כנר על הגג

כנר על הגג
Fiddler on the roof
	פוסטר המחזה משנת 1964
בימוי	ג'רום רובינס
הפקה	הארולד פרינס
כתיבה	ג'וזף שטיין (ע"פ סיפורי טביה החולב מאת שלום עליכם); שלדון הארניק (פזמונים)
מילות השירים	שלדון הרניק
מבוסס על	טוביה החולב
דמויות	טוביה החולב, אשתו גולדה וחמש בנותיהם, ינטה השדכנית
מוזיקה	ג'רי בוק
מקום ההתרחשות	העיירה אנטבקה
סוגה	מחזמר
הצגת בכורה	1964
משך ההצגה	שעתיים וארבעים וחמש דקות
שפה	אנגלית

ערך זה עוסק במחזמר. אם התכוונתם לסרט קולנוע בשם זה, ראו כנר על הגג (סרט).

כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

רקע

בשנת 1894 פרסם הסופר היהודי שלום עליכם את הפרק הראשון של הספר "טוביה החולב" ובו סיפורים ביידיש על טוביה מוכר החלב. הספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים.^[^{דרוש מקור]} ב-16 בספטמבר 1957, הועלה בתיאטרון קרנגי בניו-יורק מחזה בשם "טוביה ובנותיו" (המבוסס על הספר "טוביה החולב") שכתב מחזאי יהודי אמריקאי בשם ארנולד פרל, וביים הווארד דה סילבה.

בשנת 1964 עיבדו המחזאי היהודי-אמריקאי ג'וזף שטיין והמלחין ג'רי בוק את "טוביה ובנותיו" למחזמר "כנר על הגג". המחזמר הועלה לראשונה ב-1964 בברודוויי בכיכובו של זירו מוסטל עם כוריאוגרפיה ובימוי של ג'רום רובינס.

ההפקה בברודוויי זכתה בתשעה פרסי טוני בקטגוריות: המחזה הטוב ביותר, מלחין וכותב המילים לשירים (ג'רי בוק ושלדון הארניק), שחקן ראשי (זירו מוסטל), שחקנית משנה (מאריה קארנילובה), מחבר (ג'וזף שטיין), מפיק (הרולד פרינס), במאי (ג'רום רובינס), כוריאוגרף (ג'רום רובינס) ומעצבת תלבושות (פטרישיה זיפרוד).

שם המחזה

שם המחזה נלקח מהציור "כנר" מאת האמן מארק שאגאל^[1], שיצר ציורים סוריאליסטיים רבים אודות החיים היהודיים במזרח אירופה, שכללו לעיתים קרובות דמות של כנר, כמעין מטפורה לקיום דרך מסורת ושמחה בתוך חיים מלאים באי ודאות וחוסר איזון.

ג'וזף שטיין סיפר על בחירת שם זה למחזמר, בריאיון לעיתון "מעריב": "הושפעתי מן הציור של שאגאל שסימל בעיניי בצורה כל כך פלסטית את מהות העיירה היהודית. הזעתי קשה עד שהגעתי לשם הזה. היו לי מאות הצעות לשמות. בתחילה חשבתי לקרוא לו "לחיים – To Life" אך לבסוף החלטתי יחד עם שותפי לעבודה על "כנר על הגג"^[2].

עלילה

פסל כנר על הגג של הפסל לב סגל בנתניה (2011)

גיבור הסיפור הוא יהודי עני בשם טוביה החולב, המתגורר בעיירה אנטבקה - "שטעטל" יהודי טיפוסי באימפריה הרוסית. טוביה החולב עוסק בגידול פרות חולבות - ומכאן שמו - ומהן הוא מוכר חמאה וגבינה לבני העיירה, כשסוסו סוחב את העגלה שבה הסחורה. לו ולאשתו גולדה ישנן שבע בנות (בסרט חמש בלבד). שלוש הגדולות מביניהן מעמידות אותו, כל אחת בתורה, בפני התלבטות קשה: האם להשיא אותן באמצעות שידוך שתציע שדכנית העיירה, כנהוג, או להתיר להן להינשא לאהובי לבן, כרצונן, על אף הבעיות שיש איתם.

הבת הבכורה, צייטל, רוצה להינשא לאהוב לבה מוטל, חייט עני וצעיר. לעומת זאת, ינטה השדכנית משכנעת את אשתו של טוביה לשדך את בתו לקצב אלמן, קשיש ועשיר בשם לייזר וולף. טוביה נקרע בין שני הצדדים, ולבסוף נכנע לדמעותיה של צייטל ומתיר לה להינשא למוטל החייט. במהלך החתונה של מוטל וצייטל, נערך פוגרום במשתתפים, אך מסתכם בכך שמתנות החתונה נהרסות, והפורעים הולכים.

בתו השנייה של טוביה, הודל, מעמידה אותו באותו מצב כשהיא מתאהבת בסטודנט צעיר המאמין במהפכנות וסוציאליזם בשם פרצ'יק. פרצ'יק נאסר על ידי השלטונות ונשלח לסיביר, והבת מתחננת בפני אביה שיתיר לה ללכת אחריו. ושוב, על אף התנגדותו, הוא נעתר לדמעותיה של בתו ומתיר לה ללכת אחריו.

הניסיון הקשה מכולם מגיע כשבתו השלישית של טוביה, חווהל'ה, אותה הוא אוהב במיוחד, מבקשת כאחיותיה הגדולות להנשא לגבר אותו היא אוהבת. הבעיה היא, שאהובה הוא בחור בשם פיידקה, גוי אוקראיני נוצרי. לעומת המקרים הקודמים, הפעם לא מוותר טוביה על אמונתו ועקרונותיו ואוסר על בתו להינשא לאהוב לבה. חווהל'ה כתגובה בורחת מן הבית ונישאת לפיידקה בכנסייה בחשאי. מעתה מסרב טוביה להזכיר את שמה של בתו ו"קורע קריעה" עליה, כשם שנהוג לעשות על אדם שמת.

חיי משפחתו של טוביה בעיירה אנטבקה נגדעים כשמתקבל צו גירוש, המחייב את כל יהודי העיירה למכור תוך שלושה ימים את רכושם ובתיהם ולעזוב את העיירה. טוביה ומשפחתו יוצאים לארצות הברית, ינטה השדכנית לירושלים, וחווהל'ה ופיידקה אף הם עוזבים, מתוך התחושה שאינם יכולים להתגורר במדינה המגרשת חלקים מתושביה.

הסיפור משקף את סוף המאה ה-19 ברוסיה, שבה נאלצו יהודים רבים לנטוש את בתיהם וכפריהם בעקבות הפוגרומים והגירוש, ולהגר אל מחוץ לרוסיה. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. בסיפור בולטות מגמות שהיו נפוצות באותה תקופה כגון חילון, התבוללות, מודרניזציה וגם הסוציאליזם, שהחל להראות את סימניו הראשונים.

שירי המחזמר

במחזמר ישנם 13 שירים שהתפרסמו כמשקפים את הפולקלור היהודי של מזרח אירופה. השירים נכתבו על ידי הפזמונאי שלדון הרניק והמלחין הנודע ג'רי בוק^[3].

מסורת (Tradition) - בביצוע כל המשתתפים
ינטה, הו ינטה (Matchmaker) - צייטל, הודל, חווה, שפרינצה וביילקה
לו הייתי רוטשילד (If I Were A Rich Man) - טוביה
תפילת שבת (Sabbath Prayer) - טוביה, גולדה, כל יהודי העיירה
לחיים (To Life) - לייזר-וולף, טוביה והגברים שבפונדק
נס גדול היה פה (Miracle of Miracles) - מוטל וצייטל
החלום - סבתא צייטל, פרומה-שרה, טוביה, גולדה והלהקה
זריחה, שקיעה (Sunrise, Sunset) - טוביה, גולדה, הודל, פרצ‘יק ושאר אורחי החתונה
את אוהבת אותי גולדה? (?Do You Love Me) - טוביה וגולדה
השמועה - ינטה, שיינדל, מירה‘לה, מנדל, אברהם ואנשי העיירה
ביתי שלי (Far From the Home I Love) - הודל וטוביה
חווהל'ה - טוביה (עם ריקוד הזוגות האוהבים, הכנר וגולדה ברקע)
אנטבקה (Anatevka) - טוביה, גולדה, ינטה, אברהם, מנדל, לייזר-וולף ואנשי העיירה

בישראל

תיאטרון גיורא גודיק, הצגת בכורה: 1 ביוני 1965

יוצרים: במאים – ריצ'רד אלטמן ואמנון קבצ'ניק (על פי הבימוי של ג'רום רובינס), תרגום - דן אלמגור, ניהול מוזיקלי - יצחק גרציאני, תפאורה - בוריס אהרונסון, תאורה - ג'ין רוזנטאל, תלבושות - אניה שנל
שחקנים:

שחקן/שחקנית	דמות
בומבה צור/שמואל רודנסקי/חיים טופול	טוביה החולב
ליה דוליצקיה	גולדה
חיים פולני	לייזר וולף הקצב
עלינה סטרניצקה	ינטה השדכנית
עתליה כהנא	צייטל
אתי גרוטס / שלומית אהרון^[4]	הודל
רחל דובסון	שפרינצ'ה
מאירה לנאל	ביילקה
תרצה ארבל	חוהל'ה
אלברט כהן	מוטל קמזויל
אבינעם מור-חיים	פרצ'יק
חנה בנימיני/רוזה ברנבלט	סבתא צייטל
מיכאל מסינגר	מרדכי הפונדקאי
ווילי בקר	אברם, מוכר הספרים
יהושע דקל	נחום הקבצן
צפרירה ירוני	פרומה שרה
יעקב אבא	הרב
יקר צמח	מנדל, בן הרב
יצחק פינגלבום	קצין המחוז
אילן תורן	פיידקה

השחקן בומבה צור גילם את טוביה בהצגת הבכורה ולאחר כ-200 הצגות הוחלף בשחקן שמואל רודנסקי^[5], חיים טופול שימש כשחקן מחליף. רודנסקי זכה מיד באהדת הביקורת והקהל.

עוד השתתפו: שמואל וולף ורולף ברין.

שירי ההצגה יצאו בתקליט בהוצאת CBS, בהקלטה עם בומבה צור, בשנת 1965^[6]. ההקלטות בעברית יצאו גם לשוק האמריקאי והודפסו על ידי חברת Culumbia. מהדורת סטריאו יצאה לשוק בישראל בשנת 1973, וכתקליטור בשנת 2002 בהוצאת NMC^[6].

ב-1966 לאחר שהוצג בעברית מאות פעמים בארץ, תורגם המחזמר ליידיש בידי שרגא פרידמן שגם ביים את הפקה זו, והוא הועלה בכיכובו של שמואל רודנסקי, ותפקידו של טוביה החולב הפך לתפקיד חייו. לאחר כ-200 הצגות בהם רודנסקי גילם את טוביה, הוזמן לגלם את התפקיד גם במערב גרמניה, והמחזמר הועלה שם בשם "אנטבקה" בהצלחה רבה.

בעקבות עזיבתו של רודנסקי החליף אותו השחקן חיים טופול בהפקה הישראלית.

בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל)

1983

תוכניית הפקת 1983

ב-1983 העלה אברהם דשא (פשנל) שוב את המחזמר ברחבי המדינה^[7]^[8]. לצורך הפקה זו הביא פשנל את התפאורה המקורית מברודוויי. הפקה זו הוצגה כ-100 פעמים^[^{דרוש מקור]}.

יוצרים: תרגום - חיים חפר, במאי - תום אבוט (על פי הבימוי המקורי של ג'רום רובינס), ניהול הצגה והפקה - דן שמר, ניהול מוזיקלי - אריה לבנון, הדרכה מוזיקלית - מרק וולוך וצליל אלדמע, תפאורה - בוריס אהרונוביץ'

שחקנים:

שחקן/שחקנית	דמות
אלי גורנשטיין	טוביה החולב
מרים זוהר/לאה שלנגר	גולדה
אילן שני	לייזר וולף הקצב
אתי גרוטס	ינטה השדכנית
גילת אנקורי/אורלי גרוס	צייטל
יעל מינסטר/אורלי ישר	הודל
עירית לביא-דגן	חוהל'ה
מיכל קרסל/שיר פרייבך	שפרינצה
מיכל ינאי/מיכל עובדיה	ביילקה
משה דץ	מוטל קמזויל
אצי טל	פרצ'יק
יוג'ין נכט	פיידקה
ענת אגמי	פרומה שרה
לאה שלנגר	סבתא צייטל
יוסי סגל	הרב
מנשה ורשבסקי	מרדכי הפונדקאי
יגאל אבן אור	מנדל, בן הרב
שמואל אייזר	אברהם מוכר ספרים
ג'ון פולטון	קצין המחוז
יאשה איינשטיין	יוס'ל
שלמה ארליך	רקדן רוסי
ג'ורג' טומפסון	רקדן רוסי
חגי בן יהודה	רקדן רוסי
עופר שפריר	סשה (רקדן רוסי)
אירית ברק	בלומה (אמא)
דניאל גלרי	מוכר דגים
בני הרוש	רקדן יהודי
שלמה המי	רקדן יהודי
אילן בכור אביב	רקדן יהודי
אלברט שחר	יעקב
יעל דר	רבקה, אברך
טובה ורדי	בלהה, אמא
שולמית זהבי	סימה, בת
מוני יוסף	נחום הקבצן
רינה יעקובוביץ	פריידל, אמא
עליזה כפכפי	שיינדל
שולמית להב	שרה, אמא
אירית מוזס	אמא
שירילי דשא	אברך, בת
נאזי רבח	בערל, כנר
אבי קזבני	כנר
רינה יעקובוביץ	פריידל, אמא

1997

ב-1997 העלה פשנל שוב את המחזמר.

יוצרים: בימוי וכוריאוגרפיה (על פי המחזמר המקורי) - סמי דאלאס בייס, ניהול מוזיקלי - מרק וולך. מפיקים - פשנל בשיתוף עם יוכלמן-אשר הפקות.

שחקנים:

שחקן/שחקנית	דמות
חיים טופול	טוביה החולב
רבקה רז	גולדה
שלמה וישינסקי	לייזר וולף הקצב
חוה אורטמן	ינטה השדכנית
עדי טופול	צייטל
מיכל צפיר	הודל
נועה לביא	חוהל'ה
אבי חדש	מוטל קמזויל
יפתח קמינר	פרצ'יק
בן יזראל	פיידקה
דינה גולן	פרומה שרה
יוסי סגל	הרב
לופו ברקוביץ	מרדכי הפונדקאי
איציק עצמון	מנדל, בן הרב
ראובן גולדווסר	אברהם מוכר ספרים
שמוליק טנא	קצין המחוז

עוד השתתפו: שלי גורל, גלית שלו, ויקטור קוטיק, שגית שמיר, סלבה אוליניק, אתי ונטורה, יעל הלפרין, דבורה קליפר, ענת גבע (יוסף), רינת מאירי, סיגל אשל, טובית יניר, נעמי אקרמן, טובה להב, יוסי מאיר, אלינוער מואב, עדן חכם, אבינועם שמחי, יוסי זבצקי, חיים פנירי, מור דרעי, גיא שרפי, אייל שלו, קני ג'נדי סטרנקו, עדי שועה, דני שוורץ, ריצ'רד אורבך.

בתיאטרון הקאמרי

ב-10 במאי 2008, לרגל חגיגות ה-60 למדינת ישראל, העלה התיאטרון "הקאמרי" את המחזמר בבימויו של משה קפטן, עם נתן דטנר בתפקיד טוביה החולב. להפקה זו ריענן אלמגור את התרגום.

הפקה זו זכתה בשלוש קטגוריות בפרס התיאטרון הישראלי: מחזמר השנה, פרס לשחקן בתפקיד ראשי עבור נתן דטנר ופרס עיצוב התנועה עבור הכריאוגרף האמריקני דניס קורטני.

הפקה זו עלתה כ-500 פעמים עד ירידתה מהבמות ב-27 בינואר 2016^[9].

כרזת המחזמר בהפקת תיאטרון הקאמרי ב-2008

יוצרים: נוסח עברי - דן אלמגור, בימוי - משה קפטן, כוריאוגרפיה - דניס קורטני, ניהול מוזיקלי וניצוח - יוסי בן נון, תפאורה - רוני תורן, תאורה - פליס רוס, תלבושות - אורנה סמורגונסקי, הדרכה קולית - דוקי עצמון, מעצב סאונד - ליאור טבת, עיבודים ותזמורים לסמפלרים - עמית פוזננסקי, מפיק - חיים סלע

שחקן/שחקנית	דמות
נתן דטנר	טוביה החולב
שרית וינו אלעד, חני נחמיאס, מיקי קם	גולדה
איציק כהן, יובל זמיר^[10], ערן שראל	לייזר וולף הקצב
רמה מסינגר, לימור עובד	ינטה השדכנית
טל בלנקשטיין, גילה פוליצר	צייטל
חני פירסטנברג, יעל בדש, גילה פוליצר, יונית טובי	הודל
אילנית גרשון, נעמה שטרית	חוה'לה
עידו מוסרי, דן קיזלר	מוטל קמזויל
יפתח אופיר, טל וייס, ארז רגב	פרצ'יק
ניר גרינברג, עידו רוזנברג, עמית רייס	פיידקה
רמה מסינגר, ניסו שליו	פרומה שרה
דויד בילנקה, ערן חגי, ליאור זוהר	הרב
אבי טרמין, ערן מור, ערן שראל	מרדכי הפונדקאי
גלעד שמואלי	מנדל, בן הרב
גיל קפטן, דן קיזלר	אברהם מוכר ספרים
נסים זוהר	קצין המחוז
דניאל אפרת, גיא ברכה, אוהד יהודאי	נחום הקבצן

עוד השתתפו לאורך השנים: יעקב תמרי, ניסו שליו, אנטון לפידוס, דמיטרי ברחוב, יניב הדד/גיא אלון/עומר זימרי, רועי קקון, מתן רכליס, ערן חגי, ענת סלונים/אסנת בן יהודה, חרות אשכנזי/רוני שיינדורף, יעל בדש, לירן ספורטה, שמרית לוי ששון, שרון ענבר, מיכל פוליצר, ציון חורי, דימיטרי ברכוב, יגאל משינסקי, דורון ישינסקי, דקלה הדר ושני שאולי.

בתיאטרון העברי

ביוני 2022, העלה התיאטרון העברי את המחזמר בבימויו של נתן דטנר, שחזר לככב בהפקה בתפקיד טוביה החולב.

יוצרים: נוסח עברי: דן אלמגור, בימוי: נתן דטנר, כוריאוגרפיה: אביחי חכם, ניהול מוזיקלי וניצוח: יוסי בן נון, תפאורה: לילי בן נחשון, תלבושות: שירה וויז, ניהול אומנותי: גדי צדקה, תאורה: איב יונה בואנו (במבי), הדרכה קולית: קארין שיפרין, קורפיטיטור: גיא פרטי, ע. במאי: יניב הדד, ע. כוריאוגרף: תמר אילנאי, עיצוב קמפיין: שיין הורביץ, מפיק בפועל: יגאל הר-טל

שחקנים:

שחקן/שחקנית	דמות
נתן דטנר	טוביה החולב
סנדרה שדה / שרית וינו אלעד	גולדה
קובי מאור / ערן שראל	לייזר וולף הקצב
שרי צוריאל	ינטה השדכנית
שי גבסו	מוטל החייט

עוד משתתפים: ספיר באומוול, יעל שטולמן, עדן אזר, ערן שראל / שמעון כהן, רועי ויינברג, עמנואל דמידוב, יובל לבני, ארז וייס, אסף שגב, גבריאלה שטרנפלד, מאור לוי, אשוט גספריאן, ניר שיבר, מירית פרג'ון, נירית אהרוני, שגיא אקושטי, עומרי סמסון, רוני אנוך, תום שיניצקי, טל רוגצ'וב, עומר קרמר, אורי זילברשטיין, פנחס יעקב ואילה קרפל.

ברחבי העולם

במהלך השנים, הועלתה ההפקה פעמים רבות ברחבי העולם.

ב-1966 התקבל חיים טופול לתפקיד הראשי - טוביה - בתיאטרון הוד מלכותה, וגבר על ריצ'רד ברטון ופיטר או'טול. הבכורה הלונדונית של "כנר על הגג" התקיימה בפברואר 1967 עם חיים טופול בתפקיד טוביה, והמחזמר עלה בתיאטרון כ-2,030 הופעות. לאחר מכן שיחק טופול בהפקה הבריטית ובעקבותיה כיכב גם בסרט הוליוודי שיצא לאקרנים ב-1971 וזכה להצלחה רבה. עד לשנת 2012, חיים טופול שיחק בהפקות שונות ברחבי העולם בתפקיד "טוביה החולב" כ-3,500 פעמים^[11]. בשנת 2009 פרש טופול מההפקה, והוחלף על ידי הארווי פירסטיין. ב-2024 העלה התיאטרון הפתוח שבריג'נטס פארק בלונדון הפקה חדשה של ההצגה, לציון 60 שנה למחזמר "כנר על הגג". בהפקה משתתפת נכדתו של חיים טופול, דריה טופול מרגלית, בהופעתה המקצועית הראשונה.

בתחילת שנות ה-70, לאחר כ-200 הצגות בהם גילם שמואל רודנסקי את טוביה בתיאטרון גיורא גודיק בישראל, הוא הוזמן לגלם את התפקיד גם בגרמניה המערבית, והמחזמר הועלה שם בשם "אנטבקה" בהצלחה רבה.

ב-1969 בתיאטרון מריני בצרפת, שיחקו איוון רברוף בתפקיד טוביה ומריה מוראנו בתפקיד גולדה.

בדרום-אפריקה שיחקו שמעון ישראלי בתפקיד טוביה וליה דוליצקיה בתפקיד גולדה בהצלחה רבה.

יוסי ידין וליה דוליצקיה ביצעו את התפקיד בהפקה בווינה.

תיאודור ביקל (שחקן תיאטרון הקאמרי לשעבר) ומייק בורשטיין שיחקו אותו פעמים רבות בארצות הברית.

המחזה הצליח מאוד גם ביפן, והוא הוצג בטוקיו במשך שנים. המחזה נחשב שם כ"מחזה יפני" טיפוסי: אב לבנות, שבנותיו מעזות לבחור את בחיר-ליבן בניגוד לדעתו.

בתרבות

מערכון של גדי יגיל שכיכב בתוכנית הרדיו "שלכם לשעה קלה" ובו חיקה כמה מהשחקנים שגילמו את טוביה במשך השנים וכמה שעדיין לא גילמו את התפקיד, כגון: חיים טופול (תוך כדי שהוא מזכיר את תפקידו כסלאח שבתי), שמואל רודנסקי, בומבה צור, יוסי ידין ויעקב בודו.
בסדרת הקומדיה חברים, השיר "מסורת" מתנגן ברקע סיום פרק 10 בעונה 7, הפרק שבו רוס גלר סיפר לבן בנו את סיפורו של חג החנוכה והדליק עמו ועם כל חבריו חנוכיה.