קונפדרציית המדינות של אמריקה

קונפדרציית המדינות של אמריקה
**Confederate States of America**
דגל	סמל
מוטו לאומי	”Deo Vindice” "תחת אלוהים מגנינו" (לטינית)
המנון לאומי	אין המנון רשמי; אל, הדרום נצור (לא רשמי); הדגל הכחול היפה (פופולרי); דיקסי (מסורתי)
ממשל
משטר	קונפדרציה, אפרטהייד, רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה	נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה
ראש הרשות המבצעת	נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה
נשיא קונפדרציית המדינות של אמריקה	ג'פרסון דייוויס
שפה נפוצה	אנגלית (לא רשמית)
עיר בירה	מונטגומרי, אלבמה; 4 בפברואר 1861–29 במאי 1861; ריצ'מונד, וירג'יניה; 29 במאי 1861–9 באפריל 1865
רשות מחוקקת	הקונגרס של קונפדרציית המדינות של אמריקה
גאוגרפיה
יבשת	צפון אמריקה
העיר הגדולה ביותר	ניו אורלינס; 4 בפברואר 1861–1 במאי 1862
היסטוריה
הקמה	פרישת מדינות הדרום מן האיחוד והקמת הקונפדרציה.
תאריך	4 באפריל 1861
פירוק	כניעת הקונפדרציה לכוחות האיחוד ושילובם מחדש בתוכו.
תאריך	9 באפריל 1865
ישות קודמת	ארצות הברית
ישות יורשת	ארצות הברית
שטח בעבר	1,995,392 קמ"ר (נכון ל־1861)
אוכלוסייה בעבר	9,103,332 (כולל 3,521,110 עבדים) (נכון ל־1861)
כלכלה
מטבע	דולר של הקונפדרציה
שונות
סמלים לאומיים	ג'ורג' וושינגטון
	מפת הקונפדרציה 1861–1865. מדינות הקונפדרציה בפועל שטחים שהקונפדרציה דרשה לצרף אליה ; מפת מדינות האיחוד והקונפדרציה בשנת 1865: מדינות האיחוד טריטוריות של האיחוד שלא התירו עבדות מדינות הגבול של האיחוד שהתירו עבדות טריטוריות של האיחוד שהתירו עבדות מדינת קנזס, הצטרפה לאיחוד במהלך המלחמה מדינות הקונפדרציה

קונפדרציית המדינות של אמריקה (באנגלית: Confederate States of America (CSA); נקראה גם בקיצור מדינות הקונפדרציה (Confederate States (C.S.))) הייתה פדרציה שהקימו מדינות דרום ארצות הברית שפרשו מהאיחוד, על רקע ניצחונו של אברהם לינקולן בבחירות לנשיאות ב־1860. לינקולן ומפלגתו התנגדו להתפשטות העבדות בטריטוריות המערביות, דבר אשר יכול היה להפר את האיזון בקונגרס האמריקני לרעת תומכי העבדות. המדינות הפורשות השתלטו על מבצרי ובנייני הממשל הפדרלי שבתחום שיפוטן, ובכך החישו את פריצת מלחמת האזרחים האמריקנית. הקונפדרציה התקיימה בשנים 1861–1865, שנות מלחמת האזרחים.

בחירת לינקולן ופרישת מדינות הדרום מהברית

ב-20 בדצמבר 1860, זמן קצר לאחר בחירתו של לינקולן (וקודם להשבעתו כנשיא ב-4 במרץ 1861), הודיעה דרום קרוליינה על פרישתה מן האיחוד. מנהיגי דרום קרוליינה חיכו זמן רב לאירוע שיוכל להביא לאיחודו של הדרום אל מול הכוחות המתנגדים לעבדות. ברגע שתוצאות הבחירות היו ודאיות, הכריזה האספה של דרום קרוליינה, כי "האיחוד, שהיה קיים עד עתה בין דרום קרוליינה ובין מדינות אחרות, תחת השם 'ארצות הברית של אמריקה' מבוטל בזאת". עד 1 בפברואר 1861 שש מדינות דרומיות נוספות הלכו בעקבות דרום קרוליינה.

ג'פרסון דייוויס, נשיאה היחיד של הקונפדרציה

ב-7 בפברואר אימצו שבע המדינות הפורשות חוקה זמנית, ואת השם "קונפדרציית המדינות של אמריקה" ובחרו כבירתן את העיר מונטגומרי בירת אלבמה. לקונפדרציה נקבע דגל, וג'פרסון דייוויס מונה כנשיאה. מדינות אחדות מהקונפדרציה שמו את ידן על מחנות צבא פדרליים בתחומן. לינקולן עדיין לא הושבע, והנשיא היוצא ג'יימס ביוקנן לא נקט בכל פעילות אל מול התחמשותן והתבצרותן של המדינות הפורשות. שר המלחמה של ארצות הברית, פלויד, מנע כל הכנה צפונית למלחמה, בעודו מתיר לנשק ולכוח אדם מיומן "לזלוג" דרומה.

לאחר פחות מחודש, ב-4 במרץ 1861, הושבע אברהם לינקולן לכהונת נשיא ארצות הברית. בנאום השבעתו, הוא הצהיר כי החוקה היוותה איחוד מושלם יותר מאשר הקונפדרציה הרופפת שקדמה לקבלת החוקה, וכי המדינות שקיבלו את החוקה קיבלו מסמך מחייב, ולפיכך פרישת שבע מדינות הדרום "בטלה מבחינה משפטית". הוא הכריז כי אין לו כל כוונה לפלוש למדינות הדרום, אך הוא ישתמש בכוח על מנת לשמור על רכוש פדרלי במדינות אלו. הוא סיים את נאומו בפניה נרגשת לחידוש הברית.

