמות גביע אירופה לאלופות. רק לקראת סוף העונה הבטיחה הקבוצה את מקומה בפלייאוף, אך הודחה בחצי הגמר על ידי יריבתה העירונית מכבי שניצחה בכל שלושת המשחקים. הבעיות הכלכליות של הקבוצה נמשכו, ובעונה שלאחר מכן בעונת 1995/1996 היא סיימה במקום התשיעי. הקבוצה הייתה בבעלותו של שאול אייזנברג החל מ-1998, למעט שלוש שנים בבעלותו של המיליארדר הרוסי ולדימיר גוסינסקי. התקציב קוצץ בהדרגה, והקבוצה החלה לאבד את מעמדה בעקבות בעיות ניהוליות. הקבוצה ירדה פעמיים לליגה השנייה, ואף ספגה תבוסה בדרבי מול מכבי בהפרש של 54 נקודות.
העשור הראשון של המאה ה-21
עריכה
בעונת 2003/2004 הקבוצה שיחקה כדורסל טוב והגיעה למקום השני בליגה הסדירה, לאחר ניצחון בסדרת ההצלבה 0–3 על גליל עליון בסדרת הטוב מחמש היא הגיעה לבית הגמר וסיימה שם במקום השני, דבר שהקנה לה את המקום בסדרת גמר הפלייאוף מול מכבי תל אביב, אולם היא הובסה בשלושת המשחקים. הקבוצה הצליחה להעפיל לפיינל פור של היורופליג בעונת 2003/2004, וסיימה בו במקום השלישי. היא הגיעה גם לחצי גמר גביע המדינה והפסידה להפועל ירושלים.
בעונת 2004/2005 הפועל הייתה ללא רוב שחקני הסגל מהעונה הקודמת אך למרות זאת היא הפתיעה, היא סיימה במקום החמישי בעונה הסדירה, ניצחה בסדרת ההצלבה את הפועל ירושלים 1–3 ללא יתרון ביתיות, וסיימה במקום השני בבית הגמר, וכמו בשנה שעברה, גם הפעם היא הובסה בשלושה משחקים למכבי תל אביב.
ב-2005 החליטה הנהלת הקבוצה להעביר את משחקי הבית ליד אליהו, אולמה הביתי של היריבה העירונית מכבי, על מנת למשוך קהל גדול יותר למשחקים ובעקבות מחלוקת עם משטרת ישראל על תנאי הבטיחות באוסישקין. אוהדי הקבוצה התנגדו למהלך זה כיוון שלא רצו לראות אותה משחקת באולם המזוהה עם יריבתם הגדולה ביותר, והודיעו כי אין בכוונתם להגיע למשחקים כל עוד הם ייערכו ביד אליהו. מנגד, טענה ההנהלה כי אוהדים מסורים יבואו למשחקים ללא קשר לאולם שבו הם נערכים.
בעלי הקבוצה שאול אייזנברג החליט לא להירשם לליגת העל לקראת עונת 2006/2007, ובמקום זאת שיחקה הפועל בליגה הלאומית בעונת 2006/2007. הוא העביר את הניהול למעוזיה סגל ששימש כיו"ר הקבוצה. הקבוצה ניצחה בפעם הראשונה רק במחזור השישי. ב-27 בנובמבר 2006 הוכרז סכסוך עבודה בין השחקנים להנהלה בגין אי תשלום משכורות, אך הנושא נפתר תוך זמן קצר. הקבוצה אומנם לא שיחקה היטב ובסיום העונה ירדה לליגה הארצית מהמקום האחרון אך ניצלה מפירוק.
הפועל אוסישקין
עריכהבשנת 2007, אוהדי הקבוצה החליטו להקים את "הפועל אוסישקין", קבוצה המנוהלת על ידי אוהדיה, כמחאה על חוסר הפעילות של ההנהלה נגד החלטת עיריית תל אביב להרוס את אולם אוסישקין. הקבוצה החדשה נרשמה למחוז דן של ליגה ב' ב-25 ביוני 2007, ועלתה לליגה א' כבר בעונתה הראשונה, לאחר שסיימה את העונה ללא הפסד. במשחק העלייה, שנערך באולם הדר יוסף לעיני 1,000 צופים, גברה הקבוצה על הפועל ארזים בתוצאה 73:28. מאמנה הראשון של הפועל אוסישקין היה אורי שלף, שמונה לאחר מכן למנהל הקבוצה.
בעונה שלאחר מכן עלתה הקבוצה לליגה הארצית. בסיום עונת 2009/2010 סיימה הפועל אוסישקין את משחקי הליגה הארצית (מחוז צפון) במקום הראשון, וכך הבטיחה את עלייתה לליגה הלאומית – עלייה שלישית ברציפות בשלוש עונות, ללא הפסדי ליגה. כמו כן, זכתה הקבוצה בשלושה גביעי איגוד. בשתי העונות הראשונות לקיומה (2008–2009) נבחר טוהר חיימוביץ' לשחקן המצטיין של העונה, ובעונתה השלישית לקיומה (2010) נבחר מתן נאור לשחקן המצטיין של העונה.
