מבשר ישראלכתב סיני: 以色列信使报) שנודע גם בשם חודשי יהודיכתב סיני: 犹太月报) היה עיתון יהודי באנגלית, שפורסם בשאנגחאי בשנים 19041941. העיתון הוקם בידי ניסים אליאס בנימין עזרא (נודע יותר בכינוי N.E.B. Ezra), ששימש כעורך הראשי של העיתון במשך יותר מ-30 שנה, עד מותו בשנת 1936.

מבשר ישראל
以色列信使报
שער העיתון מ-1929
שער העיתון מ-1929
סוג ירחון
תדירות פעם בחודש
עורך ראשי ניסים אליאס בנימין עזרא (1904-1936)
תאריכי הופעה 19041941 (כ־37 שנים)
שפה אנגלית
מערכת שאנגחאי, הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית סין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאמר במבשר ישראל על ביקורו של אלברט איינשטיין בשאנגחאי ב-5 בינואר 1923

היסטוריה עריכה

הקהילה היהודית בשאנגחאי שבסין נוסדה בשנת 1844. לאחר מלחמת האופיום הראשונה וחתימת חוזה נאנקינג, הסכמי הכניעה הסינית התירו למעצמות אירופה לפתוח בשאנגחאי תחנות סחר אקס-טריטוריאליות שיפוטית, ולמעשה אוטונומיה מערבית. אוטונומיה זו משכה סוחרים ותעשיינים. עם הבריטים הגיעו תעשיינים יהודים רבים ממוצא עיראקי ובראשם משפחות עשירות כגון ששון, כדורי, חרדון ואחרות ואיתם יהודים ספרדים שהגיעו מסוריה, עיראק והודו (בדומה לקהילות בהונג קונג ויאנגון). מבשר ישראל, הוקם באפריל 1904 כדו-שבועון[1], בידי איש העסקים היהודי ניסים אליאס בנימין עזרא. משפחתו של עזרא הייתה מעיראק, והוא עצמו נולד בהודו הבריטית והתיישב בשאנגחאי. שנה לפני כן הקים עזרא את "האגודה הציונית של שאנגחאי", ומבשר ישראל נועד למעשה להוות שופר האגודה. בתחילה פורסם העיתון אחת לשבועיים, אולם בשל ההצלחה הבלתי צפויה לה זכה, החל להתפרסם אחת לחודש. עזרא, שימש כעורך הרשמי של העיתון במשך שלושים שנה עד מותו ב-1936.

העיתון דיווח בעיקר על הפעילות הציונית בשאנגחאי, אך גם על אירועים כללי בסין ובעולם. מבשר ישראל היה אחד מכתבי העת היהודיים המתוחכמים ביותר באסיה באותה תקופה, הוא הופץ אף בארצות הברית, שם ייצב את מעמדו כקול הסמכותי ביותר של יהודי מזרח אסיה. כאשר נכבשה שאנגחאי בידי האימפריה היפנית, התייחסו היפנים באהדה אל העיתון, גנרל יפני בשם קורושיגה אינוזוקה (犬塚惟重), אף העיד שלפני מלחמת העולם השנייה, ניסה להשתמש בתקשורת היהודית כולל עיתון מבשר ישראל, כדי להשפיע על דעת הקהל האמריקנית.[2] העיתון נסגר בשל קשיים כלכליים, שנבעו בין היתר מהמלחמה בשנת 1941.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Bei Gao (2013). Shanghai Sanctuary: Chinese and Japanese Policy Toward European Jewish Refugees During World War II. Oxford University Press. ISBN 978-0-19-984090-8.
  • Cesarani, David (2014). Port Jews: Jewish Communities in Cosmopolitan Maritime Trading Centres, 1550-1950. Routledge. ISBN 978-1-135-29246-1.
  • Goldstein, Jonathan (1998). The Jews of China. M.E. Sharpe. ISBN 978-0-7656-3631-7.
  • Ristaino, Marcia Reynders (2003). Port of Last Resort: The Diaspora Communities of Shanghai. Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-5023-3.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מבשר ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Shanghai, Jewish Encyclopedia
  2. ^ .Bei Gao p. 90