מחולות גלנטה

מחולות גלנטה (בהונגרית: Galántai táncok) הוא יצירה תזמורתית מאת המלחין ההונגרי זולטאן קודאי (1967-1882) משנת 1933.

היסטוריה עריכה

היצירה הוזמנה לרגל מלאת 80 שנה להקמת החברה הפילהרמונית בבודפשט. היא מבוססת על מוזיקה עממית מגלנטה, עיירה בסלובקיה, עד 1918 חלק מממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית. בעיר הזאת בילה קודאי כמה שנים מילדותו, לדבריו היפות בחייו. באותה תקופה פעלה בגלנטה תזמורת צוענים מפורסמת של 12 נגנים בניהול הכנר ה"פרימאש" יאנוש מיהוֹק (שנפטר ב-1904).^[1] כדברי ההסבר של קודאי עצמו "...אלו היו הקולות התזמורתיים הראשונים שהגיעו לאוזני הילד..."; "בווינה פורסמו כ-1,800 ספרי מחולות הונגריים, מהם ספר אחד שכלל מוזיקה 'מפי כמה צוענים מגלנטה'... המלחין שאל את הנושאים הראשיים מאותם התווים". רוב הקטעים היו מחולות מסוג ורבונקוש שבוצעו במקור כמוזיקה שליווה את גיוס הגברים לצבא, אך הפכו לז'אנר חשוב במסורת העממית ההונגרית החל מתחילת המאה ה-19.

קודאי חזר לגלנטה בשנת 1905 ורשם לפחות 150 מנגינות מן האזור. אלו, יחד עם אלבום שירי העם שפורסם בווינה במאה ה-19, היוו את החומר המקורי ליצירתו "מחולות גלנטה". הוא כתב אותם אחרי הצלחה רבה שקטפה יצירה אחרת שלו המבוססת על הפולקלור, "מחולות מארושסק" (Marosszéky táncok). יצירה זו משנת 1927, שהולחנה תחילה לפסנתר ואחר כך קודאי עיבד אותה בשנת 1929 לתזמורת קיבלה השראה מריקודי עם מן האזור מארוש-סק (Marosszék או ברומנית Scaunul Mureșului) מטרנסילבניה.

"מחולות גלנטה" בוצעה בבכורה ב-23 באוקטובר 1933 תחת שרביטו של ארנסט פון דוהנאני. היא נכנסה לרפרטואר של הפילהרמונית של ברלין, תזמורת גירצניך בקלן, הפילהרמונית של מינכן, וינה, התזמורת הסימפונית של וינה והתזמורת סיפוניקה סיצ'יליאנה.

המוזיקה עריכה

מחולות גלנטה של קודאי מורכבים מחמשה חלקים ונמשכים בסך הכל 16 דקות. הם נכתבו לשני חלילים, פיקולו, שני אבובים, שני קלרינטים ב"לה", שני בסונים, ארבע קרנות יער ב-"פה", שתי חצוצרות ב"דו", טימפני, משולש, גלוקנשפיל, תוף סנר ותזמורת כלי קשת עם שני כינורות, ויולות, צ'לי וקונטרבסים. הקלרינט בולטת במיוחד, וממלאת את מקומו של הכלי המסורתי המכונה "טארוגאטו" (tárogató - סוג של כלי נשיפה בעל קנה אחד).

היצירה משחזרת את המבנה בעל שני החלקים איטי-מהיר של מוזיקת הוורבונקוש המסורתית: היא פותחת במבוא איטי (טמפו: Lassú, בהונגרית - "לאט") המוביל לקדנצה (סולו) ארוכה ווירטואוזית של הקלרינטן. מחצית היצירה היא במבנה רונדו. במחצית השנייה מופיעות מנגינות חדשות במקצב מאסטוזו, הנקרא בהונגרית friss ("רענן") ובעקבותיהם באים ארבעה חלקים ריקודיים מהירים. לחלקים המהירים מקצב סינקופי אופייני. בשלב מסוים ישנו גם קטע איטי יותר אנדאנטה והסיום הזוהר הוא מלא חיים - מתעכב קצת בעת קדנצה של הקלרינט המלווה בחלילית. מחולות גלנטה משמשים תכופות כחומר לימודי בבתי ספר לנגינה.

המבנה עריכה

קודאי שמר על הצורה המסורתית המורכבת מקטע איטי וחופשי (lassú) ואחריו הקטע המהיר מורחב, בעל מקצב כובל. המבוא האיטי כולל שני חלקים ועולה בעוצמה עד לשיא בסיום. החלק המהיר כולל 5 ריקודים, עם שלוש חזרות של הנושא אנדאנטה מאסטוזו מן החלק האיטי. מבוא איטי (lassú)

א. התיבות 1–49:

1.פתיחה - lento alegretto moderato

פנטזיה

צורה: חופשית:

2. התיבות.92-50 צורה: נושא andante maestoso AB החוזר עם וריאציות קלרינט סולו ומשפטי "tutti" מתגרים

ב. התיבות 150-93;

צורה:ריקוד ראשון AB AB מקצב 2/4 עם קצת רובאטו - lento-allegretto moderato

אינטרלוד andante maestoso, גרסה חזקה יותר

התיבות 172-151:a

צורה:ריקוד שני AB B2 - הריקוד הקליל של הסוויטה - grazioso בולט

תיבות 229–235 הפסקה Maestoso

גרסה יותר קצרה של נושא זה, מקצורת

תיבות 236–334

צורה:ריקוד שלישי- אפיזודי, עם ABACA, ואחר כך וריאציות, לרוב סינקופתי ומעורר החוזר בפינאלה

קודטה 335–420,

הריקוד הרביעי AB - כולל יסודות של הריקוד הבא meno mosso מזכיר אתהאופי העליז של הריקוד הראשון

תיבות 421–565:

הריקוד החמישי ופינאלה, עם שלושה נושאים ראשיים, חוזר על הריקוד השלישי החל מהתיבה 490; המהיר ביותר, עם accelerando סוחף;

,תיבות 566–579 הפסקה - +mysterioso pianissimo

פינאלה - תיבת 580 המוטיב המרכזי מן הריקוד החמישי; התזמורת "משתוללת"

לקריאה נוספת עריכה

Zoltán Kodály: Galántai táncok = Tänze aus Galanta (Philharmonia. 275.) Philharmon. Verlag, Wien 1935, OCLC 165726321. Taschenpartitur)

Ferenc Bónis: Ungarische Tänze aus Galanta 1803. Ausgesuchte ungarische Nationaltänze von verschiedenen Zigeunern aus Galanta, für Klavier פרנץ בוניש - מחולות הונגריים מגלנטה. מבחר ריקודי-עם כפי שבוצעו על ידי כמה צוענים מגלנטה, לפסנתר piano. Universal, Wien 2010, ISBN 978-3-7024-6905-4. Musikalische Partitur

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

^ לוח ימי זיכרון באתר ספריית גלנטה

[1] לוח ימי זיכרון באתר ספריית גלנטה

[1]