מגע עור לעור

דרך לטיפול בתינוקות
אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע. אם במהלכו לא תובא תמיכה מנומקת בהשארת הערך במרחב הערכים בידי עורכת או עורך בעלי זכות הצבעה, מלבד כותב הערך, הערך יועבר לטיוטה. מציב התבנית נדרש לנמק בדף השיחה מדוע הוא סבור שיש להעביר את הערך לטיוטה (התבנית הוצבה בתאריך 17.06.2024).
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

מגע עור לעור לאחר לידה או שיטת הקנגרואנגלית: Kangaroo care, מוכר גם בשם Skin to skin) הוא התערבות לטיפול בתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת או או במשקל לידה נמוך (LBW).[1]

אם צעירה אוחזת בפג בבית חולים בהוואי

השיטה הוצגה לראשונה על ידי ריי ומרטינז בשנת 1983, בבוגוטה, קולומביה,[1] שם היא פותחה כחלופה לטיפול באינקובטור היות שלא היו מספיק מכשירים עבור תינוקות שנולדו כפגים והתגברו על הבעיות הראשוניות והיו צריכים רק לאכול ולגדול. עשרות שנים של מחקר ופיתוח, בעיקר במדינות מתפתחות, שיפרו את העבודה הראשונית והראו שהשיטה מפחיתה את תמותת התינוקות ואת הסיכון לזיהום מבית החולים, מגבירה את העלייה במשקל של תינוקות ואת שיעורי ההנקה, מגנה על ההתפתחות הנוירומוטורית והמוחית של תינוקות, ומשפרת את הקשר בין האם ליילוד.[2] הטכניקה וההתערבות הם הטיפול המבוסס ראיות לתינוקות LBW שמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) מאז 2003.[1][3]

עיקרי הרעיון

עריכה

ביונקים, הסביבה האימהית (או מקום הטיפול) נחוצה לוויסות של כל הצרכים הפיזיולוגיים (הומיאוסטזיס),[4] והיעדרות אימהית מובילה לחוסר ויסות והסתגלות למצוקה.[5][6] אצל פרימטים בפרט, מגע עור לעור מוקדם הוא חלק מההתנהגות הרבייה האוניברסלית.[7]

ברפואה הקלינית המודרנית, הטיפול בפגים נעשה לרוב בהפרדה ביחידה לטיפול נמרץ ביילוד, אך החל משנות האלפיים הטיפול בפגיות מכוון לעידוד המעורבות ההורית ככל הניתן. במגע עור לעור לאחר הלידה, התינוק לובש רק חיתול קטן וכובע ומונח בתנוחת עובר עם מקסימום מגע על החזה של אחד ההורים. התינוק קשור עם רצועת בד העוטפת את פלג גופו העירום של המבוגר, מספקת לתינוק תמיכה ומיקום נאותים, ללא נקודות לחץ, והגנה מפני משבי אוויר (ויסות חום). אם קר, ההורה עשוי ללבוש חולצה או חלוק בית חולים עם פתח מלפנים ושמיכה מעל הבד שעוטף את התינוק.

מחקרים על תועלת ההתערבות

עריכה

הנקה

עריכה

מגע עור לעור לאחר הלידה, לפחות לשעה, משפר משמעותית את יכולתו של היילוד להתחבר לשד ללא עזרה ולינוק היטב, במיוחד בלידה ללא משככי כאבים. התחברות עצמאית של התינוק לשד מפחיתה כאבים, דלקות וקשיי הנקה נוספים. בימים הראשונים לאחר הלידה כמות החלב מועטה באופן יחסי, ויניקה יעילה ונכונה מסייעת ליילוד לקבל את מירב הקולוסטרום לו הוא זקוק.[8]

עור לעור בלידה מעלה את שיעורי ההנקה המוקדמת והנקה בלעדית בעת השחרור מבית החולים. הקרבה הפיזית של התינוק, מגרה את השדיים לייצר יותר חלב, ולשחרר אותו ביתר קלות ומהירות. מעורבות האם עוזרת לה לזהות סמני רעב מוקדמים, והנקה תכופה מסייעת לבניית תהליך יצור החלב.[9]

תצפיות על יילודים ואימותיהם בשעה הראשונה לאחר הלידה, הראו את יכולת הזחילה של היילוד אל השד (בלועזית: Breast crawl), המתרחשת כ-40 דקות מהלידה. במהלך פרק זמן זה היילוד מכין את עצמו לקראת היניקה, ובסופו מגיע בכוחות עצמו אל השד, נצמד ומתחיל לינוק. תופעה זו נצפתה ב-15 מתוך 16 יילודים שהונחו במגע עור לעור על אימותיהם מיד לאחר הלידה. בלידות בהם לא בוצע מגע עור לעור נצפה עיכוב של 30–40 דקות במציאת הפטמה והתחלת היניקה.[10]

