מגפת הקורונה ביפן

התפרצות ויראלית ביפן

מגפת הקורונה, בה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה ביפן, התפשטה אל המדינה באמצע ינואר 2020.

התפרצות נגיף הקורונה ביפן
広報戦略委員会さんから 200503 0059.jpg
תאריך התחלה 16 בינואר 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך

עדיין פעילה

פתוגן = נגיף ה־SARS-CoV-2
במדינות או באזורים יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד התפרצות מחוז קנאגווה
מקרי מוות 15,192‏ [1]
מקרי הדבקה 925,823‏ [1]
  • 71,385 מהם חולים פעילים
    • 691 מתוכם במצב קשה
הבריאו 839,246‏ [1]
רענון נתונים
קואורדינטות 35°N 136°E / 35°N 136°E / 35; 136
COVID-19 Cases by prefectures of Japan.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ספינת התענוגות הדיימונד פרינססעריכה

  ערך מורחב – דיימונד פרינסס

ב־20 בינואר אובחן מקרה הקורונה הראשון שהתרחש על גבי הספינה, נוסע בן 80 מהונג קונג עלה על האונייה ביוקוהאמה וירד מהאונייה בהונג קונג ב־25 בינואר. הוא ביקר בבית החולים של הונג קונג ושישה ימים לאחר שעזב האונייה, הוא אובחן כחולה בנגיף הקורונה.[2]

ב־4 בפברואר נכנסה האונייה להסגר בנמל יוקוהאמה שביפן וחולי הנגיף שהורדו מהספינה טופלו על ידי ממשלת יפן בבתי החולים במדינה.[3]

נכון ל־30 במרץ 2020, 712 נוסעי הספינה אובחנו כחולים בנגיף הקורונה, 10 מתו ו־603 החלימו לחלוטין מהנגיף.

התפשטות המגפהעריכה

 
אמצעי הנגד הבולטים של יפן במאבק במגפה היו שלושת ה־C. מדובר מהימנעות משהיה ב־3 סביבות:(1) חללים סגורים עם אוורור לקוי; (2) מקומות צפופים עם הרבה אנשים בקרבת מקום; (3) מצבי קשר קרוב כמו שיחות במרחק קטן אחד מהשני
 
מס' החולים (כחול) ומספר המתים בציר לוגריתמי

ב־16 בינואר הודיעה יפן על מקרה ראשון של הידבקות בנגיף הקורונה בשטחה. מדובר בתושב סיני בן 30, שחזר לטוקיו לאחר שהיה בביקור בווהאן, שבה התפרץ הנגיף לראשונה, במגע עם חולה מאומת.[4]

ב־12 בפברואר הודיעה ממשלת יפן כי היא עוצרת כניסתם של תיירים המגיעים ממחוז ג'ג'יאנג שבסין.[5]

ב־13 בפברואר הודיעה יפן על מקרה מוות ראשון של אדם מנגיף הקורונה בשטחה. הקורבן היא אישה מבוגרת הנמצאת בשנות ה־80 לחייה.[6]

ב־2 במרץ סגרה ממשלת יפן את כל בתי הספר ברחבי המדינה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[7][8]

ב־5 במרץ הודיעה יפן כי היא תכניס לבידוד תיירים ומבקרים מסין ומדרום קוריאה ל־14 יום.[9]

ב־6 במרץ הודיעה קוריאה הדרומית על השהיית ויזות עבור אזרחים יפנים בשל ההגבלות שהטילה ממשלת יפן כנגד אזרחי דרום קוריאה.[10]

ב־9 במרץ הוגדרו אמצעים במאבק במגפה: שלושת ה־C או שלוש הצפיפויות (crowdedness). מדובר בהימנעות משהיה ב־3 סביבות: (1) חללים סגורים עם אוורור לקוי; (2) מקומות צפופים עם הרבה אנשים בקרבת מקום; (3) מצבי קשר קרוב כמו שיחות במרחק קטן אחד מהשני.[11] זאת בנוסף מניקוי משטחים שנגעו בהם רבים.[12] זוהו חדרי כושר, מועדוני מוזיקה חיה, כנסי תערוכות ומפגשים חברתיים כדוגמאות למקומות כאלה.

