מוניקה בלוצ'י

מוניקה אנה מריה בלוצ'י (באיטלקית: Monica Anna Maria Bellucci; נולדה ב-30 בספטמבר 1964) היא שחקנית ודוגמנית עבר איטלקייה.

מוניקה בלוצ'י
Monica Bellucci

בלוצ'י, 2016
לידה	30 בספטמבר 1964 (בת 60) צ'יטה די קסטלו, אומבריה, איטליה
שם לידה	Monica Anna Maria Bellucci
מדינה	איטליה
תקופת הפעילות	מ-1977
מקום לימודים	אוניברסיטת פרוג'ה
בן או בת זוג	Claudio Carlos Basso (1990–1994) ונסן קאסל (3 באוגוסט 1999–26 באוגוסט 2013) Nicola Farron (?–ערך בלתי־ידוע) טים ברטון (פברואר 2023–?)
צאצאים	Deva Cassel, Léonie Cassel
פרסים והוקרה	אבירה בלגיון הצרפתי (2016) פרס דונוסטיה (2017) לגיון הכבוד
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

בלוצ'י נולדה בצ'יטה די קסטלו שבאומבריה, איטליה, בתה של הציירת מריה גוסטינלי, ושל בעל חברת הובלות בשם לואיג'י בלוצ'י. קיבלה חינוך קתולי, אם כי ברבות השנים התרחקה מן הדת והפכה, לדבריה, לאגנוסטית המכבדת את כל הדתות. בגיל 16 החלה לדגמן בעודה בבית ספר תיכון. לאחר מכן נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת פרוג'ה והתכוונה לדגמן לצורך מימון שכר הלימוד. בעקבות הצלחתה הגדולה הפסיקה את לימודי המשפטים. היא דוברת באופן שוטף בשלוש שפות - איטלקית, צרפתית ואנגלית (ומעט בספרדית) - והשתתפה בסרטים שנעשו בשפות איטלקית, צרפתית ואנגלית ואף בסרט שנעשה בשפה הארמית.

הייתה מאורסת לשחקן ניקולא פארון מ-1989 עד 1995, אך מעולם לא נישאה לו. בשנת 1999 נישאה לשחקן הצרפתי ונסן קאסל (בנו של השחקן הידוע ז'אן פייר קאסל), אותו פגשה במהלך צילומי הסרט הצרפתי "הדירה" (L'apartement).

בני הזוג בלוצ'י וקאסל הופיעו יחד גם בסרטים נוספים, ביניהם גם Le Pacte des Loups. לזוג שתי בנות (דווה שנולדה ב-- 2004 ולילי שנולדה ב-2010). בעודה בהריון דגמנה בלוצ'י בעירום לגרסה האיטלקית של כתב העת ואניטי פייר במחאה כנגד החוק המאפשר אך ורק לזוגות נשואים לקבל הפריה חוץ גופית ולהשתמש בתרומת זרע. בשנת 2013, אחרי 14 שנות נישואים, התגרשו בלוצ'י וקאסל ומאז היא מחלקת את חייה בין הבתים שלה ברומא, פריז ולונדון.

קריירה

דוגמנות

מוניקה בלוצ'י בפסטיבל קאן, 2002

בשנת 1988 בלוצ'י עברה למילאנו, ממרכזי האופנה של אירופה, שם חתמה על הסכם עם סוכנות הדוגמנות עלית והפכה לדוגמנית מבוקשת. בפריז ובניו יורק דגמנה, בין היתר, עבור דולצ'ה וגבאנה ועבור הגרסה הצרפתית של המגזין Elle. את סרטון הפרסומת עבור דולצ'ה וגבאנה ביים ג'וזפה טורנאטורה ("סינמה פרדיסו") שליהק אותה לתפקיד הראשי בסרטו מאלנה. בפברואר 2001 הופיעה על השער ובמאמר מרכזי של המגזין אסקווייר. בשנת 2003 הופיעה במגזין מקסים. בשנת 2004 נבחרה למקום הראשון ברשימת 100 הנשים היפות בתבל של AskMen. קריירת הדוגמנות שלה מנוהלת על ידי סוכנות עלית פלוס-ניו יורק שהיא מחלקה המטפלת בדוגמניות על בסוכנות עלית. משמשת כיום דוגמנית בית של חברת כריסטיאן דיור.

במהלך העשור השני של המאה ה-21 היא הופיעה בפרסומות של דולצ'ה וגבאנה לצד אנדרה בירלאנו.

טלוויזיה וקולנוע

קריירת המשחק של בלוצ'י החלה בראשית שנות ה-90. בשנת 1990 השתתפה בשתי סדרות טלוויזיה איטלקיות - Vita coi figli ו-Briganti. בשנה שלאחר מכן גילמה את דמותה של פרנצ'סקה בסרט La Riffa. כוכבה דרך באירופה בעקבות מועמדותה לפרס סזאר היוקרתי בשנת 1997 בגין השתתפותה בסרט L'Appartement לצד בעלה לעתיד.

