מונוגרָמה, ובעברית תקנית מִשְׁלֶבֶת, היא עיטור המשמש כסמל ומורכב מאותיות משולבות זו בזו, שהן בדרך כלל ראשי תיבות של שם אדם, ארגון, או מוסד. המונוגרמה משמשת כאות זיהוי, או כלוגו.

כריסטוגרמה, מונוגרמה נוצרית עתיקה ונפוצה המורכבת מן האותיות היווניות כי ורו, על סרקופג

היסטוריה ומופעים

עריכה

על מטבעות עירוניים עתיקים

עריכה

המונוגרמות הראשונות נמצאו על מטבעות, החל משנת 350 לפנה"ס. הדוגמאות המוקדמות ביותר הן שמות ערים יווניות אשר הטביעו מטבעות ועליהן בדרך כלל הופיעו שתי האותיות הראשונות מתוך שמה של העיר. כך למשל, המונוגרמה של חבל הארץ היווני הקדום של אכאיה, בחצי האי פלופונסוס, הייתה מורכבת משילוב שתי האותיות הראשונות בשמה: אלפא וכי.

 
מטבע צורי, במרכז הכיתוב מופיעה המונוגרמה של שם העיר – שילוב האותיות ΤΥΡ בשילוב עיצוב אלה

בהמשך, גם בערים מחוץ ליוון הופיעו מונוגרמות יווניות על המטבעות. כך למשל על מטבעות העיר הפיניקית צור, ΤΥΡΟΣ ביוונית, הופיעה מונוגרמה המורכבת מהאותיות ΤΥΡ בשילוב או מעל אלה.[1]

בעלי מקצוע

עריכה
 
המונוגרמה של אלברכט דירר

אומנים ובעלי מלאכה לאורך ההיסטוריה נהגו לסמן את יצירותיהם במונוגרמות במקום חתימה מלאה, המנהג היה נפוץ במיוחד בתקופה שבה הגילדות פעלו כדי למנוע מעוסקים שאינם מורשים לפלוש לתחום המקצוע. אחת המונוגרמות הידועות ביותר היא זו של הצייר אלברכט דירר המורכבת מראשי תיבות שמו: A ו-D.

בנצרות

עריכה

בנצרות, לאורך הדורות מונגרמות שונות על שמו של ישו שימשו כסמל דתי. מונוגרמה נוצרית זו קרויה כריסטוגרמה. נפוץ היה שילוב האותיות יוטא (Ι) וכי (Χ) המסמל את ראשי התיבות לישו הצלוב (ביוונית: Ιησους Χριστος). נפוצה הייתה אף הכריסטוגרמה המשלבת את האותיות ΙΗΣ, שלוש האותיות הראשונות בשמו של ישו ביוונית. הכריסטוגרמה הנפוצה ביותר היא ככל הנראה שילוב האותיות כי (Χ) ורו (Ρ) שהן שתי האותיות הראשונות במילה היוונית "הצלוב" (Χριστος).

מונוגרמות מלכותיות מודרניות

עריכה
 
מטבע דני מן המאה ה-18 ועל גבו המונוגרמה "C7" (בכתב רגיל ובכתב ראי) של כריסטיאן השביעי, מלך דנמרק

מונוגרמות של שמות בני מלוכה משמשים לא רק לזיהויים, אלא אף לזיהוי ארגונים ציבוריים ונכסים השייכים לזרועות השלטון בממלכה. מונוגרמות מלכותיות מופיעות על מטבעות הממלכה, פעמים רבות מופיע מעליהן סמל הכתר המלכותי. בין המדינות הרבות בהן הדבר היה נהוג ניתן לציין את הממלכה המאוחדת, רוסיה, שוודיה, ומדינות רבות בגרמניה. בימינו קיימים מטבעות דניים הנושאים מונגרמה של מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק, בעוד מטבע כתר נורווגי נושא על גבו את המונוגרמה "H5" של האראלד החמישי, מלך נורווגיה. אף בגוש היורו, מטבעות יורו המשויכים לבלגיה ולמונקו נושאים על גבם מונוגרמות מלכותיות.

אחת הדוגמאות הבולטות בעת המודרנית לשימוש במונוגרמה מלכותית היא המונוגרמה "H7" (אנ') של הוקון השביעי, מלך נורווגיה אשר שימש סמל לאומי להתנגדותה של המחתרת הנורווגית לפלישה הנאצית לנורווגיה בתקופת מלחמת העולם השנייה. המחתרת עשתה שימוש רב במונוגרמה כדי לסמל סולידריות ונאמנות למלך בהתנגדותו לכיבוש. הנאצים הענישו את מי שנתפס בציור המונוגרמה בעונשי מאסר.

מונוגרמות אישיות

עריכה

מונוגרמות אישיות הן לעיתים יצירות אומנות מורכבות שלהן שימוש בהרלדיקה, בנייר מכתבים, לסימון מזוודות, לסימון פריטי לבוש, כלי מיטה, ועוד. מונוגרמות אלה מורכבות בדרך כלל משתיים או שלוש אותיות משולבות.

עד תחילת המאה ה-20 נערות ונשים שהתארסו רקמו על כלי המיטה, המפות, המפיות, השמיכות מגבות המטבח ובגדיהן התחתונים, משלבת של שמן. המנהג הזה התחיל כי בדים היו יקרים ונחשבו כרכושה של האשה[2]. על ידי סימונם היא יכלה לשמור אותם.

מונוגרמות אישיות מסורתיות של שתיים או שלוש אותיות משלבות את ראשי התיבות של שמו הפרטי ושם משפחתו של בעל המונוגרמה. בני זוג משתמשים לעיתים במונוגרמה משותפת המשלבת את ראשי תיבות שמותיהם הפרטיים, או מונגרמה המורכבת מראשי תיבות של שמותיהם הפרטיים ושם משפחתם המשותף.

מונוגרמה כסמליל חברה מסחרית

עריכה
 
לוגו חברת האופנה לואי ויטון היא דוגמה למונוגרמה המשמשת ללוגו

חברות מסחריות נוהגות לעיתים לאמץ מונוגרמה, המורכבת מראשי תיבות שמה של החברה, כלוגו של החברה. הדבר נהוג באופן מיוחד בין חברות אופנה וקוסמטיקה, כך למשל לוגו חברת לואי ויטון המורכב משילוב האותיות "L" ו"V", פנדי, וחברת הלנה רובינשטיין.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Percy Gardner, A Catalogue of the Greek coins in the British Museum: The Seleucid kings of Syria, Arnaldo Forni - Editore, 1963, עמ' xxix
  2. ^ Francoise de Bonneville, תרגום: Bambi Ballard, The Vanishing tradition of the Trousseu, The Book of Fine Linen, 1994, Paris: Flammarion, 1994, עמ' 29-33, ISBN 2-08013-557-0. (באנגלית)