מופע האימים של רוקי
מופע האימים של רוקי (באנגלית: The Rocky Horror Show) הוא מחזמר שכתב והלחין ריצ'רד או'בריאן כהומאז' הומוריסטי לסרטי הבי מוביז (בעיקר מז'אנר סרטי המדע הבדיוני וסרטי האימה) שהיו נפוצים בארצות הברית בין שנות ה-40 ועד לתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20. המחזמר מספר את סיפורם של בראד וג'נט, זוג צעיר שזה עתה התארס, שמאחר ונתפסו בסערה הגיעו לביתו של מדען מטורף טרנסווסטיט החושף בפניהם את יצירתו החדשה - איש שרירים בשם רוקי.
 | |
| כריכת האלבום של ההפקה המקורית משנת 1973 | |
| ליברטיסט | ריצ'רד או'בריאן |
|---|---|
| מוזיקה | ריצ'רד או'בריאן |
| מקום ההתרחשות | דנטון, ארצות הברית |
| תקופת ההתרחשות | יום חתונה והלילה שלאחריו |
| מדינה |
 בריטניה |
| סוגה | מחזמר, אימה, מדע בדיוני, להט"ב |
| הצגת בכורה | 1973 |
| מספר מערכות | 2 |
| שפה | אנגלית |
|
www | |
ג'ים שרמן האוסטרלי הפיק וביים את ההפקה הלונדונית המקורית של המחזמר, שהועלתה לראשונה בתיאטרון רויאל קורט (בקומה העליונה) ב-19 ביוני 1973, לפני שעברה למקומות אחרים, ועד שירדה ב-13 בספטמבר 1980, לאחר 2,960 הופעות וכן זכייה בפרס Evening Standard Award עבור המחזמר הטוב ביותר לשנת 1973. בשנת 1974 התקיימה הופעת הבכורה של המחזמר בארצות הברית. לאחר 9 חודשים מוצלחים בלוס אנג'לס, ההצגה עלתה לראשונה בברודוויי בשנת 1975, אך החזיקה מעמד רק 3 הופעות טרום-בכורה ועוד 45 הופעות, עד אשר ירדה, וזאת למרות מועמדות לפרס טוני ו-3 מועמדויות לפרס Drama Desk. מאז, המחזמר הועלה מספר רב של פעמים, בהפקות בינלאומיות שונות, בכל רחבי העולם, לרבות הפקות מחודשות הן בברודוויי והן בוסט אנד.
בעקבות המחזמר התפתחה כת מעריצים, וכמו כן הוא עובד בשנת 1975 לסרט הקולנוע "מופע הקולנוע של רוקי", אשר נחשב כיום לסרט הפולחן המוקרן ביותר, עם מעריצים ברחבי כל העולם. על פי סקר מאזינים של ערוץ הרדיו של ה-BBC, המחזמר דורג במקום ה-8 ברשימת "מחזות הזמר החיוניים של האומה".[1]
היסטוריה עריכה
בעת היותו שחקן מובטל, ריצ'רד או'בריאן כתב את המחזמר "מופע האימים של רוקי" כדי להעסיק את עצמו בערבי החורף. מאז נעוריו, או'בריין פיתח תשוקה לבי מוביז מז'אנר סרטי האימה והמדע בדיוני; הוא רצה לשלב במחזמר אלמנטים שונים, כגון ההומור הלא מכוון המאפיין את הבי מוביז, סרטי הכושר והשרירים של סטיב ריבס, רוק אנד רול ועוד.[2] אחד מהנושאים המרכזיים של המחזמר הוא הטרנסווסטיזם, אשר על פי או'בריין לא תוכנן במקור להיות נושא כה בולט, כפי שזה היה בסופו של דבר.
או'בריין הציג חלק מהחומרים הבלתי גמורים של "מופע האימים של רוקי" בפני הבמאי האוסטרלי ג'ים שרמן, שהחליט שהוא רוצה לביים אותו בחלל הניסיוני הקטן בקומה העליונה של תיאטרון רויאל קורט, שבכיכר סלואן, צ'לסי, ששימש כמרחב לפרויקטים חדשים בשלבי עבודה.[3] שרמן זכה להצלחה מסוימת בעקבות ההפקה האוסטרלית המקורית של "ישו כוכב עליון", שבמהלכה הוא פגש באו'בריין, ששיחק פעם אחת בלבד את דמותו של המלך הורדוס. שרמן הביא עמו את השחקנית האוסטרלית נל קמפל ואת מעצב התפאורות הוותיק בריאן תומסון.
