רגישות (תכונה אנושית)

רגישות היא תכונת אופי וחישה אנושית המתארת את עוצמת התגובה הפיזיולוגית והרגשית של האדם בעקבות עוצמות שונות של גירוי פיזי או נפשי עמו הוא בא במגע. עוצמות תגובה שונות אלו נובעות מאופנים שונים של עיבוד מידע חושי באיברי החישה ובמערכת העצבים. רגישות היא גם מאפיין של חוויה רגשית. זו יכולת מפותחת להבחנה ומודעות לגירויים, לשינויים, ולפרטים רגשיים, הכוללת התבוננות ומעורבות גבוהה בחוויה. גם היכולת להבין ולפרש את רגשות הזולת כהזדהות ואמפתיה היא חלק מהרגישות.

את המילה רגישות חידש הבלשן יצחק אפשטיין.[1]

רגישות כתכונה של חוויה רגשיתעריכה

הרגש מתווך בין תפיסת הגוף לבין סביבתו החיצונית, ורגישות מתאפיינת כמודעות גבוהה לשינויים רגשיים אצל עצמנו ואצל הזולת בעזרת הזדהות ואמפתיה. המושג רגישות מצביע על יכולת חדה ומדויקת של אחד החושים, כמו רגיש לריחות, בעל שמיעה רגישה או ידיים רגישות. הניגוד של הרגישות היא האטימות שמאופיינת בסגירות של אדם שאי אפשר לחדור אליו והוא לא מכיר ברגשותיו.

דייוויד יום כותב בספרו על אמת המידה של הטעם,[2]:"בבני אדם אחדים מצויה מידה של דקות ההיפעלות, אשר מגבירה עד מאוד את רגישותם לכל מקרי החיים ומעוררת בהם שמחה רבה נוכח כל אירוע מבורך, כשם שתעורר כאב עז למראה מיני אסונות ופגעי גורל... למותר לציין כי בני אדם היודעים היפעלויות עזות כל כך נוטים להיסחף מעבר לכל גבולות הזהירות והתבונה." והוא מוסיף: "דקות ההיפעלות מרחיבה את טווח רגשות האושר והצער שלנו ומעוררת בנו רגישות לכאבים ולהנאות, שאינם מנת חלקם של יתר בני האדם."
(היפעלות פירושה: הִתרַגשוּת, הִתרַשמוּת הנֶפש מִגֵירוּי חיצוני).יום מדגיש שחוויה רגשית עזה מנוגדת לזהירות ולתבונה, שהן תכונות שכליות.

רגישות היא סוג של תובנה המפרשת מידע לא באופן חישובי, סיבתי או רציונלי אלא מתוך קליטת משמעויות ערכיות ואישיות המשפיעות על החווה באורח בלתי אמצעי. האדם הרגיש מודע ושם לב לתהליכים ולשינויים הרגשיים שהוא והזולת חווים. והוא חווה את סביבתו באופן עשיר, מורכב ומעורב ולכן גם לעיתים אמביוולנטי. האירועים מוערכים לעומק על-ידי מתן פרשנויות ומשמעויות אלטרנטיביות. גם דמיונו עשיר ומשרת אותו לחיזוי ולהדמיה של מצבים ולהעלאת הפוטנציאל שלהם. הוא משמש לעצמו נושא מחקר ועניין וסקרן לגבי זולתו לא רק לצורך השוואה ומידע, אלא כעניין לשם עצמו. במרבית המקרים הוא בעל יכולת תיאור מילולית גבוהה. בעזרת הרגישות יוצרים אינטימיות. אינטימיות פירושה קרבה וכנות לעצמי ויכולת לשיתוף הדדי של אדם אחר בחוויות שלנו, ובהדדיות התגובות המתחשבות והסקרניות של שתי נפשות היוצרות אינטימיות.[3]

אבריל ותומס -נואלס (Averill & Thomas-Knowles)[4] טוענים שיצירתיות רגשית (motional creativity) נובעת מתגובה רגשית לא שגרתית, מהשפעתה לטווח ארוך, וממקוריות של הערכים האישיים. הם מונים כמה מרכיבים: 1. יכולת מילולית ומטפורית לבטא רגש, כמו באמנות. 2. מערכת הערכות מורכבת הכוללת הבחנה בפרטים ולא על דרך הכללות ומסקנות. 3. מעורבות אישית וסקרנות לגבי החוויה הרגשית. 4.יכולת עמוקה להזדהות ואמפתיה עם הזולת. 5.סובלנות וגמישות כלפי הזולת מתוך הבנה של השונות. 6.יכולת לחוות קשת רגשות רחבה וייחודית. 7.ראיית אתגר היכן שאחרים רואים איום. האומץ להתנסות ולא לפרש כל ביקורת כאיום.

