מדעי המידע
מדע המידע (באנגלית: Information science), נקרא בישראל גם מדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט[3], או מדעי נתונים ומידע[4], הם תחום אקדמי וקבוצת תחומי ידע, שבעשור השני של המאה ה-21 מקבוצים תחת שם זה באוניברסיטאות שונות. בתחום זה, לצד התמחות בניהול מידע, לומדים גם שפות תכנות, מחשב ו-Web שונות כדי להביא רעיונות לידי ביטוי. במדעי המידע ישנם שני תחומים עיקריים: מדעי המידע האקדמיים-תאורטיים ומדעי המידע העסקיים-ארגוניים, תחומים ההולכים וגדלים, במיוחד בענף ההיי-טק בימינו.
העוסק במקצוע זה מכונה "מהנדס מידע"[5], "אנליסט מידע"[6] או, לחלופין, "מדען נתונים ומידע". עיקר עבודתו הוא כמומחה שתפקידו לאסוף, לנתח, לעבד ולפרש מידע באופן מקצועי, וכיום בפרט, בנושאים ותחומים המתקשרים לטכנולוגיות מתקדמות. פעמים רבות, הוא מתאפיין בהבנה מעמיקה וייחודית של תחום מדע ממוקד כזה או אחר.
מדעי המידע הארגוניים כוללים קבוצה של מתודולוגיות וכלים כמו: ניהול ידע, ניהול תובנות מתוך מידע, בינה עסקית (Business Intelligence), ניהול תוכן דיגיטלי, ניהול ואופטימיזציה אלגוריתמית של פורטלים באינטרנט, מחקר מידעני, דיגיטציה מתקדמת ועוד. ניהול ידע מתבסס גם על פילוח ביומטרי המבוסס בתורו על מאפיינים קוגניטיביים של האדם. ניהול תובנות מתוך מידע מתמקד במידע מובנה בבסיסי נתונים ארגוניים. ניהול תוכן מתמקד בידע מפורש הנמצא בטקסטים, הקלטות אודיו והקלטות וידאו. ניהול פורטלים מתמקד בהצגת ידע, מידע ותוכן ביישומי רשת ובאתרי אינטרנט, כך שכל הנתונים ובפרט הדאטה בייס יהיו נגישים ועדכניים בכל פלטפורמת מחשוב דיגיטלית.
בוגרי תואר ראשון במדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט, ובפרט אלה במסלול המורחב, צוברים ידע מתמטי-אלגוריתמי ייעודי לצד ידע בשפות תכנות, מחשב ו-Web שונות, כגון:[7] C#, HTML5 (Meta-data, Visual Studio), CSS, Python (Pandas, NumPy, SKLearn), JAVA (Android Studio), JavaScript (Framework JS1, Visual Studio Code, DOM), TypeScript, Angular (MVC, JSON), Node.js (JS2, npm), phpMyAdmin (MySQL, MariaDB), SQLite, NoSQL, SQL, Access, PHP, Apache (XAMPP, NetBeans, Perl), ASP.NET (MVC), WordPress, Web analytics, Facebook Analytics, SPSS, Excel (Pivot tables), VBA, Axure, Data Science, Anaconda (Jupyter Notebook), Weka, Spark, MLBase, ויישומים בביג דאטה: MongoDB (MongoDB Compass), Cloudera Hadoop, Hive, HBase, Redis.[7] אלה הממשיכים לתואר שני במגמת טכנולוגיות מידע ילמדו בנוסף: jQuery, Machine Learning, Supervised Learning, Tableau, DFD, CASE, ArcGIS, Python (Matplotlib, Seaborn).[7] קיים גם תואר שלישי (דוקטורט) לתחום אקדמי זה.[8]
מדעי המידע התאורטיים כוללים קבוצה של תאוריות וטכנולוגיות יסוד כמו תורת המידענות, תורת המיון (תזאורוסים וטקסונומיות), התנהגות מידע אנושית, פסיכולוגיית האינטרנט, בינה מלאכותית (AI), רשתות סמנטיות, סטטיסטיקה וסייבר.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט של המחלקה למדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט באוניברסיטת בר-אילן
- מדעי המידע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מדע המידע, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ אודות המחלקה | המחלקה למדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט | אוניברסיטת בר-אילן, באתר is.biu.ac.il
- ^ המחלקה למדעי המידע - אוניברסיטת בר אילן, באתר www.facebook.com
- ^ טכנולוגיות מידע: מדעי המידע - טכנולוגיות אינטרנט | אוניברסיטת בר-אילן, באתר is.biu.ac.il
- ^ [{https://N12.co.il/study-career-xtra_study_career/Article-f198fa0b46f2571026.htm ^ ציטוט מכתבה במגזין mako על אודות שמו של תחום אקדמי זה: ”מדעי נתונים ומידע בטכניון”]
- ^ בוגרינו - מהנדסת מידע: נטלי פיץ | המחלקה למדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט, באתר is.biu.ac.il
- ^ מה עושים בוגרינו? | המחלקה למדעי המידע, באתר is.biu.ac.il
- ^ 1 2 3 https://is.biu.ac.il/files/is/shared/hmkhlqh_lmdy_hmyd.docx
- ^ תואר שלישי / דוקטורט בר אילן | מדע המידע, באתר is.biu.ac.il