נוסף על שלושת החוקים המוזכרים, ממשלת יפן הזהירה מפני חמש סכנות נוספות: ארוחות ערב עם אלכוהול; שתייה ואכילה בקבוצות של יותר מארבעה סועדים; דיבור ללא מסכה בחללים סגורים; מגורים במעונות או בחללים משותפים אחרים; ושימוש בשירותים או בחדרי מלתחה.

הממשלה הקימה צוות משימה מיוחד למניעת התקהלויות. יש בה מנטרי מגע מנוסים, חלק מרשת בריאות ציבור שקיימת מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.[13]

ב־17 במרץ הודיעה ממשלת יפן על הרחבת האיסור כנגד אזרחי ממוצא אירופי בשל התפשטות נגיף הקורונה.[14]

ב־19 במרץ קראו מושלי אוסקה והיוגו מתושביהן להימנע מנסיעות לא חיוניות בין המחוזות בשל התפשטות נגיף הקורונה.[15]

ב־24 במרץ הודיע ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, כי אולימפיאדת טוקיו שהייתה אמורה להיערך ב־24 ביולי 2020, תדחה בשנה עקב התפשטות מגפת הקורונה.[16][5]

ב־25 במרץ קראה מושלת טוקיו, יוריקו קויקה לתושבים להימנע מיציאה לא חיונית מהבתים בשל חשש להתפרצות רחבה של נגיף הקורונה.[17]

עד השבוע של סוף מרץ אמרו מומחים מטעם ממשלת יפן שהמדינה הצליחה לבלום "התפוצצות" בעלייה במקרים. באותו שבוע, חלה עליה במספר החולים בטוקיו.[18]

באפריל הכריז ראש הממשלה אבה על מצב חירום והממשלה השיק תוכנית תמריצים כלכלית.[דרוש מקור]

ב־16 באפריל, יפן הרחיבה את מצב החירום לכל המדינה. זאת, אחרי מצב חירום חלקי בכמה מוקדים. מצב החירום אינו סגר והוא יעניק לרשויות יותר סמכויות להשאיר את התושבים בבתיהם ולסגור עסקים.[19]

בניגוד לשלטון המרכזי ביפן שקיבל ביקורת על איטיות בתגובה למצב, האי הוקאידו פעל במהירות יחסית. ב־28 בפברואר, החל סגר וולנטרי שנמשך 3 שבועות. בתי ספר ורוב העסקים והמסעדות נסגרו. כשכמות החולים החדשים קטנה וכחלק מניהול סיכונים, ביטל המושל את הסגר וביקש לשמור על ריחוק חברתי. אחרי ביטול הסגר, הגיע לאי תושבים ממחוזות אחרים ששמעו על סוף מצב החירום. החל גל שני של הדבקות, וכמות החולים החדשים עלתה מ־18 ל־279 תוך פחות משבוע. ב־21 באפריל, הסגר הוכרז בשנית, כ־12 ימים אחרי ביטולו. דוקטור קיושי נגסה (Dr. Kiyoshi Nagase), מי שעזר לקבוע את מדיניות המושל, טען שבאותו הזמן שהוחלט להסיר את הסגר הראשון, הייתה הבנה מוגבלת של הנגיף, כי היה מידע מוגבל. הוא התחרט שהוא לא לחץ שיבוצעו יותר בדיקות.[20]

בסוף אפריל, מומחים אמרו שצריך להגדיל את כמות הבדיקות אחרי עליה בשיעור החולים.[21] הרשויות מצדן התעקשו שבדיקות מעולם לא היו חלק מהאסטרטגיה שלהן במאבק בקורונה, וכי הן הסתמכו במקום זאת על איתור מגעים של חולים ועל הכלה של התפרצויות נקודתיות.[22]

נאסרה הגעה ממדינות מסוימות, שהיוו מוקדי הדבקה. בנמל התעופה בוצעו בדיקות לנכנסים.[23]