רגישות גבוהה או רגישות יתרעריכה

אדם בעל רגישות גבוהה או רגישות יתר עשוי לחוש ולשים לב לגירויים פיזיים או נפשיים חלשים מאוד, לא כל שכן לגירויים חזקים. הוא עשוי להגיב בעוצמה לשינויים קטנים ביותר בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות גבוהה למגע, להירתע מכל נגיעה קלה של האחר בו ואף לחוות אותה בעורו ככואבת. לפיכך עשוי האדם להגיב במתח נפשי וחרדה לפני ובמהלך מגע כזה, ואף לנסות ולהימנע ממנו בהתנהלותו היומיומית.

לעיתים משתמשים במונח "אדם בעל רגישות גבוהה" בקונוטציה חיובית בהקשר של יחסים חברתיים, כדי לתאר אדם ששם לב לרגשות והתנהגויות אחרים, מתחשב בהם ומגיב אליהם בצורה מותאמת, אכפת לו מהם, בדומה לאדם בעל טאקט. להבדיל, לעיתים משתמשים במונח זה בקונוטציה שלילית בהקשר זה, כדי לתאר אדם שנפגע בקלות מאמירות שליליות של אחרים כלפיו.

רגישות גבוהה כטמפרמנט מולדעריכה

ד"ר איליין ארון טבעה את המונח "אדם רגיש מאוד" (Highly sensitive person) בספרה "האדם הרגיש מאוד" בשנת 1996; היא ועמיתיה מציגים את התכונה באור חיובי, דבר שיצר פופולריות של הנושא בקרב חלק מבעלי הרגישות הגבוהה. ארון טוענת כי כ-15-20 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי תכונת הרגישות הגבוהה, וכי יכולתם להבחין בדקויות ולשים לב לפרטים בסביבתם מהווה יתרון משמעותי במצבים שונים.[5] לטענתה, רבים מהאנשים הרגישים הם יצירתיים, קשובים לאחר ונבונים בזכות תכונת אישיות זו.[6] ארון מבססת את דעותיה על רעיונות של קרל גוסטב יונג בנושא רגישות ומופנמות - מוחצנות, עבודתו של ג'פרי אלן גריי בנושא מערכות התנהגותיות של עוררות ועכבות, ועוד[7]. לעומתה, יש הטוענים כי בעלי הרגישות הגבוהה חשים לא מעט סבל בשל תכונה זו, אותו מתארת גם ארון עצמה: הם חווים הצפה של גירויים פנימיים וחיצוניים, מתעייפים מהר, נוטים למתח וחרדה וכן לשינויים במצבי הרוח[8]; לטענת מבקריה של ארון, בעלי הרגישות הגבוהה זקוקים להפחתה בסבלם ולטיפול וסיוע מתאים להתמודד עם הקושי, והם לאו דווקא רואים בכך תכונה חיובית.[9]

רגישות נמוכה או תת-רגישותעריכה

אדם בעל רגישות נמוכה או תת-רגישות עשוי להתקשות לחוש בגירויים פיזיים או נפשיים חזקים מאוד, לא כל שכן גירויים חלשים. הוא עשוי שלא להגיב או להגיב בעוצמה נמוכה לשינויים משמעותיים בגירויים בסביבתו. כך למשל, עשוי אדם בעל רגישות נמוכה למגע, שלא לחוש היטב בחיבוק חזק של האחר כלפיו, ואף שלא לחוות כאב או לחוש בכאב קל בלבד בעורו לאחר פציעה פיזית שעבר. לפיכך הוא עשוי להתנועע בעוצמה או לגעת בחוזקה כדי לחוש טוב יותר את המגע.

לעיתים משתמשים במונח "אדם חסר רגישות" בקונוטציה שלילית בהקשר של יחסים חברתיים, כדי לתאר אדם שלא מגיב לרגשות והתנהגויות שונות של אחרים, לא אכפת לו מאחרים, בדומה לאדם חסר טאקט.

רגישות כתכונה חברתיתעריכה

רגישות היא תכונה חברתית נדרשת ואנשים מייחסים לעצמם כושר זה משום שהיא מצביעה על מודעות עצמית והתחשבות בזולת, אך זו אינה תכונה נפוצה. במקרים רבים דווקא אנשים רגישים אינם פופולריים משום שהם חווים קשת נרחבת ויצירתית של חוויות שאינן מקובלות ובדרך-כלל הם נחשבים לחריגים בחברה. הרגישות אינה כפופה לנורמות ולכללים שמכתיבים התנהגות אלא נובעת מתוך רגש פנימי המניע לפעולה לאו דווקא קונבנציונלית. נורמות התנהגותיות נדרשות פעמים רבות כאשר אין לאדם די כלים משל עצמו והוא חסר רגישות טבעית כלפי הזולת, כך שקיימת סתירה בין אימוץ של נורמות ערכיות להתחשבות בזולת ובין ערכים הנובעים מרגישות.

