מוחמד אקבאל

פילוסוף, משורר, מיסטיקאי ופוליטיקאי פקיסטני

מוחמד אקבאלאורדו: محمد اقبال, תעתיק מדויק: מחמד אקבאל; ‏ 9 בנובמבר 187721 באפריל 1938) היה פילוסוף, משורר, מיסטיקאי ופוליטיקאי, אשר פעל בהודו הבריטית, ונחשב בעיני רבים לאבי התנועה הלאומית הפקיסטנית, ולאחת הדמויות המרכזיות בספרות בשפת אורדו, ובנוסף כתב בשפה הפרסית.

מוחמד אקבאל
علامه محمد اقبال‎
לידה 9 בנובמבר 1877
סיאלקוט, Punjab, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 1938 (בגיל 60)
לאהור, Punjab, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הראג' הבריטי, פקיסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מצודת לאהור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לאהור, סיאלקוט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' מוריי, אוניברסיטת המכללה הממשלתית, אוניברסיטת המכללה הממשלתית, אוניברסיטת מינכן, טריניטי קולג', אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת היידלברג, הקולג' האוריינטלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אורדו, ערבית, אורדו, גרמנית, פרסית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Ilm Al-Iqtisad, Message from the East, The Secrets of the Self, The Mysteries of Self­lessness, The Reconstruction of Religious Thought in Islam, The Development of Metaphysics in Persia, Gabriel's Wing, The Rod of Moses, Javid Nama, The Call of the Marching Bell, What should then be done O people of the East, Persian Psalms, Gift from Hijaz עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ לב טולסטוי, מוחמד, אנרי ברגסון, ג'לאל א-דין רומי, אחמד סירהינדי, סיד אבו אל-אעלא מודודי, תומס ווקר ארנולד, פרידריך ניטשה, אריסטו, יוהאן וולפגנג פון גתה, גאורג וילהלם פרידריך הגל, ביאזיד בסטאמי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Karim Bibi
  • Mukhtar Begum
  • Sardar Begum עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Javid Iqbal עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.allamaiqbal.com
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנוסף להיותו סופר ומשורר, הוא תרם רבות למחשבה האסלאמית בתקופה המודרנית. ספר שיריו הראשון, "סודות העצמי", הופיע בשפה הפרסית בשנת 1915. אקבאל זוכה לפופולריות רבה באפגניסטן ובאיראן, שם הוא מכונה "אקבאל-י לאהורי" (אקבאל מלאהור), ועבודתו אף זוכה לאהדה בקרב מנהיגי המהפכה האיראנית.

אקבאל קיבל תואר אביר ממלך בריטניה ג'ורג' החמישי. בעת לימודיו באנגליה, הצטרף לליגה המוסלמית, התנועה הלאומית המוסלמית בהודו הבריטית. הוא נחשב למשורר הלאומי של פקיסטן, וקיבל את התואר רשמית על ידי הממשלה. יום הולדתו, המכונה בפקיסטן "יום אקבאל", הוא יום חג רשמי במדינה.

ביוגרפיה

עריכה

אקבאל נולד ב-9 בנובמבר 1877 בעיר סיאלקוט, במחוז פונג'אב בהודו הבריטית (פקיסטן דהיום). סבא וסבתא שלו היו בראהמינים, כהני דת הינדואיסטים מאזור קשמיר, אשר התאסלמו, ועברו לפונג'אב. אביו היה חייט, ללא השכלה פורמלית.

לימודיו

עריכה

אקבאל החל ללמוד את הקוראן בגיל 4. בשנת 1893 סיים את בחינות הכניסה לאוניברסיטה. בשנת 1895 קיבל תעודה על לימודיו במכללת מוריי בסיאלקוט. אחר כך המשיך ולמד פילוסופיה, ספרות אנגלית וערבית באוניברסיטת המכללה הממשלתית בלאהור. בשנת 1989 סיים תואר שני באוניברסיטת פנג'אב בלאהור. לאחר מכן החל לשמש במשרת הוראה ב-Oriental College בלאהור, ואחר כך בפרופסור זוטר לפילוסופיה במכללה הממשלתית בלאהור, שם לימד עד עזיבתו לאנגליה בשנת 1905.

אקבאל הושפע עמוקות מסיר תומאס ארנולד, אשר לימד אותו פילוסופיה בלאהור, ועזר לו להחליט על רצונו להמשיך ללימודים גבוהים באירופה. בשנת 1905 נסע לאנגליה, שם קיבל מלגה מטריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', שם קיבל תואר ראשון בשנת 1906. באותה שנה גם קיבל הסמכה לעריכת דין בלונדון. בשנת 1907, נסע אקבאל לגרמניה ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת מינכן, אותו סיים בשנת 1908. תחת הנחייתו של פרידריך הומל, פרסם את עבודת הדוקטורט שלו, שכותרתה הייתה "התפתחות המטה-פיזיקה בפרס". במהלך תקופה זאת באירופה החל אקבאל לכתוב שירה בפרסית, והמשיך לכתוב בשפה זאת במהלך כל חייו.

