מחבואים (סרט, 2005)
מחבואים (במקור בצרפתית: Caché - מילולית: "חבוי") הוא סרט קולנוע דובר צרפתית מ-2005 שכתב וביים מיכאל הנקה. הסרט עוסק בשאלת ההתמודדות עם רגש האשמה בחברה המודרנית.
בימוי | מיכאל הנקה |
---|---|
הופק בידי | וייט היידוצ'קה |
תסריט | מיכאל הנקה |
עריכה | Michael Hudecek, Nadine Muse |
שחקנים ראשיים |
דניאל אוטיי ז'ולייט בינוש מוריס בנישו |
מוזיקה | Ralph Rieckermann |
צילום | כריסטיאן ברגר |
מדינה |
צרפת אוסטריה גרמניה איטליה |
חברת הפקה | Les Films du Losange, Canal+, Bavaria Film, France 3, BiM Distribuzione, Wega Film |
חברה מפיצה | Les Films du Losange, וודו |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 5 באוקטובר 2005 |
משך הקרנה | 117 דקות |
שפת הסרט | צרפתית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מתח |
תקציב | 8,000,000 יורו (משוער) |
הכנסות באתר מוג'ו | cache |
פרסים |
|
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
עלילה
עריכהחייהם השלווים של בני משפחה צרפתית בורגנית מופרים כאשר מתחילות להישלח אליהם קלטות וידאו בו מצולם ביתם מן הרחוב, ומאוחר יותר גם ציורים ילדותיים ומטרידים. המשטרה מסרבת לנקוט בפעולה מאחר שלא מדובר באיום ישיר על המשפחה. אבי המשפחה, ז'ורז', מחליט לפתוח בחקירה עצמאית. חקירתו מובילה אותו אל ביתו הצנוע של מז'יד, בנם של מהגרים אלג'יראים שעבדו בעבר הרחוק עבור הוריו של ז'ורז', שהחליטו לאמץ את מז'יד לאחר הירצחם של הוריו באירוע הטבח בפריז ב-1961. מז'יד מכחיש כל קשר לקלטות. ז'ורז' מתחיל לסבול מפלאשבקים ומסיוטים על חוויות ילדותו המשותפות עם מז'יד. אשתו של ז'ורז', אן, מתחילה לחשוד שישנן עובדות על הקשר בין ז'ורז' למז'יד שהיא אינה מודעת להן.
יום אחד בנם היחיד של ז'ורז' ואן, פיירו, לא חוזר מבית הספר, דבר שגורם לז'ורז' להגיע מלווה בשוטרים לביתו של מז'יד. מז'יד ובנו ששהה בביתו נעצרים בחשד לחטיפה אך משוחררים בבוקר שלמחרת. באותו הבוקר פיירו חוזר הביתה לאחר שבילה את הלילה אצל חברים מבלי לדווח על כך להוריו. בתגובה לנזיפתה של אימו, פיירו מאשים אותה בבגידה לאחר שהבחין בה מפלרטטת עם אחד מידידי המשפחה. ז'ורז' מגיע לביתו של מז'יד לבקשתו של מז'יד. עם הגעתו של ז'ורז', מז'יד טוען שוב בפני ז'ורז' שאין לו שום קשר למעקב הסמוי עליו, ואז מתאבד אל מול עיניו של ז'ורז' תוך שיסוף גרונו בסכין. כאשר ז'ורז' חוזר הביתה, אן דורשת ממנו שיגלה לה מה הוא עשה למז'יד כשהשניים היו ילדים. ז'ורז' מספר לה כיצד הוא גרם להוריו, בדרך רמיה, לשלוח את מז'יד לבית יתומים.
בנו של מז'יד מתעמת עם ז'ורז', מכחיש כל קשר למעקב הסמוי על ז'ורז' ומאשים את ז'ורז' בגרימת מותו של אביו. ז'ורז' מתנער מכל קשר למותו או למצבו הנפשי של מז'יד. עם חזרתו לביתו, ז'ורז' נוטל שני כדורי שינה ונרדם. בסצנה הבאה נראה ילד מוצא כנגד רצונו מבית ילדותו של ז'ורז' ומוכנס לתוך מכונית. הסרט מסתיים בצילום של בית הספר של פיירו, הדומה לצילומים בקלטות שנשלחו אל ביתו של ז'ורז'. מחוץ לבית הספר מתנהלת שיחה בין פיירו לבין בנו של מז'יד, אם כי דבריהם אינם נשמעים.
הפקה ונושאים
עריכההסרט נבנה במתכונת של מותחן פסיכולוגי טיפוסי, כאשר תא מסוים (במקרה זה תא משפחתי) מתחיל להיות מוטרד בידי גורם חיצוני, ובעוד הסרט מתקדם הצופה לומד פרטים על העולם הפנימי ועל התשתית החברתית של התא עצמו. מקורה של דמותו של המהגר מז'יד היא תוכנית תעודה בה צפה הנקה, שעסקה באירוע הטבח בפריז ב-1961 בו הוכו כ-200 מפגינים אלג'יריים למוות בידי שוטרים צרפתיים. הנקה טען כי לא הבין מעולם את העובדה שהטבח כלל לא סוקר בעיתונות הצרפתית, שנחשבת לליברלית. [1] בסרט חוזר הנקה לעסוק בביקורת על "הטרוריזם בתקשורת ההמונים כיום", כלשונו, נושא בו הוא עוסק רבות בסרטיו. כך למשל כולל הסרט סצנה בה תוכנית הטלוויזיה אותה מנחה ז'ורז', העוסקת בביקורת ספרות, עוברת עריכה ו"מעצבת את המציאות" כך שתהיה אטרקטיבית יותר לצפייה. [2]
זהו סרטו הראשון של הנקה בו נעשה שימוש במצלמות הבחנה גבוהה. הסרט צולם בפריז ובווינה, ומהווה הפקה משותפת בין צרפת, אוסטריה, גרמניה ואיטליה.
תגובות
עריכה"מחבואים" זכה בעיקר לביקורות משבחות, עם 88 אחוזי טריות באתר הביקורות "העגבניות הרקובות". הסרט זכה להצלחה בפסטיבל קאן, שם היה מועמד לפרס דקל הזהב וזכה בשלושה פרסים נוספים, ביניהם פרס הבמאי הטוב ביותר. הסרט זכה גם ב-4 פרסי האקדמיה האירופאית, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר, וזכה בפרסים רבים נוספים.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מחבואים
- "מחבואים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מחבואים", באתר נטפליקס
- "מחבואים", באתר AllMovie (באנגלית)
- "מחבואים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "מחבואים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "מחבואים", באתר Metacritic (באנגלית)
- "מחבואים", באתר אידיבי
- "מחבואים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
- פבלו אוטין, חטא הנורמליות, באתר גלובס, 6 באפריל 2006
- אורי קליין, פרנויה אהובתי, באתר הארץ, 24 באפריל 2006
הערות שוליים
עריכה- ^ בפחדנות ובנוחיות, באתר "Sign and Sight" (באנגלית)
- ^ משפחה היא גיהנום וכך גם העולם, באתר "Bright Lights Film" (באנגלית)