מְזוֹן מְלָכוֹת הוא תוצר מזון המופרש על ידי דבורי דבש מבלוטות תת-לועיות (hypopharyngeal glands), ומשמש להזין את זחלי הדבורים.

זחלים המיועדים להיות מלכות מוזנים בכמויות גדולות של מזון מלכות במשך ארבעה ימים לאחר בקיעתם, ונמנע מהם כל מזון אחר. אכילת מזון המלכות מעורר מנגנונים פיזיולוגיים שונים הנדרשים למלכה, כגון הבשלת השחלות. עם זאת, מזון המלכות אינו בלעדי למלכות העתידיות והוא חלק מתזונתם של כלל הזחלים בכוורת. דבורים בוגרות אינן ניזונות ממזון מלכות כלל.

ייצור תעשייתי

עריכה
 
מלכון מוצף במזון מלכות עודף

הפקת מזון מלכות מבוצעת לרוב על ידי הפרדת הכוורת ודרבון הדבורים לייצור מלכה חדשה. לאחר 4 ימים מבקיעת הזחל, נלקח מזון המלכות מהתא בו גדל. לא ניתן לרדות מזון מלכות מתאי הפועלות, היות שהן מקבלות קצבה מוגבלת ומכלות אותה מיד; תאה של המלכה מכיל מצבורים עודפים של מזון מלכות, אותו הזחל אינו מסוגל לאכול. כוורת אחת מסוגלת לייצר בתנאים אידיאליים כ-500 גרם של מזון מלכות בתקופה של חצי שנה.

מזון המלכות אינו משתמר היטב כדבש, ולרוב מערבבים אותו עם מוצרי כוורת נוספים, כגון דונג או דבש על מנת לשמרו.

תזונה

עריכה

כמזון לבני אדם עלול מזון המלכות לגרום התפרצויות אלרגיה[1]. כתוסף תזונה הוא מקור לוויטמינים שונים, כגון B6 ו-B5, עם כמויות מזעריות של ויטמין C, ונטול לחלוטין ויטמינים E, A ו-D. הרכבו התזונתי של מזון המלכות הוא 65% מים, כ-12.5% חלבון (המכיל חומצות אמינו שונות, אך אינו חלבון מלא), 11% סוכרים, ו-5% חומצות שומן.

תועלת בריאותית

עריכה

למזון המלכות מיוחסות סגולות רפואיות רבות, חלקן בוססו בקבוצות מחקר מצומצמות בלבד כגון הורדת כולסטרול[דרוש מקור], ואחרות נמצאות במחקר מתקדם, כגון האצת גדילת תאי גליה[2] במוח האנושי אשר עשויים לסייע במחלת פרקינסון[3]. מנהל הבטיחות במזון האירופי (אנ') קבע שנכון להיום אין עבור בני אדם תועלת בריאותית מצריכת מזון מלכות[4].

כשרות

עריכה

לפי דעה אחת דבש רגיל כשר על פי ההלכה מכיוון שהוא מיוצר מצוף שהדבורים מלקטות ומאכסנות אותו בזפק שנמצא לפני הקיבה ופולטות אותו בכוורת, כך שאין לו דין של "היוצא מן הטמא - טמא" מכיוון שהוא רק צוף שעבר עיבוד בגוף הדבורה דעה אחרת מוכיחה מלשון הפסוקים שהדבש כשר[5] . במזון מלכות יש האוסרים מכיוון שהוא מיוצר על ידי הדבורה בעצמה, ואף אם נאמר שיש לימוד מן הפסוק שדבש דבורים כשר, כוונת התורה להתיר רק את הדבש הידוע בטעמו, אבל לא את שאר החומרים המופרשים מן הדבורים[6]. יש המתירים[7] מכיוון שכל מה שהדבורים מייצרות המקור שלו הוא צוף וצמחים, אף אם נאמר שיש אנזימים שמוספים על ידי הדבורה - גם בדבש יש אנזימים שמגיעים מהדבורה ובכל זאת הוא מותר.[8]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מזון מלכות בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Testi S, Cecchi L, Severino M, Manfredi M, Ermini G, Macchia D, Capretti S, Campi P. Severe anaphylaxis to royal jelly attributed to cefonicid, J Investig Allergol Clin Immunol. 2007;17(4):281. PMID 17694707
  2. ^ Hashimoto M, Kanda M, Ikeno K, Hayashi Y, Nakamura T, Ogawa Y, Fukumitsu H, Nomoto H, Furukawa S. (2005) Oral administration of royal jelly facilitates mRNA expression of glial cell line-derived neurotrophic factor and neurofilament H in the hippocampus of the adult mouse brain, Biosci Biotechnol Biochem. 2005 Apr;69(4):800-5. PMID 15849420
  3. ^ Hattori N, Nomoto H, Fukumitsu H, Mishima S, Furukawa S. Royal jelly and its unique fatty acid, 10-hydroxy-trans-2-decenoic acid, promote neurogenesis by neural stem/progenitor cells in vitro, Biomed Res. 2007 Oct;28(5):261-6. PMID 18000339
  4. ^ "Scientific Opinion". EFSA Journal. 9 (4): 2083. 2011. doi:10.2903/j.efsa.2011.2083.
  5. ^ בכורות דף ז עמוד ב
  6. ^ כד,ה - מזון מלכות - פניני הלכה
  7. ^ למשל: הרב אליעזר יהודה ולדנברג (ציץ אליעזר יא נט ויב נד). הרב איסר יהודה אונטרמן (שבט מיהודה עמ' שמד). הרב מרדכי אליהו (עמא דבר עמ' קכב). ב"ספר הכשרות" (עמ' תפו הערה קיא) הצריך שמזון המלכות יהיה בטל ב-60 ביחס לדבש שבו הוא מעורב.
  8. ^ דבש - מזון מלכות, באתר "ישיבה"