האיחוד של הפועל תל אביב עם הפועל אוסישקין
עריכה
בעקבות התפרקות קבוצת הכדורסל "הפועל תל אביב" בדצמבר 2009, הועברו הזכויות על הקבוצה אל אוהד שביקש בזמנו להישאר אנונימי (לימים התגלה כי מדובר בעופר אליהו, בנו של שלמה אליהו, בעלי מגדל[3][4]), אשר העניק להפועל אוסישקין את הזכות לשימוש בשם "הפועל תל אביב" וקבלת התארים של הקבוצה שהתפרקה, ללא תמורה (אם כי בהמשך טען שאול אייזנברג כי לפי ההסכם הזכויות חזרו אליו לאחר מותו של אליהו).[5][6][7] בסיום עונת 2009/2010 החליטה עמותת "הפועל אוסישקין" לשנות את שם העמותה ל"הפועל אוסישקין תל אביב" ולשנות את שם קבוצת הכדורסל ל"הפועל תל אביב". בכך חזרה הקבוצה לפעילות באופן רשמי.[8]
העשור השני של המאה ה-21
עריכהבעונת 2010/2011 הקבוצה הגיעה עד חצי גמר גביע המדינה בכדורסל. במאי הפועל העפילה לגמר הפלייאוף של הליגה הלאומית, אך יחד עם פציעה של מתן נאור, והתאוששותו מפציעה של שחקן המפתח אדריאן יוטר, הפסידה בסדרת הגמר למכבי הבקעה 3:0, ולא העפילה לליגת העל.
לקראת עונת 2011/2012 נעשו מספר שינויים בקבוצה, החשוב שבהם מינוי ארז אדלשטיין למאמן. כמו כן, הובאו שחקנים צעירים רבים, ולמעט מתן נאור (שמונה לקפטן הקבוצה) וגל איתן, כל הסגל הוחלף. כמו כן, במהלך פגרת הקיץ, הוצע לקבוצה לעלות לליגת העל תמורת תשלום, וחברי העמותה הצביעו ברוב מוחץ (95%) נגד עליית ליגה "שלא על המגרש". במהלך העונה השתתפה הפועל תל אביב בליגה הבלקנית, ואף העפילה לפיינל פור הליגה, שם נוצחה בחצי הגמר על ידי הפועל גלבוע/גליל. במסגרת גביע המדינה, לא הצליחה הקבוצה לשחזר את הישגיה מהעונה הקודמת, אך בכל זאת גברה על הפועל גלבוע/גליל בשמינית הגמר (והפסידה למכבי ראשון לציון ברבע הגמר). את הליגה הסדירה סיימה הפועל תל אביב במקום הראשון, ובסדרות הפלייאוף שיחקה מול עירוני ר"ג ברבע הגמר (2:0 להפועל, הטוב משלושה משחקים), מול עירוני נס ציונה בחצי הגמר (2:1, הטוב משלושה משחקים) וזכתה באליפות הליגה הלאומית, לאחר ניצחון על מכבי באר יעקב בסדרת הגמר (3:1, הטוב מחמישה משחקים) – ובכך הבטיחה את עלייתה לליגת העל, לאחר שש שנים של היעדרות מהליגה הבכירה בארץ.
הפועל תל אביב הייתה לקבוצת האוהדים הראשונה בספורט הישראלי בכלל ובכדורסל בפרט שמשחקת בליגה הבכירה. היא פתחה את העונה בהפסד ביתי לבני הרצליה, אך סדרת ניצחונות חוץ לאורך העונה-בין היתר מול הפועל ירושלים, מכבי ראשון לציון, ומכבי חיפה – שמרה את הפועל מרוחקת מהתחתית במרבית העונה. רגע השיא של העונה הגיע ב-3 במרץ 2013, עת ניצחה הפועל תל אביב את מכבי תל אביב במשחק בית בתוצאה של 69:65 לאחר תשע שנים ללא ניצחון בדרבי. הפועל סיימה את העונה במקום השמיני בליגה (מקום שני בבית התחתון), והעפילה לפלייאוף בו הפסידה בתוצאה 3:0 ליריבתה העירונית. בסיום העונה נבחר שחקן הקבוצה ומי שהובילה לסנסציה בדרבי, בר טימור, בתואר תגלית העונה של השנה. בגביע הפסידה בסיבוב השני לקבוצת מכבי אשדוד בחוץ.
ב-27 ביוני 2014 מונה עודד קטש לתפקיד מאמן הקבוצה לשלוש שנים. ב-4 בינואר 2015 ערכה הפועל תל אביב את משחקה הראשון בהיכל קבוצת שלמה, בו ניצחה את הפועל ירושלים 67:81.
ב-3 בנובמבר 2015, יום לאחר ההפסד לעירוני נהריה, פוטר קטש והחליף אותו עוזרו שרון אברהמי, שהוליך את הקבוצה להפסד 2–3 להפועל ירושלים בסדרת רבע גמר הפלייאוף, בניצוחו של נייט רובינסון. בעונת 2016/2017 פוטר אברהמי מתפקידו והוחלף ברמי הדר, שעבר ממכבי תל אביב. הקבוצה הפסידה בעשרה משחקים וניצחה רק בשבעה, מה שהוביל לפיטוריו של רמי הדר, והחלפתו ברועי חגאי עד סיום העונה. ביוני 2017 הפועל מינתה את דני פרנקו למאמנה.
ביוני 2018 הבטיחה לראשונה השתתפות בפיינל פור הישראלי לאחר ניצחון 3:1 בסדרה מול מכבי אשדוד. בחצי גמר הפיינל פור פגשה את מכבי תל אביב שהביסה אותה 98:74, ובסופו של דבר גם זכתה באליפות.
במאי 2019 העפילה הפועל לפלייאוף מהמקום השמיני ושוב הודחה מול מכבי תל אביב 0–3 בסדרת רבע גמר הפלייאוף.
