תחנת קרליבך

תחנת רכבת קלה תת-קרקעית בתל אביב-יפו

תחנת קרליבך היא תחנת רכבת קלה תת-קרקעית בסמוך לרחוב קרליבך בתל אביב-יפו כחלק מהקו האדום והקו הירוק של הדנקל. תחנת קרליבך נחפרה לעומק של 52 מטר כיוון שהיא תשרת שני קווים במקביל. עלות הקמת התחנה נאמדת בכמיליארד שקל[1].

תחנת קרליבך
רציף 1 של תחנת הרכבת הקלה קרליבך (אוגוסט 2023)
רציף 1 של תחנת הרכבת הקלה קרליבך (אוגוסט 2023)
מיקום
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°03′58″N 34°47′01″E / 32.065998°N 34.783678°E / 32.065998; 34.783678
אתרים סמוכים קניון TLV, בית רובינשטיין, מגדל סונול, מגדל לוינשטין, מגדל אקרו, מגדל נצבא
תחנות סמוכות תחנת יהודית ותחנת אלנבי (הקו האדום)
תחנת קפלן ותחנת לוינסקי (הקו הירוק)
מידע על התחנה
סוג התחנה תת קרקעית
שם המערכת דנקל
מנוהל על ידי נת"ע
קווים העוברים בתחנה


הקו הירוק (עתידי)

(למפת תל אביב רגילה)
 
תחנת קרליבך
תחנת קרליבך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מבנה התחנה

עריכה

התחנה נבנתה מתחת למפגש הרחובות קרליבך, דרך בגין, לינקולן, ויצחק שדה, הידוע גם כ"צומת מעריב". היא כוללת שלושה מפלסים: לקו האדום, לקו הירוק ולכרטוס. מפלס הקו האדום מחבר את בת-ים דרך תל אביב על עד לפתח תקווה, ומפלס הקו הירוק יחבר את מערב ראשון-לציון דרך צומת חולון למרכז תל אביב עד לצפון העיר ורמת-החייל.

התחנה משתרעת לאורך של כ-150 מטרים מתחת לדרך בגין, מצומת רחוב הרכבת בדרום, עד צומת רחוב התעשייה בצפון. רוחב רציפי התחנה 10 מטרים.

לצורך הקמת התחנה הוחלו הסדרי תנועה חדשים באזור העבודות, ותנועת התחבורה הציבורית הוסטה מזרחה דרך רחוב חדש שמספרו 1185 ובהמשך נקרא רחוב ישראל טל, המחבר את דרך בגין לרחוב המסגר.

כניסה נגישות אתר סמוך
A מעלית, דרגנוע ומדרגות קניון TLV, בית רובינשטיין, מגדל אקרו, מגדל נצבא
B מעלית, דרגנוע ומדרגות
C מעלית, דרגנוע ומדרגות מגדל סונול, מגדל לוינשטין

היסטוריה

עריכה

לחצו כדי להקטין חזרה
 ארלוזורובהשלוםההגנהעתידיםהאוניברסיטהרדינגקרליבךכרמליתתחנה מרכזיתהקו האדוםהקו הירוקהקו הסגולM1M2M3רכבת

תרשים של מערך התחבורה הציבורית בתל אביב:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב) והתחנה המרכזית והמסופים של האוטובוסים

תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה אושר כבר בשנת 1999[2], אולם התכנון המפורט של "תחנת קרליבך" התעכב כעשור, עקב מחלוקת בין עיריית תל אביב ומשרד האוצר על תוואי הקו הירוק שאותו גם משמשת התחנה. עיריית תל אביב דרשה שהקו יהיה תת-קרקעי במרכז תל אביב ומשרד האוצר הסכים לממן רק קו עילי[3]. בשנת 2009 הסכימה עיריית תל אביב להשתתף במימון העמקת התחנה, כך שתוכל לשמש את שני הקווים בתת-הקרקע[4].

בדצמבר 2014, פרסמה נת"ע מכרז להקמת תחנת קרליבך. המכרז כלל כריית מנהרה לכלי רכב, את שלד מבנה התחנה בעומק 52 מטר כשהוא מותאם למפגש בין הקו האדום לקו הירוק, שתי כניסות להולכי רגל והכנה לכניסה נוספת, פירי אוורור ומערכות, ואת פירוק גשר מעריב. התאריך האחרון להגשת הצעות נקבע למרץ 2015[5]. 4 קבוצות הגישו מועמדותן להשתתף במכרז על הקמת תחנת קרליבך בעלות של כמיליארד שקל[5].

במאי 2015 זכו ביחד חברת דניה סיבוס וחברת CCECC (אנ') הסינית במכרז לבניית התחנה תמורת 700 מיליון שקל[6].

ב-14 באוגוסט 2015 החלו העבודות[7]. ב-21 באוגוסט נהרס בפיצוץ מבוקר גשר מעריב[8].

ב-1 באפריל 2016, חלו שינויים בהסדרי התנועה בסביבת התחנה:

  • נפתח רחוב ישראל טל החדש לתנועת תחבורה ציבורית בלבד בחלקו המערבי ולכל כלי הרכב בחלקו המזרחי (עד לכניסה לחניון במרכזו).
  • דרך בגין נחסמה לכיוון דרום בין הרחובות המלאכה ומזא"ה.
  • דרך בגין נחסמה לכיוון צפון בין רחוב ישראל טל לרחוב יצחק שדה.