חום גוף

עריכה

אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של עור לעור הוא שמירה על חום הגוף של היילוד. מחקרים הראו כי מגע עור לעור יעיל לשמירת חום גוף היילוד אף יותר מהנחת התינוק בעריסת חימום. יתרה מכך, גוף האם מסוגל לווסת את עצמו בהתאם לטמפרטורת גוף היילוד.[11] במידה והאם לא יכולה לשהות עם התינוק, למשל לאחר ניתוח קיסרי, אותו אפקט שמירת חום נשמר גם במגע עור לעור עם גוף האב מיד לאחר הלידה.[9]

מערכת הלב והנשימה

עריכה

המעבר לחיים החוץ רחמיים מלווה בשינויים במערכת הלב, כלי הדם והנשימה וגורם לתגובת דחק אצל היילוד. מגע עור לעור מסייע להשגת קצב לב ונשימה סדירים יותר ולחץ דם תקין ויציב, וכן לוויסות הרמה של הורמוני הדחק לאחר הלידה.[12]

זמן בכי קצר יותר

עריכה

מחקרים מראים כי זמן בכי ממוצע של יילודים ששהו במגע עור לעור הוא שבע דקות, לאחריו הם עוברים למצב של ערנות שקטה, ומתרכזים בפניה של האם והשד. נמצא כי ב-90 דקות לאחר הלידה, יילודים ששהו עור לעור עם אימם כמעט ולא בכו כלל, לעומת תינוקות שיובשו, כוסו ונעטפו בשמיכה והונחו בעריסה.[12]

המערכת המוטורית והעצבית

עריכה

לאפקט מגע עור לעור לאחר הלידה השפעה על התגובות ההתנהגותיות והעצביות של היילוד הבריא. במחקרים שונים נמצא כי יילודים ששהו עור לעור עם אמם הגיעו במהירות למצב שינה שקט ורגוע ואף ישנו זמן ממושך יותר. המסקנה הייתה כי מגע עור לעור משפיע על התארגנות המערכת המוטורית והמעבר לחיים החוץ רחמיים. המלצת החוקרים הייתה שהצוות הרפואי יאפשר וימליץ על מגע עור לעור לאחר הלידה.[12]

שיכוך כאב

עריכה

יילודים ותינוקות שחווים כאב מגיבים בעלייה בקצב הלב, תנועות גוף ערות ובכי. הטיפול המקובל הוא מתן סוכרוז ותרופות נוגדות כאב. מחקרים שנעשו בנושא מצאו כי מגע עור לעור מפחית כאב אצל יילודים בריאים ומפחית ואף מעלים את התגובה הפיזית לכאב.[10]

איזון הסוכר בדם

עריכה

הדרך הטובה ביותר לשמירת רמת סוכר מאוזנת ביילוד בריא במועד היא שמירה על חום גוף במגע עור לעור והנקה.[8] נמצא באופן מובהק כי רמת הסוכר בדם אצל יילודים ששהו במגע עור לעור הייתה גבוהה ויציבה מאשר אצל יילודים ששהו בעריסה.[10] במידה ומתרחשת ירידה ברמות הסוכר מסיבות שונות, הנקה היא האידיאלית ביותר כטיפול במצב, שכן בקולוסטרום יש פי 4 גלוקוז מאשר בתחליף חלב אם.[9]

הגנה חיסונית

עריכה

מחקרים מצאו, כי מגע עור לעור מיד לאחר הלידה מאפשר התרבות של חיידקים "טובים", שמקורם מהעור של האם אצל התינוק. תופעה זו נמצאה כמגנה ומפחיתה רגישות, זיהומים ובעיות אכילה בשנה הראשונה לחיים.[8]

קשר אם תינוק

עריכה

מגע עור לעור משפיע על ההתקשרות של האם לתינוקה. מחקרים בהם צפו באימהות ותינוקות בימים הראשונים לאחר הלידה, הראו שאימהות נטו לחבק ולגעת בתינוקות יותר לאחר ששהו עמם עור לעור לאחר הלידה.[13] כמו כן הנקה בשעות הראשונות לאחר הלידה נמצאה כמעודדת התקשרות האם לתינוק. הורמון האוקסיטוצין המופרש אצל האם ואצל התינוק במהלך ההנקה יוצר אצל האם ישנוניות קלה, מצב רוח טוב ושיכוך כאב ומחזק את ההתקשרות ליילוד (בלועזית: Bonding)[8]

