צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

 

את עמדתו התקיפה כנגד כל מהלך של פינוי או נסיגה הביע גם בכרוזיו, לדוגמה: {{ציטוטון|"האזהרה החמורה האלהית, חלילה להעלות על הדעת להפקיר ולוותר על משהו מארץ חיינו הנצחית לעולם... האומר [[הקב"ה]] ותרן הוא, יותרו חייו". {{הערה|איגרת משנת תשמ"א, מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', עמ' קצג}}}}, ואף עודד את מאבקי המתיישבים, לדוגמה בכרוז בעד פעולותיה של [[התנועה לעצירת הנסיגה מסיני]]:{{ציטוטון|"לכבוד כל יקירינו המתקבצים למען שמירת שלמותה של ארץ חיינו הקדושה לכל ישראל. '''כולי אתכם ואליכם בכל פעולותיכם''' למען כל תקפה של שלמותה של ארץ חיינו כולה במלואה לכל גבולותיה".{{הערה|אגרת מיום ט"ז בטבת תשמ"ב, מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', סימן רכח, עמ' קצ"ה}}}}. עם זאת, לטענת אחד מתלמידיו, התנגד להקמת התנחלויות על קרקעות פרטיות של ערבים.{{הערה|https://mobile.srugim.co.il/article/33027?amp=1}} כמו כן הדגיש שגוש אמונים "הוא כולו חיובי"<ref>איגרת מענה לרב אהרון פיצ'ניק, מיום ד' חשוון התשל"ז, מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', סימן קא</ref>. בתשל"ז, לאחר שקיבל מכתב הקובל על כך שגוש אמונים הוא נגד הממשלה, כינס את ראשי גוש אמונים לשיחה ואמר {{ציטוטון|לא הפגנות. נוציא את המילה "הפגנות"! צריך כעת הסברה. נוציא את הטעות הזו: גוש אמונים הוא לא נגד הממשלה. כולו חיובי, חיוב שבחיוב. הגדלת החיוב זה היסוד... התנחלות זה פרט! קודם רוממות העם, קוממות העם.}}<ref>מתוך: הרב [[צבי ישראל טאו]] (עורך), '''להלכות ציבור''', עמ' רנ"ז</ref>

 

ביטוי לגישתו הריאלית ניתן לראות כאשר תלמידו [[חנן פורת]] הציע לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור [[הר הבית]] להתחיל ללמוד את הלכות בית המקדש. הרצי"ה השיב כי עוד נצטרך ללמוד שנים רבות את ההלכות העוסקות במלחמות ובסדרי המדינה שבטרם הגאולה השלמה.{{הערה|שם=שורק|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"אמונה בקומת אדם"|אמונה-בקומת-אדם| 16, אוקטובר 2019}}}}