מהומות
מהומה היא ביצוע של מעשי אלימות או פשעים על ידי המון שנאסף; לרוב מדובר בוונדליזם, הצתות ופגיעה ברכוש. מהומות רבות מתחילות כהפגנות פוליטיות או אידאולוגיות בעוד שישנן מהומות שהן התפרעות על רקע מצב כלכלי קשה. מהומות מהסוג האחרון מתבטאות בעיקר בביזה והשחתת רכוש. מהומות רבות עלולות להגיע לעימותים אלימים בין המשתתפים בהן לבין כוחות המשטרה המשתתפים בפיזורן, ולעיתים אף מסתיימות עם הרוגים.
היווצרות מהומה
עריכהיש סבורים שמהומות נוצרות כתוצאה של זעם חברתי חבוי, המוצת על ידי אירוע דרמטי, כמו התנקשות פוליטית או פסק דין מרגיז, ועל־כן, כדי למנוע מהומות – יש לטפל בגורמי הזעם החברתי.
לעומת זאת, יש חוקרים שסבורים שסיבת ההתקהלות אינו הגורם לרמת האלימות, אלא היא נוצרת כתגובה להתנהגות המשטרה[1]; ההתקהלות מתפתחת לכדי הפרת-סדר ברגע שהמתפרעים גוברים על המשטרה ומאלצים אותה לסגת, לרוב, כי המשתתף הבודד מרשה לעצמו לפשוע כשהוא בלוע בתוך המון סביבו. התפתחות זו, בחיכוך בין הצדדים, מבהירה לפורעים את חוסר-האונים של המשטרה להתמודד עם האתגר, ומעודדת אותם 'להתיר את הרסן' עוד ולהעיז לבצע פשעים חמורים יותר.
באופן זה מסבירים החוקרים למה מהומות נוצרות במשחקי כדורגל, אף־על־פי שאין לקהל סיבה משמעותית לזעם חברתי[2].
בעוד שאנשים יחידים עשויים להיות אלו שאחראים להיווצרות מהומה או מובילים אותה, מהומות בדרך כלל מורכבות מקבוצות מאורגנות כי הן לעיתים קרובות "כאוסטיות ומחצינות התנהגות עדר"[3]. ישנן עדויות הולכות וגוברות שמצביעות על כך שמהומות הן לא בהכרח ביטוי של התנהגות לא רציונלית, המאופיינת בתופעת העדר, אך למעשה מהומות מתנהלות לפי נורמות חברתיות הפוכות[4].
אלימות האופיינית למהומות
עריכהמתפרעים פועלים בין היתר בצורות הבאות:
- חסימת כבישים
- הבערת צמיגים (אנ')
- מכות ותגרות רחוב
- יידוי אבנים
- השחתת רכוש
- ניפוץ זכוכיות
- השלכת נשק תבערה
- הצתות מכוונות כנגד רכוש פרטי וציבורי, בפרט כלי רכב
- ביזה
פיזור הפגנות ומהומות
עריכהפיזור הפגנות אלימות הוא בדרך כלל תפקידה של המשטרה, אף־על־פי שמהומות בקנה-מידה רחב עשויות להצריך גיבוי מהצבא.
בעוד שעקרונית נשק לפיזור הפגנות אמור להיות נשק אל-הרג, מספר לא מבוטל של אנשים בהיסטוריה נהרגו כתוצאה משימוש שהופעל נגדם בנשק לפיזור הפגנות מסוגים שונים. לדוגמה, 17 מקרי מוות נגרמו כתוצאה משימוש בכדורי גומי במהלך מהומות בשנים 1970 עד 2005 בצפון אירלנד[5].
מרבית מדינות העולם מחזיקות יחידות מיוחדות לפיזור הפגנות ומהומות. יחידות אלו כפופות אומנם למשטרה, אך בהרבה מובנים הן דומות יותר ליחידות צבאיות:
- ציוד ואמצעי לחימה: הציוד כולל אמצעים לפיזור הפגנות, מיגון אישי וכלי רכב ממוגנים. הציוד הבסיסי כולל נשק אישי, ביגוד מגן, אלת גומי ומגן מפלסטיק. למעשה, שוטר ביחידה כזאת מצויד יותר טוב משוטר רגיל.
- דוקטרינת הפעלה: השוטרים הרגילים פועלים ביחידים או בקבוצות קטנות, הם נשלחים להגיב לאירועים ובכל אירוע הם פועלים באופן עצמאי תוך שהם נדרשים לגלות שיקול דעת נרחב. לעומת זאת, היחידות לפיזור הפגנות מופעלות בקבוצות גדולות, תחת פיקודם של קצינים בכירים, משימתם מוגדרת והם אינם נדרשים לשיקול דעת אישי.
- קרביות: השוטר הרגיל מונחה להימנע מאלימות ככל הניתן ולפתור את המחלוקות בדרכי שלום. לעומת זאת, שוטרי היחידות לפיזור הפגנות מאומנים לעימותים פיזיים (ואף עימותים אלימים) וגישתם נוקשה בהרבה, הם מעדיפים להפעיל כוח רב על מנת להמם את המתפרעים ולהשיג הכרעה מהירה ללא סיכון השוטרים.
כתוצאה מכך, להרבה יחידות כאלה יצא מוניטין של שוטרים אלימים וקשוחים ולא אחת מוגשות נגדן תלונות על הפעלת כוח חורג, אלימות ברוטלית או הכאת מפגינים ללא הצדקה.
מדינות עם משטר רופף מחזיקות כוחות פארא-צבאיים מיוחדים לפיזור הפגנות על מנת לאפשר התנהלות תקינה, לדוגמה כוחות הביטחון המרכזי במצרים. במקרים של מהומות ענק המתרחשות בו זמנית במספר אזורים או ברוב המדינה, עשוי הממשל להכריז על משטר צבאי או לחלופין בני האדם המשתתפים במהומות עשויים לבצע השתלטות אלימה על הממשל.
יחידות לפיזור מהומות בעולם
עריכה- ישראל: היס"מ של משטרת ישראל ולעיתים קרובות גם שוטרי מג"ב, המשמשים כעתודה קרבית למשטרה.
- ארצות הברית: ה-SWAT והמשמר הלאומי.
- רוסיה: אומון (Omon)
- צרפת: משטרת המהומות (צרפת).
- מצרים: כוחות הביטחון המרכזי
רשימת מהומות ידועות
עריכה- מהומות סטונוול 1969 (ארצות הברית)
- מהומות אוקטובר 2000 (ישראל)
- מהומות הר הבית (ישראל)
- מהומות פריז 2005 (צרפת)
- הפגנות יוצאי אתיופיה ב-2015 ו-2019 (ישראל)
- העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018) (ישראל ורצועת עזה)
קישורים חיצוניים
עריכה- ישראל פישר (עיתונאי), כך יכולה המשטרה ללמוד מלהקות זאבים איך לנצח את הפשיעה, באתר TheMarker, 4 ביולי 2017
- רב פקד מיכל מלכא, התנהגות המון באירועי סדר ציבורי, באתר משטרת ישראל, 1 בינואר 2010
- מהומות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מהומות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ או שומרי-סדר (אנ') אחרים – צבא, סדרנים וכדומה
- ^ "It is not crucial, in the generative stage of a riot, that the participants act literally simultaneously. What is crucial is that offenses occur rapidly enough to overwhelm the police. From the rioter’s viewpoint, there is safety in numbers. There comes a point at which the police pass from inadequacy to impotence."David D. Haddock and Daniel D. Poisby, UNDERSTANDING RIOTS, Cato Journal, Vol. 14, No. 1 (Spring/Summer) 1994
- ^ Dan Braha, Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction, PLoS ONE 7, 2012-10-31 doi: 10.1371/journal.pone.0048596
- ^ Reicher, Stephen; Stott, Clifford (2011-08-19). "You won't prevent future riots by disregarding the psychology of crowds | Steve Reicher and Clifford Stott". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-05.
- ^ Less, web.archive.org, 2009-09-03