ויטמין C

ויטמין C (ידוע גם בשם חומצה אסקורבית) הוא ויטמין מסיס במים, החיוני לחיים.

חומצה אסקורבית

שם סיסטמטי	(R)-3,4-Dihydroxy-5-((S)- 1,2-dihydroxyethyl)furan-2(5H)-one
שמות נוספים	ויטמין C
כתיב כימי	C₆H₈O₆
מסה מולרית	176.14 גרם/מול
מראה	מוצק לבן או צהוב בהיר
מספר CAS	50-81-7
צפיפות	1.65 גרם/סמ"ק
מצב צבירה	מוצק
מסיסות	מסיס במים
טמפרטורת היתוך	190 °C 463.15 K
טמפרטורת רתיחה	553 °C 826.15 K
חומציות	pKa2= 11.6, pKa1= 4.17 ‏pKa

ככל הידוע, כל בעלי החיים והצמחים מסנתזים ויטמין C בעצמם, למעט האדם, קופים, הקביה, הבולבול האדמוני, עטלפים אוכלי פירות, וזנים מסוימים של דג הטרוטה. הדבר הוביל מספר מדענים להשערה כי חוסר היכולת של מין מסוים לייצר את הכימיקל מהווה פגם גנטי.

ויטמין C נחוץ ליצירת החלבון קולגן, המאפשר יצירת רקמות ועצמות יציבות, ושומר על נימי הדם והשיניים. במקרה של חוסר קיצוני בוויטמין C עלולים לחלות במחלת הצפדינה, אך כיום מקרים כאלה מועטים. מחלה זו הייתה נפוצה בזמנה אצל מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בים.

ויטמין C נפוץ מאוד, והוא מצוי במידה הרבה ביותר בפלפל אדום, בפרי הדר ובפירות שונים אחרים, בעגבניות, בירקות ירוקים ובכבד. גם חלב מכיל ויטמין C, אך הוא נהרס בתהליך הפסטור.

מחקרים רפואיים

סקירה של ספריית קוקרן מ-2012 לא מצאה השפעה של צריכת ויטמין C על התמותה הכוללת.

מניעת סרטן

מחקר שפורסם בספריית קוקרן מ-2013 מצא שאין ראיות לכך שתוספת ויטמין C מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן הריאה, גם אצל אנשים בריאים וגם אצל אנשים בעלי סיכון לפתח סרטן זה. לעומת מחקר זה, מטא-אנליזה משנת 2014 מצאה כי צריכת ויטמין C עשויה להגן מפני סרטן הריאות. מטא-אנליזה אחרת שבדקה את השפעה אפשרית של צריכת ויטמין סי על סרטן הערמונית לא מצאה קשר בין צריכתו להפחתת סיכון ללקות במחלה.

שתי מטא-אנליזות בדקו את ההשפעה של צריכת ויטמין C על הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. אחת מצאה קשר נמוך בין צריכת ויטמין סי להפחתת סיכון, והאחרת לא מצאה קשר כלל.

מטא אנליזה משנת 2011 לא מצאה ראיות כי יש קשר בין צריכת ויטמין C להפחתת סיכון ללקות בסרטן השד, אולם מחקר אחר מצא כי ייתכן שיש קשר בין צריכת ויטמין C לשיעורי השרידות של אלה שכבר אובחנו.

מחלות קרדיווסקולריות

מטא-אנליזה משנת 2013 לא מצאה ראיות לכך שתוסף ויטמין C מפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי, תמותה קרדיווסקולרית או כל גורם תמותה אחר. עם זאת, אנליזה אחרת מצאה קשר הפוך בין רמות ויטמין C או צריכת ויטמין C לסיכון לשבץ.

מטא-אנליזה של 44 ניסויים קליניים הראתה השפעה חיובית משמעותית של ויטמין C על תפקוד האנדותל כשנלקח במינונים מעל 500 מ"ג ליום. החוקרים ציינו כי נראה שההשפעה של התוספים תלויה במצב הבריאותי, עם השפעה חזקה יותר במקרה של אלה שסבלו מסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולריות.