הכוכב טים קארי נזכר במפגש הראשון שלו עם התסריט:
שמעתי על ההצגה, כי גרתי ברחוב פדינגטון, פינת רחוב בייקר, והיה שם חדר כושר ישן. פגשתי בריצ'רד או'בריאן ברחוב, והוא אמר לי שהוא בדיוק היה בחדר הכושר, כדי לראות אם הוא יכול למצוא שרירן שיכול לשיר. אמרתי, "למה אתה צריך שהוא ישיר?" [צוחק] והוא אמר לי שהמחזמר שלו עומד לעלות, ושאני צריך לדבר עם ג'ים שרמן. הוא נתן לי את התסריט, ואני חשבתי לעצמי, "אם זה עובד, זה הולך להיות היסטרי".[4]
את הצוות הקריאטיבי המקורי השלימו מעצבת התלבושות סו בליין והמנהל המוזיקלי ריצ'רד הארטלי, אשר הוחלף בהמשך בפיט מוס. המפיק הוותיק מייקל ווייט הוזמן גם הוא להצטרף להפקה. כאשר החלו החזרות של המחזמר, שמו הזמני היה It Came from Denton High, אך השם שונה על פי הצעתו של שרמן ל-The Rocky Horror Show, זמן קצר לפני הצגות הטרום-בכורה.[3][5]
לאחר שתי תצוגות טרום-בכורה, המופע הועלה לראשונה - ללא הפסקה - באולם הקומה העליונה של תיאטרון רויאל קורט, הכולל 63 מושבים, ב-19 ביוני 1973 ורץ עד ל-20 ביולי 1973. צוות השחקנים כלל את טים קארי, פטרישיה קווין, נל קמפבל (תחת שם הבמה "נל הקטנה"), ג'ולי קובינגטון וכן היוצר ריצ'רד או'בריאן. ההפקה הקאמפית הפכה לניצחון יצירתי וזכתה לביקורות חיוביות ולהצלחה מסחרית.[6] מפיק התקליטים ג'ונתן קינג ראה את ההצגה בלילה השני בו הועלתה, והחתים את צוות השחקנים כדי שישתתפו בהקלטת אלבום צוות השחקנים המקורי של המחזמר. ההקלטה בוצעה במהלך סוף שבוע ארוך אחד, ולאחר מכן האלבום הובהל החוצה לצורך הפצתו בבריטניה. קינג היה מעורב במידה רבה בקידום הראשוני של המופע, והיה למשקיע הנוסף בו, יחד עם ווייט.
ההצלחה ב"קומה העליונה" של תיאטרון רויאל קורט איפשרו להפקה להעביר את ההופעות לאולם Chelsea Classic Cinema בן ה-230 מושבים, שנמצא ברחוב King's Road שבצ'לסי, החל מתאריך ה-14 באוגוסט ועד ל-20 באוקטובר 1973.[7] ב-3 בנובמבר 1973 עבר "מופע האימים של רוקי" לאולם עוד יותר גדול - 500 מושבים - בהמשך אותו הרחוב. המופע זכה לשבחים מצד מבקרי התיאטרון, ואף זכה לפרס Evening Standard בעבור המחזמר הטוב ביותר לשנת 1973.
ב-31 במרץ 1979 ירד המופע מבימת רח' King's Road, ועבר אל אולם Comedy Theatre ב-6 באפריל 1979. באולם זה נדרשה ההפקה להעמדה חדשה, משום שזה היה אולם התיאטרון הראשון בו הועלה המחזמר, שבו הבימה מעוצבת בצורה המסורתית של קשת קדמית. כמו כן, זו הייתה הפעם הראשונה שבה המחזמר חולק לשתי מערכות עם הפסקה ביניהן. ההפקה ירדה ב-13 בספטמבר 1980.
תקציר העלילה עריכה
מערכה ראשונה עריכה
הסדרנית, המכונה לעיתים קרובות טריקסי, שעובדת בקולנוע נטוש, מציגה את "הסרט" של הערב בשיר ("Science Fiction/Double Feature"), עם פנטומים רעולי-פנים מספקים קולות רקע.
לאחר שהשתתפו בחתונתם של ראלף האפצ'ט ובטי מונרו, בראד מייג'ורס מתוודה בפני ג'נט וייס על אהבתו אליה ("Dammit Janet") והשניים מתארסים. הקריין מופיע ומסביר כי בראד וג'נט עוזבים את דנטון כדי לבקר את ד"ר אוורט סקוט, לשעבר המורה למדע שלהם. במהלך הנסיעה שלהם אליו נגרם פנצ'ר לאחד מגלגלי המכונית והם נאלצים ללכת באמצע סופת גשמים אל עבר טירה עתיקה, כדי לבקש לעשות שיחת טלפון ("Over at the Frankenstein Place").
הקריין מסביר שבראד וג'נט חוששים וחשים שלא בנוח, אך הם נאלצים לקבל כל עזרה שתוצע להם. כאשר בראד וג'נט מגיעים אל פתח הטירה, ריף רף, שיפוצניק גיבן, מברך אותם, ואחותו מג'נטה, המשרתת, מופיעה. ריף רף, מג'נטה והמעריצה קולומביה משוחחים בקצרה על נער שליחויות חסר מזל בשם אדי, לפני שהם מבצעים את השיר והריקוד המוכרים ביותר של המופע ("Time Warp"). בראד וג'נט מנסים לעזוב בשלב זה, אך נעצרו כאשר ד"ר פרנק נ'פורטר, פאנסקסואל, מדען מטורף טרנסווסטיט, מגיע. הוא מציג את עצמו כ-"טרנסווסטיט מתוק מטרנסקסואל, טרנסילבניה" ומזמין את בראד וג'נט אל המעבדה שלו ("Sweet Transvestite").[8] בעוד הוא עולה, בראד וג'נט מופשטים מבגדיהם הרטובים עד לתחתוניהם.
