מבצע מלט הוא מבצע שניהל "המוסד" משנת 1969 עד אמצע שנות ה-70 להעלאת יהודים מסוריה לישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים הייתה התעוררות ציונית בקרב יהדות סוריה שהתרכזה ברובה בחלב ובדמשק. צעירים וצעירות יהודים החלו בבריחה עצמאית לביירות בתקווה לעלות משם לישראל. קבוצה ראשונה של נערים עברה בתנאי סיכון דרך גבול הצפון, וזכתה לקבלת פנים של שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד הצפון מוטה גור בבסיס בצת. עקב הסיכון הציע יצחק שושן, שכונה אבו סחייק, להביאם בדרך הים. איש כמורה שהיה עובר בין ישראל וארצות ערב המליץ על מכר לבנוני שהיה ימאי חובב, בעזרתו הובאה דרך הים קבוצה ראשונה של נערים ונערות. את המבצע המשיך אחר כך יצחק שושן, שהרקע הקודם שלו כמסתערב בלבנון עמד לו להכיר היטב את התנאים, ולהביא לישראל, דרך הים, עוד ועוד קבוצות של נערים ונערות. באחת הפעמים בה היה צורך חיוני לצאת במהירות אל מקום האיסוף יצא גם ראש המוסד, צבי זמיר, עם סטי"ל לאסוף את העולים.

במבצע מלט העלה "המוסד" בספינות דבור במהלך השנים 1969 ועד 1972 כארבע מאות יהודים מסוריה. היהודים, בעיקר נערים ונערות מהערים חלב ודמשק היו חוצים את הגבול הסורי-הלבנוני ומגיעים ביוזמתם לביירות. בכל פעם שהתארגנה קבוצה של מספר יהודים נוצר קשר עם נקודת הודעה באירופה וחיל הים היה מוציא ספינת דבור לחופי ביירות. במקביל היו היהודים מתאספים בבית הכנסת מגן אברהם בביירות ומשם יוצאים לחוף. בחוף היה מקבל אותם איש קשר בעל ספינת מרוץ שהיה יוצא עימם אל הים הפתוח לפנות ערב. לאחר השקיעה היה הדבור מגיע בסמוך לחוף, מאתר את הסירה, מעלה את היהודים ועושה את דרכו בחזרה לנמל חיפה.

על המבצע פיקד בראשיתו אליעזר צפריר. ג'ודי פלד-קר ניהלה את הוצאתם של היהודים מסוריה בשנים 1972–2001[1].

בעקבות פתיחת מלחמת האזרחים בלבנון השתלט הפת"ח על חלק מהחוף הלבנוני והמבצע נגדע. לאחר שהתאספו כמאה יהודים שהתארחו אצל הקהילה היהודית בביירות, השיג "המוסד" הסכמה של ממשלת לבנון להטיס את היהודים מסוריה לצרפת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה