מיהאי מיקשה קרטס

עורך דין וסופר הונגרי-יהודי

מיהאי מיקשה קרטס, (במקור קוהן (כהן),[1] בשמו הבדוי Gardener Michel בהונגרית: Kertész Mihály Miksa; סולנוק, 4 בפברואר 1888[2]בודפשט, 18 במרץ 1945)[3] היה עורך דין יהודי-הונגרי, סופר נוער.

מיהאי מיקשה קרטס
Kertész Mihály Miksa
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בפברואר 1888
סולנוק, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 1945 (בגיל 57)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kohn Miksa עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מיהאי מיקשה קוהן נולד במשפחה יהודית כבנם של יאנוש קרטס (קוהן) נהג קטר ושל הנרייטה (יטי) שוורץ. הוא סיים לימודי משפטים, שירת כחייל בחזיתות סרביה, אלבניה ורוסיה (החזית המזרחית) במלחמת העולם הראשונה, הוא נפצע ובתום המלחמה עבר את בחינת לשכת עורכי הדין ב-1918; לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית התיישב ברומניה ופתח משרד עורכי דין בבאיה מארה.

בשנת 1922 השתלב בעריכת כתב העת הספרותי לילדים "צימבורה" (פירושו בהונגרית: בן לוויה קרוב, חבר - Cimbora), הופיע והופיע בו עם סיפוריו, ועם הרומנים שלו. הוא היה בהתכתבות הדוקה עם העורך הראשי של כתב העת, אלק בנדק.

"ספריית צימבורה" נפתחה עם רומן הילדים שלו, בכרך ששמו היה "תיאטרון ילדים", שאת סיפוריו ליקט אלק בנדק. הוא הופיע בספר עם "תיבת האמת" (ספריית הנוער ההונגרית, 2–3. קלוז'-נאפוקה, 1926).

קרטס המשיך בפעילותו הספרותית בעיר הולדתו סולנוק משנת 1927. סיפוריו הקצרים יצאו לאור בהוצאת ה"טיקר של סולנוק" וב"שליח הספרותי", ספריו ומחזותיו יצאו לאור והוא השתתף בהקמת המועדון לספרות ותרבות בשם "טניה" (Tanya). כמה מיצירות הקברט שלו הוצגו ב"תיאטרון מרכז העיר" (Belvárosi Színház) וב"תיאטרון שדרת אנדראשי" בבודפשט.

שמירה על פעילות משרד עורכי הדין שלו ואפשרויות פרסום כתביו נעשו בלתי אפשריים משנת 1938 בשל "החוקים היהודיים" שהלכו והחמירו (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי). הוא ניספה בשואה והובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

חייו הפרטיים עריכה

אשתו הייתה אירן פרקש (18941987).

כתביו (מבחר) עריכה

בשפת המקור:

  • Senki Tamás története. Gyermekregény és még egyéb mesék (Cimbora Könyvtár 1. Szatmár, 1922)
  • Futurex (Kisregény, Erdélyi Könyvtár 6. Arad, 1922)
  • Szökés a teknőben. Két kicsapott diák kalandjai a Tiszán (Szatmár, 1923)
  • A gyémántköves melltű (ifjúsági regény, Budapest, 1924; Szatmár, 1927)
  • A csengeri domb. Ifjusági regény; Singer és Wolfner, Bp., 1927
  • Az üstökös. Regény; Tolnai, Bp., 1928 (Tolnai regénytára)
  • Rög János (regény, Szolnok, 1928)
  • A csodálatos sárkány (ifjúsági elbeszélés, Budapest, 1929)
  • Kiket az Isten is egymásnak teremtett. Egy farsangi éj története (Budapest, 1930)
  • Hazátlan Péter (ifjúsági elbeszélés, Szolnok, 1930)
  • Bohóc Péter. Egy kalandos vakáció története (ifjúsági regény, Budapest, 1932)
  • Pletyka. Regény; Világvárosi Regények Kiadóvállalat, Bp., 1933 (Világvárosi regények)
  • Az utolsó jelenet. Regény; Világvárosi Regények Kiadóvállalat, Bp., 1933 (Világvárosi regények)
  • A főnyeremény (regény, Budapest, 1935)
  • Gyilkosság a cirkuszban (regény, Budapest, 1936)
  • A versaillesi randevú. Regény; A Mai Nap, Bp., 1937 (Gong. A Mai Nap könyvtára)
  • Michel Gardener: Cowboybosszú. Regény; szerzői, Bp., 1940
  • A farkasvölgy leánya (regény, Budapest, 1941)
  • A pinski zsidók (elbeszélések, Budapest, 1941)
  • Remek hecc; 2. kiad.; s.n., Tel-Aviv, 195? (Világvárosi regények)
  • Így éltünk mi... Kertész Mihály szolnoki tárcái; vál., szerk. Kósa Károly; Verseghy Kör–Verseghy Ferenc Könyvtár, Szolnok, 2004 (Verseghy kiskönyvtár)

בתרגום:

  • הסיפור של טמאש אף אחד. רומנים לילדים (ספריית צימבורה. סאטו מארה, 1922)
  • פוטורקס (רומן קטן, Transylvanian Library 6. ארד, 1922)
  • בריחה בשוקת. הרפתקאותיהם של שני תלמידים על נהר הטיסה (סטמאר, 1923)
  • סיכת היהלומים (רומן נוער, בודפשט, 1924; סטמאר, 1927)
  • גבעת צ'נגר. רומן נוער ; זינגר ווולפנר, 1927
  • השביט. רומן ; 1928
  • יאנוש רג (רומן, סולנוק, 1928)
  • הדרקון המופלא (סיפורים לנוער, בודפשט, 1929)
  • מי שאלוהים ברא זה לזה. סיפור של ערב קרנבל (בודפשט, 1930)
  • פטר ללא מולדת (קריינות לנוער, סולנוק, 1930)
  • פטר הליצן. סיפורה של חופשה הרפתקנית (רומן נוער, בודפשט, 1932)
  • רְכִילוּת. רוֹמָן ;(1933)
  • הסצנה האחרונה. רוֹמָן (1933)
  • הפרס הראשי (רומן, בודפשט, 1935)
  • רצח בקרקס (רומן, בודפשט, 1936)
  • דייט בוורסאי. רוֹמָן ; 1937
  • מישל גארדנר: נקמת הבוקרים. רומנים; 1940
  • בתו של עמק הזאב (רומן, בודפשט, 1941)
  • יהודי פינסק (סיפורים קצרים, בודפשט, 1941)
  • מהתילה נהדרת; מהדורה שנייה; תל אביב, ?195 (רומני הכרך)
  • כך חיינו. . . תיקי העבודות של מיהאי קרטס מסולנוק

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 112593/1898. Forrás: MNL-OL 30797. mikrofilm 1127. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 84. oldal 23. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a szolnoki izraelita hitközség születési akv. 10/1888. folyószáma alatt".
  3. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 927/1945. folyószáma alatt".