בעונת 2019/20 שוב סיימה במקום השמיני ושוב הודחה ברבע הגמר בתוצאה 1:2 מול מכבי תל אביב. בינואר 2020 מונה עידן פלדה למנהל המקצועי של הקבוצה, כאשר המשיך לשמש גם כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער.[9]
בעונת 2020/21 הייתה עונה לא פשוטה לקבוצה. הקבוצה סיימה במקום עשירי בלבד ולאחר שלוש עונות לא הייתה בפלייאוף, בנוסף למאבקי התחתית שהייתה צריכה להתמודד איתם על מנת להישאר בליגה הראשונה.
עונת 2021/22 נחשבה מוצלחת, במהלכה ניצחה ארבעה משחקי דרבי לראשונה בהיסטוריה של הקבוצה. לגמר הגביע העפילה הקבוצה לראשונה מאז 1994 לאחר ניצחון על מכבי תל אביב בחצי הגמר והפסידה לבני הרצליה. עקב פציעות של שחקניה סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי, ובפלייאוף הודחה בשלב רבע הגמר מול מכבי תל אביב, בתוצאה 1:3.
בעונת 2022/2023 התחילה הפועל תל אביב לשחק במפעל היורוקאפ. הפועל תל אביב הגיעה לצמרת טבלת ליגת העל, לאחר ניצחון בדרבי על מכבי תל אביב 96:95, לאחר משחק צמוד. בגביע המדינה הודחה לאחר הפסד להפועל ירושלים בשלב רבע הגמר. בעונה זו החלה לשחק גם ביורוקאפ, שם הגיעה לצמרת בית ב' והבטיחה את מקומה ואת הביתיות בשלב הטופ 16. בנוסף, שברה הפועל תל אביב את שיא כל הזמנים במפעל היורוקאפ של מצטייני מחזור, עם 8 מצטייני מחזור בעונה הסדירה (ג'ורדן מקריי 3 פעמים, ג'ייקובן בראון 2 פעמים, ג'יילן הורד 2 פעמים, צ'ינאנו אונואקו פעם 1). הקבוצה הודחה בשלב רבע הגמר של היורוקאפ לחובנטוד בדאלונה הספרדית לאחר משחק צמוד. בזירה המקומית הפסידה הפועל תל אביב במשחק 3 המכריע על אליפות המדינה למכבי תל אביב 90-94 לאחר סדרה מתוחה. למרות האכזבה הגדולה בסיום העונה, עונת 2022/2023 נחשבת לעונה מוצלחת של המועדון שהצליח לחזור לפסגת הכדורסל הישראלי.
עידן עופר ינאי (2023–הווה)
עריכהב-11 באוגוסט 2023 לאחר הצבעת חברי העמותה של הפועל תל אביב, עבר ברוב של 86.61% ההסכם שבמסגרתו עברה הפועל תל אביב מבעלות אוהדיה לבעלותם של אנשי העסקים עופר ינאי ואבי זידנברג. בהסכם סוכם ש־51% מבעלות הפועל תל אביב יהיה שייך לעופר ינאי, 30% לאבי זיידנברג, ו-19% יישארו אצל עמותת האוהדים. בספטמבר 2023 המנהל המקצועי של המועדון, עידן פלדה, סיים את תפקידו.[10]
ב-23 בדצמבר 2023 הודיעה העמותה על מיזוג לתוכה של מועדון האתלטיקה "רצי הסמטה", ובכך הכריזה על הקמתה מחדש של הפועל תל אביב אתלטיקה.
ביולי 2024, הפועל תל אביב הודיעה על הבנות ראשוניות עם עיריית תל אביב להרחבת היכל קבוצת שלמה לכ-7,000 מקומות ישיבה, כולל תאי צפייה, אזורי מסחר ושירותי מזון משודרגים. בעלי המועדון, עופר ינאי, התחייב לשאת בחלק משמעותי מעלויות המימון בתמורה לזכויות מסחריות ושימוש ארוך טווח במתקנים. במקביל, נשקל מעבר זמני להיכל מנורה מבטחים בשל הגידול בביקוש למנויים והצורך באולם גדול יותר. ינאי ציין כי הדרייב אין במתכונתו הנוכחית אינו מספק את צורכי המועדון. עם זאת, ארגון האוהדים "אולטראס הפועל" הביע התנגדות למעבר, והודיע כי לא יתמוך במשחקי בית שיתקיימו באולם של מכבי תל אביב. בספטמבר 2024, עיריית תל אביב פרסמה קול קורא לשדרוג היכל קבוצת שלמה לכ-10,000 מקומות, מהלך שצפוי להפוך את האולם לאחד משלושת הגדולים בישראל. ינאי התחייב להשקיע כ-150 מיליון שקלים בפרויקט בתמורה לזכויות מסחריות.[11]
באוגוסט 2024, פורסם שתקציב 2024/2025 יעמוד על כ-70 מיליון שקלים.[12] התקציב הגדול בתולדות המועדון ואחד הגבוהים בהיסטוריה של קבוצה ישראלית שאינה מכבי תל אביב. מה שהביא להגעתם של שחקנים בכירים כמו ג'ונתן מוטלי, ים מדר, ברונו קבוקלו ופטריק בברלי, והמאמן הבכיר דימטריוס איטודיס.