ב־4 במאי חשף משרד הבריאות, העבודה והרווחה את תוכניתו ליצירת "אורח חיים חדש" עבור אזרחי המדינה. כמה אלמנטים באורח החיים כללו שינויים בהתנהגות הנדרשים במצב חירום, כמו הימנעות מסביבות בסיכון גבוה ונסיעה למרחקים ארוכים. עם זאת, התוכנית הרחיבה את אמצעי הזהירות הללו כדי לכסות פעילויות ארציות יותר על ידי בקשה מאנשים לעסוק בפעילויות כמו חבישת מסכות במהלך כל השיחות, הימנעות משיחות בעת שימוש בתחבורה ציבורית, ואכילה זה ליד זה ולא זה מול זה.[24][25]

ב־14 במאי, הוסר מצב החירום ברוב המחוזות במדינה. לא הוסר בטוקיו ובאוסקה.[26] אחרי שבועיים, הוסר את מצב החירום בשאר המקומות.[22]

ביולי, היפנים סבלו מהתפרצות נוספת. ב־1 באוגוסט נקבע שיא חדש עם אבחונם של 472 נדבקים חדשים בטוקיו. מדובר ביום השני ברציפות שמספר המאובחנים היומי בעיר עובר את ה־400. לכן הכריז מושל טוקיו, יוריקו קויקה, על מצב חירום בעיר. בממשלה היפנית החליטו כי לפי שעה אין צורך להכריז על מצב חירום בכל המדינה, אף על פי שהשיא במספר הנדבקים היומי נשבר גם בכמה ערים נוספות.[27] ב־3 באוגוסט נשבר שיא הנדבקים היומי ביפן, כאשר אובחנו 1,998 נדבקים חדשים. מאז המספר ירד בהדרגה ומאז תחילת ספטמבר ביפן מאובחנים כ־500 נדבקים ביום.

בספטמבר, מונה יושיהידה סוגה לראש הממשלה. בסוף החודש, פורסם שלראשונה מאז תחילת המגפה יפן תאפשר את כניסתם של 1000 איש שאינם אזרחים.[28]

ממשלת יפן הגדירה את סולם ארבעת השלבים, המשמש למדידת חומרת ההתפרצות המקומית באזורים ספציפיים של המדינה. בנובמבר, הוקאידו היה בין כמה אזורים הנמצאים בשלב 2 והתמודד עם עליה בתחלואה. אם עיר, מחוז או אזור כלשהם מגיעים לשלב 3 – מה שמעיד כי הנגיף מתפשט במהירות – היה צורך לחוקק צעדים חזקים יותר להגבלת הפעילות הכלכלית והחברתית, על ידי הוצאת בקשות לסגירת עסקים והגבלת נסיעות פנים. בתחילת נובמבר לא היו מחוזות שהוגדרו בשלב 3 ומעלה.[29]

בסוף נובמבר, טוקיו קראה לתושבים להפחית את הנסיעות בחוץ וביקשה מברים, מסעדות ומכוני קריוקי להיסגר מוקדם כשהעיר נלחמה בזינוק בתחלואה.[30]

בסוף 2020, יפן התמודדה עם עליה בתחלואה. כוחות ההגנה של יפן סייעו בכמה מחוזות.[31]

מסוף ינואר 2021 החלה ירידה בתחלואה. במרץ החלה עליה כשהמוקד הבולט היה באוסקה.[32] העלייה נמשכה גם באפריל ובמאי ונוספו אזורים.[33] באזור אוסקה, בתי החולים הוצפו במטופלים. רבים המתינו בבית או בבתי מלון, נעזרו בחמצן שם בגלל היעדר מיטות אשפוז במוסדות הרפואיים. לפי דיווחים, עשרות בני אדם כבר מתו ביפן משום שלא נותר מקום עבורם בבתי החולים.[34]

אחרי אמצע מאי, החלה ירידה בתחלואה. לאחר שבסוף אפריל הוטל בטוקיו ובאזורים אחרים מצב חירום שהגביל את שעות הפתיחה של בתי הקפה והמסעדות, ואסר עליהם למכור אלכוהול, ראש ממשלת יפן, יושיהידה סוגה, הודיע כי החל מיום ראשון, 20 ביוני, יוסר מצב החירום בטוקיו ובשמונה אזורים נוספים. המסעדות ובתי הקפה יוכלו למכור אלכוהול עד השעה 19:00, ויידרשו לסגור את שעריהם ב-20:00.[35]

