היי-טק
היי-טק (באנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת (ולכן גם נקראת תעשייה עתירת ידע). המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם המחשוב, אך גם לתעשיות האלקטרוניקה, הביוטכנולוגיה ואחרות.
היסטוריהעריכה
ראשית הדרךעריכה
תעשיית המחשוב קיימת כבר משנות ה-60. בשנות השבעים התפתחו בארצות הברית עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא הגיליון האלקטרוני היה מיליארדר כבר בשנות ה-70).
ראשית תעשיית ההיי-טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, בחיל המדע שלימים הפך לרשות לפיתוח אמצעי לחימה, לתעשייה האווירית לישראל ולגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת אלרון על ידי עוזיה גליל,[1] ובתמיכתו של דן טולקובסקי.
שנות ה-90עריכה
מושג ההיי-טק עצמו הפך שגור בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90, במקביל לגידול העצום בשימוש באינטרנט. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים חברות היי-טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד לתוכנה או חומרה מסוימים. לעיתים, חברות אלו - חברות ההזנק (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעיתים תמורת כסף רב.
במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ומניות רבות הונפקו בציפייה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "בועת ההיי-טק" לדבוק בַתעשייה. בתחילת שנות ה-2000, כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי-טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי מדעי המחשב לתחום פופולרי ביותר באוניברסיטאות) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת 2004 החלה התאוששות בתחום, וחברות היי-טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.
מרכזי היי-טקעריכה
מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם מרכזי היי-טק, מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי-טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: בהודו (שבה מתרכזת תעשיית ההיי-טק באזור העיר בנגלור) ובמלזיה זהו כוח האדם הזול, באירלנד - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. בארצות הברית נחשב "עמק הסיליקון" שבקליפורניה למרכז תעשיית ההיי-טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי-טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס לצורן, היסוד הכימי ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי-טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור גוש דן, אך היא משתרעת עד חיפה בצפון, ירושלים במזרח ובאר שבע בדרום. אזור זה זכה לכינוי סיליקון ואדי.
בישראלעריכה
נכון למאי 2012, כרבע מהחברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב הן חברות היי-טק (141 מתוך 563) אך הן מהוות רק כ-12% (18 מיליארד דולר) מסך שווי החברות. מנתונים אלה הבורסה מוציאה את שלוש חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב שאומנם נופלות תחת ההגדרה של "טכנולוגיה מתקדמת", אך בשל גודלן הלא פרופורציונלי של כ-30% מסך השווי בבורסה (בעיקר חברת טבע) הן נכללות בקטגוריה נפרדת. חברות ההייטק הנסחרות בתל אביב מתחלקות כדלקמן:[2]
סוג | מספר חברות | שווי שוק במיליארדי דולרים |
---|---|---|
אלקטרוניקה ואופטיקה | 15 | 0.7 |
תעשייה ביטחונית | 6 | 1.6 |
ביומד | 59 | 3.6 |
השקעות בהיי-טק | 8 | 0.1 |
יצרני מוליכים למחצה | 4 | 3.9 |
קלינטק | 8 | 0.8 |
שירותי טכנולוגיה | 12 | 0.8 |
תוכנה ואינטרנט | 20 | 3.3 |
תקשורת | 9 | 3.2 |
חברות בולטותעריכה
שם | שנת הקמה | יזמים | תחום | מוצרים | הערות |
---|---|---|---|---|---|
יבמ ישראל | 1949 | IBM העולמית | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | |
טלרד | 1951 | כור תעשיות | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב |
מלם תים | 1952 | מערכות מידע | במקור "מרכז למיכון משרד" נוסדה כיחידת סמך של משרד האוצר, בשנת 1982 הפכה לחברה ממשלתית בשם "מלם מערכות" שמוזגה עם "תים מחשבים ומערכות" ב-2007 | ||
תדיראן | 1960 | אלקטרוניקה | מוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותקשורת | הוקמה ממיזוג של שני מפעלים מפעל האלקטרוניקה "תדיר" ומפעל הסוללות "ראן" שהוקם בשנת 1933 | |
ECI Telecom | 1961 | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הוקמה ממיזוג של החברות רדיו קליפר, שייצרה מקלטי רדיו, וחברת אלקטרוניקה לישראל | |