ב-22 בדצמבר 2024 הודיע רמי כהן על התפטרותו מתפקיד יו"ר העמותה, כחודשיים לאחר שעזב את תפקיד יו"ר המועדון. יום לאחר מכן, גם חברי הנהלת העמותה חיים יצחקי, שאקו עזריה ובר חיון הודיעו על התפטרותם. ההתפטרויות התרחשו מלחץ כבד שהופעל עליו מצד אוהדים בעקבות איום של ינאי לעזוב את המועדון, לאחר שפסיקת בורר קבעה כי עליו להפקיד ערבות בנקאית של 25 מיליון שקלים לשיפוץ היכל קבוצת שלמה, וכן העניקה לעמותה זכות וטו על המשך השימוש בהיכל מנורה מבטחים בעונות הבאות. בעקבות השינויים, המועדון הודיע כי המעבר הזמני להיכל מנורה מבטחים יתבצע ללא תנאים נוספים, במקביל לתכנון שיפוץ היכל קבוצת שלמה. לאחר פרסום ההחלטה, הנהלת הפועל תל אביב הודתה לחברי הוועד המנהל שהתפטרו על תרומתם למועדון לאורך השנים והדגישה את מחויבותה לשיתוף פעולה עם חברי הוועד החדשים.[13]
בינואר 2025, הפועל תל אביב רשמה באופן רשמי את היכל מנורה מבטחים כאולמה הביתי להמשך עונת 2024/25, עם משחק בכורה מול הפועל ירושלים. לצד זה, ארגון "אולטראס הפועל" הודיע שיחרים את כל משחקי הבית המשוחקים ביד אליהו. באותה עונה השיגה זכייה היסטורית בתואר אירופי לאחר שגברה על גראן קנריה הספרדית בגמר היורוקאפ, מה שהבטיח לה השתתפות ביורוליג מעונת 2025/2026.
יריבויות
עריכההיריבות העירונית
עריכה
ערך מורחב – הדרבי של תל אביב (כדורסל)
לאורך שנים רבות היו הפועל ומכבי תל אביב שתי הקבוצות הבכירות בכדורסל הישראלי. משחקי הדרבי ביניהן נחשבו למתוחים מאוד, ושתי הקבוצות נאבקו רבות במסגרת גמר גביע המדינה או המשחקים המכריעים על האליפות. היריבות העזה בין שתי הקבוצות אף גלשה לעיתים למעשי אלימות מילולית ופיזית. יריבות זו הגיעה לשיאה בשנות ה-80.
בעקבות הטענות מצד אוהדי הפועל ואוהדים אחרים בליגת הכדורסל הישראלית, הועלו האשמות כי למכבי תל אביב יש השפעה לא הוגנת על השופטים, שהיא מחתימה שחקנים יריבים במהלך העונה, ומבצעת פעולות נוספות שנועדו לקדם את מעמדה ביחס לקבוצות אחרות.
היריבות עם הפועל ירושלים
עריכההפועל תל אביב הייתה עד סוף שנות ה-80 המועדון השני הבכיר בליגה, אך עם עלייתה של הפועל ירושלים בשנות ה-90 מבחינה הישגית וכלכלית, ובמקביל לירידה מקצועית והישגית של הפועל תל אביב, המעמד של המועדון השני בחשיבותו בליגה עבר להפועל ירושלים. היריבות בין הקבוצות התחזקה גם על רקע העובדה ששתי הקבוצות מייצגות את שתי הערים המרכזיות,[14] הגדולות והמשפיעות במדינה: ירושלים, עיר הבירה. ותל אביב, עיר המטרופולין והמרכז. אף על פי כן שהיריבות עלתה בשנים האחרונות, ושני המועדונים חוו משחקי פלייאוף מתוחים ביותר. היריבות קיימת יותר בקרב האוהדים, בעוד שלשני המועדונים כבוד הדדי גבוה בין האנשי צוות, מאמנים ושחקנים.
היריבות עם הפועל חולון
עריכהלמרות השם הפועל של קבוצת הכדורסל הפועל חולון, הן המועדון והן אוהדיו אינם מזוהים מבחינה פוליטית עם הזהות ההיסטורית של תנועת הפועל.[15] הדבר התבטא לאורך השנים במתחים פוליטיים שהתעוררו בין אוהדי הקבוצה לבין אוהדי קבוצות אחרות, במיוחד הפועל תל אביב, שמזוהים באופן מסורתי עם ערכים סוציאליסטיים והיסטוריים של תנועת הפועל. המתח הזה הוביל לא פעם להתפרעויות אלימות, הן מילוליות והן פיזיות, במהלך משחקים, ובייחוד בשנים האחרונות.[16] בנוסף, העלייה במעמדה של הפועל חולון בשנים האחרונות, לצד השנים הקשות שעברו על הפועל תל אביב, תרמה ליריבות על תחרות "סטטוס הקבוצה השנייה" בחשיבותה בליגת העל, לצד הפועל ירושלים.
קבוצת בת
עריכהבעונת 2011/12 הוקמה קבוצת בת למועדון (שאז עוד נקרא הפועל אוסישקין) על ידי ותיקי קבוצת הבוגרים בראשותו של גלעד שמחוני שנקראה "הפועל תל אביב עודפים". בעונה הראשונה שיחקו בקבוצה שמחוני, יואב בר, טוהר חיימוביץ', ירדן שוורצמן וירון להט, ובסיומה עלתה הקבוצה לליגה א' וזכתה בגביע האיגוד בכדורסל לליגות ב', לאחר ניצחון בגמר על הפועל חיפה.[17]
בעונת 2022/23 החליטו בהפועל תל אביב כי הקבוצה תשמש כחממה לשחקני מחלקת הנוער. כיעד הוצב בפני הקבוצה עליה לליגה הארצית, כאשר במסגרת זו יוכלו שחקני הקבוצה לשחק גם בליגה הבכירה, תחת תקנת "הכרטיס הכפול" המאפשר לשחקנים עד גיל 22 להשתייך לקבוצה מליגת העל ובמקביל לשחק בליגה הארצית.[18] בסיום אותה עונה זכתה באליפות ליגה א' דן, והעפילה לליגה הארצית. בעונה זו שיחקו בקבוצה שמחוני, אלישי כדיר ושחקני קבוצות הנוער: אילי דולינסקי, אור טפירו (בנו של שחקן העבר מאיר טפירו) ויועד חלבי.
