עין סוכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
עדיף להיסמך על מקורות מהימנים יותר. בכלי תקשורת יהודיים הסיפור מוצג אחרת לגמרי. אז במקום לפתוח עוד מריבות אין-סופיות, עדיף לא להכניס את זה לערך כל עוד הדברים לא מבוססים על גורמים נייטרליים.
שורה 23:
 
המעיין קיבל את שמו מהעיר [[סוכות (עבר הירדן)|סוכות]] המוזכרת במקרא. העיר סוכות מזוהה עם העיירה ה[[ירדן|ירדנית]] [[דיר עלא]] שנמצאת בשפך ה[[נחל יבוק|יבוק]], כ-20 קילומטרים דרומית לעין סוכות. כמו כן, בקרבת המעיין מצויה חורבת הכפר הערבי [[חרבת א-סכות]] - ומכאן הגיע שמו של המעיין{{הערה|שם=מאור|1=ראו בספרו של [[אורי מאור (חוקר ארץ ישראל)|אורי מאור]], '''ארץ המעיינות - המדריך השלם לנקודות המים הקסומות בישראל''', המפורט להלן ב"קריאה נוספת", בעמוד 32}}.
 
בעבר שימש המעיין את תושבי הכפר הסמוך [[ברדלה]] לצורך השקיית גידולים וחיות משק{{הערה|[https://www.ochaopt.org/sites/default/files/ocha_opt_springs_report_march_2012_hebrew.pdf "אל המעיין"], דו"ח של המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של [[האו"ם]], עמ' 24}} אולם בשנת 1997 הוא נכלל בשטחים שהוגדרו כ[[שטח צבאי סגור]]. בשנת 2002 הצטמצם השטח שהוכרז כסגור, אך הגישה למעיין נותרה מוגבלת ליהודים בלבד. בשנת 2015 עתרו בעלי קרקעות פלסטינים לבג”ץ בתביעה להשיב להם את אדמותיהם, והמדינה הכריזה שבכוונתה להגיע איתם להסכמה ולבטל את השטח הצבאי הסגור. בית המשפט פסק לטובת הכרעה זו בינואר 2020, אולם מתנחלים עדיין מנסים להרחיק פלסטינים מהמעיין, לעיתים קרובות בגיבוי של חיילי צה"ל.{{הערה|דוד שולמן, [https://taayush.org/?p=5433 21.10.20 עין סוכות], באתר [[תעאיוש]], אוקטובר 2020}}
 
== לקריאה נוספת ==