פתיחת התפריט הראשי

מוחמד שוכרי

סופר מרוקאי

מוחמד שוכריברברית: ⵎⵓⵢⴰⵎⵎⴻⴷ ⵛⵓⴽⵔⵉ, בערבית: محمد شكري, 15 ביולי 193515 בנובמבר 2003) היה סופר מרוקאי, הידוע בעיקר בזכות ספר האוטוביוגרפיה שלו: "רק לחם" (אל-ח'בז אל-חאפי) (ער'). זהו ספר רב-מכר שתורגם ל-38 שפות.

מוחמד שוכרי
محمد شكري
אין תמונה חופשית
לידה 15 ביולי 1935
בני שיכר, מרוקו
פטירה 15 בנובמבר 2003 (בגיל 68)
רבאט, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Muḥammad Šukrī ibn Ḥasan al-Anqarawī עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מורה, מחזאי, מתרגם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית
סוגה רומן, conte, יומן, מסה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס הידידות הצרפתית-ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שוק יום ראשון בכפר הולדתו בני שיכר בהרי הריף בצפון מרוקו
שוק יום ראשון בכפר הולדתו בני שיכר בהרי הריף בצפון מרוקו

בשנות ה-60 בטנג'יר הקוסמופוליטית הוא נפגש עם פול בולס, ז'אן ז'נה וטנסי ויליאמס. היצירה הראשונה שלו, הסיפור "אלימות על החוף" (אל-ענף עלא אלשאטי), פורסמה בשנת 1966 בירחון הלבנוני "הספרות" (אל-אדב). הצלחתו הבינלאומית הגיעה עם תרגום ספרן, "רק לחם", על ידי הסופר האמריקאי פול בולס בשנת 1973.

השנים המוקדמותעריכה

מוחמד שוכרי נולד בכפר בני שיכר שנמצא במחוז אלנדור (אנ') בצפון מרוקו. הסופר נולד בתקופת רעב למשפחה מרובת ילדים, ענייה מאוד עם אב אלים. שפת אמו היא ניב אמזירי הקרוי תאריפית. בשל העוני, היגרה משפחתו לתטואן ואז לטנג'יר, שם למד שוכרי ספרדית. עוד כילד האשים את אביו האלים ברצח אחיו הצעיר קאדר, עזב את משפחתו בגיל 11, והפך ילד חסר בית בשכונות העניות של טנג'יר. מוקף בעוני, זנות, אלימות, וסמים. בגיל 20, הוא פגש אדם, אותו הוא מתאר בספר, כאדם ששינה את חייו. הוא עזר למוחמד ללמוד לקרוא ולכתוב ערבית ספרותית, שפה מוזרה עבורו, השונה מהערבית-מרוקאית והתאריפית אותה דיבר. הוא החליט לעזוב את טנג'יר ב־1956 (שנת עצמאותה של מרוקו), ועבר ללראצ'ה, עיר חוף בצפון מרוקו, שם החל, בגיל 21, ללמוד בבית ספר יסודי. לאחר מכן התקבל לבית ספר גבוה להכשרת מורים והפך למורה.

ספרו "רק לחם"עריכה

הספר הוא אוטוביוגרפיה שנכתב בערבית בשנת 1972, תורגם לאנגלית על ידי פול בולס ב-1973, ולצרפתית טאהר בן ג'לון בשנת 1980. הספר יצא לאור בערבית רק ב-1982.

זהו סיפור על ילד מרוקאי בן למשפחה ענייה מאזור השוליים הגאוגרפיים והחברתיים של מרוקו בתקופת הקולוניאליזם הצרפתי, ילד עני, לא יודע קרוא וכתוב, שהתגלגל בילדותו ממקום למקום, אחיו וחבריו מתים זה אחר זה. שוכרי מספר בגוף ראשון את סיפור חייו הקשה לנוכח חוסר היכולת שלו להתמודד עם אב מכה, עם רעב והעדר מקורות פרנסה. כאשר הכל חסום בפניו הוא מוצא מפלט בסמים, מין מזדמן ומעשי שוד.

הספר הפך להצלחה בינלאומית כאשר פורסם באנגלית, אך גרם לסערה בעולם הערבי. שר הפנים המרוקאי החליט לצנזר את פרסום הספר במרוקו על פי עצת השלטונות הדתיים בגלל התיאורים המופיעים בו על חוויות מיניות ושימוש בסמים.[1] הצנזורה הסתיימה בשנת 2000.

סרטיםעריכה

סרטו של נביל עיוש שיצא בשנת 2000 "Ali Zaoua prince de la rue", "עלי זאואה, נסיך הרחוב", המספר את סיפורו של ילד חסר בית, הוא עיבוד של "רק לחם" אם כי באווירה פחות מזעזעת.[2] עלילת הסרט מספרת על עלי, המכונה "זאואה", קוויטה, עומר ובובקר השייכים לחבורה של דיב. ביום שהם מחליטים להתנתק ממנו, עלי נהרג מפגיעת אבן בראשו על ידי אחד הילדים של דיב. הסרט כולו עוסק במסע ההלוויה המפרך.

"רק לחם" עובד בשנת 2004 לסרט קולנוע על ידי ראשיד בנחדג, בהפקה משותפת איטלקית-צרפתית-אלג'יראית. הקרנת בכורה לסרט הייתה בפסטיבל קזבלנקה בשנת 2005.

יצירותיו הספרותיותעריכה

יצירות נוספות שלא תורגמו לעברית:

  • האוהל, סיפורים קצרים, 1985.
  • זמן של שגיאות, נקרא גם "חוכמת רחוב", 1992.
  • ז'אן ז'אנט וטנסי ויליאמס בטנג'יר, 1992.
  • ז'אן ז'אנט בטנג'יר, 1993.
  • המשוגע של ורדים, סיפורים קצרים 1993.
  • ז'אן ז'אנט, סוויטה וסוף, 1996.
  • פול בולס, 1997.
  • זוקו צ'יקו, 1996.
  • פרצופים, 1996.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Novel and nation in the Muslim world : literary contributions and national identities, Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Springer, עמ' 105
  2. ^ Ali Zaoua: Prince of the Streets, בדיקה אחרונה ב-18 בדצמבר 2018