פתיחת התפריט הראשי
סמל המועצה

מועצת תנועות הנוער בישראלראשי תיבות מת"ן; באנגלית The Israeli Council of Youth Movements) מאגדת בתוכה חלק מתנועות וארגוני הנוער בישראל. המועצה, שנוסדה ב-1974 ונרשמה כעמותה ב-1982, מהווה מקום לדיונים בנושאי החינוך הבלתי פורמלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך.

תוכן עניינים

מפעילות הארגוןעריכה

מבין הפעילויות בשטח במהלך השנה, מקיים הארגון אירוע הוקרה למסיימי שנת שירות, קונגרס תנועות נוער ביד ושם, טקסי זיכרון, פעילות משותפת עם צה"ל, מפגשי גישור בין דתיים לחילונים, מעמד אמירת "סליחות" מרכזי בכיכר ציון, יום הנהגות בבית הנשיא ושבוע תנועות הנוער.

המועצה יוזמת פרויקטים רבים כגון "פרויקט מגשרים בקהילה" בשיתוף הקרן לידידות, פרויקט ש"ש לאומי ועוד.

מבנה המועצהעריכה

בראש הארגון עומד יו"ר, הנבחר מידי כמה שנים. את המועצה מנהל מזכ"ל המועצה, נפתלי דרעי, ובמועצה פועלות ועדות שונות, כגון וועדת הדרכה, מפעלים, גזברים שנת שירות, קשרי חוץ ועוד הכפופות להנהלה, לכל ועדה יש יו"ר משלה הנבחר לתקופת זמן.

מזכ"ל המועצה הוא עובד המועצה, ואחראי על מעקב ביצוע החלטות המתקבלות בהנהלה ובוועדות.

המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם משרד החינוך, מנהל חברה ונוער, שיתוף פעולה המקנה הצלחה בעקבות הגישור בין החינוך הבלתי פורמלי לפורמלי.

תנועות הנוער החברות בארגוןעריכה

כניסת תנועות נוער לא-ציוניות למת"ןעריכה

עד לשנת 2005 היו חברות במת"ן רק תנועות נוער שהוגדרו כציוניות, הדבר היה מעוגן בתקנונה. בשנת 2005 לאחר שמשרד החינוך אימץ את דו"ח שפירא[1] (שניכתב על ידי ועדה שהקימה שרת החינוך ב-2003 בראשות פרופ' רינה שפירא) שבדק את מאפייני תנועות הנוער כבסיס לקביעת קריטריונים לתמיכה, והציע שיטת בדיקה אחת להכרה בתנועת נוער ( על ידי ביטול שלוש ההגדרות השונות שהיו לתנועות נוער: תנועות ציוניות, תנועות ממלכתיות ותנועות אחרות), דרש משרד החינוך את פתיחתה של מת"ן לתנועות נוער חרדיות וערביות שאינן ציוניות[2].

מת"ן, במזכ"לות יניב שגיא (שכיהן גם כמזכ"ל השומר הצעיר) שתמך בהצעה[3], קיימה על כך הצבעה וקיבלה עליה את דרישת משרד החינוך. בעקבות החלטה זו הוסרו אזכורי המילה "ציונות" מתקנון מת"ן[4]. תנועות הנוער שנאבקו במהלך הן הנוער הציוני, הנוער העובד והלומד והמחנות העולים. תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת המחנות העולים הקימו בעקבות קבלת השינוי את "מעגל תנועות הנוער הציוניות-חלוציות-מגשימות" ופועלות בתוכו במקביל לפעולתן במת"ן.

הוקרהעריכה

פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים לשנים 1996/1997 הוענק למועצת תנועות הנוער, על "הגברת העלייה, מניעת הירידה והקלת הקליטה".

ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל הוענק למועצת תנועות הנוער פרס ישראל על מפעל חיים בגין תרומה לחברה ולמדינה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השרה לבנת והמנכ"לית תירוש אימצו את דו"ח וועדת שפירא - מאפייני תנועות הנוער (לשכת דובר משרד החינוך)
  2. ^ פרוטוקול מס' 456 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
  3. ^ יניב שגיא: "אני הובלתי את פתיחתה של מת"ן לא משום שחשבתי שעלינו להתכופף לתכתיב של משרד החינוך, כי אם מתוך תפיסה שפתיחתה של מת"ן לתנועות לא ציוניות היא המעשה הציוני ביותר בישראל של ראשית שנות ה-2000." ~ כנס הנהגות תנועות הנוער - באתר שבט תדהר
  4. ^ הודעה לעיתונות מטעם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנוגע לתקצוב תנועות הנוער