אהרן יהודה ליב שטינמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: ספרי אילת השחר, ישנם עוד במאגר אבל אין לי כח
שורה 33:
 
===תקופת ליטא===
נולד ב[[קמניץ (בלארוס)|קמניץ]]{{הערה|[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/108_10_76.pdf עדות מפיו] (עמ' 4).}} לנח צבי וגיטל פייגא שטימן. הוריו היו תושבי [[ברסט ליטובסק|בריסק]] (אז ב{{ה|אימפריה הרוסית}}, כיום ב[[בלארוס]]), לנחושהו צביבתקופת וגיטללידתו פייגאבקמניץ שטימן.אצל אביוהוריה היהשל גיטל בשל "[[מלמדמלחמת העולם הראשונה|המלחמה]]". וכיהןעד המלחמה ולאחר שובם לבריסק, שימש אביו כ[[מלמד]], [[שמש (בית כנסת)|שמש]] בית הכנסת "חברה לוויה", וממונה על ה[[עירוב]] בעיר{{הערה|שם=כאיל תערוג תשעה|[http://hahlaot.blogspot.co.il/2015/10/blog-post.html קובץ גליונות "כאיל תערוג" תשע"ה] עמוד 11}}. הוריוהמשפחה התגוררוהתגוררה בשכנות לרב העיר, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], שהיה עורך את [[רישום נישואים|רישום הנישואין]] לבני העיר בחדר שהוקצה לו לשם כך בביתם.
 
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] המקומי. בזכרונות בן עירו, הרב זאב איידלמן (1914–2000) נכתב כי יצא לו שם של [[עילוי (לימוד)|עילוי]] בבריסק וכי בשל כך התקבל ללימודים בישיבה בגיל צעיר מהמקובל{{הערה|'''ר' ועלוול דער איידלמאן''', בני ברק תשס"ג. זכרונות - תקופת בריסק, עמ' 164.}}, הוא החל את לימודיו ב[[ישיבת תורת חסד]] בבריסק בגיל 11 או 12 והיה מקורב לראש הישיבה, הרב [[משה סוקולובסקי]], והתפלל עמו במניין בביתו{{הערה|אעלה בתמר-בריסק, עמודים רט-רי, מדברי הרב זאב איידלמן.}}. לימים קרא לבנו הגדול על שמו של רבו זה. בישיבת תורת חסד היה גם תלמידו של ה[[משגיח]], הרב אברהם יעקב גורדון.
 
בגיל 16 נסע ללמוד אצל הרב [[פסח פרוסקין]] וחתנו הרב שלמה מטות ב[[קוברין]], שם למד כחצי שנה. בשנת [[תרצ"א]] נסגרה הישיבה שם לאחר שבני הקהילה המקומית סירבו להמשיך להחזיק אותה, והוא חזר לישיבת תורת חסד בבריסק. בשבט [[תרצ"ב]], בשל מחלוקת על ראשות הישיבה בבריסק, עבר ללמוד ב[[ישיבת קלצק]]. בחודש תמוז באותה שנה שב לישיבת תורת חסד, שעמדה אז בראשות הרב [[ישראל חיים קפלן]].