בראד וג'נט נכנסים אל המעבדה, שם פרנק נותן להם מעילי מעבדה ללבוש. פרנק מודיע כי הוא גילה את הסוד לחיים עצמם, וחושף את יצירתו - גבר בלונדיני, שנבנה היטב בשם רוקי, אותו הוא הביא לחיים. כאשר תחבושותיו מוסרות בהדרגה, רוקי מביע את דאגתו בנוגע למצבו ("The Sword of Damocles"). פרנק מעריץ את הגוף של הרוקי בשיר מחווה למפתחי גוף ("Charles Atlas Song"/"I Can Make You a Man").[9] מקפיא של קוקה-קולה שבמעבדה נפתח וחושף את אדי האופנוען, לשעבר מאהבם של פרנק ושל קולומביה. אדי, המכוסה בצלקות ניתוח, נחוש בדעתו להציל את קולומביה, גורם נזק רב למעבדתו של פרנק, בעודו מעלה זכרונות מחייו בעבר ("Hot Patootie – Bless My Soul"). פרנק נבהל ומאלץ את אדי בחזרה אל המקפיא, שם הוא דוקר אותו למוות. פרנק מגלה לרוקי כי הוא הנמען של החצי השני של המוח של אדי, וכי הוא מעדיף אותו על פני אדי חסר השרירים ("Charles Atlas Song (Reprise)"/"I Can Make You a Man (Reprise)"). בראד וג'נט, נבוכים במקצת לאחר שהיו עדים לרציחתו (מחדש) של אדי, מובלים לחדרי שינה נפרדים.
מערכה שנייה עריכה
הקריין מבשר כי בראד וג'נט יכולים להיות די בטוחים. ג'נט נהנית מ-"מהלכיו" של בראד בחדר השינה החשוך, עד אשר היא מבינה שזה לא אחר מאשר פרנק בתחפושת. הוא משכנע את ג'נט כי הנאה איננה פשע, ואחרי שהיא מבקשת ממנו מבטיח לא לספר לבראד, הם חוזרים וממשיכים לקיים יחסי מין. הסצנה משתנה לחדר השינה החשוך של בראד, בו בראד עושה אהבה לג'נט לפני שהוא מגלה כי, שוב, היה זה פרנק בתחפושת. פרנק מבטיח שלא לספר לג'נט, אבל לפני שהשניים חוזרים לקיים יחסי מין, ריף רף קוטע אותם בהופיעו על מסך הטלוויזיה, עם הודעה כי רוקי ברח. ג'נט מחפשת את בראד במעבדה ומגלה גם את רוקי מסתתר. היא מביטה במוניטור הטלוויזיה ורואה את בראד במיטה ביחד עם פרנק, ובתגובה - היא מפתה את רוקי ("Touch-a, Touch-a, Touch-a, Touch Me"). בראד מגלה כי ג'נט שכבה עם רוקי, והוא חש פגוע וכועס ("Once in a While"). ריף רף מודיע לפרנק שיש מבקר לא קרוי שנכנס לטירה: ד"ר אוורט סקוט, המורה למדע אותו בראד וג'נט התכוונו לבקר.
ד"ר סקוט מגיע, על כיסא הגלגלים שלו, אל המעבדה של פרנק, שמאשים אותו כי שלח את בראד לרגל אחריו, בשל הקשרים שיש לו עם ה-FBI. ד"ר סקוט מכחיש כל זאת, וטוען שהגיע לטירה בחיפושיו אחר אחיינו - אדי ("Eddie's Teddy"). פרנק חושף בפני כולם את גופתו של אדי ולאחר מכן משתמש במכשיר אלקטרוני המרסן לרצפה את שלושת המבקרים, וכן את רוקי שהחל להתמרד בו ("Planet Schmanet Janet"). תושבי הטירה מתגלים כחייזרים תחת הנהגתו של פרנק, שנטש את המשימה המקורית שלהם על מנת לקיים יחסי מין קינקיים עם תושבי כדור ארץ וליצור את רוקי. מג'נטה מתעקשת שהם יחזרו לכוכב הבית שלהם, עכשיו שסודם נחשף. פרנק מסרב, ובמקום זאת, מצהיר על כוונתו להעלות מופע.
תחת השפעתו של פרנק, קולומביה, רוקי, בראד, ג'נט, וד"ר סקוט מבצעים מספר שירים וריקודים תוך לבוש בהלבשה תחתונה ("Rose Tint My World/Floor Show)". לאחר מכן פרנק מפתה אותם לאבד את כל העכבות ולהיכנע לאינסטינקטים הבשרים השפלים ביותר שלהם, וכתוצאה מכך הקבוצה כולה מתחילה לעסוק במשתה של הוללות המינית ("Don't Dream It – Be It") פרנק מוביל אותם בביצוע שיר מופע נוסף ("Wild and Untamed Thing"), אשר נקטע בפתאומיות כאשר ריף רף ומג'נטה נכנסים, לבושים בחליפות חלל, ונושאים רובי לייזר. ריף רף מצהיר כי הוא מערער על סמכותו של פרנק, תופס את מקומו וכעת לוקח את כולם בחזרה לכוכב הבית שלהם. פרנק מנסה בניסיון אחרון לשכנע את ריף רף להותיר לו לבלות את שארית חייו על פני כדור הארץ ("I'm Going Home"), אולם ריף רף לא מתרשם מכך ויורה בקולומביה, פרנק ורוקי. לאחר מכן הוא פונה אל בראד, ג'נט וד"ר סקוט ומציע להם שיעזבו את הטירה בהקדם.
לאחר שהשלושה מתפנים מהטירה, ריף רף ומג'נטה מביעים את התרגשותם לחזור לכוכב הבית שלהם ולעשות שוב את "עיוות הזמן" עם בני-מינם הטרנסילבנים. בראד וג'נט צופים בטירה ממריאה אל החלל החיצון, מבולבלים לגבי ההשלכות של ההרפתקאות המיניות שלהם ("Super Heroes"). לסיכום הסיפור כולו, הקריין מקריא: "זוחלים על פני כדור הארץ, חרקים הנקראים המין האנושי, אבודים בזמן, ובחלל, ללא משמעות". בסיום המופע חוזרת הסדרנית ומסכמת את מאורעות הלילה ("(Reprise) Science Fiction/Double Feature").