בשנת 2023 שונה שם קבוצת הבת ל"הפועל 'אורי' תל אביב", על שם שחקן, מאמן, ומייסד הפועל אוסישקין אורי שלף, שנפטר ב־2015. בקבוצה הוחתמו שחקנים עם עבר בקבוצת הבוגרים - נבות ינאי ודניאל הלל (שמחזיק בחוזה דו צדדי עם קבוצת הבוגרים), ביחד עם שחקני קבוצת הנוער על של הפועל תל אביב, אור טפירו, ג'ול קארם ואביב הנקין. את עונת 2023/2024 פתח בעמדת המאמן רן ששון, אך עזב והוחלף בטל נתן.
הקבוצה משחקת באולם הכדורסל של התיכון תיכונט ע"ש אלתרמן. מנהל הקבוצה הוא אסי הראל, המנהל המקצועי של הקבוצה הוא עוזר המאמן של קבוצת הבוגרים ברק לדרר.
תארים והישגים
עריכה- זכייה (1): 2012
בעלות
עריכההפועל תל אביב נמצאת בבעלות איש העסקים עופר ינאי (81%), יו״ר קבוצת נופר אנרגיה, ועמותת האוהדים הפועל אוסישקין תל אביב (19%).[19] העמותה מחזיקה בזכות וטו על חלק מההחלטות הניהוליות במועדון.[20]
בעלי המועדון
עריכה- 1935-1995: מועצת פועלי תל אביב.
- 1996: גברי לוי, שאול אייזנברג ושלומי גרונר (תחת חברת "מפה לשם").
- 1997-2000: שאול אייזנברג.[21]
- 2000-2004: ולדימיר גוסינסקי (60%), שאול אייזנברג (40%).[22]
- 2004-2010: שאול אייזנברג[23]
- 2007-2011:[24] עמותת האוהדים "הפועל אוסישקין תל אביב".
- 2011-2016: עמותת הפועל אוסישקין תל אביב (75%) בשיתוף עם בעלים פרטיים (25%)[25] בראשותו של ידידיה רפפורט (שהחזיק 5% מהבעלות).
- 2016-2020: עמותת הפועל אוסישקין תל אביב (51%), דייוויד קולברן (24%), ידידיה רפפורט (20%)[26] ובעלים פרטיים נוספים (5%).
- 2021-2023: עמותת הפועל אוסישקין תל אביב (51%) בשיתוף עם בעלים פרטיים (49%) בראשותו של אבי זיידנברג.
- 2023-2024: עופר ינאי (51%), אבי זיינדברג (30%) ועמותת הפועל אוסישקין תל אביב (19%).[27]
- 2024-הווה: עופר ינאי (81%), ועמותת הפועל אוסישקין תל אביב (19%).
הנהלת הקבוצה
עריכהבעלי המועדון הוא עופר ינאי (81%) ועמותת הפועל אוסישקין ת"א (19%), יו"ר המועדון הוא רמי כהן המשמש בתפקיד משנת 2008 ומכהן בשנים האחרונות גם יו"ר עמותת האוהדים.
בעלי תפקידים במועדון
עריכה- בעלי המועדון - עופר ינאי
- יו"ר הקבוצה וראש הוועד המנהל - רמי כהן.
- מנכ"ל - צחי רייכנשטיין.
- מנהל מקצועי: ג'ורג' הינאס.
- מאמן הקבוצה- דימיטריוס איטודיס.
- עוזרי המאמן - סטפאנוס דדאס, ברק לדרר, דניס טימקוב, וגיל סלטר.
- מאמן כושר - אנדראה קבאלרי.
