ג'יימס וולסי – הבדלי גרסאות

'''ג'יימס וולסי''' (ב[[אנגלית]]: '''Robert James Woolsey, Jr''', נולד ב-[[21 בספטמבר]] [[1941]]) היה ראש ה-[[CIA]] האמריקאי ה-16 במשך כשנתיים ([[5 בפברואר]] [[1993]] - [[10 בינואר]] [[1995]]), בתקופת נשיאותו של [[ביל קלינטון]], וכיום חוקר מדיניות החוץ האמריקאית, [[עיתונאי]] ו[[פובליציסט]] [[נאו-קונסרבטיבי]].

בתקופת לימודיו בייל היה וולסי פעיל מרכזי בהפגנות כנגדנגד [[מלחמת וייטנאם]]. הוא אף ייסד והנהיג במשך כשנה את קבוצת אוהדי יוג'ין מקרתי, איש ה[[ימין ושמאל בפוליטיקה|שמאל]], בייל. הקבוצה תמכה במירוצו של מקרתי ב[[פריימריס]] בתוך [[ב{{המפלגה הדמוקרטית]]}}, כנגד הנשיא הדמוקרטי המכהן [[לינדון ג'ונסון]], לפני הבחירות של [[1968]] לנשיאות ארצות הברית.

עם סיום לימודיו בייל התגייס וולסי לצבא ארצות הברית והגיע לדרגת [[קפטן (דרגה)|קפטן]] (סרן), כששירת בשנים [[1969]] - [[1970]] כיועץ למשלחת האמריקאית לשיחות עם הסובייטים ב[[וינה]] וב[[הלסינקי]] על פירוק הנשק [[סאל"ט|SALT-1]]. הוא המשיך כיועץ לוועדת השירותים המזוינים של ה[[סנאט]] האמריקאי עד [[1973]], ואז פרש ועבר למשך כארבע שנים לשוק הפרטי, כ[[עו"ד]] המתמחה ב[[משפט אזרחי]], במסגרת משרד עריכת דין גדול ב[[ושינגטון]]. ב-[[9 במרץ]] [[1977]] מונה על ידי הנשיא [[ג'ימי קרטר]] לסגן מזכיר הימיההימייה (התפקיד האזרחי השני בחשיבותו במשרד זה) וכיהן בתפקיד כמעט שלוש שנים, עד [[7 בדצמבר]] [[1979]], עת חזר לאותו משרד עריכת דין בו החל את דרכו המקצועית והפעם כבר כשותף בכיר.

וולסי נשאר הפעם כעשר שנים במשרד עורכי הדין שלו, עד [[1989]], כאשר במקבילובמקביל לעבודתו כעורך דין הוא שימש בחלק מהתקופה ([[1983]] - [[1986]]) גם כיועץ למשלחות של הנשיא [[רייגן]], לשיחות השונות עם הסובייטים, על פירוק הנשק (START, ועוד). ב-[[1989]] מינה אותו הנשיא [[ג'ורג' בוש (האב)]] לשגריר ארצות הברית לשיחות פירוק הנשק הקונבנציונלי באירופה (CFE), תפקיד אותו מילאשמילא במשך כשנתיים ואז הואשוב חזר שוב למשרד עריכת הדין שלו, למשך כשנתיים.

ב-[[1993]] הוחזר וולסי לשרותלשירות הממשלתי על ידי הנשיא הדמוקרטי החדש ביל קלינטון, הפעם כראש ה-CIA, תפקיד אותו הוא מילאשמילא כשנתיים, עד [[1995]]. המינוי נועד כנראה לקרב את הדמוקרטים הנאו-קונסרבטיביםקונסרבטיביים אל הנשיא, לבל יערקו למפלגה הרפובליקנית, אך לדברי וולסי עצמו, בפועל היו יחסיו עם קלינטון "בלתי קיימים", ולדברי הסופר והעיתונאי ריצרד מיניטר, השניים לא נפגשו בארבע עיניים ולו פעם אחת במהלך כל תקופת כהונתו של וולסי בראשות ה-CIA.

מיד אחרילאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]] היה וולסי ממייסדי "המוסד להגנתן של הדמוקרטיות" - FDP, שהוקם כ[[מכון מחקר]] המיועד למצוא דרכים להגנתם שללהגנת ה[[דמוקרטיה]], [[המערב]] ו[[ישראל]] כנגד ה[[טרור]]. וולסי מונה וממשיך לכהן עד היום כיו"ר מרכז החשיבה הזה, אשר בין חבריו ויועציו מצויים אישים כמו כ[[ג'ו ליברמן]], [[ניוט גינגריץ']], [[פולה דובריאנסקי]], [[רוברט מקפרליין]], [[סטיב פורבס]], [[אריק קנטור]], [[צ'ארלס קראוטהאמר]], [[ריצ'רד פרל]], [[ויליאם קריסטול]] ואחרים. וולסי מכהן כיום גם כחבר מועצת היועצים של "מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב" - WINEP, הנחשב לפרו -ישראלי, חבר "אגודת הנרי ג'קסון" הבריטית, ומכהן כחוקר או יועץ בשורה ארוכה נוספת של ארגונים ומוסדות נאו-קונסרבטיביםקונסרבטיביים, בדרך כלל פרו -ישראלים, ברחבי תבל.

