תחנת קרליבך

תחנת רכבת קלה תת-קרקעית בתל אביב-יפו
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

תחנת קרליבך היא תחנת רכבת קלה תת-קרקעית הנבנית בסמוך לרחוב קרליבך בתל אביב-יפו כחלק מהקו האדום והקו הירוק של הדנקל. תחנת קרליבך נחפרת לעומק של 52 מטר כיוון שהיא תשרת שני קווים במקביל. עלות הקמת התחנה נאמדת בכמיליארד שקל[1].

תחנת קרליבך
התחלת העבודות לחפירת התחנה, דצמבר 2015
התחלת העבודות לחפירת התחנה, דצמבר 2015
מיקום
מיקום Emblem of Tel Aviv.svg תל אביב-יפו
קואורדינטות 32°03′58″N 34°47′01″E / 32.065998°N 34.783678°E / 32.065998; 34.783678
אתרים סמוכים מגדל סונול, מגדל לוינשטיין
תחנות סמוכות תחנת יהודית ותחנת אלנבי (הקו האדום)
תחנת קפלן ותחנת לוינסקי (הקו הירוק)
מידע על התחנה
שם המערכת Dankal Logo.svg דנקל
מנוהל על ידי Netivei Tachbura.svg נת"ע
קווים העוברים בתחנה Red Line (Tel Aviv Light Rail) R1.svg Red Line (Tel Aviv Light Rail) R2.svg Red Line (Tel Aviv Light Rail) R3.svg
NYCS-bull-trans-G-Std.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מבנה התחנהעריכה

התחנה נבנית מתחת למפגש הרחובות קרליבך, דרך בגין, לינקולן, ויצחק שדה, הידוע גם כ"צומת מעריב". היא תכלול שלושה מפלסים: לקו האדום, לקו הירוק ולכרטוס. מפלס הקו האדום יחבר את בת-ים דרך תל אביב על עד לפתח תקווה, ומפלס הקו הירוק יחבר את מערב ראשון-לציון דרך צומת חולון למרכז תל אביב עד לצפון העיר ורמת-החייל.

התחנה תשתרע לאורך של כ-150 מטרים מתחת לדרך בגין, מצומת רחוב הרכבת בדרום, עד צומת רחוב התעשייה בצפון. רוחב רציפי התחנה יהיה 10 מטרים.

לצורך הקמת התחנה הוחלו הסדרי תנועה חדשים באזור העבודות, ותנועת התחבורה הציבורית הוסטה מזרחה דרך רחוב חדש שמספרו 1185, המחבר את דרך בגין לרחוב המסגר.

היסטוריהעריכה

לחצו כדי להקטין חזרה
מסוף כרמליתתחנת קרליבךרכבת האוניברסיטהשדה דובתחנת ארלוזורובתחנה מרכזיתהקו האדוםהקו האדוםהקו הירוקהקו הירוקהקו הירוקהקו הירוקרכבת השלוםרכבתרכבתרכבתרכבתרכבתהקו הירוקהקו הירוקרכבת ההגנהרכבתרכבתהקו הסגולהקו הסגולהקו הסגולהקו הסגולהקו הסגולהקו הירוקהקו הירוקהקו הירוקרכבתהקו האדוםהקו הסגולהקו הסגולהקו הסגולהקו האדוםכיכר רביןרחוב דיזנגוףתחנת שאול המלךהקו הירוקהקו הירוקהקו האדום 

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בתל אביב:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום המתוכנן (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול, הקווים מעל הקרקע דקים יותר), והתחנה המרכזית והמסופים של האוטובוסים


תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה אושר כבר בשנת 1999[2], אולם התכנון המפורט של "תחנת קרליבך" התעכב כעשור, עקב מחלוקת בין עיריית תל אביב ומשרד האוצר על תוואי הקו הירוק שאותו גם משמשת התחנה. עיריית תל אביב דרשה שהקו יהיה תת-קרקעי במרכז תל אביב ומשרד האוצר הסכים לממן רק קו עילי[3]. בשנת 2009 הסכימה עיריית תל אביב להשתתף במימון העמקת התחנה, כך שתוכל לשמש את שני הקוים בתת-הקרקע[4].

בדצמבר 2014, פרסמה נת"ע מכרז להקמת תחנת קרליבך. המכרז כלל כריית מנהרה לכלי רכב, את שלד מבנה התחנה בעומק 52 מטר כשהוא מותאם למפגש בין הקו האדום לקו הירוק, שתי כניסות להולכי רגל והכנה לכניסה נוספת, פירי אוורור ומערכות, ואת פירוק גשר מעריב. התאריך האחרון להגשת הצעות נקבע למרץ 2015[5]. 4 קבוצות הגישו מועמדותן להשתתף במכרז על הקמת תחנת קרליבך בעלות של כמיליארד שקל[5].

במאי 2015 זכו ביחד חברת דניה סיבוס וחברת CCECC (אנ') הסינית במכרז לבניית התחנה תמורת 700 מיליון שקל[6].

ב-14 באוגוסט 2015 החלו העבודות[7]. ב-21 באוגוסט נהרס בפיצוץ מבוקר גשר מעריב[8].

