ויקיפדיה

מיה בכר

שחקנית ישראלית

מיה בכר (נולדה ב-22 ביוני 1976) היא שחקנית תיאטרון, מדבבת, זמרת, יוצרת, ומורה למשחק ישראלית וצרפתית.

מיה בכר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 ביוני 1976 (בת 47)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סטודיו למשחק ניסן נתיב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
https://mayastage.co.il//
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מיה בכר נולדה וגדלה בירושלים. אביה דן רנה בכר עלה מצרפת והיה ארכאולוג ומורה דרך, כיום מתגורר בצרפת. אימה ז'קלין עלתה ממרוקו ובמשך 25 שנים ניהלה את המחלקה המוגרבית ברשת ב' של קול ישראל במסגרת תוכניות רקע (רשת קליטת עלייה), מעצבת בגדים ואמנית וגרה בבית ילדותה של מיה בירושלים. ההורים התגרשו כשהייתה בת 10. אחיה הגדול הוא המוזיקאי והמפיק שי בכר. אחותה נדיה בכר היא רקדנית ומורה בכירה לפילאטיס.

בגיל שמונה הצטרפה למקהלת הילדים המקצועית "אנקור" של הקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוזיקה ולמחול, בניצוחו של ארנון מרוז. במסגרת המקהלה שרה ברפרטואר שירה קלאסית, והופיעה רבות בכל רחבי הארץ ובחו"ל. במסגרת המקהלה היו חזרות תובעניות של שלוש שעות ביום. המקהלה הופיעה באופן קבוע בבית הנשיא, במשכן הכנסת, ביד ושם, בטקסים ממלכתיים רבים, בהפקות אופרה ועוד.

בגיל 13 החלה את לימודי המשחק שלה עם שחקן תיאטרון החאן אבינעם מור-חיים. למדה במגמת תיאטרון בתיכון לאמנויות בירושלים.

כשהייתה בת 15 הייתה לה פינה קבועה ברשת א' של קול ישראל בתוכנית "בראש צעיר", בה הקריאה סיפורי ילדים שכתבה בעצמה. את התכנית הנחתה השדרנית נאוה סביון.

לימודי משחק ומעבר לצרפת וניו יורק עריכה

בשנים 1994 - 1997 למדה משחק בסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב. בתקופה בה למדה שם למדו גם יפתח קליין, חברי תיאטרון פסיק, שירלי פוטרמן, לירית בלבן, סמי סמיר, ליאור רז, אפרת ארנון, אלינור סלע ועוד.

בזמן לימודיה בסטודיו, השתתפה בהצגות "צייד המכשפות" שביים אבישי מילשטיין, "המעגל" שביים זאב שצקי, "טלמכוס קליי" שביים ג'ק מסינג'ר, "הלוויה חורפית" שביים יצחק (בבי) נאמן, "הביצה" (איתה גם במסגרת פסטיבל "פודיום" במוסקבה שברוסיה) שביימה לנה קריידלין, "סיפור פשוט" שביים משה קליף, "פו הדב" שביים צביקה פישזון בשיתוף עם בוריס סבידנסקי, איתה גם הופיעו בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.

בשנה ג' זכתה כיתתה אף לעבור סדנת אורח עם השחקן ברוס מאיירס מתיאטרון "בוף דו נורד" בהנהלתו של פיטר ברוק.

לאחר לימודיה החלה מיה לעבוד כמדבבת באולפני תומיתות, בו דיבבה עשרות סרטים מצוירים.

בשנת 1998 נבחרה מבין שחקניות רבות לייצג בצרפת ובארצות דוברות צרפתית את ההצגה עטורת הפרסים "נקודת אור" (Louis, l"enfant de la Nuit" בצרפתית) שכתבה וביימה פטריסיה אודונובן מתיאטרון הקרון בירושלים.

עם ההצגה הופיעה מעל 450 פעם בכמאה תיאטראות שונים בכל רחבי צרפת, שווייץ, בלגיה ואף בגואדלופה שבאיים הקריביים.

בשנים בהן חיה בצרפת המשיכה מיה להשתלם בסדנאות משחק רבות, ביניהן "L'acteur et sa Voix" בהנחיית Catherine Hubeau, שחקנית התיאטרון הלאומי של צרפת ה - Comédie-Française, סדנת משחק מול מצלמה ב Studio Pygmalion ועוד.

לאחר שהות של חמש שנים בפריז נסעה מיה לניו יורק, שם שהתה על בסיס הויזה היוקרתית "ויזת אמן" - Artist Visa Individuals with Extraordinary Ability or Achievement.

