חסימת כבישים כמחאה

צורת מחאה, שהמשתמשים בה משבשים את התנועה הסדירה של כלי תחבורה בכביש
(הופנה מהדף חסימת כבישים)

חסימת כבישים היא צורת מחאה, שהמשתמשים בה משבשים את התנועה הסדירה של כלי תחבורה בכביש. השיבוש נעשה על ידי שימוש בגוף החוסמים, על ידי העמדת כלי רכב או על ידי הצבת חפצים הגורמים לחסימה. לעיתים החסימה היא מטרה בפני עצמה, כחלק מהמחאה, ולעיתים נועדה לשבש פעילות צבאית או משטרתית.

נהגי מוניות ומשאיות חוסמים את נתיבי איילון ב־2008 במחאה על עליית מחירי הדלק
חסימת כביש בפתח תקווה במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית בשנת 2023

אמצעים לחסימות כבישים עריכה

חסימת כבישים נעשית בצורות מגוונות, על ידי מפגינים הנמצאים על הכביש, או באמצעות חפצים גדולים שהמפגינים מציבים על הכביש. לעיתים, המפגינים מבעירים את החפץ על מנת להקשות על המשטרה להזיז אותו. תנועת Reclaim the Streets, שהחלה את דרכה בלונדון, מארגנת מסיבות ברחוב או על כבישים מהירים על מנת לשבש את תנועת המכוניות הסדירה, מתוך דעה שבשטח הציבורי יש מקום לפעילויות מגוונות ולא רק לתנועת מכוניות.

מדי שנה, כחלק מהתנגדות לקיום ועידת ארגון המדינות המתועשות, יוצאים אלפי פעילים בניסיונות לשבש את תנועת המנהיגים ופמלייתם לוועידה. המפגינים חוסמים כבישים ומסילות רכבת ואף ניסו להשבית פעילות של נמל תעופה. חלק גדול מהמפגינים משתמש בפעולה ישירה לא אלימה בשילוב עם מוזיקה או הומור.

על מנת להאט את תנועת המכוניות הסדירה, אך לא לעבור על החוק, פעילים רבים משתמשים בטקטיקת מסה קריטית, בשיטה זאת, המפגינים רוכבים באיטיות על אופניים, באופן שמעכב את תנועת המכוניות אך לא חוסם אותה. שימוש בטקטיקה מבוצע בעיקר על ידי פעילי איכות הסביבה, אך היא נלקחה גם לתחומים אחרים כגון מאבק בכיבוש או מאבק למען זכויות בעלי חיים. סיסמתם של המפגינים היא "אנחנו לא חוסמים את התנועה, אנחנו התנועה!".

לעיתים קורה שהפגנה שקטה הופכת למהומה והמפגינים ללא כל תכנון מוקדם חוסמים את נתיב המכוניות.

יחס ותגובות לחסימת כבישים עריכה

במדינות שונות חסימת כבישים אסורה על פי חוק,[דרושה הבהרה] ואינה נכללת ברישיון לעריכת הפגנה. אף שלא ניתן רישיון לחסימת כבישים במהלך מחאה, הפגנה מרובת משתתפים עשויה להביא לחסימת כבישים, בדרך כלל מתוך כוונת תחילה. בקרב מפגינים ישנם חילוקי דעות האם חסימת כבישים היא כלי מחאה לגיטימי או לא[דרוש מקור]. הדעה הרווחת בקרב ארגוני מחאה היא שחסימת כבישים אינה בגדר מחאה אלימה[דרוש מקור]. ההתנגדות לחסימת כבישים נובעת משיבוש התנועה, מעיכוב נהגים, מבזבוז זמנם בשהייה לא רצויה, ולעיתים אף משיבוש הגעתם למוקדי חירום, למשל במצבי חירום רפואיים.

בישראל עריכה

בישראל, שימשה חסימת כבישים קבוצות מפגינים שונות.

  • מפגינים חרדים, במיוחד באזור כיכר השבת ומאה שערים בירושלים, נהגו לחסום את הכביש בשבת כדי למנוע חילול שבת[1].
  • צעירים נהגו לחסום כבישים ביום הכיפורים כדי למנוע נסיעה ביום הכיפורים[2].
  • מפגינים חסמו כבישים ומסילות ברזל שנתפסו בעיניהם כמסוכנים כדי למנוע נסיעה בהם עד תיקון מפגעי בטיחות, לרוב לאחר תאונת דרכים קשה[3].

