הומופוביה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של יוניון ג'ק (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר |
מ ביטול בלי שום הסבר, לנושא רלוונטי שמדגים בדיוק את נושא הערך אינו מקובל. אם אתה מתנגד לעריכה הזו תאלץ לכתת רגליך לדף השיחה ולהסביר בדיוק מהי הסיבה למעשיך. |
||
שורה 3:
החקיקה ב'''[[מדינת ישראל]]''' בסוף [[המאה ה-20]] הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפליה]] מחמת [[נטייה מינית]] במספר תחומים, והתיקונים ל[[חוק איסור לשון הרע]] ו[[הטרדה מינית#החוק למניעת הטרדה מינית בישראל|החוק למניעת הטרדה מינית]] אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. לצד זאת, מדינת ישראל עודנה מתנגדת להעברת תיקון ל[[חוק הפרשנות]] הקובע כי בכל מקום בספר החוקים בו מופיעה התייחסות לאפליה – יוחל החוק גם על אפליה הנוגעת לזהות מינית או מגדרית, כך שהחוק אינו מכסה את מרבית החוקים הנוגעים לאפליה בספר החוקים של מדינת ישראל. במהלך השנים אירעו בישראל מקרי הומופוביה בולטים שבאו לידי ביטוי בביזוי והשפלה וחלקם אף הגיעו לאלימות פיזית. אנשי ציבור, בהם [[חבר כנסת|חברי כנסת]] ו[[ממשלת ישראל|ממשלה]], התבטאו בצורה הומופובית. וגילויי הומופוביה התרחשו גם בקרב מוסדות המדינה [[חברה ממשלתית|וחברות ממשלתיות]] וכן בכלי התקשורת.
ב-[[1 באוגוסט]] [[2010]] הקימה [[האגודה למען הלהט"ב בישראל]] את [[מרכז ניר כץ למאבק באלימות ובלהט"בופוביה]], אשר מפרסם מדי שנה "דוח מצב הלהט”בפוביה בישראל". על פי הדוח, במהלך שנת [[2019]] דווחו 2,215 מקרי להט"בופוביה,{{הערה|[https://www.wdg.co.il/מספר-שיא-בגילויי-האלימות-והשנאה-כלפי-ה/?fbclid=IwAR2R2ckyfPhIMLRalnAry7_79Yt8QGWOlQC667GBvATU8XQR9CtwLkLSji8 דוח הלהט”בפוביה בישראל: 2,125 אירועי להט”בפוביה אירעו בשנת [[2019]], עלייה של 36% מהשנה החולפת], מערכת [[WDG]],{{כ}} 12.2.2020}} זאת לעומת 1,557 דיווחים בשנת [[2018]], 533 בשנת [[2017]] ו-424 בשנת [[2016]].
==החוק האוסר יחסים "שלא כדרך הטבע"==
שורה 67:
לפי מחקר משנת 2017 עמותות הסיוע הקהילתיות (כגון [[ארגון נוער גאה]]), מתפקדות כ"בלמי לחץ" בכך שהן מפחיתות את ההשפעות המזיקות של בריונות הומופובית בבית הספר על הרווחה הנפשית של בני נוער להט"בים מרקעים חברתיים ולימודיים מגוונים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהתערבות בית-ספרית של גילוי מוקדם וסיוע, במטרה ליצור דיאלוג משמעותי בין תלמידים הטרוסקסואליים לבין תלמידים להט"בים.{{הערה|[http://shluvim.macam.ac.il/file/download/88786 בן עמי, א. וארהרד, ר. (2017). נוער גאה במערכת החינוך: גורמי חוסן ומנגנוני התמודדות עם הומופוביה. חברה ורווחה, ל"ז(2), 317- 342.]}}
ב[[בחינת בגרות]] ב[[בחינת הבגרות באזרחות|אזרחות]] שנערכה בפברואר [[2020]], התבקשו התלמידים הנבחנים להציג "את המחלוקת בין דתיים לבין חילוניים בחברה הישראלית בנוגע לסוגיית הנישואים והגירושים". המפקחת על מקצוע האזרחות ב[[משרד החינוך]] הנחתה את בודקי הבגרות שלא לקבל [[נישואים חד-מיניים]] כדוגמה לנישואים.{{הערה|שם=בודקי הבגרות הונחו|{{ynet|אדיר ינקו|בודקי הבגרות הונחו: לא לקבל נישואים חד-מיניים כדוגמה לנישואים|5682331,00|25 בפברואר 2020}}}} הורתה עוררה מחלוקת וביקורת, בין השאר מצד [[איגי - ארגון נוער גאה]], שטענו כי "נוער להט"בי בישראל חי תחת חוסר ייצוג קיצוני במערכת החינוך, בחומרי הלימוד ובדיונים בכיתה", וכן מצד עמותת [[ישראל חופשית]].{{הערה|שם=בודקי הבגרות הונחו}}
==פעילות נגד הומופוביה==
שורה 85 ⟵ 87:
==ראו גם==
* [[ביפוביה]]
* [[הרצח בברנוער]]
* [[התנגדות לזכויות להט"ב]]
* [[להט"ב ויהדות]]
| |||