מחלות כרוניות

סקירה מ-2010 לא מצאה שוויטמין C מסייע בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית.

מחקרים שבדקו השפעה אפשרית של ויטמין C על הסיכון לחלות באלצהיימר הגיעו למסקנות סותרות.

מחקר שבדק קשר אפשרי בין צריכת ויטמין C מעבר להמלצות השגרתיות לבין האטת תהליכים של קטרקט הקשור לגיל לא מצאה קשר משמעותי.

מערכת החיסון

ויטמין C נמצא בריכוזים גבוהים בתאים של מערכת החיסון, והוא נצרך במהירות במהלך זיהום. האינטראקציה של ויטמין C עם מערכת החיסון אינה ברורה. הועלתה השערה כי הוא מווסת את פעילותם של הפאגוציטים, את היצירה של ציטוקינים וכן את פעילותם של מולקולות ספיחה ותאים מוניציטים.

הצטננות

השפעתו של ויטמין C על הצטננות נבדקה במחקרים רבים, אך לא הוכח כי היא עוזרת במניעה או בטיפול בה, להוציא מקרים ספציפיים (בייחוד, אנשים המתאמנים בסביבה קרה).

כימיה

ויטמין C הוא חומר מחזר. בתמיסה מימית הוא משחרר יוני מימן, ובנוכחות חומרים בעלי פוטנציאל חיזור חיובי הוא משחרר אטומי מימן. תכונה זו מהווה את הערך הוויטמיני שלו. ויטמין C משמש כתורם אלקטרונים (מחזר) לשמונה אנזימים שונים:

• שלושה מהאנזימים משתתפים בהידרוקסילציה של קולגן. בתגובות אלו מתווספת קבוצת הידרוקסיל (OH) לחומצות האמינו פרולין וליזין, וכך מאפשרים למולקולת החלבון הזה לקבל את מבנה הסליל המשולש.
• שניים מהאנזימים נחוצים לסינתזה של קרניטין (carnitine) הנחוץ להעברת חומצות שומן למיטוכונדריה, ליצירת ATP.
• האנזים dopamine beta hydroxylase ההופך דופמין לנוראדרנלין
• אנזים המוסיף קבוצת אמיד להורמונים פפטידים ומגביר כך את יציבותם
• אנזים המשתתף במטבוליזם של טירוזין

ויטמין C פעיל שרוי במצב מחוזר וקרוי חומצה אסקורבית. ויטמין C לא פעיל נמצא במצב מחומצן וקרוי חומצה דהידרואסקורבית. בנוכחות החמצן שבאוויר, יוני נחושת או האנזים אוקסידאזה (הנפוץ בצמחים), הופך ויטמין C ללא פעיל. האנזים אוקסידאזה של החומצה האסקורבית מחמצן ויטמין C על ידי קשירתו לחמצן אטומי ויצירת מולקולת מים.

בשנים 1928–1932 החומצה האסקורבית, שנקראה בהתחלה הקסורונית, בודדה על ידי סנט-גיירגי בקליניקת מאיו ולאחר מכן הוכיח בסגד יחד עם ויוז'ף שבירביי את האפקט הנוגד צפדינה. במקביל הוכיח תכונה זו גם הצוות של צ'ארלס גלן קינג בארצות הברית. וולטר הוורת' ואדמונד הירסט, כימאים בריטיים, היו הראשונים שייצרו ויטמין C באופן מלאכותי, בשנת 1934.

ויטמין C משמש גם כחומר נוגד חמצון במוצרי מזון, למשל בצורת המלח שלו קלציום אסקורבט שתפקידו לשמור על טריות תפוחים לבל ישחירו בחשיפה לאוויר.

ויטמין C – צורה מחוזרת

ויטמין C – צורה מחומצנת

זיהוי ויטמין C

ניתן לזהות את כמותו של ויטמין C באמצעות תגובה עם החומר 2-6-דיכלורופנול-אינדופנול. בעקבות התגובה עם ויטמין C, החומר הזה עובר תהליך חיזור. מגיב זה הוא כחול במצב מחומצן וחסר צבע במצב מחוזר. על כל מולקולת ויטמין C שמתחמצנת, מתחזרת מולקולה אחת של איננדופנול. את התוצאה הזאת ניתן לבדוק באמצעים חזותיים או לחלופין באמצעי מדידה כגון ספקטרופוטומטר.