באוקטובר 2017 הודיעה חברת "דניה סיבוס" כי התגלו פערי ידע ותכנון שגרמו לשינויים בהיקפים משמעותיים בפרויקט. זאת, לנוכח מורכבות גבוהה בהעתקת התשתיות במתחם והתאמת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) שעברו בשטחה, והמשיכו להיות פתוחים לנסיעת אוטובוסים במשך שנה לאחר המועד שבו היו אמורים להיסגר לטובת העבודות. דבר שהצריך שינויים בעבודות[9]. לאחר הליך הבוררות בין "דניה סיבוס" וחברת "נת"ע" הוסכם על דחיית פתיחת התחנה בשנה לתחילת 2022. בנוסף שילמה המדינה מאות מיליוני שקלים בגין השינויים בתכנון וההוצאות חריגות על המקטע המערבי של הקו שגם אותו בנתה "דניה סיבוס"[10].

ב-25 ביולי 2018 הגיעה לתחנה מכונת החפירה שעשתה את דרכה מכיוון רחוב הרצל ושברה את הקיר במפלס התחתון המפריד את התחנה עצמה מהמנהרה.

ב־2017, במהלך דיון בוועדת הכלכלה בכנסת, נאמר על ידי נציגי נת"ע ומשרד התחבורה שהשקת הקו האדום תהיה באוקטובר 2021, אך תחנת קרליבך אמורה להיפתח בשנת 2022[11]. בנובמבר 2021, פרסם העיתון "TheMarker", כי על פי דיווחי חברת הבקרה של פרויקט הקו האדום, בניית "תחנת קרליבך" אינה עומדת בלוחות הזמנים, ופתיחתה תידחה לשנת 2023[12]. טענה זו נתמכה גם על ידי סיור שנערך בתחנה ביולי 2021 והראה כי העבודות מפגרות מאחור[13]. עם זאת, במרץ 2022 חיים גליק הבהיר כי אין אמת במי מבין הפרסומים וכי התחנה תיפתח עד סוף 2022 עם שאר הקו[14].

בינואר 2022 נחנכה מנהרת קרליבך שמחליפה את "גשר מעריב" שנהרס ב-2015[15].

ב-18 באוגוסט 2023, עם השקת הקו האדום, נפתחה התחנה לשימוש ציבור הנוסעים.

גלריית תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תחנת קרליבך בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   אסנת ניר, זמן מוערך בפקק - שנה: ההחלטה לדחות את פתיחת הרכבת הקלה היא רק ההתחלה, באתר TheMarker‏, 12 בינואר 2020
  2. ^ אהרון רוזן, ‏הנה באה הרכבת?, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1999
  3. ^ עמירם ברקת, ‏יוכפלו זכויות הבנייה בת"א תמורת רכבת תחתית, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2011
  4. ^ אבי בר-אלי, עיריית תל אביב הסכימה לממן את הזזת תחנת הרכבת הקלה בצומת מעריב ב-25 מיליון שקל, באתר הארץ, 9 במאי 2009
  5. ^ 1 2 הדי כהן, ‏המכרז לתחנת רכבת קלה במקום גשר מעריב יוצא לדרך, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2014
  6. ^   אבי בר-אלי, הסינים קוטפים עוד מכרז ברכבת הקלה: יבנו את תחנת קרליבך ב-700 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2015
  7. ^ אילן ליאור, הרכבת הקלה: העבודות על תחנת קרליבך יחלו בחמישי; גשר מעריב ייחסם לתנועה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2015
  8. ^ נועם דביר, היסטוריה בתל אביב: גשר מעריב פוצץ, באתר ynet, 21 באוגוסט 2015
      רועי צ'יקי ארד, פיצוץ גשר מעריב: לראות מה שאחרים רואים, אפילו דרך מסך הסמארטפון, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2015
  9. ^   אורן דורי, כורים בור תקציבי: הרכבת הקלה בגוש דן עלולה להתייקר במיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2017
  10. ^   אסנת ניר, מתרחקת ומתייקרת: הפיצוי הענק לקבלני הרכבת הקלה בגוש דן - והעיכוב של שנה, באתר TheMarker‏, 16 באוקטובר 2019
  11. ^ פרוטוקול מס' 405 מישיבת ועדת הכלכלה, ‏9 בינואר 2017
  12. ^   אסנת ניר, המסמכים שחושפים: למה אין סיכוי שתגיעו מפתח תקוה למרכז ת"א ברבע שעה, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2021
  13. ^ סיבוב בתחנת קרליבך של הרכבת קלה, חלון אחורי, 9 ביולי 2021
  14. ^ יובל ניסני, ‏מנכ"ל נת"ע: "נסיעות מסחריות בקו האדום יתבצעו כבר בסוף השנה", באתר גלובס, 27 במרץ 2022
  15. ^ שני פרומקין‏, 7 שנים מאז פיצוץ גשר "מעריב": מנהרות צומת קרליבך בת"א נפתחות לתנועה, באתר וואלה‏, 11 בינואר 2022