ביולי, הוחלט כי המשחקים באולימפיאדת טוקיו יערכו ללא קהל.[36] עוד לפני כן, יפן אסרה על כניסת צופים מחוץ למדינה.[37] יום לפני פתיחת האולימפיאדה אובחנו בטוקיו 2,000 נדבקים, שיא של חצי שנה.[38] העליה נמשכה במהלכה.[39]

השפעה כלכליתעריכה

בשל המשבר העולמי שגרר נגיף הקורונה, שתיים מן יצרניות הרכב היפניות הגדולות הודיעו על הורדת קצב הייצור.

טויוטה הודיעה על סגירת חמשת המפעלים שלה ביפן בתחילת אפריל, כאשר הסיבה המרכזית היא ירידה דרסטית בביקוש העולמי. במטרה לווסת את הייצור כך שאחרי ההשבתה המלאה תהיה פעולה חלקית של כמה מהמפעלים. שעות ספורות אחרי ההודעה של טויוטה הודיעה גם מאזדה על כך שתפסיק את הייצור בשניים מהמפעלים שלה ביפן. מאזדה הודיעה שעד 30 באפריל יפעלו המפעלים רק שמונה ימים ובמשמרת אחת בלבד. מאזדה גם תעצור לעשרה ימים את הייצור במקסיקו ובתאילנד.[40]