אלרון | 1961 | עוזיה גליל | אלקטרוניקה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב | |
מוטורולה ישראל | 1964 | משה בסין ומוטורולה העולמית | טלקומוניקציה | ציוד תקשורת | הייתה ממובילות טכנולוגיית התקשורת בישראל, החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה.[3] |
אלביט | 1966 | אלרון ומשרד הביטחון | אלקטרוניקה | מערכות מחשוב, מערכות צבאיות, טלוויזיות | בשנת 1996 פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית ואלביט |
סאיטקס | 1968 | אפי ארזי | אלקטרוניקה | מערכות קדם דפוס, מכונות דפוס | פעילות הקדם-דפוס נמכרה לחברת "קריאו" ובהמשך לקודאק, פעילות ההדפסה בפורמט רחב, נמכרה לחברת היולט פקארד |
טכם | 1969 | תוכנה | נוסדה בשם "טכנולוגיה מתקדמת בע"מ" והייתה הבסיס שעליו הוקמה חברת המחשוב "נס טכנולוגיות" בשנת 1999 | ||
אלסינט | 1972 | אברהם סוחמי ואלרון | מיכשור רפואי | מערכות להדמיה רפואית, טומוגרפיה ממוחשבת, ודימות תהודה מגנטית | חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת פיליפס פעילויות הדמיית תהודה מגנטית והרפואה הגרעינית נמכרה לג'נרל אלקטריק |
דיגיטל ישראל | 1973[4] | DEC | מערכות מידע | מחשבים ותוכנה | ב-1998 נרכשה החברה העולמית על ידי קומפק |
אינטל ישראל | 1974 | דב פרוהמן ואינטל | מוליכים למחצה | מיקרו־מעבדים ומעגלים משולבים | ייצוא אינטל היווה כ- 10% מכלל הייצוא של ישראל ב-2012.[5] |
קבוצת רד-בינת | 1975 | יהודה וזהר זיסאפל | טלקומוניקציה | קבוצת חברות העוסקת באלקטרוניקה ותקשורת | במסגרת הקבוצה הוקמו כ-30 חברות היי-טק עצמאיות |
אינדיגו | 1977 | בני לנדא | אלקטרוניקה | מכונות דפוס דיגיטלי | נמכרה לחברת היולט פקארד |
אורבוטק | 1981 | אלקטרוניקה | מערכות אופטיות אוטומטיות לבדיקת מעגלים מודפסים | מיזוג של חברת "אורבוט" ו"אופטרוטק", נרכשה על ידי חברת KLA-Tencor בשנת 2018 | |
אמדוקס | 1982 | תוכנה | תוכנה למערכות בילינג ולמדריכים מסווגים ("דפי זהב") | נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק | |
קומברס | 1982 | בועז משעולי, קובי אלכסנדר ויחיעם ימיני | תוכנה | תאים קוליים לרשתות טלפוניה | החל מעשור השני של המאה ה-21 הצטמצמה פעילותה, או נמכרה |
סאפיינס | 1982 | צבי מסיני, שי סולה, רון צוקרמן ושאול שני | תוכנה | פיתוח תוכנה לתעשיית הביטוח | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק |
מג'יק תעשיות תוכנה | 1983 | דויד אסיא, יקי דוניץ | תוכנה | כלים לפיתוח יישומים ארגונים ואינטגרציה בין מערכות מידע | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק |
פורמולה מערכות | 1985 | דני גולדשטיין | תוכנה | הפכה לחברת החזקות הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמחזיקה במטריקס חברת שירותי טכנולוגיית מידע הגדולה בישראל | |
נייס מערכות | 1986 | תוכנה | פיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
גילת רשתות לווין | 1987 | טלקומוניקציה | פיתוח והתקנה של תחנות לוויין זעירות לתקשורת | נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובנאסד"ק | |
מרקורי | 1989 | אריה פיינגולד | תוכנה | פתרונות לבדיקה אוטומטית של תוכנה ואופטימיזציה של טכנולוגיה לעסקים | נמכרה לחברת היולט פקארד |
מיקרוסופט ישראל | 1989 | תוכנה | |||
צ'קפוינט | 1993 | גיל שויד, מריוס נכט, שלמה קרמר | תוכנה | מפתחת תוכנת פיירוול להגנה על רשתות מחשבים | נסחרת בנאסד"ק |
מלאנוקס | 1999 | אלקטרוניקה | פיתוח וייצור של מוצרים ורכיבים אלקטרוניים למערכות תקשורת | נסחרת בנאסד"ק | |
HP ישראל | 1998 | מערכות מידע | חומרה תוכנה יועץ והטמעה | ||
גוגל ישראל | 2005 | אינטרנט | שירותי חיפוש מידע ופרסום באינטרנט, רשתות חברתיות מקוונות ("גוגל+") ומערכת הפעלה אנדרואיד | ||
אפל ישראל | 2011 | מוצרי אלקטרוניקה, תוכנות מחשב ומחשבים אישיים |
ריכוזי חברותעריכה
נכון ל-2016, שלוש הערים בהן התרכז המספר הגדול ביותר של חברות היי-טק היו תל אביב עם כ-1,500 חברות, רעננה עם כ-427 והרצליה עם כ-415.[6]
הכשרת עובדי הייטקעריכה
בישראל מתקיימים לימודי תעודה להכשרת עובדים למקצועות ההייטק. בקורסים אלה ניתן לרכוש כלים בתחומים הנדרשים בתעשיית ההייטק כגון תכנות, רשתות מחשבים, אבטחת מידע, מערכות מידע, חומרה ועוד[7]. לימודי התעודה נערכים במכללות פרטיות ובחברות תוכנה שבהן פועל גם מערך הכשרת עובדים.