בשלב זה פרשו מן האיחוד רק "מדינות הכותנה": דרום קרוליינה, מיסיסיפי, פלורידה, אלבמה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה וטקסס. מדינות הדרום הנוספות ובראשן וירג'יניה פסחו על שתי הסעיפים. פנייתו של לינקולן נועדה אפוא בעיקר אליהן.

מדינות הקונפדרציה

בזמן הקמתה מנתה הקונפדרציה שש מדינות: אלבמה, פלורידה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה, מיסיסיפי ודרום קרוליינה. טקסס, שפרשה מהאיחוד בטרם הוקמה הקונפדרציה, הצטרפה אליה באופן רשמי כעבור כחודש, ובעקבות קריאתו של הנשיא לינקולן לדיכוי המרידה הצטרפו גם וירג'יניה, ארקנסו, טנסי וצפון קרוליינה. שתי מדינות נוספות: קנטקי ומיזורי אמנם לא הצטרפו באופן רשמי, אך פלגים באותן מדינות ביקשו להצטרף, ובדגל הקונפדרציה הופיעו כוכבי שתי מדינות אלה.

ממשלות חמשת השבטים בטריטוריה האינדיאנית (שבשנת 1907 הפכה למדינת אוקלהומה) תמכו באופן נחרץ בקונפדרציה. בנוסף, מספר תושבים במסילה ובטוסון שבטריטוריית ניו מקסיקו (לימים מדינות ניו מקסיקו ואריזונה) האיצו בממשל הקונפדרציה לספח את אדמתם, והדבר הוביל להיווצרותה של טריטוריית אריזונה כטריטוריה מוכרת של הקונפדרציה.

שתי מדינות היו יוצאות דופן: האחת – מערב וירג'יניה, שהתפצלה ממדינת וירג'יניה והצטרפה אל כוחות האיחוד של מדינות ארצות הברית ב-1863 כמדינה חופשית מעבדות; השנייה – דלאוור, שלמרות היותה מדינת עבדות לא פרשה מהאיחוד. ב-1861 הוכרז ממשל צבאי במרילנד (המדינה המקיפה את עיר הבירה וושינגטון), במהלך שרבים טוענים כי נועד להבטיח את הישארותה של המדינה בברית האמריקנית.

מנהיגי הקונפדרציה דגלו בקונספציית "King Cotton" שהניחה ששליטה של מדינות קונפדרציה בייצוא הכותנה תאפשר שגשוג כלכלי.

מלחמת האזרחים

ערך מורחב – מלחמת האזרחים האמריקנית

מלחמת אזרחים התרחשה בארצות הברית בשנים 1861–1865 לאחר ש-11 מדינות בדרום ארצות הברית, שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה. הקונפדרציה, בהנהגתו של ג'פרסון דייוויס, לחמה על עצמאותה מארצות הברית, והציגה את מלחמת האזרחים כמלחמת העצמאות של הקונפדרציה. הממשל הפדרלי בארצות הברית נתמך בידי עשרים מדינות, רובן מצפונה של ארצות הברית, שבהן בוטלה העבדות, ובידי חמש מדינות שבהן העבדות עדיין הותרה, אשר נודעו כמדינות הגבול.

בין המניעים למלחמה היו הפערים הכלכליים בין 25 המדינות המוכרות בשמן המקוצר "האיחוד", שהיו בעלות אוכלוסייה רבה יותר ותעשייה מפותחת, לבין מדינות הדרום, אשר כלכלתן נשענה על חקלאות, וגידול הכותנה, מוצר הייצוא העיקרי, חייב שימוש בכוח אדם רב אשר התבסס על עבדים.

למרות הכח העודף של האיחוד הוא התקשה להתמודד מול צבא הקונפדרציה בהנהגתו של הגנרל רוברט אי לי, וספגה מספר מפלות. בשלב מסוים צבא הקונפדרציה פלש צפונה לשטח מרילנד במטרה לאיים על הבירה האמריקנית וושינגטון. הנשיא לינקולן העמיד מולו את הגנרל יוליסס ס. גרנט, שהצליח לעצור אותו בסופו של דבר.

לאחר ארבע שנים של לחימה קשה, אכזרית ועקובה מדם, שרובה התרחשה בשטחי דרום ארצות הברית, וכללה למעלה מ-10,000 היתקלויות צבאיות, כ-3 מיליון חיילים משני הצדדים, יותר מ-600 אלף קורבנות, וכ-400 אלף פצועים, נכנעה הקונפדרציה והעבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית. הבעיות שהובילו למלחמה נפתרו רק בתקופת השיקום, לאחר תום המלחמה, שארכה 12 שנים (בין 1865 ל-1877).

מטבע הקונפדרציה

ערך מורחב – דולר של הקונפדרציה

שטר של מאה דולר של הקונפדרציה מיום 22 דצמבר 1862 – הונפק במהלך מלחמת האזרחים

שטרות הכסף שהדפיסה הקונפדרציה דומים לשטרות שהוציא "איחוד המדינות" פרט לדמות שהייתה מודפסת עליהן. בתום המלחמה היו השטרות חסרי ערך. כיום נותרו שטרות בידי אספנים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונפדרציית המדינות של אמריקה בוויקישיתוף

קונפדרציית המדינות של אמריקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קונפדרציית מדינות של אמריקה, דף שער בספרייה הלאומית