מגדל לוינשטיין

גורד שחקים בישראל

מגדל לוינשטיין הוא מגדל משרדים השוכן בדרך בגין 23 בתל אביב. המגדל תוכנן במשרד "רפופורט אדריכלים" על ידי אדר' עודד רפופורט, בנו של מייסד המשרד - האדריכל יצחק רפופורט, ובנייתו החלה ב-1995 והושלמה בשנת 2000.

מגדל לוינשטיין
Migdal levinstein.jpg
מידע כללי
סוג גורד שחקים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1995–2000 (כ־5 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
קומות 33 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′50″N 34°46′47″E / 32.063888888889°N 34.779722222222°E / 32.063888888889; 34.779722222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מאפייניםעריכה

במקור תוכנן כמגדל הגבוה בישראל בעל עירוב שימושים: לובי, 30 קומות משרדים ומעליהן 10 קומות מגורים, 40 קומות בסך הכל.[1][2] ברם, לאחר תחקיר אשר חשף כי באותה העת לא קיים היה ביקוש לדירות יוקרה במיקום זה, נזנחו קומות המגורים ונותר רק מגדל המשרדים. בעת השלמתו היה מגדל לוינשטיין המגדל הרביעי בגובהו בתל אביב. הבניין קרוי על-שם היזם שהקימו "משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ". שלב א' של המגדל עם 19 קומות משרדים הושלם בשנת 1998, ושלב ב', בו נוספו 14 קומות משרדים, בשנת 2000.[3]

המגדל מתמר לגובה של 126.25 מטרים. הוא כולל לובי בגובה כפול, 33 קומות עיליות ועוד שש קומות תת-קרקעיות, כאשר רוב השטח מתחת לאדמה משמש כחניון (סך של 650 מקומות חנייה). 11 מעליות משמשות את המשרדים השוכנים בבניין. המגדל מכוסה בקירות מסך ושיש גרניט. גובה כל קומה 3.6 מטרים; כל קומה היא מפתח אחד, ללא עמודים, והדבר מאפשר גמישות בתכנון הפנימי. המגדל הוא חלק ממרכז העסקים הראשי הדרומי של תל אביב.[4]

בכניסה המערבית של המגדל מרחוב טיומקין קיימת כיכר רחבה ומפותחת הכוללת פינות נוי וגינון. גינה זו הוקמה ביוזמת בוני המגדל כתנאי לשינוי תב"ע והיא משמשת את דיירי הבניין ותושבי הסביבה.

בקומת הקרקע של המגדל נפתח בנובמבר 2010 בר בשם "תל אביב 09". הכניסה לבר היא מלובי הבניין הראשי.

בשנת 2001, חברת התוכנה "רנדום לוג'יק" (זרוע הטכנולוגיה של קבוצת 888 אחזקות המפעילה משחקי הימורים באינטרנט) שכרה שלוש קומות במגדל, אך עברה בהמשך להרצליה פיתוח.[5]

בשנת 2007 שכרה גוגל ישראל מספר קומות במגדל. בדצמבר 2012 העבירה משרדים אלו למגדל אלקטרה. הדייר הדומיננטי בבניין מהקמתו הוא בנק הפועלים, אשר שוכר מספר קומות רב במגדל. בנוסף אליו שוכנים במשרד עשרות חברות שונות של בעלי מקצועות חופשיים וחברות הייטק.[6]

בשנת 2010 בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה עיריית תל אביב על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי העירייה תשיב את כל תשלומי היטל סלילת כבישים ששילמה חברת משולם לוינשטיין בגין בניית מגדל לוינשטיין. זאת לאחר שבמהלך הבנייה נדרשה החברה על-ידי העירייה לשלם תשלומים בגין היטל סלילת כבישים, כתנאי לקבלת היתרי בנייה. ההיטל היה בגין הרחבת דרך מנחם בגין, שבוצעה כ-20 שנה קודם לכן.[7] באותה שנה הוערך שווי המגדל ב-233 מיליון שקל, במסגרת הנפקת חברת "לוינשטיין נכסים".[8]

בשנת 2015 החלה בסמוך למגדל הקמת תחנת קרליבך (מפגש הקו האדום והקו הירוק של הרכבת הקלה), שאמורה לשרת את באיו ואת סביבתו במערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדל לוינשטיין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה