מטרופולין

ערך זה עוסק בהגדרה לאוסף של יישובים עירוניים שבמרכזם עיר נותנת-שירותים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מטרופולין (פירושונים).

המונח "מטרופוליטני" מפנה לכאן. לערך העוסק בפירושים שונים למילה "מטרופוליטן", ראו מטרופוליטן.

מֶטְרוֹפּוֹלִין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים, המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי התעסוקה, החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר בנסיעות תדירות אליה.

המונח מטרופולין הוא מונח גאוגרפי-סוציולוגי, ולא תמיד מתבטא בהגדרות מנהליות או שלטוניות. במטרופולין יכולות להיות רשויות מקומיות שונות, אך במקרים רבים נכללים מטרופולינים שלמים או חלקם העיקרי תחת רשות שלטונית אחת (רשות מקומית, מטרופולינית או מחוזית המאגדת ערים שונות), המייעלת את ניהול המטרופולין והערים המרכיבות אותו. בחלק מערי העולם קיימת מגמה של איחוד הרשויות בתחום מטרופולין או אגד הערים המרכזי של המטרופולין לרשות אחת, בדרך כלל עם רבעים או "ערים" בתוכהּ, והדרגות השונות נוטלות סמכויות שונות בניהול החיים בעיר.

עם התפתחות האזורים המטרופוליניים הגדולים נולד המגלופוליס, חיבור של כמה מטרופולינים שונות בגודלן וקרובות גאוגרפית המקיימות קשרים שונים ביניהן.

דוגמאות למטרופולינים גדולות בעולם:

מטרופולין טוקיו, בירת יפן: 38 מיליון תושבים
סיאול, בירת קוריאה הדרומית: 25.6 מיליון תושבים
מקסיקו סיטי, בירת מקסיקו: 23.3 מיליון תושבים
מטרופולין מוסקבה, בירת רוסיה: 17 מיליון תושבים
המטרופולין של ניו יורק שבארצות הברית: 22.6 מיליון תושבים
סאו פאולו, שבברזיל: 21.2 מיליון תושבים.
גואנגג'ואו שבסין: 45.2 מיליון תושבים

ערי הליבה של מטרופולין רב-מרכזית אינן בהכרח מחוברות פיזית באזור עירוני רציף ביניהן, המבדיל אותן מאגד ערים, הדורש רציפות עירונית.

אטימולוגיה עריכה

מקור המונח ביוונית: "מטרו" – אֶם; ו"פוליס" – עיר, כלומר: "עיר אם". מכיוון שפוליס היא "עיר מדינה", הרי שבמערכת קולוניאלית משמש המונח לציון "ארץ האם", כלומר המרכז הקולוניאלי, לעומת הפריפריה, שהיוותה את שאר חלקי האימפריה.

לפי קביעת האקדמיה ללשון העברית, מינו הדקדוקי של השם "מטרופולין" הוא נקבה, ומספרו יחיד ('מטרופולין גדולה'). ברבים: מטרופולינים (גדולות)^[1].

מאפייני המטרופולינים עריכה

אחד המאפיינים הבולטים של המטרופולינים היא תופעת היוממות, שבה אנשי המטרופולין עובדים או מקבלים שירותים בעיר-האם על בסיס יומיומי, ולרוב נוסעים אליה בבוקר ויוצאים ממנה בשעות אחר הצהריים ובערב. מבנה כלכלי כזה מצריך הקמת מערכות תחבורה גדולות ויוצר בהן שעות עומס.

רוב המטרופולינים בנויות בצפיפות יחסית, המתגברת עם הקרבה לאזור הליבה, ומכילות יישובים השונים זה מזה בגודל, באופי וברמה הסוציו-אקונומית, מה שהופך את המטרופולין למארג אנושי מורכב המשקף פעמים רבות את אופי האוכלוסייה במדינה.

מודל השלבים במחזור חיים של המטרופולין עריכה

המטרופולין מתאפיינת בגלעין צפוף המוקף בטבעת יישובים היוצרים יחדיו שוק עבודה אינטגרטיבי. התופעה השכיחה להתפתחות המטרופולין היא צמיחה המתפשטת ממרכז המטרופולין (הגלעין) אל מעבר שוליו. על פי המודל של האל ההתפתחות המטרופולינית מתרחשת בארבעה שלבים^[2]:

שלב העיור: בשלב זה מרבית האוכלוסייה מתרכזת בעיר המתפקדת כגלעין המטרופולין. העיר הגלעינית מכילה את מרבית התעסוקה והיא מתאפיינת בצמיחה דמוגרפית מואצת.
שלב הפרוור (תהליך): בשלב זה הגלעין מאבד את משקלו המרכזי במרחב המטרופוליני וההתפתחות הדמוגרפית חלה בטבעת היישובים שמסביב לגלעין. ללא פגיעה במערך התעסוקתי שבגלעין.
שלב הפיצול העירוני: בשלב זה האזור המטרופוליני גדל והגלעין מגיע לשיא הגידול הדמוגרפי. וכעת מתחיל הגלעין לסבול מהגירה שלילית וגל הצמיחה עובר אל האזור החיצוני למטרופולין. המערך התעסוקתי מתפצל והפעילות הכלכלית עוברת תהליך של ביזור. לפיצול העירוני השלכות דרמטיות על המרחב מבחינה כלכלית, חברתית, תחבורתית וסביבתית .
שלב העיור המחודש: בשלב זה הגלעין משקם את האזורים שננטשו והתרוקנו עקב הפיצול העירוני. דבר זה גורם להגירה חיובית אל הטבעת הפנימית. העיור המחודש גורם לשיפור המעמד החברתי-כלכלי של הגלעין.

בשלבים הראשונים של התפתחות המטרופולין, היישובים הסובבים את הגלעין לא משתפים פעולה עם העיר המרכזית. מתוך חשש של השתלטות הגלעין. אך במשך השלב השני והשלישי, לאחר הפיצול העירוני, היישובים מקבלים כח ומפגינים נכונות לשתף פעולה. ככל שהמבנה ההיררכי של המטרופולין מתפצל, המבנה המטרופוליני נהיה יותר שוויוני והסיכוי לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות במרחב גדל ומביא לצדק חלוקתי^[3] .

לכל יישוב בתוך המטרופולין יש רשות מקומית משלו, האחראית לניהול וארגון העניינים בתוכו. הקשרים בין היישובים כרוכים בתחרות. כל רשות מעודדת הקמת מפעלי תעשייה ואזורי תעסוקה שמהווים מקורות הכנסה ליישוב. בנוסף למשיכת אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה ונכונות לשלם מיסים גבוהים. התחרות גדולה יותר בין העיר המרכזית ליישובים המקיפים אותה מאחר שהגלעין מספק את רוב השירותים והתעסוקה וגובה מיסים יותר^[4]^[3].

התפתחות המטרופולין עריכה

ישנם שני מודלים מרכזיים המאפיינים את התפתחות המטרופולין במרחב:

המודל הקלאסי: מודל זה מתאר את ההשתרעות המרחבית של המטרופולין במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת. הנשען על הגידול הדמוגרפי במרחב.
מודל מהנדס התחבורה: מודל זה מתאר את התפתחות המרחב המטרופוליני הנשען על ההתפתחות במערך התחבורה והתשתיות לאורך הזמן .

מבחינה היסטורית יש הבדל בין ההתפתחות של המטרופולין האירופי לבין המטרופולין האמריקאי. התפתחות המטרופולין האירופי נשענת על עיצוב מערכות התחבורה הציבורית והתפתחות רשת מסילות הרכבת. השלד המטרופוליני נקבע לפי המערך התחבורתי שעוצב לפני הצמיחה מהגלעין החוצה.

לעומת זאת המטרופולין האמריקאי מתבסס על שיטה כלכלית המעודדת יוזמה פרטית שמאופיינת בבעלות פרטית על הקרקע ועל כן עיצוב המרחב המטרופוליני נשען על מערכת הכבישים. השלד המטרופוליני נקבע על ידי יוזמות פרטיות והמעבר אל הפרברים התאפיין בצפיפות בינוי נמוכה דבר שגרם לקושי בעיצוב מערך התחבורה הציבורית ולגידול השימוש ברכב הפרטי^[5]^[6].

גבול הפיתוח העירוני עריכה

לאחר התפשטות הצמיחה אל מעבר לאזור החיצוני של המטרופולין חלה נגיסה בשטחים הפתוחים והחקלאיים ויש צורך בהגבלת ההתפתחות העירונית לצורך שמירה על המצב הטבעי של השטחים הפתוחים. ההתנגדות לצמיחה עירונית אקראית אל מעבר לשטח הפתוח החלה לקראת סוף המאה ה -19 באנגליה ויושמה לראשונה בשנת 1935 סביב העיר לונדון. לעומת ארצות הברית אשר ישמה את הרעיון להגבלת הפיתוח העירוני רק בשנת 1973, סביב העיר פורטלנד באורגון. הרעיון באנגליה וארצות הברית זהה ונשען על הרצון לעצור הצמיחה העירונית אל השטחים הפתוחים, אך היישום היה שונה.

החגורה הירוקה – המודל הבריטי עריכה

בשנת 1935 הוצע לראשונה על ידי הוועדה האזורית לתכנון אזורי של לונדון הרעיון להקים חגורה ירוקה שאסור לבנות בה. מדובר ברצועה של שטח פתוח, שטחים פתוחים ציבוריים ואזורי בילוי שתהווה את הגבול לפיתוח העירוני של העיר לנדון. מעבר לחגורה ניתן לבנות ערים חדשות. הרעיון אומץ בהמשך במקומות שונים בעולם כמו פריס, מוסקבה, אוסטרליה ועוד. אולם, עם השנים התגלה כי הגבול לא היה מספיק חד והתאפשרה בניה מפוזרת גם בתוך רצועה זו ועל כן הפתרון של הרצועה הירוקה למניעת זחילת ההתפתחות העירונית לא השיג את ייעודו ^[7].

גבול הפיתוח העירוני UGB – המודל האמריקאי עריכה

מדיניות הגבלת הצמיחה העירונית יושמה לראשונה בפורטלנד כחלק מתכנון השימוש במקרקעין של העיר בראשית שנות השבעים. הגבול הוגדר בתוכניות עיר ומעבר לו לא ניתן היה לבנות או לאשר בניה. תחילה הוכנה תוכנית ארוכת טווח המתייחסת לצמיחה עתידית שעומדת ביעדים מקומיים ומרחביים ועל פי זה נקבע קו הגבול במטרה לשמור על השטחים הפתוחים מפני פיתוח עירוני .

הרעיון של הגבלת גידול המרקם הבנוי, הפך לכלי בתוכניות לעיצוב המרחב הלאומי בארצות הברית ובמדינות אחרות, כגון ישראל אשר אימצה כלי תכנוני זה להגבלת הפיתוח בתמ"א 35. תוכנית זו הגדירה "מרקמים" הקובעים את גבולות הפיתוח בכל אזור במדינה. בהתייחס להגבלת הפיתוח העירוני הוגדר המונח "מרקם עירוני" המוקף בקו גבול שמעבר לו לא ניתן לבנות^[8].

מטרופולינים בישראל עריכה

ערך מורחב – מטרופולינים בישראל
בישראל ישנן ארבע מטרופולינים רשמיות - מטרופולין תל אביב, מטרופולין ירושלים, מטרופולין חיפה ומטרופולין באר שבע. בארבע מטרופולינים אלו מתגוררת מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

אברהם שבות, המרחב המטרופוליני של ירושלים, בתוך: אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", הוצאת אריאל, תשנ"ג, 1993

קישורים חיצוניים עריכה

אוכלוסייה במטרופולינים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, שנתון סטטיסטי לישראל 2019 – מספר 70, טבלה 2.25
מטרופולין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אזורים מטרופוליים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ האקדמיה ללשון העברית – החלטות בדקדוק: 2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין
^ Pacione, M, Urban geography: a global perspective., Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87
^ ¹ ² Knox, P.L and McCarthy, L, Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 3. Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257
^ צביה פיין, נושאים נבחרים בגיאוגרפיה, צביה פיין (2007) , נושאים נבחרים בגיאוגרפיה,. ישראל האדם והמרחב,פרק ראשון
^ Keil, R, Suburban Planet, Keil, R. (2017). Suburban Planet: Making the World Urban from the Outside. Cambridge: Polity Press.
^ Knox, P.L and McCarthy,, Urban Systems, and City in Transition, Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). Urban Systems, and City in Transition. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 105- 132.
^ Planning Policy Guidance 2, Green belts, Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09
^ Myung-Jin, J, The effects of portland's urban growth boundary on housing prices, Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.

[1] האקדמיה ללשון העברית – החלטות בדקדוק: 2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין

[2] Pacione, M, Urban geography: a global perspective., Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87

[:0-3] ¹ ² Knox, P.L and McCarthy, L, Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 3. Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257

[:1-4] צביה פיין, נושאים נבחרים בגיאוגרפיה, צביה פיין (2007) , נושאים נבחרים בגיאוגרפיה,. ישראל האדם והמרחב,פרק ראשון

[5] Keil, R, Suburban Planet, Keil, R. (2017). Suburban Planet: Making the World Urban from the Outside. Cambridge: Polity Press.

[6] Knox, P.L and McCarthy,, Urban Systems, and City in Transition, Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). Urban Systems, and City in Transition. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 105- 132.

[7] Planning Policy Guidance 2, Green belts, Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09

[8] Myung-Jin, J, The effects of portland's urban growth boundary on housing prices, Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כרך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטרופולין