פתיחת התפריט הראשי

מגיש עזרה ראשונה בישראל

מגישי עזרה ראשונה מטפלים בשחקן פוטבול שנפצע במהלך משחק בישראל

מגיש עזרה ראשונה (בראשי תיבות: מע"ר) הוא אדם שעבר קורס בעזרה ראשונה. בישראל, מוגדר כ"מגיש עזרה ראשונה" בין אם האדם המגיש עבר הכשרה בחברה פרטית ובין אם במד"א. ישנו בלבול נפוץ בין מע"ר לחובש[דרושה הבהרה], אך למעשה מגיש עזרה ראשונה הוא רמת הכשרה בסיסית יותר במסגרת רפואת החירום בישראל (מבין רמות ההכשרה הנוספות - חובש, חובש בכיר, ופרמדיק).

הכשרהעריכה

 
תעודה מטעם מחלקת הדרכה ארצית של מגן דוד אדום, 2006

חברות פרטיות ומגן דוד אדום מעביר סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.

מתנדבי הנוער במגן דוד אדום בגילאי 15–18, עוברים הכשרה ארוכה יותר הנמשכת כ-60 שעות (כשבועיים). קורס 60 כולל את כל הנושאים הנלמדים בקורס מע"ר רגיל (44 שעות) אך בנוסף לזה לומדים החניכים גם את דרכי הטיפול במד"א במצבים שונים ומבצעים הכרה עם ציוד האמבולנס ותפעולו.

חברות פרטיות ומגן דוד אדום עורך קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות במרכזי ההדרכה. לפי חוק מד"א, 60 שעות הם המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה - הדרגה הראשונה כאחד שעולה על אמבולנסים במד"א), ולכן קרוי הקורס "קורס 60".

באפשרות כל אדם לעבור קורס עזרה ראשונה בתשלום, בין אם על ידי מד"א ובין אם על ידי חברה פרטית. בתום הקורס מקבל כל העובר אותו תעודה המסמיכה אותו כמגיש עזרה ראשונה. קורס עזרה ראשונה סטנדרטי יארך כ-44 שעות ויכלול נושאים שונים כמו מצבי חירום בחולה, מצבי חוסר הכרה, טיפול בסיסי בטראומה, פגיעות בעלי חיים והחייאה בסיסית. קיימים קורסים קצרים יותר המוצעים על ידי מד"א (כמו קורס 22, קורס 8, קורס למצילים, קורס החייאת תינוקות, ועוד) וגם על ידי חברות פרטיות, אך התוכן הכללי בכל הקורסים כמעט זהה.

בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה על ידי מדריך מע"רים, ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים מוגבר. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי, ולעיתים נערכות הדרכות במסגרת היחידה על ידי חובשי המרפאה.

תעסוקהעריכה

תפקידים שונים כמו מורים, מדריכי קבוצות ספורט, מדריכי טיולים, מלווי טיולים (ומלווי נשק בטיולים), דיילים, מצילים ושומרים דורשים לרוב הסמכה כמע"ר (קורס 44 שעות). במגן דוד אדום מוכשרים מתנדבי הנוער כמגישי עזרה ראשונה ומאיישים אמבולנסים "לבנים" (רגילים) ביחד עם חובש מוסמך, או בנט"ן/אט"ן יחד עם נהג חובש ופרמדיק. ישנם גם מתנדבים בוגרים המוסמכים כמגישי עזרה ראשונה, אך דבר זה אינו שכיח.

סמכויותעריכה

מגיש העזרה הראשונה מוגבל בסמכויותיו בהשוואה לדרגים הבכירים יותר ברפואת החירום.

  • למע"ר מתחת לגיל 18 או למע"ר שלא עבר הסמכה לכך בקורס, אסור להחדיר קטטר לווריד במטרה להחדיר אליו נוזלים או תרופות.
  • למע"ר אסור לתת תרופות. רק אדם המוסמך כפרמדיק ומעלה מורשה לתת תרופות לחולה או לנפגע (למעט גלוקוג'ל סליין אספירין ואפיפן, שגם חובשים מוסמכים לתת).
  • למע"ר (כמו גם לחובשים), אסור לבצע פעולות פולשניות כמו צנרור קנה (אינטובציה), קוניוטומיה, או כל פעולה פולשנית אחרת.
  • מע"ר אינו אמור לרדת מהאמבולנס בעת אירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים) ופח"ע (פעילות חבלנית עוינת), אם כי הוראה זו לעיתים קרובות איננה נאכפת בפועל, בתוך ההמולה המאפיינת אירועים כאלה.

השתלמויות מע"ריםעריכה

מגישי עזרה ראשונה יכולים להתפתח במספר כיוונים במסגרת פעילות מד"א:

  1. מפעילי תאר"ן - תחנת אירוע רב נפגעים, המשמשת למעשה כמחסן ציוד רפואי נייד.
  2. סייעני מוקד - מגיל 17 ומעלה.
  3. מע"רים בנט"ן/אט"ן - לאחר השתלמות וחפיפה.
  4. מדריכי עזרה ראשונה - בקורס מע"רים לנוער.
  5. אחראים על ענייני לוגיסטיקה בתחנות, כמו רכזי מתנדבי נוער, וכדומה.
  6. בשנת 2019, החלו מתנדבי הנוער בני למעלה מ-17.5 שנים ובעלי רישיון נהיגה או מעבר תאוריה, לעבור השתלמות רכיבת אופניים מקצועית - במסגרתה לומדים המתנדבים לרכב באופן בטוח בשגרה ובחירום.

המסיימים בהצלחה נכנסים למערך התגובה המיידית של הארגון ומסייעים במענה רפואי ראשוני, כחלק פעיל מגדוד הכוננים.

ביקורתעריכה

כאשר מדובר במע"רים, ובפרט בנוער מד"א, הביקורת מתמקדת בהיבטים הבאים:

  1. נזק נפשי וטראומה שעלולים להגרם לבני נוער כתוצאה מחשיפה למראות קשים ומצבי לחץ קיצוניים, ללא הכשרה מנטאלית נאותה[1][2].
  2. רמת שירות נמוכה לאזרח - בפרט כשמדובר באמבולנסים לבנים המאוישים על ידי חובש יחיד ו2-3 מער"ים קטינים. ההכשרה הממוצעת בצוות שכזה נמוכה בהרבה מהמקובל במדינות המערב, אירופה וארצות הברית. (שם רוב האמבולנסים מתופעלים על ידי פרמדיקים בוגרים בלבד.)
  3. חוסר בפיקוח של משרד הבריאות על קורסי עזרה ראשונה מטעם חברות קבלן פרטיות[דרוש מקור], המועברים לציבור הרחב (מבחינת התכנים המועברים, ורמת ההכשרה של המדריכים המועסקים בחברות אלו).

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ערוץ 1, מבט לחדשות, אוקטובר 2003
  2. ^ "טראומדא", חגית ששר, מקור ראשון, 2007