צריכת ויטמין C

חוסר בוויטמין C

חוסר בוויטמין C לאורך זמן יכול להוביל לסימפטומים הבאים:

• שיניים משוחררות.
• דימום שטחי.
• שבריריות כלי הדם.
• כושר התרפאות ירוד.
• חסינות רפואית פגומה.
• אנמיה קלה.

חוסר קיצוני בוויטמין C, לאורך זמן, עלול להיות קטלני. מחלת הצפדינה הנגרמת מהחוסר הייתה נפוצה אצל מלחים ובעונות החורף, אם כי היום היא נדירה במדינות המתועשות.

עודף בוויטמין C

עודף בוויטמין C נדיר במיוחד, וזאת מאחר שרוב החומצה מופרשת בשתן. תופעות הלוואי של עודף ויטמין C בצריכה אורלית, שנויות במחלוקת. חלק מהרופאים טוענים שתופעת הלוואי האפשרית בצריכה גבוהה של ויטמין C היא התרככות היציאות, ומצב זה אינו מזיק. ה-USDA טוען שהצריכה המקסימלית ללא תופעות לוואי היא 2,000 מ"ג^{[דרוש מקור]}, לטענת הארגון מעל כמות זו עלולות להופיע הפרעות במערכת העיכול כגון שלשול, בחילה, כאב ראש, עוויתות בטן ואף דלדול מאגרי הנחושת בגוף. סימנים אפשריים לעודף עלולים להיות שתן צהוב וחומצי במיוחד.

לבעלי פגם גנטי g6pd ,עודף ויטמין C פוגע בכדוריות הדם האדומות ,ועלול לגרום להומולזיה.

תצרוכת יומית מומלצת

תצרוכת היומית המומלצת לוויטמין C שנויה במחלוקת. מצד אחד יש חוקרים ורופאים הממליצים על צריכה של 5 גרם (5000 מ"ג) ומעלה ליום למבוגר. ד"ר לינוס פאולינג המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ועל נטילת כמות גדולה יותר לטיפול במחלות לב.

מצד שני ביקורת רבה נמתחה על המלצות אלו, והממסד הרפואי כיום נוטה לא לקבלם (להרחבה ניתן לעיין למשל בערך על לינוס פאולינג). ה-USDA האמריקאי ממליצים על כמות יומית נמוכה בהרבה. להלן המלצות ה-USDA האמריקאי, כפי שאלה מפורטות במפרט ה-Daily Reference Intakes, או DRI, לוויטמין C. יש לציין שתצרוכת זו היא הגבוהה מבין כל הוויטמינים.

• פעוטות, 0-6 חודש - 40 מ"ג
• פעוטות, 7-12 חודש - 50 מ"ג
• ילדים, 1-3 שנה - 15 מ"ג
• ילדים, 4-8 שנה - 25 מ"ג
• ילדים, 9-13 שנה - 45 מ"ג
• נערים, 14-18 שנה - 75 מ"ג
• נערות, 14-18 שנה - 65 מ"ג
• גברים, 19 ומעלה - 90 מ"ג
• נשים, 19 ומעלה - 75 מ"ג
• הריון, עד 18 - 80 מ"ג
• הריון, 19-50 - 85 מ"ג
• הנקה, עד 18 - 115 מ"ג
• הנקה, 19-50 - 120 מ"ג
• מעשנים - יש להוסיף 35 מ"ג על הכמות הרשומה

ראו גם

• יודומטריה
• צריכת ויטמין C עודפת

קישורים חיצוניים

• אבי סאייג , ‏כיצד למדוד נוכחות ויטמין סי במזון?, במדור "ניסויי מדע בבית" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 במרץ 2014
• ד"ר נסטור ליפובצקי, ויטמין C למניעת התקררות: האם זה באמת עובד?, באתר ynet
• קארין בשרה, תכנית ח"צ, ‏הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 במאי 2017
• מרכז המידע של ה-USDA
• ויטמין C, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.