בשנת 1992 השתתפה לראשונה בסרט דובר אנגלית - "דרקולה" בבימויו של פרנסיס פורד קופולה ולצידם של גארי אולדמן ווינונה ריידר. בסרט גילמה את אחת מנשותיו של הרוזן הידוע, תפקיד משני למדי. בלוצ'י הפכה ידועה בקרב הקהל דובר האנגלית בעיקר בעקבות תפקידה הראשי בסרט האיטלקי "מאלנה" בבימויו של ג'וזפה טורנאטורה (2000), ותפקידה כקורבן אונס בסרט השנוי במחלוקת "בלתי הפיך" של גספר נואה (2002). עיקר פרסומה בארצות דוברות האנגלית בא, עם זאת, בעקבות השתתפותה בשנת 2003 בשני הסרטים האחרונים בטרילוגיית המטריקס - מטריקס רילודד ומטריקס רבולושנס.

בשנת 2003 כיכבה בלוצ'י לצד ברוס ויליס בסרט Tears of the Sun בתפקיד ד"ר לינה קנדריקס, רופאה אזרחית אמריקנית, המחולצת מניגריה במהלך מלחמת אזרחים בדיונית על ידי אנשי הקומנדו הימי של ארצות הברית. כעבור שנה גילמה את דמותה של מרים המגדלית בסרטו השנוי במחלוקת של מל גיבסון הפסיון של ישו. בשנת 2005 כיכבה בסרט האחים גרים כמלכת המראות המרושעת.

בשנת 2007 הייתה אמורה לגלם את דמותה של סוניה גנדי, פוליטיקאית הודית ילידת איטליה ורעיית ראש הממשלה ההודי המנוח רג'יב גנדי, בסרט הביוגרפי "סוניה", אך בסופו של דבר הסרט בוטל. באותה שנה גילמה דמות של זונה מסתורית לצידו של קלייב אוון בסרט Shoot 'Em Up. היא עצמה דיבבה את הדמות בגרסה הצרפתית ובגרסה האיטלקית של סרט זה.

בלוצ'י תרמה את קולה לדמותה של קאפי בגרסה הצרפתית של סרט האנימציה "רובוטס" משנת 2005.

ב-5 במרץ 2009 זכתה בלוצ'י ב-Women's World Award בקטגוריית "שחקנית השנה".

בשנת 2020 גילמה סוחרת אמנות בסרט הדרמה "The Man Who Sold His Skin" של הבמאית התוניסאית כאותר בן הניה.

פילמוגרפיה נבחרת

• הדירה (1996)
• דוברמן (1997)
• מעבר לכל חשד (2000)
• מלנה (2000)
• אחוות הזאבים (2001)
• בלתי הפיך (2002)
• אסטריקס ואובליקס במבצע קלאופטרה (2002)
• לאהוב אותך (2003)
• דמעות של שמש (2003)
• מטריקס רילודד (2003)
• מטריקס רבולושנס (2003)
• שלוש בפארק (2004)
• השאלה הגדולה (2004)
• היא שונאת אותי (2004)
• סוכנים סמויים (2004)
• הפסיון של ישו (2004)
• האחים גרים למבוגרים בלבד (2005)
• נפוליאון ואני (2006)
• לירות כדי להרוג (2007)
• באריה (2009)
• שוליית המכשף (2010)
• חשופות (2010)
• המדריך לאהבה (2012)
• ספקטר (2015)
• שנות חיינו היפות (2019)
• עכביש ברשת (2020)
• The Man Who Sold His Skin‏ (2020)
• נקמה ללא מעצורים (2022)
• Mafia Mama ‏(2023)
• Diabolik chi sei?‏ (2023)
• ביטלג'וס ביטלג'וס (2024)

טלוויזיה

• מוצרט בג'ונגל (2016)
• טווין פיקס (2017)

קישורים חיצוניים

• מוניקה בלוצ'י, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מוניקה בלוצ'י, ברשת החברתית אינסטגרם
• מוניקה בלוצ'י, סרטונים בערוץ היוטיוב
• מוניקה בלוצ'י, ברשת החברתית Goodreads
• מוניקה בלוצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• מוניקה בלוצ'י, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• מוניקה בלוצ'י, באתר AllMovie (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר Metacritic (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר Last.fm (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• מוניקה בלוצ'י, באתר Discogs (באנגלית)
• הדף של מוניקה בלוצ'י באתר Yahoo
• הדף של מוניקה בלוצ'י באתר סרטים איטלקי
• מוניקה בלוצ'י בבלוג של סוכנות עלית+ (כולל קדימון לסרט Shoot 'Em Up)
• אמיר קמינר, משוחררת, באתר ynet, 5 במאי 2010
• איתי יעקב, הכי יפה בעולם: בגיל 51 מוניקה בלוצ'י היא נערת בונד החדשה, באתר Xnet‏, 29 באוקטובר 2015