הפקות עריכה
הפקת לוס אנג'לס המקורית (בכורה בארצות הברית) עריכה
המפיק לו אדלר עשה מיליונים במיזמים מסוכנים, כגון פסטיבל הפופ הבינלאומי במונטריי. חברת התקליטים שלו, "Ode Records", הפכה לידועה באיתור כישרונות ניסיוניים. בסוף חורף 1973 אדלר צפה במופע, בהשתתפותה של בריט אקלנד, ובאופן אימפולסיבי נפגש מאחורי הקלעים עם המפיקים, ובתוך 36 שעות השיג את הזכויות התיאטרליות לארצות הברית.[10]
המופע הועלה לראשונה בתיאטרון "רוקסי" בלוס אנג'לס ב-24 במרץ 1974.[11] צוות השחקנים היה חדש לגמרי, למעט טים קארי. המופע הועלה במשך תשעה חודשים, בכל פעם בפני אולם מלא, ולבסוף אף נעשתה עסקה עם פוקס המאה ה-20 להפקת סרט קולנוע על פי המחזמר.[12] גורדון סתולברג, מנהל בכיר בפוקס, ראה את ההצגה ב-"רוקסי", והסכים להשקיע מיליון דולר לפרויקט הקולנוע.[13] ניסיונו של אדלר להפוך את המועדון שלו לתיאטרון היה מוצלח. הזמר מיט לוף נזכר כי ידוענים שונים הגיעו למופע, כמו גם בפגישתו עם אלביס פרסלי שהגיע לאחת ההצגות.[10] הסנטור אל פרנקן היה עוזר תאורן צעיר שהובא על ידי סיד סטרונג. הוא נזכר כיצד אדלר ניהל את ההפקה ביחד עם המפיק בריאן אבנט, וכי הן קארי והן או'בריין הובאו מבריטניה.[14]
הפקת סידני המקורית (בכורה באוסטרליה) עריכה
הארי מ' מילר הפיק את הפקת סידני המקורית של "מופע האימים של רוקי", אשר עלתה ב-15 באפריל 1974, ורצה במשך כמעט שנתיים באולם New Arts Cinema אשר נמצא בגליב בהפקה זו כיכבו רג ליברמור, ג'יין הרדרס, קייט פיצפטריק, ארתור דיגנם, סאל שרח, ג'ון פרמור, גרהם מתרס, בוב הדסון ומורין אלקנר.
הפקת מלבורן המקורית עריכה
אחרי שנה וחצי בסידני, המופע עבר למלבורן, שם הוא הועלה בתיאטרון Regent Palace באוקטובר 1975, שם עלה המופע 458 פעמים במשך שנה וחצי, עד אשר ירד במאי 1977. בהפקת מלבורן כיכב מקס פיפס בתפקיד ד"ר פרנק נ'פורטר. עוד השתתפו ג'ואן ברוקנשייר (מג'נטה), קלייב בלאקי (רוקי) ושירלי אן קיר (ג'אנט).
הפקת ניו-יורק (ברודוויי) המקורית עריכה
בתחילת 1975 לו אדלר הוריד את המופע בתיאטרון "רוקסי" שבלוס-אנג'לס, לאחר עשרה חודשים של הופעות. זה נתן לשחקנים זמן לחזור לבריטניה, לצורך צילומי גרסת הסרט "מופע הקולנוע של רוקי" אדלר תכנן להעלות את המופע בברודוויי זמן קצר לפני שחרורו של הסרט להפצה בבתי הקולנוע. הייתה ציפייה כי הפקה זו תהיה מוצלחת באותה מידה כמו "ישו כוכב עליון", ותסייע לקידום הסרט.[15] אולם ההפקה לא זכתה להצלחה, וירדה לאחר 45 הופעות בלבד.[16]
הפקת סן-פרנסיסקו המקורית עריכה
ההפקה השלישית בארצות הברית הועלתה על בימת תיאטרון Montgomery Playhouse שבסן פרנסיסקו ב-3 בפברואר 1976,[17] רצה 103 פעמים, עד שירדה ב-30 במאי.[18] את הפקה זו ביים א' מיכאל אמרינו, עם עיבודים מוזיקליים על ידי מיכאל רינו.[19] בהפקה זו היה צוות שחקנים חדש, וכיכב בה דייוויד ג'יימס כד"ר פרנק נ'פורטר.[19] צוות השחקנים בערב הפתיחה כלל את רוזלין רוזמן (סדרנית / מגנטה), נידה גרין (ג'נט וייס), רוברט ריינולדס (בראד מייג'ורס), ריצ'רד גי (קריין), באדי קינג (ריף ראף), פאולה דזמונד (קולומביה), בוב דיולייני (רוקי), ואמיל ברולי (אדי / ד"ר אוורט סקוט). עוד השתתפו ויקי ד'אורזי, ויליאם ג'יי טאקה וקלי סנט ג'ון כזמרי ליווי / מחליפים.[17]
הפקת לונדון (וסט אנד) השנייה עריכה
"מופע האימים של רוקי" הועבר אל אולם ה-Comedy Theatre, שברח' פנטון שבווסט אנד, בן 820 המושבים. על במה זו רצה ההצגה החל מה-6 באפריל 1979 ועד ל-13 בספטמבר 1980, עת בו ירד המחזמר לאחר 2,960 הופעות. לאחר הפקות מזדמנות בתחילת שנות ה-80, המחזמר לבסוף הועלה מחדש בשנת 1984 לצורך סיבוב הופעות ברחבי בריטניה של תיאטרון Hanley המלכותי, ועד היום הוא מבוצע באופן קבוע בבריטניה.[20]
בישראל עריכה
הפקת הוסט אנד של לונדון יצאה בשנת 2021 לסיבוב הופעות עולמי, שכלל את ישראל באוגוסט 2022. ההפקה עלתה בהיכל התרבות בתל אביב, עם יובל כספין בתפקיד המספר.
מוזיקה עריכה
תיאטרון רויאל קורט[21]
- "Science Fiction/Double Feature"
- "Dammit, Janet!"
- "Over at the Frankenstein Place"
- "Sweet Transvestite"
- "The Time Warp"
- "The Sword of Damocles"
- "I Can Make You A Man"
- "What Ever Happened to Saturday Night?"
- "Touch-a, Touch-a, Touch-a, Touch Me"
- "Once in a While"
- "Eddie's Teddy"
- "Planet, Schmanet, Janet"
- "Rose Tint My World/Don't Dream It, Be It/Wild and Untamed Thing"
- "I'm Going Home"
- "Superheroes"
- "(Reprise) Science Fiction/Double Feature"
ברודוויי
- "Science Fiction" - טריקסי
- "Wedding Song" - בראד, ג'נט
- "Over at the Frankenstein Place" - בראד, ג'נט
- "Sweet Transvestite" - פרנק
- "Time Warp" - מג'נטה, קולומביה, ריף-רף, קריין
- "The Sword of Damocles" - רוקי
- "Charles Atlas Song" - פרנק
- "What Ever Happened to Saturday Night" - אדי
- "Charles Atlas Song (Reprise)" - פרנק
- "Eddie's Teddy" - ד"ר סקוט, קולומביה, הלהקה
- "Once in Awhile" - בראד
- "Planet Shmanet Janet" - פרנק
- "It Was Great When It All Began" - הלהקה
- "Superheroes" - הלהקה
- "(Reprise) Science Fiction" - טריקסי
- "Sweet Transvestite (Reprise)" - הלהקה
- "Time Warp (Reprise)" - הלהקה
הפקות מקומיות עריכה
הפקות בבריטניה עריכה
"מופע האימים של רוקי" מציג באופן קבוע ברחבי בריטניה מאז הועלה מחדש בווסט אנד ב-1990-1991 בתיאטרון פיקדילי, בהפקתם של ריצ'רד או'בריאן והווארד פנתר. לאורך השנים סלבריטאים שונים הופיעו בהצגה, ביניהם טים מק'אינרני, אנתוני הד, רובין קוזינס, ג'ייסון דונובן וג'ונתן וילקס בתפקיד פרנק נ'פורטר, וכן קרייג פרגוסון בתפקיד בראד מייג'ורס.
"מופע האימים של רוקי מאת ריצ'רד או'בריאן" השלים סיבוב הופעות, שהחל בשנת 2006, נמשך כ-18 חודשים, והסתיים ב-14 ביולי 2007. את סיבוב ההופעות ביים כריסטופר לוסקומב וכיכב בו דייוויד בדלה כפרנק נ'פורטר. שחקני מופע זה, מלווים ברוג'ר לויד-פאק בתפקיד הקריין, ובריצ'רד או'בריאן, ביצעו את "עיוות הזמן" בהופעה חיה בכיכר טרפלגר ב-22 ביולי 2006, כחלק מאירוע The Big Dance ששודר בערוץ ה-BBC. בשנת 2008 דייוויד בדלה הוציא את אלבומו הראשון The Dean St. Sessions, אשר הופק על ידי נתן אמזי, שכלל ביצוע של השיר I'm Going Home בדואט ביחד עם ריצ'רד או'בריאן, כמו גם קטעי "בונוס" וידאו.
בחודש מרץ 2009, המופע חזר עם סיור חדש בבריטניה שהתחיל בסתיו, עם כריסטופר לוסקומב בתפקיד הבמאי, שוב. מופע זה היה חידוש של הפקת 2006-2007, עם כמה התאמות של כיוון, תאורה, כוריאוגרפיה, תלבושות ועיבודים. הסיור נפתח ב-17 בספטמבר 2009 בתיאטרון החדש בווימבלדון, וסגר ב-4 בדצמבר 2010 בתיאטרון איילסברי ווטרסייד החדש, שרק נפתח.
המקצה הראשון של סיבוב הופעות זה החל בספטמבר 2009 ונמשך עד יולי 2010, עם הפסקה קצרה בתקופת חג המולד. דייוויד בנדלה שב לגלם את דמותו של פרנק נ'פורטר. המקצה השני של הסיור החל ב-1 בספטמבר 2010, בתיאטרון ויקטוריה החדש, עם מספר שינויים בליהוק צוות השחקנים. במהלך חופשת הקיץ של המופע, הבמאי כריסטופר לוסקומב, ביחד עם הצוות הקריאטיבי של המופע, העלו אותו מחדש בסיאול, קוריאה הדרומית, עם צוות שחקנים חדש, של שחקנים אמריקאים, אוסטרליים וניו זילנדיים, ביחד עם סלבריטאים מקומיים בתפקיד הקריין. ההפקה רצה מאוגוסט ועד לאוקטובר 2010, ולאחר מכן המשיכה לניו זילנד, שם רצה במשך 5 שבועות בנובמבר ובדצמבר של אותה השנה, עם ריצ'רד או'בריאן בהופעה נדירה בתפקיד הקריין.
