מדעי המידעאנגלית: Library science), נקרא בארץ גם מידענות וטכנולוגיות אינטרנט,[1] הם תחום אקדמי וקבוצת תחומי ידע, שבעשור האחרון מקובצים תחת שם זה באוניברסיטאות שונות. במדעי המידע ישנם שני תחומים עיקריים: מדעי המידע האקדמיים-תאורטיים ומדעי המידע העסקיים-ארגוניים, תחום ההולך וגדל, במיוחד בענף ההיי-טק בימינו.

מדעי המידע הארגוניים כוללים קבוצה של מתודולוגיות וכלים כמו: ניהול ידע, ניהול תובנות מתוך מידע (Business Intelligence), ניהול תוכן דיגיטלי, ניהול ואופטימיזציה של פורטלים באינטרנט, מחקר מידעני, ועוד. ניהול ידע מתמקד בראשו של האדם. ניהול תובנות מתוך מידע מתמקד במידע מובנה בבסיסי נתונים ארגוניים. ניהול תוכן מתמקד בידע מפורש הנמצא בטקסטים, הקלטות אודיו והקלטות וידאו. ניהול פורטלים מתמקד בהצגת ידע, מידע ותוכן באתרי אינטרנט, כך שנתוני הדאטה בייס יהיו נגישים ועדכניים בכל פלטפורמת מחשוב דיגיטלית.

בוגרי תואר ראשון במדעי המידע וטכנולוגיות אינטרנט צוברים ידע מתמטי ייעודי לצד ידע בשפות תכנות, מחשב ו-Web שונות, כגון: HTML, XML, CSS, C#, JavaScript (Framework JS1), AngularJS, MySQL (phpMyAdmin), PHP, Node.js (JS2), ASP.NET (MVC), SQLite, JAVA (Android Studio), Access, Excel (Pivot tables), VBA, WordPress, Axure, Web analytics, SPSS, Cyber, Data Science, Anaconda, Weka, Python (Pandas, NumPy, SKLearn), Spark, MLBase, ויישומי ביג דאטה: Cloudera Hadoop, Hive, HBase, MongoDB, Redis.[2] אלה הממשיכים לתואר שני במגמת טכנולוגיות מידע ילמדו בנוסף: jQuery, Machine Learning, Supervised Learning, Tableau, Python (Matplotlib, Seaborn), DFD, CASE, ArcGIS.[2] ישנו גם תואר שלישי (דוקטורט) לתחום אקדמי זה.

מדעי המידע התאורטיים כוללים קבוצה של תאוריות וטכנולוגיות יסוד כמו תורת המידענות והספרנות, תורת המיון (תזאורוסים וטקסונומיות), בינה מלאכותית ורשתות סמנטיות.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מדעי המידע בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.