מוני עובדיה

שחקן תיאטרון, זמר פולק, מוזיקאי ומחזאי איטלקי יהודי
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, תרגמת, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

סלומונה מוני עובדיה ׁ(באיטלקית: Moni Ovadia,‏ נולד ב-1946 בפלובדיב, בולגריה) הוא שחקן תיאטרון, זמר מוזיקת פולק, מחזאי ומלחין יהודי איטלקי, יליד בולגריה. התפרסם במופעים בסגנון "יידישקייט" המבוססים על הפולקלור היידישאי ועל פירוש היהדות כתרבות של חופש, אהבת האדם, שלום וצדק. עובדיה, שחונך בחוגים קומוניסטים, מבקר בחריפות את מה שהוא מכנה "המדיניות של תל אביב" כלפי הערבים הפלסטינים, ומתנגד לזיהויים של היהודים עם ישראל. במופעיו, שזכו להצלחה, למד הציבור האיטלקי להכיר ולאהוד את הדמות האקזוטית המיוחדת של יהודי אשכנזי מזרח אירופי שהוא גילם.

מוני עובדיה
Moni Ovadia
צילום משנת 2010
צילום משנת 2010
לידה 16 באפריל 1946 (בן 76)
פלובדיב, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Salomone Moni Ovadia
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת מילאנו עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.moniovadia.net
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנותיו הראשונותעריכה

מוני עובדיה נולד בשנת 1946 בפלובדיב בבולגריה במשפחה יהודית ספרדית. בילדותו המשפחה עברה לגור במילאנו באיטליה.

עובדיה למד מדעי המדינה באוניברסיטה הממלכתית במילאנו. בו זמנית התחיל את הקריירה שלו כזמר ומוזיקאי תחת הדרכתו של רוברטו ליידי, במסגרת הלהקה Gruppo dell'Almanacco Popolare (קבוצת האלמנך העממי) בניהולה של סנדרה מנטובני. בתחילת שנות ה-70 ייסד מוני עובדיה להקות פולק מתקדם: "קבוצת הפולק הבינלאומית" (Gruppo Folk Internazionale, אחר כך את להקת "הוודיא" (Ensemble Havadià), שבה ניגן בכינור, גיטרה וחצוצרה. עם להקות אלה הוא הקליט את האלבומים Festa Popolare (חגיגה עממית), Il Nonno di Jonny (הסבא של ג'וני), Le Mille e una Notte (אלף לילה ולילה), Ensemble Havadià e Specchi (להקת הוודיא ומראות). עובדיה ולהקתו השתתפו בפסטיבלים רבים של מוזיקת פולק באירופה. יחד עם Stormy Six ניהל את הקואופרטיב "l'Orchestra" ("התזמורת").

תיאטרוןעריכה

בשנת 1984 הופיע עובדיה לראשונה על במת תיאטרון. ב-1987 הוא בלט כזמר-יוצר בהצגה של מרה קנטוני Dalla sabbia dal tempo ("מן החולות של הזמן") בפסטיבל של התרבות היהודית, על במת תיאטרון פייר לומברדו במילאנו (כיום תיאטרון פרנקו פארנטי). בשנת 1990 הוא ייסד את ה-TheaterOrchestra ושיתף פעולה עם ב CRT Artificio במילאנו בהפקה "גולם", איתה יצא לסיורים בבארי, מילאנו, רומא, פריז וניו יורק.

הצלחה רבה גרף עובדיה במופע Oylem Goylem ("עוילעם גוילעם") ששילב מוזיקת כליזמרים שעובדיה שר אותה בקול עמוק ונרגש, הגיגים באור התרבות וההומור היהודי המזרח-אירופי, וסיפורים ובדיחות. המופע שודר מאוחר יותר על ידי ערוצי RAI ובשנת 2005 פורסם ב-DVD בהוצאת אינאודי.

בשנת 1994 התחיל לשתף פעולה עם רובטו אנדו ביצירת המולטימדיה Frammenti sull'Apocalisse (קטעי אפוקליפסה) שהוצגה בפסטיבל רומא אירופה ביולי 1995. בהתחלת שנת 1995 הציג יחד עם מרה קנטוני את ההצגה "דיבוק", המוקדשת לשואה ושנחשבה לאחד האירועים החשובים של העונה התיאטרונית. באותה שנה יצר גם את "טייבעלע והשד שלה" עם פמלה וילורזי וכן את "יומן אירוני בגלות" (כתב יחד עם רוברטו אנדו והפיק בשביל התיאטרון ביונדו סטבילה בפלרמו).

בפברואר 1996 שוב עם מרה קונטוני יצר בתיאטרון פיקולו במילאנו את Ballata di fine millennio ("הבלדה של סוף המילניום") איתה ערך סיורים בכל רחבי איטליה. באותה שנה הופיע בפסטיבל ג'יבלינה במופע Pallida madre, tenera sorella (אם חיוורת, אחות עדינה) בבימויו של פייטרו מקארינלי.

החל משנת 1997 עבד מוני עובדיה עם תיאטרון רונדו, שוב עם אנדו, שביים את הצגתם "המקרה קפקא". באוקטובר 1998 הופיע בהצגה בשם "מאמע, מאמלע, מאמה, מאמא" אותה כתב וביצע בתיאטרון פיקולו במילאנו יחד עם TheatrOrchestra.

בדצמבר 1999 שיחק ב-"Joss Rakover si rivolge a Dio" ("ג'וס רקובר פונה לאלוהים"), לאחר מכן ב-"טוביה ואנחנו" ("טבייע אונד מיר"). מתוך המופע האחרון עיבד עובדיה גרסה איטלקית של "כנר על הגג". ב-2001 הופיע בהצגה על הכסף ששמה Il Banchiere errante (הבנקאי הנודד). בשנת 2003 הפיק את ההצגה L'armata a cavallo ("צבא הפרשים").

ב-2005 שיתף פעולה עם Modena City Ramblers באלבום שלהם "Appunti partigiani" (הערות פרטיזניות) המוקדש למלאת 60 שנה לשחרור איטליה מהכיבוש הנאצי והשלטון הפאשיסטי שר עובדיה שיר של איטלו קאלווינו וסרג'ו ליברוביץ' על מנגינה אירית.

בשנת 2005 זכה בפרס יונת הזהב לשלום מטעם Archivio disarmo על פעילותו למען השלום והדו-קיום בין העמים. בשנים 2003–2008 ניהל מוני עובדיה את הפסטיבל "מיטלפסט" בצ'יבידאלה די פריולי. בעונה 2008–2009 ערך סיור עם ההצגה La bella utopia (האוטופיה היפה) על תולדות הקומוניזם בברית המועצות.

קולנוע, רדיו וטלוויזיהעריכה

פרט לתיאטרון, עובדיה השתתף גם בהפקות ותוכניות טלוויזיה ובסרטי קולנוע.

שיחק לצידו של ברונו גנץ ב"יומן ללא תאריכים" של רוברטו אנדו, שהוצג אחר כך בפסטיבל הסרטים של ונציה. הופיע הופעת קמע בסרט "La vera vita di Antonio H" ("החיים האמיתיים של אנטוניו ה.") של אנצו מונטלאונה, בסרט "Caro diario" ("יומני היקר") של נני מורטי וב-"Facciamo paradiso" (נעשה גן עדן) של מריו מוניצ'לי. בשנת 2009 הופיע בתפקיד רב בסרט "Mi ricordo Anna Frank" ("אני זוכר את אנה פרנק").

בשנת 1994 הנחה את תוכנית הרדיו Note spettinate ("לילות פרועים") עם מרה קנטוני ברדיו 2.

בשנת 2014 השתתף בתפקיד קטן בסרט השואה האיטלקי "אניטה ב.", המבוסס על ספר ביוגרפי משנת 2009.

חייו הפרטייםעריכה

מוני עובדיה הוא צמחוני מסיבות בריאות ומוסר. העריץ את הכומר דון גאלו מג'נובה שדגל בדעות נון-קונפורמיסטיות שמאליות. הוא מחשיב עצמו כאגנוסטי וב-5 בנובמבר 2013 החליט לעזוב את הקהילה היהודית של מילאנו, בטענה ש"היא מנהלת תעמולה עבור ישראל".

בבחירות לפרלמנט האיטלקי בשנת 2012 עובדיה תמך במפלגה "מהפכה אזרחית" של המשפטן אנטוניו אינגרויה שנאבק בין השאר, נגד המאפיה ולמען טוהר מידות בפוליטיקה. מפלגה זו לא הצליחה להיכנס לאף אחד משני בתי הפרלמנט.

פרסים ואותות כבודעריכה

ספריםעריכה

  • 1996 - Perché no?
  • 1998 - Oylem Goylem
  • 1998 - L'ebreo che ride (ספר וסרט וידאו)
  • 1999 - La Porta di Sion. Trieste, Ebrei e dintorni
  • 2000 - Ballata di fine millennio (ספר ו תקליטור)
  • 2001 - Speriamo che tenga - Viaggio di un saltimbanco sospeso tra cielo e terra (אוטוביוגרפיה מצחיקה)
  • 2002 - Vai a te stesso
  • 2005 - Contro l'idolatria
  • 2007 - Lavoratori di tutto il mondo, ridete - La rivoluzione umoristica del comunismo
  • 2010 - Il conto dell'Ultima cena - יחד עם ג'אני די סאנטו,
  • 2010 - הקדמה לספר של יהודי מנוחין במהדורה האיטלקית, Musica e Vita Interiore

דיסקוגרפיהעריכה

  • Oltre i confini - ebrei e zingari Promo Music Records/Edel 2011, מעבר לגבולות - יהודים וצוענים, עם התזמורת של עובדיה
  • Benvenuti nel ghetto, con gli Stormy Six, BTF 2013 (ברוכים הבאים בגטו)

מוני עובדיה הפיק בשותפות גם מוזיקת במה למופעים "עוילעם גוילעם", "דיבוק", בלדה של סוף המילניום" ו"ניגון"

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוני עובדיה בוויקישיתוף