ב-[[2008]] היה וולסי יועצו לענייני בטחוןביטחון ואנרגיה של הסנטור [[ג'ון מק'קיין]], המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית למול [[אובמה]]{{הערה|[http://www.thedailybeast.com/newsweek/2008/06/02/mccain-s-brain-trust.html World News, יוני 2008]}}.

וולסי רואה את עצמו כדמוקרט, מהזן של אחד מראשוני הנאו-קונסרבטיבים בקרב [[המפלגה הדמוקרטית]] [[הנרי ג'קסון]] ובעלי דעות דומות שפעלו במפלגה זו לאחר מכן כמו [[ג'ו ליברמן]] ואחרים: נץ מדיני וליברל כלכלי - חברתי. בתחומי האנרגיה והסביבה הוא מאמין שהאדם הוא הגורם העיקרי לתופעת [[ההתחממות הגלובלית]]. הוא כתב את ההקדמה לספר ''Simple Steps to Save the Earth from Global Warming{{כ}} 50'', אשר יצא לאור בהוצאת ''פרידום'' ב-[[2008]]. כמו כן, הוא דוגל במעבר למכוניות חשמליות ובמעבר מהפקת אנרגיה בתחנות כוח ענקיות, מנפט ופחם, אל תחנות כוח זעירות, רבות ומפוזרות וממקורות "ירוקים" ומתחדשים, כמו מקורות ביולוגיים, אנרגיית שמש, רוח, מים וכו'. סיבותיו הן בעיקר בטחוניות ומתוך חשש מפני תלות של ארצות הברית בנפט מהמזרח התיכון{{הערה|[http://www.wfs.org/futintervja07.htm The Futurist - יולי אוגוסט 2007]}}{{הערה|[http://www.tashtiot.co.il/2010/05/09/%d7%92%d7%99%d7%99%d7%9e%d7%a1-%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%a1%d7%99/ ראיון עם ג'יימס וולסי - 9 במאי 2010], באתר "תשתיות, סביבה ואנרגיה"}}.

ב-[[26 בינואר]] [[1998]] היה וולסי אחד מ-18 מראשי הנאו-קונסרבטיבים, שחתמו על מכתב גלוי לנשיא [[ביל קלינטון]], אשר קרא לנשיא להפיל את [[סדאם חוסיין]] מהשלטון ב[[עיראק]]. לדעת רבים השפיע מכתב זה על הנשיא שלאחר קלינטון, [[ג'ורג' בוש (הבן)]], לעשות בדיוק את הפעולה הזו. באותה עת, חלק ניכר מהחתומים על המכתב כבר כיהנו במשרות שונות בממשל בוש (הבן). בנוסף לוולסי עצמו חתומים על המכתב אישים כמו [[רוברט קגן]], ויליאם קריסטול, ריצ'רד פרל, [[ריצ'רד ארמיטאג']], [[דונלד ראמספלד]], [[פול וולפוביץ]], [[רוברט זליק]], [[ג'ון בולטון]], פולה דובריאנסקי, [[אליוט אברמס]], ויליאם בנט, [[פרנסיס פוקויאמה]] ואחרים{{הערה|[http://www.newamericancentury.org/iraqclintonletter.htm המכתב לקלינטון], באתר PNAC}}.

במאמר שפירסםשפרסם ב[[וול סטריט ג'ורנל]] במאי 2006, כחודש וחצי לפני [[מלחמת לבנון השנייה]], הביע וולסי התנגדות ל"התנתקות", שבוצעה שנה אחת קודם לכן ול"התכנסות" שתכנן ראש ממשלת ישראל דאז [[אהוד אולמרט]]. הוא טען שששתיששתי הנסיגות החד -צדדיות הללו, גם זו שבוצעה וגם זו המתוכננת, שתיהן הינן בגדר טיפשות{{הערה|[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/5853 תרגום המאמר ''הטיפשות של ההתנתקות'', כפי שהופיע ב"ערוץ 7", ב-4 ביוני 2006]}}.

בהיותו ראש ה-CIA התנגד וולסי לשחרורו של [[ג'ונתן פולרד]], אולם כיום, כמעט עשרים שנה לאחר מכן, הוא תומך בשחרורו ואף פרסם ביולי 2012 מכתב תמיכה פומבי בעניין זה ב"[[וול סטריט ג'ורנל]]", בו טען בין השאר שהסיבה לאי השחרור הינההיא יהדותו של פולרד{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1748672 "הארץ", 5 ביולי 2012]}}.