מארק בגיץ'
מארק פיטר בגיץ' (באנגלית: Mark Peter Begich; נולד ב-30 במרץ 1962) הוא פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת אלסקה בשנים 2009–2015 ולפני כן כראש עיריית אנקורג' מ-2003 עד 2009. בבחירות 2014 הפסיד את מושבו בסנאט האמריקאי לדן סאליבן הרפובליקני, ובבחירות 2018 התמודד מטעם המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל אלסקה, אך הפסיד ליריבו הרפובליקני מייק דאנליבי.
 | |||||
| דיוקנו הרשמי של בגיץ' בסנאט, 2012 | |||||
| לידה |
30 במרץ 1962 (בן 62) אנקורג', אלסקה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מארק פיטר בגיץ' | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
| ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
בגיץ' נולד וגדל באנקורג' שבאלסקה[1], בנם של מרגרט ג'ין "פגי" (לבית ג'נדרו) ושל חבר הקונגרס לשעבר ניק בגיץ'. אביו נעלם באוקטובר 1972 במהלך אסון תעופה בו התרסק מטוס קל בטיסה מאנקורג' לג'ונו. בגיץ' הרביעי מבין ששת אחיו, ולו שתי אחיות ושלושה אחים. סבו וסבתו מצד אביו היו ממוצא קרואטי: אביו של אבו, ג'ון בגיץ', היגר לארצות הברית מקרואטיה, אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, בשנת 1911. אמו לעומת זאת ממוצא פולני, אנגלי, הולנדי ובוהמי. בגיץ' למד בבית הספר התיכון סטלר שבאנקורג', ובגיל 18 קיבל רישיון עסק למכירת תכשיטים וסייע לאמו בניהול נכסי נדל"ן אחדים. משבחר להתמקד בעסקים, הוא לא למד בקולג'[2]. אמו התמודדה פעמיים לבית הנבחרים של ארצות הברית למושבו של בעלה המנוח בשנות ה-80 של המאה ה-20, אך הפסידה לחבר הקונגרס הוותיק דון יאנג בשני המקרים.
בגיל 19 החל בגיץ' לעבוד במחלקת הבריאות של עיריית אנקורג' ולאחר מכן עבד כנהגו של ראש עיריית אנקורג' טוני נולס. במהלך מושב החקיקה של 1988, בגיץ' עבד כעוזר פרלמנטרי בלשכתו של דייב דונלי, חבר בית הנבחרים המדינתי של אלסקה. באותה שנה נבחר בגיץ' בן ה-26 לאספה העירונית של אנקורג', שם כיהן עד 1998, ובמהלך כהונתו שירת שלוש שנים כיושב ראש האספה ושנתיים כסגן יושב הראש. במשך שנים אחדות היה חבר בוועדה המדינתית של אלסקה לחינוך על-תיכוני, ובשנת 2001 מינה אותו מושל אלסקה טוני נולס למועצת המנהלים של מערכת האוניברסיטאות באלסקה, אם כי בית המחוקקים פסל את המינוי[3].
בשנת 1994 התמודד בגיץ' ללא הצלחה לראשות עיריית אנקורג' נגד ריק מיסטרום, ובשנת 2000 נגד ג'ורג' וורץ', אז חבר האספה העירונית. במירוץ לראשות העיר ב-2003 גבר בקושי גם על מיסטרום וגם על וורץ', והבטיח את ניצחנו הדחוק ב-11 קולות בלבד מעל הסף הדרוש לניצחון ללא סיבוב שני. הוא נבחר מחדש באפריל 2006 כשהוא מנצח את איש הפרסום והרדיו המקומי ג'ק פרוסט. אף על פי שבאורח רשמי משרת ראש העיר אינה מפלגתית, בגיץ' היה חבר המפלגה הדמוקרטית הראשון שנבחר לראשות עיריית אנקורג' מאז טוני נולס.
