מורן איפרגן

במאית ועורכת סרטים ישראלית

מורן איפרגן (נולדה ב-14 בספטמבר 1982) היא במאית סרטי תעודה ועורכת ישראלית.

מורן איפרגן
לידה 14 בספטמבר 1982 (בת 41)
באר שבע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאית ועורכת
פרסים והוקרה

אחותי ריקי: פרס ההפצה, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים, רחובות שחורים-KMS: פרס לסרט גמר מצטיין.

הקיר: פרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית בפסטיבל הסרטים התיעודיים דוקאביב 2017.
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ילידת 1982, נולדה וגדלה בשכונה ד' בבאר שבע בבית דתי, בת זקונים רביעית להורים ילידי מרוקו. למדה באולפנה[1] ואחר כך יצאה בשאלה. שירתה בצה"ל בחטיבת דובר צה"ל.

קריירה עריכה

לאחר שחרורה עבדה כמפיקה בNrg / מעריב.

ב-2004 החלה את לימודיה בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, וסיימה בהצטיינות ב-2009.

סרט הביכורים שלה, "אחותי ריקי", זכה בפרס ההפצה של פסטיבל הנשים הבינלאומי רחובות ושודר ביס דוקו ברצועת סרטי ביכורים. סרט הגמר שלה "שחורים: KMS", זכה בפרס הסרט המצטיין של המחזור. זהו סרט תיעודי באורך 49 דק', בו היא מתעדת שנה בחייהם של שלושה צעירים, חברי ילדות, אתיופים הגרים בשכונת קריית משה ברחובות, הגטו השחור של מרכז ישראל. הסרט מתבונן בשגרת חייהם של השלישייה, להקת הראפ KMS, ולוכד מציאות חיים של דור שחור המנסה למצוא את עצמו בישראל הלבנה, הרחוקה. הסרט הוקרן בתחרות בפסטיבל דוקאביב וכן בפסטיבל שפילד היוקרתי, אנגליה.

לאחר סיום לימודיה השתתפה איפרגן ב"עקבות בירושלים" (2013), פרויקט הדגל של בית הספר לציון 50 שנה לסרט הקצר "בירושלים" של דוד פרלוב, במסגרתו ביימה את הסרט הקצר "חופשת לידה". הסרט הוקרן בMOMA מוזיאון לאמנות בניו-יורק וב -50 סינמטקים, פסטיבלים, מוזיאונים ובתי ספר לקולנוע באותו יום.

ב-2016 ביימה פרק בסדרת התעודה של רון כחלילי "אכלו לי שתו לי – הדור הבא" (2016), אנתולוגיה דוקומנטרית של 3 במאים/פרקים המתבוננים במציאות החדשה בעיניים מזרחיות ביקורתיות. הסדרה שודרה בערוץ 8 ועוררה דיון ציבורי.

איפרגן ביימה והפיקה (יחד עם מיכל ויץ) את הסרט התיעודי "הקיר" (2017). הסרט הוקרן בבכורה בינלאומית בפסטיבל CINEMA DU REEL בפריז וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית של פסטיבל דוקאביב 2017. ה"קיר" הוא סרט תעודה אוטוביוגרפי על אישה המפרקת את נישואיה, נמלטת אל עזרת הנשים בכותל המערבי בירושלים ומתעדת משם במשך שנה את המתרחש בחייה האישיים ואת המתרחש במקום. "הקיר" עוקב אחר תהליך "חורבן הבית" של הבמאית דרך מערכות היחסים הטלפוניות שלה עם הנשים החשובות בחייה – אמא שלה, אחותה הגדולה וחברתה הטובה. בו בזמן הסרט מתעד את המתרחש במקום שהוא הסמל היהודי המשמעותי בעולם, ומביט בתהליכים הדתיים והלאומיים שעוברים על החברה הישראלית.

ב-2022 יצא סרטה הדוקומנטרי "ז'ה טם רונית אלקבץ" שסוקר את דמותה של השחקנית רונית אלקבץ כאייקון אופנה ומלווה את תהליך הקמת תערוכת הרטרוספקטיבה בעלת אותו השם, שנערכה בשנת 2017 במוזיאון העיצוב חולון. הקדישה את הסרט לאביה, צורף במקצועו, ״לאבא מסעוד שלי שנפטר במהלך העריכה... הקדשתי את הסרט לכל האבות והאמהות שלנו, שוויתרו על האמנות כדי להביא לחם הביתה״[1].

איפרגן חונכת סטודנטים ב״סם שפיגל״ ומעבודת בקרנות קולנוע[1]

התנדבות עריכה

מתנדבת בקבוצות של חד־הוריות[1].

חיים אישיים עריכה

היא אם לבן מנישואיה לשף אסף גרניט, ממנו התגרשה. מתגוררת עם בנה בתל אביב.

פילמוגרפיה עריכה

  • הקיר (סרט תיעודי, במאית ומפיקה, 2017)
  • אכלו לי שתו לי – הדור הבא (סדרה תיעודית, במאית פרק, 2016)
  • מחוברים (סדרת דוקו-ריאליטי, עורכת, 2010)
  • שחורים-KMS (תיעודי; סרט גמר בסם שפיגל, במאית, 2009)
  • אחותי ריקי (תיעודי; סרט ביכורים בסם שפיגל, במאית, 2007)

קישורים חיצוניים עריכה

ראיונות עריכה
ביקורות עריכה

הערות שוליים עריכה