תארים והישגים
עריכהישראל
עריכה- אליפות (5): 1959/1960, 1960/1961, 1964/1965, 1965/1966, 1968/1969
- סגנות (22): 1956/1957, 1957/1958, 1958/1959, 1962/1963, 1963/1964, 1966/1967, 1967/1968, 1969/1970, 1970/1971, 1978/1979, 1979/1980, 1984/1985, 1986/1987, 1987/1988, 1988/1989, 1991/1992, 1992/1993, 1993/1994, 2003/2004, 2004/2005, 2022/2023, 2023/2024
- זכייה (4): 1961/1962, 1968/1969, 1983/1984, 1992/1993
- סגנות (13): 1955/1956, 1957/1958, 1962/1963, 1963/1964, 1964/1965, 1965/1966, 1969/1970, 1975/1976, 1976/1977, 1977/1978, 1982/1983, 1993/1994, 2021/2022
- סגנות: 2022/2023
- אליפות (5): 1939, 1940, 1941, 1943, 1944/45
ליגות נמוכות
עריכהאירופה
עריכה- זכייה: 2024/2025
ליגות אזוריות
עריכה- חצי גמר: 2011/2012
סמל המועדון
עריכהסמל תנועת הפועל נבחר ב-15 במאי 1926, בצריף של הנוער העובד ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב (בשטח בו שוכן בימינו גן מאיר), עת נערך במקום כינוס מועצת הייסוד להקמת התאגדות הפועל והוחלט על חידוש פעולתו של מועדון הפועל תל אביב. בכינוס נבחרה סיסמת התנועה "בריאות העובד ערובה לניצחונו", ונקבע כי הסמל ישלב בין דמות של ספורטאי ההודף באגרופו את היריב לבין הפטיש והמגל, סמל הקומוניזם המייצג את מעמד הפועלים (פועלי התעשייה מיוצגים באמצעות הפטיש והחקלאים באמצעות המגל). הצבע שנבחר הן לסמל והן למדי הקבוצה הוא הצבע האדום, שאף הוא מזוהה עם השמאל ונחשב למייצג את תנועת הפועלים ומבטא את ההשקפה כי כל בני האדם שווים ואותו דם זורם בעורקיהם.[1]
ב-1935 הוקם מועדון הכדורסל של הפועל תל אביב ובתחילה אימץ המועדון את סמל התנועה. בהמשך הוסף הכיתוב "תל אביב" מתחת לסמל על מנת לבדל אותה מקבוצות הפועל אחרות. ב-2003 המועדון שינה את הסמל והכניס בו את הספונסר דאז חברת "SAMSUNG" ישראל. ב-2005 סיימה הקבוצה את ההתקשורות עם הספונסר והסירה את שמו מהסמל. בין השנים 2007–2011 המועדון המקורי התדרדר וקמה קבוצת האוהדים "הפועל אוסישקין תל אביב", בהמשך לאחר התפרקות המועדון המקורי, לקחה קבוצת האוהדים את סמלה ושמו הרשמי של המועדון הישן. בהמשך ומאז שנת 2017, כחלק ממהלך שיווקי נוהגת הנהלת הקבוצה להוסיף לסמלה בכל עונה משפט משיר אוהדים, הנבחר על ידי חברי העמותה, על מנת לייצג את העובדה ש"עמותת הפועל אוסישקין תל אביב" שהיא בעצם אוהדי הקבוצה היא חלק מהבעלים ומחוברים אליה יותר מכולם.
-
סמל המועדון בשנותיו הראשונות - סמל איגוד הפועל -
סמל המועדון בין השנים 2003–2005 -
סמל המועדון לאחר הסרת הספונסר ב–2005 -
סמל המועדון הפועל אוסישקין תל אביב -
סמל המועדון לאחר איחוד עם קבוצת האוהדים (אוסישקין) ב-2011 -
סמל המועדון בהווה
מלך הסלים בכל הזמנים
עריכהנכון ל-25 באפריל 2024.[29] השחקנים המודגשים עדיין פעילים.
| # | שם השחקן | נקודות | הופעות | ממוצע למשחק |
|---|---|---|---|---|
| 1 | מרק טורנשיין | 3904 | 189 | 20.7 |
| 2 | בארי לייבוביץ' | 3468 | 208 | 16.7 |
| 3 | גרשון דקל | 3462 | 253 | 13.7 |
| 4 | לבן מרסר | 3184 | 174 | 18.3 |
| 5 | פיני חוזז | 2757 | 172 | 16 |
| 6 | רמי גוט | 2569 | 226 | 11.4 |
| 7 | צבי לובצקי | 2275 | 216 | 10.5 |
| 8 | רביב לימונד | 2216 | 165 | 13.4 |
| 9 | תומר גינת | 2197 | 177 | 12.4 |
| 10 | עמוס פרישמן | 2121 | 202 | 10.5 |
| 11 | דני ברכה | 1847 | 184 | 10.0 |
| 12 | ג'ון ויליס | 1750 | 124 | 14.1 |
| 13 | חיים חזן | 1695 | 175 | 9.7 |
| 14 | ארז לוסטיג | 1655 | 147 | 11.3 |
| 15 | אילן זייגר-זוהר | 1582 | 148 | 10.7 |
הישגי הקבוצה במאה ה-21 לפי עונות
עריכה| עונה | מאמן | מיקום סופי בליגה | שלב הפלייאוף | גביע המדינה | התמודדות באירופה |
|---|---|---|---|---|---|
| 2001/2002 | אריק שיבק | 1 | אלופה | רבע גמר | |