ב-27 בפברואר 2008 הכריז בגיץ' כי הוא מייסד ועדת גישוש לקראת התמודדות בבחירות לסנאט של ארצות הברית באלסקה בנובמבר אותה שנה. בבחירות המקדימות שקיימה המפלגה הדמוקרטית ביחד עם המפלגה הליברטריאנית ומפלגת העצמאות האלסקית, ניצח בגיץ' עם 84.12% מהקולות ונבחר למועמד הדמוקרטי מול הסנאטור הרפובליקני הוותיק טד סטיבנס. כבר לפני הבחירות הוביל בגיץ' בסקרי דעת קהל, ולתמיכה בו תרמו כתבי אישום רבים שהוגשו נגד סטיבנס בעבירות אתיקה ושחיתות. ב-27 באוקטובר 2008, שמונה ימים טרם הבחירות, הורשע סטיבנס בשבע סעיפי עבירות חמורות בידי חבר מושבעים פדרלי בוושינגטון הבירה[4]. ב-18 בנובמבר 2008 הוכרז בגיץ' כמנצח בבחירות לסנאט האמריקאי באלסקה בידי סוכנות הידיעות AP, בפער זעום בן 1.25%. עם השבעתו לתפקיד של בגיץ' בינואר 2009 תם עידן שירותו בן ארבעים השנים של סטיבנס בסנאט.
באפריל 2009 בוטלה הרשעתו של סטיבנס בעקבות התנהגות בלתי הולמת של התביעה. התובע הכללי של ארצות הברית אריק הולדר מיאן לשפוט את סטיבנס מחדש באשמת שחיתות, ושמו של סטיבנס נוקה לכאורה. יו"ר המפלגה הרפובליקנית באלסקה רנדי רודריך קרא לבגיץ' להתפטר על מנת לערוך בחירות חוזרות, וטען שזכייתו של בגיץ' אינה לגיטימית בשל "השפעתה של מחלקת המשפטים המושחתת". בגיץ' סירב להתפטר והתחייב לשרת את כל תקופת כהונתו. עם כניסתו לתפקיד הצביע בעד חוק השיקום וההשקעה מחדש של ממשל אובמה.
בבחירות 2014 לסנאט ניצב בגיץ' כמועמד המפלגה הדמוקרטית לתקופת כהונה שנייה בסנאט באחד המרוצים התחרותיים ביותר במחזור בחירות זה[5]. לפי הניו יורק טיימס, המרוץ לסנאט האמריקאי באלסקה היה "בעל חשיבות מכרעת ברמה הלאומית" וכי במהלכו ינסה בגיץ' למשוך מצביעים כפריים ותומכי הפלות. בגיץ', דמוקרט שהתמודד במדינה אדומה ושמרנית למדי, ניסה למתג עצמו בסדרת מודעות בחירות כמי ששיתף פעולה עם עמיתתו הרפובליקנית ליסה מרקאוסקי למורת רוחה של האחרונה[6]. בנובמבר 2014 הפסיד בגיץ' ליריבו הרפובליקני דן סאליבן בפער של 2.13%, וגרף 45.83% מקולות הבוחרים לעומת 47.96 האחוזים של סאליבן[7].
בראשית ינואר 2015 תמה כהונתו בסנאט של ארצות הברית. בבחירות 2018 נבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל אלסקה, ואף זכה לתמיכתו של המושל המכהן ביל ווקר העצמאי. הוא הפסיד בבחירות הכלליות למייק דאנליבי עם 44.4% מהקולות לעומת 51.4 האחוזים שגרף דאנליבי.
קישורים חיצוניים עריכה
- מארק בגיץ' באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
מארק בגיץ', ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים עריכה
- ^ סוזן דייוויס, Alaska wants a fighter in the U.S. Senate, באתר USA Today, 24 באוגוסט 2014 (באנגלית)
- ^ אליוט נלסון, Alaska Is At A Crossroads. Can Mark Begich Keep It From Falling Apart?, באתר הפינגטון פוסט, 6 בדצמבר 2017 (באנגלית)
- ^ קת'י בראון, Legislature again refuses to vote on appointees, באתר Wayback Machine, 14 במאי 2002 (באנגלית)
- ^ Sen. Stevens Found Guilty Of Lying About Gifts, באתר NPR, 27 באוקטובר 2008 (באנגלית)
- ^ אריק פיאנין, 7 Senate Seats Most at Risk—Hint: They’re All Blue, באתר פיסיקל טיימס, 15 בפברואר 2013 (באנגלית)
- ^ קייטי גלוק, Murkowski to Begich: Knock it off, באתר פוליטיקו, 7 באוגוסט 2014 (באנגלית)
- ^ קמרון ג'וזף, Begich concedes Alaska Senate race, באתר The Hill, 17 בנובמבר 2014 (באנגלית)