לעיתים חסימת הכבישים היא במסגרת מחאה של החוסמים על היעדר הסדרי תחבורה נאותים עבורם, בבחינת 'אם אני לא אסע גם אחרים לא יסעו'. כך היה למשל במחאה של תושבי שפרעם בשנת 1959[4], ובמחאת תושבי שכונת עין הים בחיפה בשנת 1966[5].

במקרים אחרים מטרת החסימה היא להפנות תשומת לב לדרישות כלכליות של המפגינים.

לעיתים חסימת כבישים היא חלק ממחאה על החלטות מדיניות:

  • כחלק מהתנגדות לריבונות ישראלית ביהודה והשומרון וברצועת עזה נחסמו מספר פעמים כבישים כחלק מהפגנה גדולה או כפעולה ישירה, בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו.
  • במחאה נגד הסכמי אוסלו, בעיקר בשנים 1994–1995, תנועת זו ארצנו חסמה לעיתים קרובות כבישים וצמתים מרכזיים ברחבי ישראל.
  • במהלך תוכנית ההתנתקות ולפניה מספר צמתים מרכזיים ברחבי הארץ נחסמו על ידי מתנגדים לתוכנית[16]. חסימות אלה בוצעו גם כמחאה סמלית על כך שמספר שבועות לפני ביצוע התוכנית נאסרה הכניסה לרצועת עזה לכל מי שאינו תושב האזור[17][18]. מתנגדי תוכנית ההתנתקות טענו שאם לא מאפשרים ליהודים לנוע בחופשיות ברצועת עזה, אין סיבה שאנשים ינועו בחופשיות במרכז הארץ. בנוסף, מתנגדי תוכנית ההתנתקות ניסו למנוע הגעת כוחות צבאיים לאזור רצועת עזה. פעולה זאת זכתה לעידוד מצד חלק ממנהיגי הציונות הדתית, למשל הרב דב ליאור שצוטט באמירה: ”חוסמי הכבישים יוצאים מתוך הנחה שצריך לעשות משהו שהממשלה תתחשב בו, ובחסימות כבישים הממשלה מתחשבת... אם הנהג שנתקע בכביש מבין אותנו, מה טוב, אבל אם הוא לא מבין, סימן שהוא שנא אותנו גם קודם. והרי נהגי משאיות יכלו לחסום כבישים מפני שהעלו להם את מחיר הדלק, ועובדי הנמלים השביתו את הנמל בשביל כסף” (מתוך אתר ישיבת בית אל, תשובה שניתנה בערוץ 7, כ"ד באייר תשס"ה).
  • החל משנת 2012 חסמו מספר פעמים כבישים בישראל אנשי הפלג הירושלמי החרדי, כחלק ממחאתם נגד גיוס חרדים[19].
  • ב־1 ביולי 2019 חסמו אלפי מפגינים יוצאי אתיופיה כבישים עם צמיגים בוערים, במספר מוקדים ברחבי הארץ, במחאה על מותו של סלומון טקה מירי שביצע קצין משטרה בלבוש אזרחי.
  • ב־2020 חסמו את הרחובות הסמוכים לרחוב בלפור, במחאה על התנהלות הממשלה בתקופת הקורונה.
  • ב-2023 חסמו אנשי מחאת השמאל את צירי איילון וצירים מרכזיים נוספים כמחאה נגד ממשלת ישראל כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית[20].

היבטי החוק בישראל עריכה

חסימת כביש ללא אישור היא עבירה על החוק בישראל. על פי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 – היא מהווה "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה", והעונש המרבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר. בשני מקרים הייתה חסימת כבישים, בפועל או בתכנון, חלק מכתב אישום שהסתיים בהרשעה:

יש לציין כי משה פייגלין לא הורשע בעבירת חיי אדם בנתיב תחבורה או בחסימת כבישים בשום שלב (יש לקשר כאן את פסקי הדין). בכתב האישום נאמר כי פייגלין וחבריו "קראו לציבור, בין היתר, לשבש את תפקוד הרשויות על ידי חסימת כבישים, הפגנה בקרית הממשלה, והקמת מאחזים חדשים ביהודה ושומרון שיאוישו על ידי נושאי נשק, תוך התעלמות מהכרזת הצבא על היות השטח שטח צבאי סגור"[21].

ביוני 2005, בעקבות חסימות כבישים שהיו חלק מהמחאה נגד תוכנית ההתנתקות, פורסם באתר וואלה! מאמר בשם "כך תעיפו את המתנחלים מהכביש"[24]. המאמר הציע שלל פעולות בהן ניתן כביכול לנקוט נגד המפגינים נגד התוכנית. בין השאר הוצע לאיים להצית מפגין שעומד להצית צמיג באמצע נתיב נסיעה ולרוקן מטף כיבוי אש לכיוון עיני המפגינים אם הצמיג כבר בוער. המאמר עורר סערה בציבור ובכנסת. לאחר תלונת מועצת יש"ע בפני היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט מזוז להסתפק באזהרה בלבד כלפי וואלה! תקשורת ולא לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסתה[25]. המאמר הוסר מהאתר רק ביולי 2019 על רקע חסימות הכבישים הנרחבות בהפגנות יוצאי אתיופיה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דורון בר-גיל, אומרים שהיה פה שמח: תולדות הפגנות החרדים בירושלים, באתר nrg‏, 15 ביוני 2009
  2. ^ פרחחים חסמו כבישים ויידו אבנים במכוניות נוסעות, למרחב, 17 בספטמבר 1964
  3. ^ אשה נדרסה ע"י רכבת, למרחב, 11 באפריל 1963
  4. ^ המשטרה רשאית להשתמש בכח סביר נגד מתפרעים, מעריב, 1 בדצמבר 1968
  5. ^ תושבי עין הים שבדרום חיפה חסמו את מבואות השכונה, הצופה, 7 בינואר 1966
  6. ^ למשל: עובדי קק"ל בדרום חסמו כבישים במחאה על הפסקת עבודתם בייעור; 14 נעצרו, למרחב, 17 בפברואר 1967
  7. ^ העובדים הסולציאלים חוסמים את כביש הכניסה לירושלים, באתר ערוץ 7
  8. ^ 400 מובטלים הפגינו ביבנה וחסמו כביש החוף, דבר, 31 בינואר 1967
  9. ^ דוד גורן, "שכר טרחה" של שר הקליטה, על המשמר, 2 באוגוסט 1972
  10. ^ מחאת האפודים: צירים נחסמו בחסות המשטרה, באתר www.news1.co.il(הקישור אינו פעיל)
  11. ^ .רוני זינגר-חרותי, 2 ח"כים חסמו את כביש החוף במחאה על הרפורמה בליסינג, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2006
  12. ^ יונת אטלס, סטודנטים חסמו כביש בב"ש: "רדו ממגדל השן", באתר ynet, 26 בדצמבר 2007
  13. ^ הארון תחאוכו, ת"א: עשרות סטודנטים חסמו את כביש מס' 1, באתר nana10‏, 17 בינואר 2008
  14. ^ איתי בלומנטל, הפגנת הנכים: שובשה התנועה בנתיבי איילון, באתר ynet, 18 במאי 2017
  15. ^ שקי מלט חוסמים את הכניסה לירושלים, באתר ערוץ 7
  16. ^ אפרת וייס, אבי כהן, אחיה ראב"ד, שרון רופא-אופיר, רענן בן-צור ואלי סניור; צילום וידאו: פז בר, פעילי ימין חסמו כבישים וצמתים בכל הארץ, באתר ynet, 16 במאי 2005
  17. ^ שלומי דיאז, סוכל ניסיון לחסום כבישים בירושלים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 ביולי 2005
  18. ^ פסק דין המאזכר את האיסור על תנועת ישראלים שאינם תושבי אזור חבל עזה
  19. ^ מנדי גרוזמן, הפגנות סוערות נגד גיוס חרדים: כבישים חסומים ברחבי הארץ, באתר nrg‏, 6 בפברואר 2014
  20. ^ הרב חננאל זייני, אז חסימת כבישים כבר לא מסכנת חיי אדם?, באתר ynet, 1 במרץ 2023
  21. ^ ההרשעה נעשתה בבית משפט השלום ב-2.9.97, והיא מוזכרת בבג"ץ 11243/02 משה פייגלין נ' מישאל חשין יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, ניתן ב־18 במאי 2003
  22. ^ ורד לוביץ', מאסר ממושך לאחים שהפגינו נגד ההתנתקות, באתר ynet, 3 בפברואר 2008
  23. ^ טנא סמואל, לוינשטיין האב: גזר הדין היה צפוי מראש, באתר ערוץ 7, ‏3 בפברואר 2008 (ארכיון)
  24. ^ כך תעיפו את המתנחלים מהכביש בגיבוי של אתר וואלה!
  25. ^ מזוז נוזף בידיעות אחרונות ובאתר וואלה: אל תסיתו נגד המתנחלים