סיבוב הופעות בבריטניה 2012-2013 עריכה
בחודש דצמבר 2012 הפקה חדשה של "מופע האימים של רוקי" החלה בסיבוב הופעות בבריטניה, שנמשכה כשנה, וזאת כדי לחגוג את יום השנה ה-40 של המופע.[22]
כריסטופר לוסקומב שב לתפקיד הבמאי, בהפקה בה כיכבו אוליבר תורנטון כפרנק נ'פורטר, בן פורסטר (זוכה תוכנית הריאליטי Superstar של ערוץ ITV1) כבראד מייג'ורס (עד לפברואר 2013), רוקסן פלאט (כוכבת אופרת הסבון Emmerdale) כג'נט וייס (עד מאי 2013) וריידן רוברטס (משתתף The X Factor) כרוקי (עד מרץ 2013). בניגוד להפקות קודמות, הפקה זו לא כללה ידוענים אורחים מתחלפים בתפקיד הקריין, תפקיד אשר אותו לקח על עצמו פיליפ פרנקס.
כמו כן, ההפקה כללה את כריסטיאן לברקומב (ריף ראף), אביגיל גייל (מג'נטה/סדרנית), קריס היין (קולומביה), ג'ואל מונטגיו (אדי / ד"ר סקוט) ובתפקיד הפאנטומים - מריה קווין, כריסטוס דנטה, דייוויד גייל, רייצ'ל גרונדי ואנדרו אהרן.
סיבוב הופעות באוסטרליה 2014 עריכה
בחודש ינואר 2014 החל סיבוב הופעות חדש באוסטרליה של ההפקה הבריטית, לציון יום השנה ה-40 ל-"מופע האימים של רוקי". עיצוב הבמה נשמר דומה לזה של בריטניה, וצוות השחקנים כלל את קרייג מק'לכלן, ששב לגלם את דמותו של פרנק נ'פורטר, לאחר שביצע תפקיד זה בעבר, בהפקה האוסטרלית בשנת 1992. חברי צוות שחקנים נוספים כוללים את טים מאדרן (בראד), כריסטי וילן בראון (ג'נט), אשלי פייק (קולומביה), אריקה היינס (סדרנית/מג'נטה), ניקולס כריסטו (אדי \ ד"ר. סקוט) וברנדן אירווינג (רוקי). כריסטיאן לאברקומב שב לגלם את דמותו של ריף ראף, אותה כבר ביצע בסיבובי ההופעות של ההפקה בבריטניה ובניו זילנד. את הפנטומים גילמו וינסנט הופר, מייגן אושיי, לואיג'י לוסהאה, אנג'לה סקאדני וג'יימס מקספילד.
מופע הבכורה בבריסביין התקיים ב-10 בינואר 2014, באולם Queensland Performing Arts Centre, ורץ על ל-9 בפברואר 2014.
לאחר מכן, המופע הועבר אל Crown Theatre, שם רץ בין ה-16 בפברואר ל-9 במרץ 2014.
המופע המשיך אל Adelaide Festival Centre בין ה-21 במרץ ל-13 באפריל 2014, עם מופע טרום-בכורה ב-13 באפריל 2014, בו ביצע ריצ'רד או'בריאן את תפקיד הקריין.
לאחר מכן ההפקה הציגה במלבורן, בתחנתה הסופית, ב-Melbourne Comedy Theatre. ב-23 באפריל התקיים מופע טרום-בכורה, ב-26 באפריל התקיים מופע הבכורה בתיאטרון זה, שהמשיך ורץ עד שירד ב-22 ביוני 2014.
הפקות בארצות הברית עריכה
הפקת צפון-אמריקה 1980 עריכה
"מופע האימים של רוקי" יצא לסיבוב הופעות בצפון אמריקה. צוות השחקנים כלל את פרנק גרגורי (פרנק נ'פורטר), מרסיה מיטזמן (ג'נט), פרנק פיארגו (בראד), פנדלטון בראון (ריף ראף), לורלה ברינה (מג'נטה/טריקסי), סי.ג'יי קריט (קולומביה), קים מילפורד (רוקי) וסטיב לינקולן (הקריין).
מופע מחודש בברודוויי עריכה
מאוקטובר 2000 ועד לינואר 2002 "מופע האימים של רוקי" הועלה מחדש בברודוויי, בתיאטרון Circle in the Square, בכיכובם של טום יואיט/טרנס מאן כפרנק נ'פורטר, אליס ריפלי כג'נט, ג'ארוד אמיק/לוק פרי כבראד, ראול אספרזה/סבסטיאן באך כריף רף, ג'ואן ג'ט/אנה גסטייר כקולומביה/סדרנית, ליאה דה לריה/ג'ייסון ווטן כאדי/ד"ר סקוט, ודפנה רובין-וגה כמג'נטה. מאוקטובר 2001 ועד לינואר 2002 מספר ידוענים אורחים גילמו את תפקיד הקריין, שעד אז היה מבוצע בדרך כלל על ידי דיק קאבט (עם קייט קלינטון כמחליפה), והם: גילברט גוטפריד, סאלי ג'סי רפאל, רובין ליץ, צמד הקוסמים פן וטלר, העיתונאית הניו-יורקית סינדי אדמס, דייב הולמס מ-MTV, ומנחה תוכנית האירוח ג'רי ספרינגר. הפקה זו, כמו גם הפקות אחרות שרצו באותו הזמן בברודוויי, נסגרו מוקדם מן הצפוי, בשל הפסדים כספיים בעקבות פיגועי 11 בספטמבר. ההפקה הייתה מועמדת למספר פרסי טוני: השחקן הטוב ביותר (טום יואיט), עיצוב התלבושות הטוב ביותר, הבימוי הטוב ביותר, וההפקה המחודשת הטובה ביותר.