| ↓ העפלה לליגת העל ↓ | |||||
| 2002/2003 | אריק שיבק / ארז אדלשטיין | 7 | – | חצי גמר | פיב"א יורופ צ'מפיונס קאפ – רבע הגמר |
| 2003/2004 | ארז אדלשטיין | 2 | גמר | חצי גמר | יורופ ליג (פיב"א) – מקום 3 |
| 2004/2005 | אפי בירנבוים | 2 | גמר | רבע גמר | יורופ ליג (פיב"א) – שמינית הגמר |
| 2005/2006 | אפי בירנבוים | 5 | – | רבע גמר | יורוקאפ (פיב"א) – שלב הבתים |
| ↓ ירידה לליגה הלאומית ↓ | |||||
| 2006/2007 | מני זולדן | 14 | ירידת ליגה | שמינית גמר | |
| ↓ הפועל אוסישקין תל אביב - ליגה ב' ↓ | |||||
| 2007/2008 | אורי שלף | 1 | אלופה | זכייה (גביע האיגוד לליגה ב') | |
| ↓ העפלה לליגה א' ↓ | |||||
| 2008/2009 | אורי שלף | 1 | אלופה | זכייה (גביע האיגוד) | |
| ↓ העפלה לליגה הארצית ↓ | |||||
| 2009/2010 | שרון אברהמי | 1 | גמר | זכייה (גביע האיגוד) | |
| ↓ העפלה לליגה הלאומית ↓ | |||||
| 2010/2011 | שרון אברהמי | 1 | גמר | חצי גמר | |
| 2011/2012 | ארז אדלשטיין | 1 | אלופה | רבע גמר | הליגה הבלקנית – חצי הגמר |
| ↓ העפלה לליגת העל ↓ | |||||
| 2012/2013 | ארז אדלשטיין | 8 | רבע גמר | שמינית גמר | |
| 2013/2014 | ארז אדלשטיין | 4 | רבע גמר | חצי גמר | |
| 2014/2015 | עודד קטש | 7 | רבע גמר | רבע גמר | |
| 2015/2016 | עודד קטש / שרון אברהמי | 8 | רבע גמר | שמינית גמר | |
| 2016/2017 | שרון אברהמי / רמי הדר / רועי חגאי | 10 | - | שמינית גמר | |
| 2017/2018 | דני פרנקו | 5 | חצי גמר | רבע גמר | |
| 2018/2019 | דני פרנקו | 8 | רבע גמר | חצי גמר | ליגת האלופות – מוקדמות |
| 2019/2020 | אריאל בית הלחמי / יאניס קאסטריטיס | 8 | רבע גמר | שמינית גמר | |
| 2020/2021 | יאניס קאסטריטיס / דני פרנקו | 10 | - | רבע גמר | ליגת האלופות – מוקדמות |
| 2021/2022 | דני פרנקו | 7 | רבע גמר | גמר | - |
| 2022/2023 | דני פרנקו | 3 | גמר | רבע גמר | יורוקאפ – רבע הגמר |
| 2023/2024 | דני פרנקו/סטפאנוס דדאס | 2 | גמר | רבע גמר | יורוקאפ – רבע הגמר |
| 2024/2025 | סטפאנוס דדאס/דימיטריוס איטודיס | 2 | - | חצי גמר | יורוקאפ – זוכה |
שחקנים בולטים
עריכה
בין השחקנים הבולטים של הפועל תל אביב לאורך השנים:
- שנות ה-50 וה-60: שמעון שלח, ארז לוסטיג, חיים חזן, דוד הייבלום, דני ארז, צבי לובצקי, רמי גוט, עזרי לובושיץ, גדעון בנדל, עמי שלף, דוד קמינסקי, אייבן לישינסקי, אורי שטרן, עמוס קופפר-תובל, אורי גוטהלף, זוהר כהן, אילן זייגר-זוהר, בילי וולד.
- שנות ה-70: מרק טורנשיין, גור בן-דוד, דני ברזילי, דני ברכה, שמואל (מולי) אבישר, פיני חוזז, גרשון דקל, בארי לייבוביץ', עופר אשד, בועז ינאי, אריה אלבו.
- שנות ה-80: שמעון אמסלם, עמוס פרישמן, עופר פליישר, לבן מרסר, ג'ון ויליס, קני לבנובסקי, מייק לארגי, חיים זלוטיקמן, האווי לאסוף, לינטון טאונס, איתמר מרזל, ארל ויליאמס
- שנות ה-90: תומר שטיינהאור, עמי נאווי, מאיר טפירו, ליאור ארדיטי, פרוויס שורט, דייוויד ת'רדקיל, רדנקו דובראש, באק ג'ונסון, ג'יימס טרי, ג'ונתן דלזל, ננאד מרקוביץ', קרטיס מקנטס, מיקי ברקוביץ'
- העשור הראשון של המאה ה-21: גילי מוסינזון, טוהר חיימוביץ', יואב בר, דרור חג'ג', ליאור ליובין, ווילאם אייברי, ג'סמין הוקיץ' (אנ'), יניב גרין, סאמו אודריך (אנ'), אור איתן, קני ויליאמס, קלווין גיבס, גיא גודס, דורון שפר, ישראל שיינפלד
- העשור השני של המאה ה-21: מתן נאור, אדריאן יוטר, יהונתן שולדבראנד, טוני גפני, בר טימור, רביב לימונד, ג'ף אלן, קרלון בראון, ג'וש אוונס (אנ'), נייט רובינסון, ג'רל מקניל (אנ'),אדריאן בנקס, תומר גינת, ריצ'רד האוול.
- שנות ה-20 של המאה ה-21: ים מדר, עידן זלמנסון, גיל בני, ג'יי. פי. טוקוטו, ג'ייקובן בראון, אקסבייר מנפורד, צ'ינאנו אונואקו, ג'ורדן מקריי, פטריק בוורלי, ג'ונתן מוטלי, אנטוניו בלייקני.