 פרננדו פסואה[10] כותב:"העולם שייך  למי שאינו מרגיש. התנאי הבסיסי להיות אדם מעשי הוא היעדרה של רגישות... כל איש פעולה הוא באופן בסיסי מלא חיים ואופטימי, כי מי שאינו מרגיש הוא מאושר... השלטון שייך לחוסר הרגישות. שולט מי שהוא שמח כיוון שכדי להיות עצוב נדרש להרגיש".

רגישות ואינטליגנציה רגשית.עריכה

מושג האינטליגנציה הרגשית כולל מלבד את הרגישות גם את הוויסות הרגשי, ולכן על פי גישה זו רגש נחשב אינטליגנטי אם הוא מתעורר בזמן הולם - בניגוד לאדישות - אך גם לא נחווה ברגישות או ברגשנות רבה מדי. אדם רגיש מאוד, ייחשב על-פי הקריטריונים של המושג כבעל אינטליגנציה רגשית נמוכה. הוויסות פירושו אינו חיסול או דיכוי הרגש אלא מיתונו או הגברתו, כך שיפעל בהתאם לדרישה חיצונית הנובעת או מהשכל או מהחברה, ויהווה מקור מועיל ולא הפרעה. כלומר, להרגיש את הרגש הנכון בעוצמה ההולמת בנסיבות המתאימות, וזה דורש ויסות ושליטה.

(על מנת להמחיש את ההבדל בין רגישות לאינטליגנציה רגשית, ניתן לעשות הבחנה גם בין רגשנות לרגישות כמנוגדות לה. רגישות ורגשנות הן תכונות של פעילות רגשית שמתוות אופן חוויה עז יותר בהיסחפות הרגשית. במילון אין הבחנה בין רגשנות לרגישות ושתיהן מוגדרות כתכונה של התרגשות עזה. כדי להראות את השוני בחוויה,  להלן דוגמה: שלושה טיפוסים רגשיים רואים תאונת דרכים. 1. התכליתן הרציונלי ימהר לעזור, הוא נרגש, אך ירסן את רגשותיו בהתאם למצב. הוא יחפש עזרה, סיבות ופתרון מהיר. 2. הרגשן ישותק מעוצמת החרדה או יצעק ויבכה ויתקשה לעזור מרוב התרגשות. 3. האדם הרגיש יתייחס לחוויה הטראומטית שעבר הנפגע. ייתכן שיהיה איטי יותר בהגשת העזרה.[11])

מושג האינטליגנציה הרגשית כולל הנחה שניתן לשפר רגישות על-ידי חינוך נאות ומודעות לרגשות. דניאל גולמן[12]סבור שגם אם הממד הבסיסי נקבע מלידה, עדיין ניתן לשנותו, ושאפשר בעזרת חינוך לשפר רגישות על-ידי למידה ועל-ידי כוונה ורצון. אך יש לקחת בחשבון שנטיות רגשיות נובעות גם ממבנה נפשי מולד, כמו מזג, שלא קל לשנותו באופן משמעותי. אמנם, ניתן לפתח רגישות רפלקסיבית בילדות בהנחה שילד מטבעו רגיש לעולם וסקרן אליו. אך החינוך באותה מידה עשוי לדכא ולרסן רגישות ולנווט את הרגשות ולהשתמש בהם לתועלת החברה ולא לפיתוח רגישות.


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוד סמילנסקי, עם בני ארצי ועירי, הועד הצבורי להוצאת כתביו שח דוד סמילנסקי ומסדה, עמ' 127, 1958
  2. ^ יום, דייוויד. (1984). על אמת-המידה של הטעם. תל אביב: הקיבוץ המאוחד. ע' 35-36
  3. ^ גונן סמדר. (2003). לדעת רגש. תל אביב: מכון מופת ע' 73-75
  4. ^ Averill, J. R. & Thomas - Knowles, C. (1991). emotional creativity. In K. T. Strongman (Ed.), International Review of Studies on Emotion. Vol 1, pp.269-300.
  5. ^ The Highly Sensitive Person - A letter from Elaine Aron, באתר HSPerson
  6. ^ The Highly Sensitive Person: How To Thrive When The World Overwhelms You, באתר HSPerson
  7. ^ Elaine N. Aron, The Clinical implications of Jung’s Concept of Sensitiveness, Journal of Jungian Theory and Practice, 8 (2), 2006
  8. ^ ביאטה שבון, ברגישות ובנחישות, 14 בינואר 2010, באתר nana10
  9. ^ What To Say To The Professionals Who Doubt The Whole Idea Of High Sensitivity, באתר HSPerson
  10. ^ פסואה, פרננדו. (2000). ספר האי-נחת. תל אביב: בבל. 474-475
  11. ^ גונן סמדר.(2003).לדעת רגש. תל אביב: מכון מופת ע'73-75
  12. ^ גולמן, דניאל.(1997).אינטליגנציה רגשית. תל אביב: מטר.238-239