פתיחת התפריט הראשי

מבצע חוף השנהב היה מבצע צבאי כושל במהלך מלחמת וייטנאם שביצע צבא ארצות הברית כדי לשחרר שבויי מלחמה אמריקנים שהיו מוחזקים במחנה השבויים סון טאי[1].

מבצע חוף השנהב
תצלום אוויר של מחנה השבויים סון טאי

תצלום אוויר של מחנה השבויים סון טאי
תאריך התחלה: 21 בנובמבר 1970
תאריך סיום: 21 בנובמבר 1970
מקום: מחנה השבויים סון טאי, צפון וייטנאם
21°08′40″N 105°29′45″E / 21.144355555556°N 105.49588055556°E / 21.144355555556; 105.49588055556 
תוצאה: כישלון אמריקני
הצדדים הלוחמים
ארצות הבריתארצות הברית
ארצות הברית
מפקדים
כוחות

כמאתיים חיילים

אבידות

2 פצועים.

60 חיילים ו-4 אזרחים הרוגים
כמאה פצועים.

הכנות לפשיטהעריכה

במאי 1970 התקבל בחיל האוויר האמריקני מודיעין מניתוח תצ"א של צפון וייטנאם כי במחנה במחוז סון טאי שבקרבת האנוי מוחזקים 55 שבויי מלחמה אמריקנים. עד מהרה התקבלה בפנטגון ההחלטה להיערך למבצע חילוץ צבאי. בראש צוות התכנון עמדו גנרל דונדלד בלקברן והגנרל לירוי מנור[2]. על הכוח הפושט פיקד קולונל ארתור "הפר" סיימונס, איש גדוד הסיירים השישי (ריינג'רס)[3] שהשתתף בפשיטה על מחנה השבויים בקבנטואן במלחמת העולם השנייה. סיימונס פיקד על קבוצת המבצעים המיוחדים (SOG) של הכוחות המיוחדים והיה בעל ניסיון מבצעי עשיר בפעולות מיוחדות במהלך מלחמת וייטנאם[4]. על פי התכנון הוחלט כי שלב הפשיטה, לו ניתן שם הקוד מבצע עמוד תווך (אנגלית: Operation Kingpin) יכלול כוח בו 56 לוחמי הכוחות המיוחדים אשר יגיעו ליעד באמצעות חמישה מסוקים מסוג CH-53 ומסוק -W:Sikorsky S-61R שישמש לחילוץ השבויים. כמו כן קיבל הכוח חיפוי אווירי מעשרה מטוסי F-4 ליירוט מטוסי אויב, חמישה מטוסי W:Douglas A-1 Skyraider לסיוע אווירי קרוב, וחמישה מטוסי F-105 כנגד מטרות נ"מ. כמו כן כלל חפ"ק מוטס על גבי מטוס הרקולס. הכוח התאמן למבצע בבסיס חיל האוויר האמריקני אגלין שבפלורידה החל מחודש אוגוסט אותה שנה ועד לחודש נובמבר.

מהלך הקרבעריכה

הכוח נחת בקרבת המתחם, כאשר אחד המסוקים ביצע נחיתת סער בלב המתחם כדי להבטיח הגעה מהירה לשבויי המלחמה. סיימונס הוביל את כוחות הקרקע שביצעו את הפשיטה, והרגו במהלכה כמאתיים חיילים מצבא צפון וייטנאם מבלי שספגו אבידה אחת[5]. המבצע נכשל משום שמידע על דבר הפשיטה הגיע לידי צבא צפון וייטנאם והשבויים הועברו מן המתחם בטרם המבצע[6].

תוצאות הקרבעריכה

המבצע היה כישלון. זאת משום שמטרת המבצע - חילוץ השבויים - לא בוצעה משום שהשבויים הועברו מהמקום, כנראה בשל בעיות תברואה. יחד עם זאת רמת הביצוע של הכוחות הפושטים הייתה גבוהה מאוד והם ביצעו את משימתם ללא נפגעים. עיטור צלב השירות המצוין הוענק לקולונל סיימונס על חלקו במבצע[7].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראובן פדהצורהכל תלוי ביחידות הקומנדו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2001.
  2. ^ בנג'מין פ. שמר, "הפשיטה", הוצאת מערכות, 1977, עמודים 47-54.
  3. ^ בנג'מין פ. שמר, "הפשיטה", הוצאת מערכות, 1977, עמודים 75-76.
  4. ^ בנג'מין פ. שמר, "הפשיטה", הוצאת מערכות, 1977, עמוד 49.
  5. ^ בנג'מין פ. שמר, "הפשיטה", הוצאת מערכות, 1977, עמודים 178-179.
  6. ^ עדו אמבר, ‏מבצע "יהונתן" מאחורי הקלעים - עשור לפעולת צה"ל באנטבה, מערכות 305, ספטמבר 1986 , עמוד 30.
  7. ^ בנג'מין פ. שמר, "הפשיטה", הוצאת מערכות, 1977, עמוד 205.