ראש ממשלת יפן פרסם חבילת תמריצים בגובה של כמעט טריליון דולר. ב־18 במאי 2020, כלכלת יפן שקעה למיתון. הכלכלה השלישית בגודלה בעולם התכווצה ברבעון הראשון של 2020 ב־3.4% בקצב שנתי.[41]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגפת הקורונה ביפן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 COVID-19 Coronavirus Outbreak, by Worldometer, מתוך אתר Worldometer, נכון לתאריך 1 באוגוסט 2021, 22:50 שעון ישראל
  2. ^ Princess cruise cancelled after passenger confirmed with coronavirus, www.travelmole.com (באנגלית)
  3. ^ Princess Cruises, Princess Cruises: Diamond Princess Updates - Notices & Advisories, www.princess.com, ‏Mon Mar 16 16:56:18 PDT 2020 (באנגלית)
  4. ^ hermesauto, Japan confirms first case of infection from Wuhan coronavirus; Vietnam quarantines two tourists, The Straits Times, ‏2020-01-16 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Japan expands entry restrictions to virus-hit Zhejiang, Nikkei Asian Review (באנגלית)
  6. ^ Japan confirms its first COVID-19 death: Health minister, CNA (באנגלית)
  7. ^ KYODO NEWS, PM Abe asks all schools in Japan to temporarily close over coronavirus, Kyodo News+
  8. ^ Kevin Zeller, Fearing coronavirus, Japan closes all schools through beginning of April, Mission Network News (באנגלית)
  9. ^ Japan to quarantine visitors from China, South Korea: Report, CNA (באנגלית)
  10. ^ hermesauto, South Korea suspends visas for Japanese in tit-for-tat coronavirus curbs, The Straits Times, ‏6 במרץ 2020 (באנגלית)
  11. ^ משרד הבריאות, העבודה והרווחה ביפן, "新型コロナウイルス感染症対策専門家会議 「新型コロナウイルス感染症対策の見解」", ‏9 במרץ 2020
  12. ^ משרד הבריאות הרווחה והעבודה ביפן, מודעה על שלושת ה־C, ‏8 באפריל 2020
  13. ^ אקונומיסט (18 בינואר 2021). "אוניית המגפה פגעה ביפן — אבל הלקחים ממנה עזרו לה לנהל טוב יותר את המשבר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2021. 
  14. ^ Japan to expand entry ban to more European regions | NHK WORLD-JAPAN News, NHK WORLD (באנגלית) (ארכיון)
  15. ^ Residents Asked to Refrain from Osaka-Hyogo Travel, nippon.com, ‏19 במרץ 2020 (באנגלית)
  16. ^ אורן אהרוני, רשמית: אולימפיאדת טוקיו 2020 נדחתה בשנה, באתר ynet, 24 במרץ 2020
  17. ^ Tokyo governor urges residents to stay at home at weekend, Arab News, ‏25 במרץ 2020 (באנגלית)
  18. ^ בלי סגר ומעקבים: יפן הימרה נגד הקורונה, אבל יכול להיות שנגמר לה המזל, באתר הארץ, 30 במרץ 2020
  19. ^ יפן הרחיבה את מצב החירום לכל המדינה בשל המשך התפשטות הקורונה, באתר וואלה!‏, 16 באפריל 2020
  20. ^ This Japanese Island Lifted Its Coronavirus Lockdown Too Soon and Became a Warning to the World, Time (באנגלית)
  21. ^ Internal Submission, Experts in Japan call for more coronavirus tests as positive rate rises, The Japan Times, ‏23 באפריל 2020 (באנגלית)
  22. ^ 1 2 יפן ניצחה את הקורונה, רה"מ נותר ברווז צולע, ynet, ‏2020-05-25
  23. ^ שמעון יעיש, ‏גאוני או מוגזם? כך מתמודדים היפנים עם הקורונה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2020
  24. ^ 新型コロナウイルスを想定した「新しい生活様式」の実践例を公表しました, www.mhlw.go.jp (ביפנית)
  25. ^ Ministry of Health, Labour and Welfare (22 April 2020)., "Expert Meeting on the Novel Coronavirus Disease Control Analysis and Recommendations of the Response to the Novel Coronavirus (COVID-19)", ‏22 באפריל 2020
  26. ^ קורונה ביפן: הוסר מצב החירום ברוב המחוזות במדינה, מעריב
  27. ^ ארה"ב: יותר מ־25 אלף מתים בחודש האחרון, N12, ‏1 באוגוסט 2020
  28. ^ יפן צפויה לפתוח את שעריה לזרים, ישראל היום
  29. ^ Ryusei Takahashi, Japan sounds alarm bells as coronavirus cases surge in Hokkaido, The Japan Times, ‏10 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  30. ^ "Tokyo Asks People to Stay Home, Bars to Shut Early to Beat Virus". Bloomberg.com (באנגלית). 25 בנובמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-25 בנובמבר 2020. 
  31. ^ התחלואה בשיא, הצבא גויס לעזרה והממשלה מואשמת באחריות. הגל השלישי מכה ביפן, הארץ
  32. ^ 109 ימים לאולימפיאדה: גל קורונה רביעי ביפן, ynet, ‏5 באפריל 2021
  33. ^ שלושה חודשים לפני המשחקים האולימפיים: יפן הכריזה על מצב חירום בטיפול בקורונה, וואלה!, ‏23 באפריל 2021
  34. ^ חדשות הסופ"ש בעולם: קורונה לפני האולימפיאדה ביפן, ynet, ‏15 במאי 2021
  35. ^ חודש לאולימפיאדה: יפן מבקשת מהקהל להישאר בבית, ynet, ‏17 ביוני 2021
  36. ^ רשמי: המשחקים בטוקיו ייערכו ללא קהל, N12, ‏8 ביולי 2021
  37. ^ שיא נדבקים של חצי שנה ברוסיה, איראן בדרך לגל חמישי, ynet, ‏3 ביולי 2021
  38. ^ שיא נדבקים בטוקיו לפני האולימפיאדה, "מגפת בידודים" בבריטניה, www.ynet.co.il, ‏2021-07-22
  39. ^ במקביל לאולימפיאדה: שיא נדבקים בטוקיו, www.ynet.co.il, ‏2021-07-27
  40. ^ בעקבות הקורונה: גם ביפן עוצרים את היצור – אוטו, www.auto.co.il
  41. ^ "כלכלת יפן שקעה למיתון בעקבות מגפת הקורונה". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-20 ביוני 2020. 


מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלבנוןסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטר
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבינלאומיתמגבלת נסיעותמידע שגויפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל