פתיחת התפריט הראשי

תולדות חיים וקריירהעריכה

מחזהו הראשון בברודוויי היה Once in a Lifetime ("פעם בחיים") ב-1930. היה זה גם שיתוף פעולה ראשון שלו עם ג'ורג' קאופמן. שיתוף פעולה זה הניב גם את המחזות "הן לא תקחהו עמך" (1936), שזיכה את הצמד בפרס פוליצר ו"האדם שבא לסעוד" (1939).

במהלך שנות השלושים כתב עם אירווינג ברלין את מחזות הזמר Face the Music‏ (1932). ו-As Thousands Cheer ‏ (1933), ב-1935 כתב את תמליל המחזמר Jubilee, שכלל שירים מאת קול פורטר וב-1937 כתב את I'd Rather Be Right ("מוטב שאהיה צודק") יחד עם צמד הכותבים רוג'רס והארט (לא היה קשר משפחתי בין מוס הארט ולורנץ הארט מן הצמד). ב-1941 שיתף פעולה עם איירה גרשווין וקורט וייל בכתיבת המחזה המוזיקלי Lady In The Dark ("אשה בחשכה").

בשנות הארבעים עבד מדי פעם בהוליווד. הישגו הגדול ביותר הוא התסריט לסרט "הסכם ג'נטלמני" (1947) עבורו היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

ב-1952 כתב את התסריט לסרט הביוגרפי "האנס כריסטיאן אנדרסן" בכיכובו של דני קיי וב-1954 כתב את התסריט לסרט "כוכב נולד" בבימויו של ג'ורג' קיוקור, עם שירים מאת איירה גרשווין והרולד ארלן ובכיכובה של ג'ודי גרלנד. במהלך שנות החמישים תיפקד בעיקר כבמאי בברודוויי. להיטו הגדול ביותר היה My Fair Lady ("גבירתי הנאוה", 1956), בו ביים את ג'ולי אנדרוז ושאותו הסכים לביים לאחר ששמע שני שירים מתוכו בלבד. המחזמר הופיע מעל בימות ברודוויי ווסט אנד במשך שבע שנים והארט זכה עבורו בפרס טוני.

ב-1959 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו Act One: An Autobiography, שעובד לסרט ב-1963.

ב-1960 ביים את המחזמר האחרון שלו, "קמלוט", שזכה אף הוא בפרס טוני.

חייו האישייםעריכה

הארט סבל מהפרעה דו-קוטבית, כיוון שהיה רווק שנים רבות נחשב גם להומוסקסואל. ב-1946 נישא לזמרת-שחקנית קיטי קרליסל, לזוג נולדו שני ילדים[1].

לקריאה נוספתעריכה

  • מוס הרט, מערכה ראשונה, הוצאת זיו תל אביב, תשכ"ב

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוס הארט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Brenner, Marie (2000). "Kitty Carlisle Hart". Great Dames: What I Learned From Older Women. New York: Crown. pp. 12-34. ISBN 0-609-60612-3