- ראו גם: רשימת כדורסלני הפועל תל אביב
| הפועל תל אביב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שחקנים | מאמנים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מאמן:
עוזרי מאמן:
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עודכן בתאריך: 20 בנובמבר 2024 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של הפועל תל אביב
הפועל תל אביב, ברשת החברתית פייסבוק
הפועל תל אביב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הפועל תל אביב, ברשת החברתית אינסטגרם
הפועל תל אביב, ברשת החברתית טיקטוק
הפועל תל אביב, סרטונים בערוץ היוטיוב- הפועל תל אביב, באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל
- אתר ויקיפועל - אנציקלופדיית אוהדים על הפועל תל אביב
- יורם גביזון, לב ושייכות, לא כסף, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2011
- לי נוף, הפועל חזרה: העונה שהגשימה לאדומים את החלום, באתר ONE, 18 במאי 2012
- ערן נבון ואהרל'ה ויסברג, האהבה ניצחה, באתר ישראל היום, 25 במאי 2012
ליאור לרנר, יש בהם אהבה, אבל לבד היא לא תנצח, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2013- אברהם בלבן, הפועל תל אביב כשפת אם, באתר הארץ, 13 ביולי 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 תולדות הפועל, באתר מורשת הפועל
- ^ "ספר הכדורסל"/אלישע שוחט
- ^ הפועל תל אביב (כדורסל), באתר ויקיפועל - האנציקלופדיה המקוונת של אוהדי הפועל תל אביב
- ^ גידי ליפקין, עופר אליהו היה זה שהעביר את הפועל לעמותה, באתר ONE, 28 בפברואר 2022
- ^ אור שקדי, אייזנברג מזהיר: אסור להפועל תל אביב להשתמש בשם אם תימכר לינאי, באתר וואלה, 30 ביולי 2023
- ^ עמרי מנהיים, "הזכויות לשם הפועל ת"א שייכות לשאול אייזנברג", באתר ערוץ הספורט, 1 באוגוסט 2023
- ^ גידי ליפקין, אייזנברג: שתו את דמי, לא קיבלתי כסף על הפועל, באתר ONE, 1 באוגוסט 2023
- ^ אהוד כהנים, רשמי: הפועל אוסישקין היא הפועל תל אביב, באתר ynet, 4 בינואר 2010
- ^ ברק חקלאי, עידן פלדה מונה למנהל המקצועי בהפועל תל אביב, באתר ynet, 1 בינואר 2020
- ^ אור שקדי, עידן פלדה סיים את דרכו בהפועל תל אביב, באתר וואלה, 19 בספטמבר 2023
- ^ הפועל ת"א: "היכל שלמה יורחב, נשקל מעבר למנורה מבטחים", באתר ישראל ספורט, 22 ביולי 2024
- ^ תומר גבעתי, חשיפה: תקציב הפועל תל אביב לעונת 2024/25, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2024
- ^ אור שקדי, רמי כהן התפטר מתפקיד יו"ר העמותה, בקשות ינאי יאושרו?, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2024
- ^ אילנה לנשון, ראש בראש: תל אביב VS ירושלים, באתר מאקו, 9 בספטמבר 2018
- ^ אהרל'ה ויסברג, סודות מחדר ההלבשה: סיפורי התלבושות המוזרים בכדורסל הישראלי, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2015
- ^ נועה פופלינגר, בושה: קטטה בין אוהדי חולון והפועל ת"א, באתר ערוץ הספורט, 2 במרץ 2024
- ^ הפועל תל אביב עודפים
- ^ חיובים, פרק 6, אורח: רמי כהן, יו"ר הפועל ת"א
- ^ הפועל אוסישקין תל אביב (ע"ר) עמותה
- ^ אפרת עמורבן, העמותה אישרה ברוב מוחץ: הבעלות על הפועל ת"א תעבור לידי עופר ינאי | נחשף ב-ynet, באתר ynet, 11 באוגוסט 2023
- ^ "בעדותו של אייזנברג התגלה: "כשגברי הרים ידיים ביוני 1996 ,באתי ואמרתי שאני אקח את הקבוצה. החל מיום 1996.6.1 אני בעניינים. הדבר היחיד שאני יודע- שאיגוד הכדורסל- כיוון שלא רשם את הקבוצה כחברה, לא היה מנוס בפני אלא להקים גוף חדש, עמותת הפועל תל אביב 1996 ,שנרשם באיגוד. מאוגוסט 1996 כל ההכנסות הוזרמו לעמותה. מרגע שהתחילה העמותה, החברה לא עניינה אותי יותר - ב. 1998 קמה עמותה חדשה, כי גם העמותה הקודמת חדלה להיות ברת פרעון, החברה לקידום הכדורסל בהפועל במילניום השלישי בע"מ, זוהי החברה המנהלת היום את הפועל תל אביב". בשנת 2000 שוב הוקמה עמותה חדשה, בנו של מר אייזנברג היה גם הוא בעל מניות בחברה בתקופה מסוימת
- ^ שי שלו, גוסינסקי רכש את הפועל ת"א כדורסל, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2000
- ^ בעקבות התפרקות קבוצת הכדורסל "הפועל תל אביב" בדצמבר 2009, הועברו הזכויות על הקבוצה אל אוהד שביקש בזמנו להישאר אנונימי (לימים התגלה כי מדובר בעופר אליהו, בנו של שלמה אליהו, בעלי מגדל), אשר העניק להפועל אוסישקין את הזכות לשימוש בשם "הפועל תל אביב" וקבלת התארים של הקבוצה שהתפרקה, ללא תמורה.
- ^ בין השנים 2007–2010 התקיימו הפועל תל אביב והפועל אוסישקין, שהתאחדו בהמשך, במקביל.
- ^ 25% מהבעלות הקבוצה נמכרו באמצע עונת 2010/11 לאחר משבר תזרימי לקבוצת בעלים פרטיים אותם ייצג ידידיה רפפורט.
- ^ גיא גבע, רפפורט והפועל ת"א הגיעו להסדר במסגרת גישור, באתר ONE, 24 במרץ 2023
- ^ אור שקדי, עופר ינאי יעביר 30 מיליון שקל ויהפוך לבעלים של הפועל תל אביב, באתר וואלה, 19 ביולי 2023
- ^ קבוצת הבת של המועדון, הפועל תל אביב עודפים, זכתה בתואר נוסף בשנת 2012
- ^ הפועל תל אביב, קלעי כל הזמנים, אתר מנהלת הליגה
