מגדל המים בשכונת מונטיפיורי

מגדל המים בשכונת מונטיפיורי
	מגדל המים בשכונת מונטיפיורי
מידע כללי
סוג	מגדל מים
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′11″N 34°47′19″E / 32.06975°N 34.78873°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) מגדל המים בשכונת מונטיפיורי מגדל המים בשכונת מונטיפיורי מגדל המים בשכונת מונטיפיורי מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

מגדל המים בשכונת מונטיפיורי הוא מגדל מים שנבנה ברחוב בית שמאי 9 בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. האתר הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועבר שיפוץ בשנת 2014.

ההיסטוריה של המגדל עריכה

שכונת מונטיפיורי הוקמה ב-1925 על שטח בו גדל לפני כן פרדס מונטיפיורי (נשתל ב-1842 ונעקר ב-1923). לצורך השקיית הפרדס נחפרה במקום באר ולידה נבנה בית באר בן 2 קומות (שכונה "מכון המים"). לאחר הקמת השכונה הזינו מי הבאר באמצעות המשאבות של מכון המים את המערכת לאספקת מים של תושבי השכונה. ב-1931 החל וועד השכונה לתכנן מגדל מים כתחליף למכון המים ומתוך כוונה להרוס את מכון המים ולהשתמש באבניו^[1]. לבסוף בשנת 1935 הקים תושב השכונה, המהנדס יעקב צוואנגר^[2] את המגדל שבהתאם לתכנון ניזון מאותה באר מים ישנה. המגדל שירת את תושבי השכונה, שהייתה רשות עצמאית, עד שנת 1943 אז סופחה השכונה לתל אביב והמגדל חובר למערכת המים של העיר. לפני מלחמת העצמאות שימש המגדל לאימונים של חברי ארגון ההגנה.

לאחר שהוגדר כאתר מורשת בוצעו במגדל, ב-2014, פעולות שימור בהובלתה של האדריכלית ענת ארז ברלוביץ'^[3].

המגדל מוזכר בספרה של לאה גולדברג ידידי מרחוב ארנון.

תיאור המבנה עריכה

גובה המגדל כ-15 מטר ובראשו מיכל בטון בקיבול של כ-110 מ"ק. המיכל נתמך על ידי 6 עמודי בטון היוצרים בחלקו התחתון תבליט של מגן דוד. הגישה לראש המגדל נעשתה על ידי סולם מצידו החיצוני.

בקרבת המגדל קיימים מספר מבנים מראשיתה של השכונה, המוגדרים גם הם כאתרי מורשת. וביניהם בית הבאר, מבנה בו שוכן סניף של ויצו ובית כנסת.