ניו זילנד עריכה
בחודש אוגוסט 2010 הפקה חדשה, המבוססת על הפקת סיבוב ההופעות בבריטניה של השנים 2009-10, נפתחה בסיאול, קוריאה הדרומית בכיכובו של חואן ג'קסון כפרנק נ'פורטר וכריסטיאן לאברקומפ כריף ראף יחד עם צוות שחקנים בינלאומיים. בעקבות הצלחתה של הפקה זו, שרצה במשך 7 שבועות, החל בנובמבר 2010 סיבוב הופעות מוגבל בבניו זילנד, אשר במסגרתו הועלתה ההפקה על בימות תיאטראות שבאוקלנד, ולינגטון וקרייסטצ'רץ' עם ריצ'רד או'בריאן כקריין. שחקני סיבוב ההופעות בבריטניה ריצ'רד מיק והיילי פלהרטי שבו לגלם את בראד וג'נט (בהתאמה) במשך השבוע האחרון של ההופעות בניו זילנד, לשם טסו ימים בודדים בלבד לאחר תום סיבוב ההופעות בבריטניה, בחודש דצמבר 2010.
סינגפור עריכה
בהתבסס על סיבוב ההופעות בבריטניה בשנים 2009-10 וההופעות שלאחר מכן בקוריאה הדרומית ובניו זילנד בשנת 2010, ההפקה הבינלאומית הנודדת של כריסטופר לוסקומב הסתיימה בסינגפור, בינואר 2012.[23] להפקה הבינלאומית הצטרף שחקן התיאטרון והקולנוע המקומי הוסאן ליאונג בתפקיד הקריין, בעוד שני שחקנים בריטיים מצטרפים אל צוות השחקנים, עם קארה ליין ודניאלה ולואנו, ששבו לגלם את תפקיד סדרנית/מג'נטה והפנטום, בהתאמה. הפקה זו הייתה הגרסה הלא-מצונזרת הראשונה של "מופע האימים של רוקי" שבוצע בסינגפור, לאחר שהפקה קודמת שהועלתה ה-1993 הייתה מתונה יותר.[24] העיבוד הקולנועי של המחזמר נאסר להקרנה במדינה עד לשנת 2003.[25]
צוות השחקנים עריכה
| תפקיד | הפקת ווסט אנד המקורית 1973 | הפקת ברודוויי המקורית 1975 | סרט הקולנוע מופע הקולנוע של רוקי 1975 | הפקת ברודוויי המחודשת 2000 | הפקת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין 2013 |
|---|---|---|---|---|---|
| פרנק נ'פורטר | טים קארי | טום יואיט | אבינועם בן נחום | ||
| מג'נטה | פטרישיה קווין | ג'יימי דונלי | פטרישיה קווין | דפני רובין-וגה | תום אנטופולסקי |
| סדרנית / נערת פופקורן / טריקסי | |||||
| קולומביה / סדרנית | נל קמפבל (נל הקטנה) | בוני אסטן | נל קמפבל (נל הקטנה) | ג'ואן ג'ט | נטע טמשה |
| סדרנית | |||||
| ג'נט ווייס | ג'ולי קובינגטון / בלינדה סינקלייר | אביגיל האנס | סוזן סרנדון | אליס ריפלי | אגם רודברג |
| קריין | ג'ונתן אדמס | גרהם ג'ארוויס | צ'ארלס גריי | דיק קאבט | נצר חריט |
| אדי | פאדי או'הגן | מיט לוף | מיט לוף | ליאה דה לריה | שפי מרציאנו |
| ד"ר סקוט | ג'ונתן אדמס | שגיא הלפרין | |||
| רוקי | ריינר בורטון | קים מילפורד | פיטר הינווד | סבסטיאן לה קוז | גל אמיתי / עמית אפשטיין |
| בראד מייג'ורס | כריסטופר מלקולם | ביל מילר | ברי בוסטוויק | ג'ארוד אמיק | נדב לאור |
| ריף ראף | ריצ'רד או'בריאן | ראול אספנזה | אלעד אטרקצ'י | ||
| ראלף האפצ'ט | ג'רמי ניוסון | ||||
| בטי מונרו | הילרי פר | ||||
הקלטות עריכה
|
פרסים ומועמדויות עריכה
הפקת לונדון המקורית של "מופע האימים של רוקי" זכתה בפרס המחזמר בטוב ביותר בטקס פרסי Evening Standard בשנת 1973. בנוסף, הן הפקת ברודוויי המקורית והן הפקת ברודוויי המחודשת משנת 2000 היו מועמדות לפרס טוני ולפרס Drama Desk.