ב-1 באפריל 2016, חלו שינויים בהסדרי התנועה בסביבת התחנה:

  • נפתח רחוב 1185 החדש לתנועת תחבורה ציבורית בלבד בחלקו המערבי ולכל כלי הרכב בחלקו המזרחי (עד לכניסה לחניון במרכזו).
  • דרך בגין נחסמה לכיוון דרום בין הרחובות המלאכה ומזא"ה.
  • דרך בגין נחסמה לכיוון צפון בין רחוב 1185 לרחוב יצחק שדה.

באוקטובר 2017 הודיעה חברת "דניה סיבוס" כי התגלו פערי ידע ותכנון שגרמו לשינויים בהיקפים משמעותיים בפרויקט. זאת, לנוכח מורכבות גבוהה בהעתקת התשתיות במתחם והתאמת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) שעברו בשטחה, והמשיכו להיות פתוחים לנסיעת אוטובוסים במשך שנה לאחר המועד שבו היו אמורים להיסגר לטובת העבודות. דבר שהצריך שינויים בעבודות[9]. לאחר הליך הבוררות בין "דניה סיבוס" וחברת "נת"ע" הוסכם על דחיית פתיחת התחנה בשנה לתחילת 2022. בנוסף שילמה המדינה מאות מיליוני שקלים בגין השינויים בתכנון וההוצאות חריגות על המקטע המערבי של הקו שגם אותו בנתה "דניה סיבוס"[10].

ב-25 ביולי 2018 הגיעה לתחנה מכונת החפירה שעשתה את דרכה מכיוון רחוב הרצל ושברה את הקיר במפלס התחתון המפריד את התחנה עצמה מהמנהרה.

ב־2017, במהלך דיון בוועדת הכלכלה בכנסת, נאמר על ידי נציגי נת"ע ומשרד התחבורה שהשקת הקו האדום תהיה באוקטובר 2021, אך תחנת קרליבך אמורה להיפתח בשנת 2022[11]. בנובמבר 2021, פרסם העיתון "TheMarker", כי על פי דיווחי חברת הבקרה של פרויקט הקו האדום, בניית "תחנת קרליבך" אינה עומדת בלוחות הזמנים, ופתיחתה תידחה לשנת 2023[12]. טענה זו נתמכה גם על ידי סיור שנערך בתחנה ביולי 2021 והראה כי העבודות מפגרות מאחור[13]. עם זאת, במרץ 2022 חיים גליק הבהיר כי אין אמת במי מבין הפרסומים וכי התחנה תיפתח עד סוף 2022 עם שאר הקו[14].

בינואר 2022 נחנכה מנהרת קרליבך שמחליפה את "גשר מעריב" שנהרס ב-2015[15].

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תחנת קרליבך בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אסנת ניר, זמן מוערך בפקק - שנה: ההחלטה לדחות את פתיחת הרכבת הקלה היא רק ההתחלה, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2020
  2. ^ אהרון רוזן, ‏הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1999
  3. ^ עמירם ברקת, ‏יוכפלו זכויות הבנייה בת"א תמורת רכבת תחתית, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2011
  4. ^ אבי בר-אלי, עיריית תל אביב הסכימה לממן את הזזת תחנת הרכבת הקלה בצומת מעריב ב-25 מיליון שקל, באתר הארץ, 9 במאי 2009
  5. ^ 1 2 הדי כהן, ‏המכרז לתחנת רכבת קלה במקום גשר מעריב יוצא לדרך, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2014
  6. ^ אבי בר-אלי, הסינים קוטפים עוד מכרז ברכבת הקלה: יבנו את תחנת קרליבך ב-700 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2015
  7. ^ אילן ליאור, הרכבת הקלה: העבודות על תחנת קרליבך יחלו בחמישי; גשר מעריב ייחסם לתנועה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2015
  8. ^ נועם (דבול) דביר, היסטוריה בתל אביב: גשר מעריב פוצץ, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
    רועי צ'יקי ארד, פיצוץ גשר מעריב: לראות מה שאחרים רואים, אפילו דרך מסך הסמארטפון, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2015
  9. ^ אורן דורי, כורים בור תקציבי: הרכבת הקלה בגוש דן עלולה להתייקר במיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2017
  10. ^ אסנת ניר, מתרחקת ומתייקרת: הפיצוי הענק לקבלני הרכבת הקלה בגוש דן - והעיכוב של שנה, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2019
  11. ^ פרוטוקול מס' 405 מישיבת ועדת הכלכלה, ‏9 בינואר 2017
  12. ^ אסנת ניר, המסמכים שחושפים: למה אין סיכוי שתגיעו מפתח תקוה למרכז ת"א ברבע שעה, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2021
  13. ^ סיבוב בתחנת קרליבך של הרכבת קלה, חלון אחורי, 9 ביולי 2021
  14. ^ יובל ניסני, ‏מנכ"ל נת"ע: "נסיעות מסחריות בקו האדום יתבצעו כבר בסוף השנה", באתר גלובס, 27 במרץ 2022
  15. ^ 7 שנים מאז פיצוץ גשר "מעריב": מנהרות צומת קרליבך בת"א נפתחות לתנועה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2022-01-11