מתוך צורכי התעשייה בעובדים צמחו גם מסלולי הכשרה אינטנסיביים, הידועים גם בשם בוטקאמפ (Bootcamp). ההכשרות מתקיימות במקרים רבים על ידי חברות תוכנה, אורכן הוא כמה חודשים מרוכזים, לאחר תקופת ההכשרה הסטודנטים משתלבים בשורות החברות בתפקידי מפתחים[8][9].
בשנת 2018 יצאה רשות החדשנות בתוכנית סיירות תכנות, מתוך מטרה לענות על חוסר בכוח אדם בהייטק הישראלי. הסיירות הן הכשרות חוץ אקדמיות שבהן מכשירים מתכנתים ועובדים בתחום מדעי הנתונים, הן מתקיימות בשיתוף עם עמותות וחבורת הכשרה, מרביתן מיועדות לאקדמאים בתחומי מדעי המחשב, מדעים והנדסה[10].
במועצה להשכלה גבוהה פועלים להעלאת מספר הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק וההנדסה בישראל. בין היתר מתמקדים במתן תמריצים למוסדות לימוד ללימוד מסלולים במקצועות ההייטק ופיתוח של תשתיות ההוראה[11]. במל"ג אושר גם תואר ראשון בלימודי הייטק, מסלול לתואר אקדמי שבו מקבלים הסטודנטים הכשרה למקצועות ההייטק, שפותח מתוך שאיפה להגדיל את מספר הסטודנטים למקצועות מדעי החברה המשתלבים בתעשיית הטכנולוגיה העילית[12].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- Themarker IT - מגזין חדשות היי-טק ישראלי
- ענבל אורפז, DNA של יזמות: סוד ההצלחה של ההי-טק בישראל, באתר וואלה! NEWS, 18 בינואר 2012
- עופר מתן, הצד האפל של ההיי–טק, באתר "ידיעות אחרונות", 18 באפריל 2019
- גלובס DUNS 100 ענף ההייטק והטכנולוגיה 2015
- איגוד ההיי-טק הישראלי באתר התאחדות התעשיינים בישראל
הערות שולייםעריכה
- ^ תעשיית ההיי-טק הישראלית, מאת עוזיה גליל, ספריית מט"ח
- ^ קובי אברמוב, הנפקה בבורסה - צעד ראשון בדרך אל "גלגל התנופה", 21 ביוני 2012, בערוץ CFO TV
- ^ אור הירשאוגה, מוטורולה סולושנס ישראל מפטרת עשרות עובדים, באתר TheMarker, 9 בדצמבר 2013 - "הפעילות של מוטורולה בישראל הצטמצמה בשנים האחרונות כחלק מתהליך המיקוד של החברה העולמית."
- ^ שאול אברון, מחשבים ומיכון משרדי, מעריב, 22 בפברואר 1981
- ^ ייצוא אינטל ישראל נסק בשנת 2012 ל-4.6 מיליארד דולרים
- ^ רעננה חצתה את קו ה-400 סטארטאפים והפכה לעיר השנייה בגודלה ליזמים, באתר telecomnews
- ^ הכשרות למקצועות ההייטק, אתר לימודים בישראל
- ^ עד כמה שוק הבוטקאמפס המשגשג באמת עובד?, גלובס
- ^ שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים בבוטקאמפ לתכנות, דה מרקר, 2018
- ^ מסלול סיירות תכנות Coding Bootcamps, אתר רשות החדשנות
- ^ מהפכת לימודי ההנדסה וההייטק, אתר המועצה להשכלה גבוהה
- ^ לראשונה: תואר ראשון בלימודי הייטק, אתר המועצה להשכלה גבוהה