הפקת לונדון המקורית עריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1973 | פרס Evening Standard | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | |
הפקת ברודוויי המקורית עריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1975 | פרס טוני | עיצוב התאורה הטוב ביותר | צ'יפ מונק | מועמדות |
| Drama Desk | שחקן בתפקיד ראשי במחזמר | טים קארי | מועמדות | |
| שחקנית בתפקיד ראשי במחזמר | בוני אנטן | מועמדות | ||
| חוויה תיאטראלית יוצאת דופן | מועמדות | |||
הפקת ברודוויי המחודשת משנת 2000 עריכה
| שנה | פרס | קטגוריה | מועמד | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 2001 | פרס טוני | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר | מועמדות | |
| שחקן בתפקיד ראשי במחזמר | טום יואיט | מועמדות | ||
| הבימוי הטוב ביותר של מחזמר | כריסטופר אשלי | מועמדות | ||
| עיצוב התלבושות הטוב ביותר | דייוויד סי. וולארד | מועמדות | ||
| Drama Desk | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר | מועמדות | ||
| שחקן בתפקיד ראשי במחזמר | טום יואיט | מועמדות | ||
| הבימוי הטוב ביותר של מחזמר | כריסטופר אשלי | מועמדות | ||
| הכוריאוגרפיה הטובה ביותר של מחזמר | ג'רי מיטשל | מועמדות | ||
| עיצוב תפאורה טוב ביותר של מחזמר | דייוויד רוקוול | מועמדות | ||
| Theatre World | ראול אספרזה | זכייה | ||
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מופע האימים של רוקי (באנגלית)- מופע האימים של רוקי במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- עידו ישעיהו, המחזמר "מופע האימים של רוקי" מגיע לישראל, והוא פשוט לא דומה לשום דבר אחר, באתר וואלה!, 13 ביולי 2022
גילי איזיקוביץ, "מופע האימים של רוקי": המחזמר על חייזרים שטופי מין וקורבנותיהם עדיין רלוונטי. העברית לא, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ Nation's Number One Essential Musical from a BBC website
- ^ Knapp, Raymond (2 במרץ 2009). The American Musical and the Performance of Personal Identity. Princeton University Press. pp. 240'. ISBN 0-691-14105-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Miller, Scott (11 באוקטובר 2011). Sex, Drugs, Rock & Roll, and Musicals. Northeastern. p. 114. ISBN 978-1-55553-743-2.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Lovece, Frank (8 בדצמבר 1992). "Curry Prefers the Sidelight for Now". NEA newspaper syndicate. נבדק ב-13 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Thomson, Brian, ed. (1979) The Rocky Horror Scrapbook. New York: Star Fleet Productions, Inc. 6.
- ^ Thompson, Dave (1 באוקטובר 2011). Bad Reputation: The Unauthorized Biography of Joan Jett. Backbeat. p. 44. ISBN 978-0-87930-990-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Shuker, Roy (1 בנובמבר 1994). Understanding popular music. Routledge; annotated edition. p. 160. ISBN 978-0-415-10722-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ בהפקות המקוריות בלונדון ובלוס אנג'לס השיר "Sweet Transvestite" בא לפני "Time Warp". סדר השירים השתנה לגרסה הקולנועית ועודכן לאחר מכן לגרסת ההפקה הבימתית, כאשר ריצ'רד או'בריאן תיקן את התסריט של המחזה לקראת העלתו מחדש בווסט אנד בשנת 1990.
- ^ השיר "Charles Atlas Song" הוחלף בגרסה של "I Can Make You a Man", בעבור הגרסה הקולנועית. בשנת 1990 ריצ'רד או'בריאן יצר גרסה המשלבת בין שני השירים, אך בשנת 1999 גרסה זו הוחלפה בגרסה הקולנועית, שמאז ממשיכה להיות הגרסה בה נעשה בשימוש בכל ההפקות הגדולות של המחזמר.
- ^ 1 2 Quisling, Erik; Austin Williams (13 בינואר 2004). Straight Whisky: A Living History of Sex, Drugs and Rock 'n' Roll. Taylor Trade Publishing. pp. 221–222. ISBN 978-1-56625-197-6.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Flinn, Denny Martin (1 בפברואר 2006). Little Musicals for Little Theatres: A Reference Guide for Musicals That Don't Need Chandeliers or Helicopters to Succeed. Limelight Editions. p. 123. ISBN 0-87910-321-3.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Goldberg, Michael Jay (במאי 2001). The Collectible '70s: A Price Guide to the Polyester Decade. Krause Publications. p. 198. ISBN 978-0-87341-986-4.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Dimare, Philip C. (17 ביוני 2011). Movies in American History: An Encyclopedia. ABC-CLIO. p. 415. ISBN 978-1-59884-296-8.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Davis, Franken, Tom, Al (30 במרץ 2010). Thirty-Nine Years of Short-Term Memory Loss: The Early Days of SNL from Someone Who Was There. Grove Press; Reprint edition. pp. 102–103. ISBN 978-0-8021-4456-0.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Weinstock, Jeffrey Andrew (25 בנובמבר 2008). Reading Rocky Horror: the Rocky Horror picture show and popular culture. Palgrave Macmillan. p. 4. ISBN 978-0-230-61232-7.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Denisoff, Romanowski, R. Serge, William D. (1 בינואר 1991). Risky business: rock in film. Transaction Publishers; 1ST edition. p. 186. ISBN 978-0-88738-843-9.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 Taylor, Robert (6 בפברואר 1976). "Rocky a Drag Not a Bore". The San Francisco Tribune.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Willis, John (Winter 1976). "San Francisco Rocky Horror Show". Theatre World. 32: 170.
- ^ 1 2 Sullivan, Gail Bernice (26 באפריל 1976). "Straight By Day For Out By Night". San Francisco Examiner.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Harding, James. (1987) The Rocky Horror Show Book. London: Sidgwick & Jackson Ltd. 101.
- ^ בהופעות שהועלו ב-Classic Cinema וב-King's Road Theatre נוספו השירים הבאים: "I Can Make You a Man (Reprise)" ו-"Eddie's Teddy".
- ^ "Rocky Horror Show UK tour website". נבדק ב-2 בינואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Rocky Horror Show comes to Singapore this January | I-S Magazine Online
- ^ Theater Review—The Rocky Horror Show | I-S Magazine Online
- ^ "Singapore set for Rocky Horror". BBC News. 14 באוקטובר 2003.
{{cite news}}: (עזרה)