במהלך השנים בהן גרה בניו יורק השתתפה בהצגות פרינג' רבות (Off Broadway), בהן תיאטרון תנועה עם הכוריאוגרפית ענת זוהר, רקדנית להקת ענבל, The Shirt שכתב וביים אברהם שלום לוי, The Dybbuk בעיבודו של ברוס מאיירס לשני שחקנים, אותה גם הפיקה וביימה ושיחקה בה עם השחקן Duane Allen.

בשנות שהותה בחו"ל עסקה גם כקריינית ומדבבת בצרפתית, אנגלית ועברית

במהלך שהותה המשיכה להשתלם בסדנאות משחק, בין השאר בבית הספר היוקרתי Stella Adler, בסטודיו HB Studio ועוד.

החזרה לארץ עריכה

בשנת 2006 חזרה מיה לארץ.

בסמוך לחזרתה כתבה והלחינה שירים רבים בשלוש שפות: אנגלית, עברית וצרפתית, כולם סביב נושא שאלת השייכות שלה לארץ, שנות שהותה בחו"ל וחזרתה לארץ. את השירים עיבד הפסנתרן יניב טובנהוז. שניים מהשירים - לכי ילדה ו I Heard a Voice נכללו בפלייליסט של תחנות רדיו שונות.

לאורך השנים מאז חזרתה לארץ שיחקה בהצגות פרינג' רבות, ביניהן בהצגה interact שביימה לליאה גרמזנו במסגרת פסטיבל Smallבמה של אוניברסיטת תל אביב, בהנהלתו של הבמאי יגיל אלירז, בה שיחקה בתפקיד הראשי, הצגת היחיד אשרי מאת ובבימויו של אודי בן סעדיה, במיסגרת פסטיבל תיאטרונטו, בהצגה סוניה ובובק מאת עודד ליפשיץ בבימויו של יגיל אלירז בתיאטרון תמונע, בהפקות רבות ושונות כולל בהפקות של תיאטרון רחוב שיצר תיאטרון פסיק, בהצגה פקידת הקבלה מאת אדם בוק בבימויו של אלחנן שפירא בתיאטרון צוותא ובתיאטרון הסימטה ועוד.

היא המשיכה לדבב עשרות סרטים מצוייירים באולפני דיבוב רבים, ביניהם את תפקיד מגדת העתידות בסרט "קונג פו פנדה 2", באולפני אלרום ובבימויו של שרון כהן.

סטודיו למשחק ואמנות ההופעה עריכה

בפברואר 2010 פתח​ה מיה את הסטודיו שלה "מיה בכר - סטודיו למשחק ואמנות ההופעה". הסטודיו הכשיר עד היום למעלה מ-1,200 בוגרים מכל תחום[דרוש מקור]. בסטודיו לומדים אנשים מכל מקצוע ומכל גיל אפשרי אשר מעוניינים להיחשף ולטעום את עולם המשחק ולאמץ ממנו כלים פרקטיים לטובת מינוף יכולות העמידה שלהם מול קהל, על כל סוגיו.

במהלך שנות הקורונה, עת הסגרים הרבים שלא איפשרו את קיום סדנאות המשחק הפרונטליות, מיה נחשפה לנתיב העברת השעורים אונליין ואף הוציאה קורס משחק דיגיטלי.

מאז תקופת הקורונה ועד היום היא מלמדת, לצד סודות הבמה, גם את סודות הדיבור מול מצלמה.

בנוסף לקהל המבוגרים שהיא מלמדת (20+), היא גם פותחת סדנאות משחק לנוער מעצימות ועשירות.

בנוסף לסדנאות שהיא מקיימת בסטודיו היא גם עורכת סדנאות לחברות וארגונים וכן מעבירה שעורים ואימונים פרטניים.

לאורך השנים מיה מתחזקת בלוג עשיר בו היא כותבת על כוחו המרפא של המשחק והקשר שלו לכל תחומי החיים, ולה קהל עוקבים אוהד.

הסטודיו שלה זכה לאורך השנים להתעניינות ענפה מצד התיקשורת וזוכה להמלצות חמות מצד תלמידיה.

בין המורים שהתארחו לסדנאות אמן בסטודיו - עידו מוסרי, אמנון וולף וירדן תוסייה כהן, שאף למדה אצל מיה בתחילת דרכה, עוד כשהייתה נערה.

משנת 2013 היא חברה באקטור סטודיו הישראלי מייסודם של אמנון מסקין ועודד קוטלר.

חיים אישיים עריכה

מיה נשואה, אם לשלושה ילדים ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיה בכר בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיה_בכר&oldid=37711336"