מחלת קרויצפלד-יעקב

מחלה ניוונית, נדירה וקטלנית של מערכת העצבים
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מחלת קרויצפלד-יעקב (או קרויצפלד-יאקוב; Creutzfeldt-Jakob Disease, ובקיצור: CJD, תעתיק מדויק: קרויצפלדט) היא מחלה ניוונית, נדירה וקטלנית של מערכת העצבים, הדומה למחלת הפרה המשוגעת. אנשים בטווח הגילים 70-40 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לחלות בה, אך לעיתים נדירות היא פוגעת גם באנשים צעירים יותר. הסיכוי להיפגע שווה אצל גברים ונשים כאחד. מחלת קרויצפלד-יעקב מופיעה ברחבי העולם אצל אדם אחד למיליון, אולם באוכלוסיות ייחודיות, כגון יהודים ממוצא לובי ותוניסאי, השכיחות גבוהה יותר, בשל תורשה גנטית.

מחלת קרויצפלד-יעקב
Creutzfeldt–Jakob disease
ביופסיה של שקדים המדגימה מחלת קרויצפלד-יעקב
ביופסיה של שקדים המדגימה מחלת קרויצפלד-יעקב
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם פריון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסמינים שיטיון, מיוקלונוס עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/1169688 
DiseasesDB 3166
MeSH D007562
OMIM 123400
סיווגים
ICD-10 A81.0, F02.1
ICD-11 8E02.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפייני המחלה

עריכה

ביטויי המחלה

עריכה

ביטויי המחלה משתקפים בתחילה בשינויי התנהגות, שבתוך פחות משנה מלווים בשיטיון, בירידה מנטלית, בעוויתות, בקפיצות שרירים, בשיתוק ובאובדן הכרה. המחלה חשוכת מרפא, ועל פי רוב היא סופנית בתוך כשנה לכל היותר. קיים קשר בין המחלה לבין מבנה חלבוני הפריון.

הדבקה

עריכה

העברות מאדם לאדם תוארו במספר מקרים:

היסטוריה

עריכה

המחלה התגלתה לראשונה בשנת 1920 על ידי שני רופאים גרמנים, הנס גרהרד קרויצפלדט ואלפונס יעקוב. מחלה זו דומה למחלת קורו, שגם היא מופיעה אצל האדם, ולמחלת סקראפי שפוגעת בצאן. כל שלוש המחלות מאופיינות על ידי סוגים שונים של אנצפלופתיה ספוגית של המוח. המחלה באה לידי ביטוי בחורים וחללים רבים ברקמת המוח, שמקנים לו מרקם ספוגי לכאורה.

רמז ראשון למקור המחלה הגיע ממחלה דומה, מחלת קורו, שהייתה נפוצה בין שבטים מבודדים בגינאה החדשה שבאוקיינוס השקט. מחלת קורו נחקרה ונלמדה בשנות החמישים של המאה העשרים, ואפיין אותה במיוחד אחוז התחלואה הגבוה לאין שיעור אצל ילדים ונשים, יחסית לתחלואה אצל גברים, שאצלם היא כמעט לא הייתה קיימת. נתון ייחודי זה הוביל לעובדה ששבטים אלה אשר נהגו לאכול בשר אדם, נהגו לתת את המוח למאכל נשים ולילדים, מסיבות של מסורת ואמונה שאכילת מוח תיטיב עמם. הסתבר לחוקרים, תוך כדי השוואה למחלת סקראפי התוקפת את הצאן והקשר לאכילת המוח, שתאי העצב שבמוח ובחוט השדרה, הם המקור למחלה.

בתרומת דם בישראל קיומה של מחלה זו במשפחה הקרובה (עד קרבה שנייה) של התורם, או נאמר שבמשפחתו קיים סיכון למחלה זו, אינה מאפשרת להשתמש במנה לעירוי דם.[1]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מי יכול / לא יכול לתרום דם, באתר מגן דוד אדום. (נצפה ב-16 ביוני 2018)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.