אורי אבנרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-? של המאה ה-20
מ הגהה
שורה 73:
באמצעות "העולם הזה" ניהל אבנרי מאבק בשלושה מישורים:
* '''במישור הלאומי''' – הטפה מתמדת לרעיון הדו-קיום עם [[פלסטינים|העם הערבי בארץ ישראל]] והשתלבות בסביבה (במרחב - כלשונו), תוך מאבק לביטול [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|הממשל הצבאי]] והפקעת האדמות. הוא היה מבין הראשונים שקראו להקמת [[מדינה פלסטינית]].
* '''במישור הפוליטי''' – מאבק עיקש נגד הממסד של שלטון [[מפא"י]] ומוסדותיו, מאבק בחסידיו ובעוזריו הצעירים של [[דוד בן-גוריון]]: [[משה דיין]], [[שמעון פרס]], [[טדי קולק]] ואחרים, אותם כינה "צעירי בן-גוריון". חשיפת שחיתויות ופרשיות מעוררות מחלוקת (כגון [[טבח כפר קאסם]], "[[העסק הביש|פרשת אלכסיס]]", "[[פרשת אלישבע]]", "[[פרשת ידלין]]", "פרשת [[אברהם עופר]]" ו"פרשת [[יעקב לוינסון]]"), ותמיכה ביריבי בן-גוריון ב[[פרשת קסטנר]] וב[[פרשת לבון]].
* '''במישור הממלכתי''' – מאבק ב[[שירות הביטחון הכללי|שירותי הביטחון]] (שנקראו באותם ימים "שין בית", ועצם עובדת קיומם נחשבה לסודית), אותם כינה "מנגנון החושך", ומאבק נגד חקיקת [[חוק איסור לשון הרע]].
 
שורה 79:
 
בראשית שנות ה-50 היה "העולם הזה" בין הראשונים שהעלו לדיון את שאלת [[קיפוח]] [[מזרחים|עולי ארצות המזרח]] בישראל, בכתבת תחקיר ב-[[1950]] תחת הכותרת "ישראל - מדינה אשכנזית?", ובשורת כתבות ב-[[1953]] תחת הכותרת הבוטה "'''דופקים את השחורים'''" (ביטוי שהפך מאז ל[[מטבע לשון]], גם שלא בהקשר העדתי) מפרי עטו של שלום כהן.
 
בשנת [[1959]] החל "העולם הזה" לצאת בפורמט של שני שערים – שער קדמי, שכלל בעיקרו סנסציות פוליטיות, ושער אחורי, שהוקדש לסיפורי מין (בעיקר בקרב דתיים או חיילים), וסיפורי רכילות בעלי אופי חצי-[[פורנוגרפיה|פורנוגרפי]]. הסיפורים היו מלווים בכותרות שמנות כדוגמת: "הווידוי המזעזע של תלמידת תיכון דתית בת 15: 'כך הודחתי לזנות'", מלווה בצילום של נערה חצי עירומה שמלבן שחור מכסה את עיניה.
 
מאפיינים אלה של השבועון הביאו ליחס אמביוולנטי כלפיו מצד הציבור הישראלי. למרבית הציבור היה השבועון בבחינת מוקצה מחמת מיאוס, ורבים אחרים ראו בו מקור למידע חשוב שהעיתונות הממוסדת העדיפה להסתירו. בממסד ובעיתונות נהגו שלא לקרוא לשבועון בשמו, אלא לכנותו בשם "'''השבועון המסוים'''".
שורה 94 ⟵ 92:
בשנת [[1953]] היה אבנרי שותף להקמת הוועד למען גולי [[אבו גוש]], יחד עם [[עמוס קינן]], [[ר' בנימין]], [[ערי ז'בוטינסקי]], [[ראובן גרינברג (לח"י)|ראובן גרינברג]] ואחרים,{{הערה|{{מעריב||הוקם ועד למען גולי אבו גוש|1953/09/07|00113}}.}} שנועד לעזור להשיב חלק מתושבי הכפר שגורשו ממנו במהלך [[מלחמת העצמאות]], למרות עזרתם ללוחמים הציונים.
 
באותה שנה הותקפו באישון לילה עורכי "העולם הזה", אבנרי ושלום כהן, על ידי ארבעה אלמונים ביציאתם ממערכת העיתון, שברו לאבנרי שתיים מאצבעות ידו הימנית, ופגעו בכהן בראשו,{{הערה|{{מעריב||אבנרי וכהן הותקפו ונפצעו|1953/11/30|kCV2DOW0xWlFe9wATpEnpMl89g2izTqrCx7MlOi6GXg9eNCu3gXShQmkbKJpfup0Yw%3D%3D}}; {{חרות||התנפלות על עורכי "העולם הזה"|1953/11/30|iGz03w8ubWMcUJ7uM5KJBocZj0z8566qLXHlW8SAo1Gm5QI24T0FFmxRuOvfBKztYw%3D%3D}}.}} זאת כשנה לאחר הטלת פצצה במערכת העיתון,{{הערה|{{על המשמר||פצצה למערכת "העולם הזה"|1952/11/27|xNxHS6CyVQPMjtSsCLQDGte83bl2ZPlHK2NpggQsyeBkQyOHG%2Fm9WNgdR6nBHOORYw%3D%3D}}.}} שיוחסה מאוחר יותר ל"[[מחתרת צריפין]]". אבנרי העריך אז שהיה קשר בין תקיפתו ובין הביקורת שמתח העיתון על פעולת [[פעולת קיביה|טבח קיביה]],{{הערה|{{חרות||"שליחי המדינה פעלו באלימות"|1958/06/05|O9MDpfbxlh2MdHNKY%2BvClg6UG%2BOokP6F2rsE9tjj4kd2I23Sdt1yFD5PlOj3L8brYw%3D%3D}}.}} ובמכתב ל[[פנחס לבון]] קבע כי מאחורי התקיפה עמד ה[[ש"ב]]. לפי ספרם של [[יוסי מלמן]] ו[[דן רביב (עיתונאי אמריקאי)|דן רביב]], "מרגלים לא מושלמים", הרקע להתנפלות היה קשור למשפחת דיין, וזאת בשל "קשרים מסוימים שנוצרו למורת רוחם של בני המשפחה בין [[יעל דיין]] לעורך הראשי".{{הערה|{{העין השביעית|אורן פרסיקו|זרקו אותם לכלובים|25120|1 ביוני 2009}}.}}
 
בהמשך אותה שנה, כתב מעל דפי שבועונו מכתב פתוח ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] דוד בן-גוריון, ובתוכו הפציר בו להכיר באופן רשמי וממלכתי ביוצאי ה[[אצ"ל]] ו[[לח"י]], בנכיהם ובנופליהם, ולהעניק ליוצאי מחתרות אלה הנצחה וזכויות שוות לאלו של יוצאי "[[ההגנה]]", בטענו כי בגבורתם ובתרומתם היו שווים לאנשי "ההגנה", וכי יהיה זה סיום הולם לסכסוך הפנימי, ויאפשר ליצור מסורת שלמה, רצופה ואחידה של לחימה עברית הכוללת את כולם.{{הערה|{{על המשמר||"בלי מורא, בלי משוא-פנים"|1953/12/18|PojEOEpDyjPCe%2FMcdiGpLB9vY78QmEmobOrELn7daU38LpwwrguHCiAtBGoX2FwBYw%3D%3D}}.}}
שורה 287 ⟵ 285:
* {{גלובס|נירית גורביץ|"הטייקונים טפילים. הם מייצגים את אותו סוג טפילות שייחסו ליהודי הגולה, שגרם לכל העולם לשנוא אותנו"|1000881041|26 בספטמבר 2013}}
* {{הארץ|בני מוריס|מסע לעומק הסכסוך הישראל-פלסטיני|1.2177791|1 בדצמבר 2013}}
* <span>, בבלוג של </span>[[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]]
* {{בלוג ארכיון צה"ל|תצלומים והתכתבות נדירה בין אורי אבנרי לבין בן גוריון|92981}}
* {{הארץ|דליה קרפל|אורי אבנרי שומר על אופטימיות בגיל 90 ומאמין בשלום שיופיע בדרך נס. ראיון|1.2287189|2 באפריל 2014}}
* {{מעריב אונליין|[[יצחק בן-נר]]|אורי אבנרי מביט על ישראל שלו ממרום גיל 92 בעיניים הביקורתיות שמעולם לא זנח|culture/literature/Article-520201|3 בינואר 2016}}
* <span>, בבלוג של </span>[[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]]
* {{בלוג ארכיון צה"ל|בן גוריון מועמד עיתון "העולם הזה" לנשיאות|125911}}
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=KTLjG-L1b_Y אורי אבנרי בן שמונים] (2003)
* {{לגעת ברוח|7tmPUtqGazU}}