עם חזרתו להודו הבריטית בשנת 1908, חזר ללמד במכללה הממשלתית בלאהור, שם שימש כפרופסור לספרות אנגלית ולפילוסופיה. הוא החל במקביל לשמש כעורך דין, אולם במהרה זנח את תחום המשפטים, כדי להקדיש את זמנו ללימודים וכתיבה. הוא הצטרף בתקופה זאת ל-Anjuman-e-Himayat-e-Islam, ארגון של אינטלקטואלים מוסלמים בלאהור, ובשנת 1919 נהיה למזכיר הארגון.

חיים פרטיים

עריכה

אקבאל היה נשוי שלוש פעמים. בשנת 1895 נישא, בנישואים מאורגנים, לכארים ביבי, בתו של רופא גוג'ראטי. לשנים נולדו בן ובת. נישואיו השניים היו לסארדר באגום, ולזוג נולד בן אחד. נישואיו השלישיים היו למוח'תאר באגום, בשנת 1914.

השפעה פוליטית

עריכה

בנוסף לעבודתו כעורך דין, אקדמאי ומשורר, היה אקבאל פעיל בארגון הפוליטי הליגה המוסלמית, אשר דגל בהקמה של מדינה נפרדת למוסלמים בתת-היבשת ההודית והיה מקורב למנהיגיו מוחמד עלי ג'והר ומוחמד עלי ג'ינה. אקבאל התנגד להתערבות של הודו במלחמת העולם הראשונה. הוא היה ביקורתי כלפי הקונגרס הלאומי ההודי, שלדידו היה בעל דומיננטיות הינדית.

בשנת 1926 התמודד לבחירה בתור נציג של מחוז המוסלמי של לאהור עבור המועצה המחוקקת של פונג'אב, אולם הפסיד ליריבו.

אקבאל לא היה מרוצה מההתקוטטויות הפוליטיות בתוך הליגה המוסלמית, ולבסוף החל לתמוך במוחמד עלי ג'ינה, שבו ראה את המנהיג הראוי ביותר להנהיג את התנועה הפוליטית המוסלמית ולהגשים את מטרותיה. אקבאל בנה עם ג'ינה קשר אישי חזק, אשר התבסס על התכתבויות, והוא היה בין הגורמים ששכנעו את ג'ינה לחזור מהגלות שלו בלונדון, כדי להנהיג את התנועה.

הגות וספרות

עריכה

הפילוסופיה והשירים של אקבאל הושפעו רבות מהמשורר וההוגה המוסלמי בן המאה ה-13, ג'לאל א-דין רומי, ואקבאל אף כינה אותו "המדריך שלי".[1] אקבאל הציג את רומי בתפקיד המדריך הרוחני שלו ברבים משיריו.

מרבית שיריו של אקבאל נכתבו בשפה הפרסית ולא בשפת האורדו, המקומית לפקיסטן. מתוך 12,000 פסקאות משיריו, כ-7,000 הן בשפה הפרסית. בשנת 1915 פרסם את אוסף שיריו הראשון בפרסית, אסראר-י ח'ודי, שפירושו "סודות העצמי". השירים בספר עוסקים בנפש האדם מבחינה רוחנית ודתית.

בשנת 1924 פרסם לראשונה קובץ שירים בשפת אורדו, בספר שנקרא בַּנג-י דַרא ("קריאתו של פעמון התהלוכה"). השירים בקובץ נכתבו בשלוש תקופות שונות של חייו. השירים שכתב עד שנת 1905 עסקו בנושאים פטריוטיים ובתיאורי טבע. השירים שכתב בין השנים 1905 ל-1908, בעת שלמד באירופה, עסקו בחברה האירופאית, שלפי הבחנתו איבדה את הערכים הדתיים והרוחניים שלה, ולכן שיריו קראו למוסלמים לחזור ולאמץ את המורשת ההיסטורית והתרבותית שלהם. השירים שנכתבו במהלך השנים 1908–1923 עוסקים בימי הזוהר של האסלאם ומטיפים לאחווה ולאחדות.

בשנת 1932 ראה אור החיבור ג'אוִיד נאמה, ספר שירה הנחשב לפסגת יצירתו של אקבאל. החיבור מזכיר את הקומדיה האלוהית מאת דנטה; המדריך המוביל את הדובר במהלך היצירה הוא המשורר הפרסי רומי. השניים עוברים באזורים שונים של מערכת השמש, וכן באזורים לא-מוחשיים כגון גן עדן. במהלך המסע, נפגשים השניים עם דמויות שונות מן התרבות הפרסית (זורואסטר, טאהרה), מן האסלאם (מוחמד, חלאג') ומתרבויות נוספות (ניטשה, בארתרי הארי).

הנצחה

עריכה

נמל התעופה הבינלאומי עלאמה אקבאל בלאהור נקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מוחמד אקבאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Schimmel, Annemarie (1962). Gabriel's wing: a study into the religious ideas of Sir Muhammad Iqbal. Brill Archive. pp. 34–45.