לקריאה נוספת

עריכה
  • Golant.K,S., Ludington-Hoe.M.,S. Kangaroo care: the best you can do for your preterm infant. Bantam Books: New york, 2012
  • Newman,J,. pitman,T. Dr. Jack Newman's Guide To Breastfeeding. Harper Collins, 2014
  • Lawrence.A,R., Lawrence.M,R. Brestfeeding: A guide for the medical profession (8th ed). Elsevier Health sciences: Philadelphia, 2015

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מגע עור לעור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 WHO Team, Kangaroo mother care: a practical guide, ארגון הבריאות העולמי, ‏2003
  2. ^ Nathalie Charpak, Rejean Tessier, Juan G. Ruiz, Jose Tiberio Hernandez, Felipe Uriza, Julieta Villegas, Line Nadeau, Catherine Mercier, Francoise Maheu, Jorge Marin, Darwin Cortes, Juan Miguel Gallego, Dario Maldonado, Twenty-year Follow-up of Kangaroo Mother Care Versus Traditional Care, Pediatrics 139, 2017-01, עמ' e20162063 doi: 10.1542/peds.2016-2063
  3. ^ WHO recommendations for care of the preterm or low-birth-weight infant, ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
  4. ^ Myron A Hofer, Early relationships as regulators of infant physiology and behavior, Acta Paediatrica 83, 1994-06, עמ' 9–18 doi: 10.1111/j.1651-2227.1994.tb13260.x
  5. ^ Michael J. Sabatini, Philip Ebert, David A. Lewis, Pat Levitt, Judy L. Cameron, Károly Mirnics, Amygdala Gene Expression Correlates of Social Behavior in Monkeys Experiencing Maternal Separation, The Journal of Neuroscience 27, 2007-03-21, עמ' 3295–3304 doi: 10.1523/JNEUROSCI.4765-06.2007
  6. ^ Dimitrula Arabadzisz, Rochellys Diaz-Heijtz, Irene Knuesel, Elisabeth Weber, Sonia Pilloud, Andrea C. Dettling, Joram Feldon, Amanda J. Law, Paul J. Harrison, Christopher R. Pryce, Primate early life stress leads to long-term mild hippocampal decreases in corticosteroid receptor expression, Biological Psychiatry 67, 2010-06-01, עמ' 1106–1109 doi: 10.1016/j.biopsych.2009.12.016
  7. ^ J. J. McKenna, E. B. Thoman, T. F. Anders, A. Sadeh, V. L. Schechtman, S. F. Glotzbach, Infant-parent co-sleeping in an evolutionary perspective: implications for understanding infant sleep development and the sudden infant death syndrome, Sleep 16, 1993-04, עמ' 263–282 doi: 10.1093/sleep/16.3.263
  8. ^ 1 2 3 4 Newman,J,. pitman,T, Dr. Jack Newman's Guide To Breastfeeding, Harper Collins, 2014
  9. ^ 1 2 3 Mannel,R., Martens,P.,Walker,M., Core Curriculum for Lactation Consultant Practice, 3, MA:burlington: Jones & Bartlett Learning, 2013
  10. ^ 1 2 3 Bergman NJ, Linley LL, Fawcus SR, Randomized controlled trial of skin-to-skin contact from birth versus conventional incubator for physiological stabilization, Acta Paediatrica 6, 2004, עמ' 779-85
  11. ^ Nimbalkar, S. M.; Patel, V. K.; Patel, D. V.; Nimbalkar, A. S.; Sethi, A.; Phatak, A, Effect of Early Skin-to-Skin Contact Following Normal Delivery on Incidence of Hypothermia in Neonates More Than 1800 g: Randomized Control Trial, Obstetrical & Gynecological Survey: August 2014 - Volume 69 - Issue 8 - p 458–459
  12. ^ 1 2 3 Ellen O. Boundy, Roya Dastjerdi, Donna Spiegelman, Wafaie W. Fawzi, Stacey A. Missmer, Ellice Lieberman, Sandhya Kajeepeta, Stephen Wall, Grace J. Chan, Kangaroo Mother Care and Neonatal Outcomes: A Meta-analysis, Pediatrics 137, 2016-01, עמ' e20152238 doi: 10.1542/peds.2015-2238
  13. ^ Elizabeth R. Moore, Nils Bergman, Gene C. Anderson, Nancy Medley, Early skin-to-skin contact for mothers and their healthy newborn infants, The Cochrane Database of Systematic Reviews 11, 2016-11-25, עמ' CD003519 doi: 10.1002/14651858.CD003519.pub4