פיל מלחמה – הבדלי גרסאות

במאות הבאות, עיקר השימוש בפילי מלחמה באירופה היה כנגד [[רומא העתיקה|האימפריה הרומית]], מ[[קרב הרקלה]] ([[מלחמת פירוס]], [[280 לפנה"ס]]) ועד צעדתו של [[חניבעל]] דרך האלפים ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]], בה הפילים הפחידו את הלגיונות הרומים. כך, למשל מתאר [[פלוטארכוס]] את תפקידם המכריע של הפילים במלחמת פירוס {{ציטוט|תוכן=בעיקר עשו בהם <small>(ברומאים)</small> שמות כוחם ועצמתם של הפילים, כי אומץ לבם של הרומאים היה כאין וכאפס במלחמה נגדם, וסבורים היו שמן ההכרח הוא לפנות להם מקום כמו לנחשול מסתער או לרעש אדמה הרסני ולא לעמוד על עמדם ולמות חינם, או לסבול את הקשות שברעות ללא תועלת|מקור=[[פלוטארכוס]], [[חיי אישים]], פירוס, תרגום א. הלוי|מרכאות=כן}} אך כמו אלכסנדר הגדול גם הרומאים מצאו דרכים להתמודד מול הפילים. ב[[קרב זאמה]], הקרב האחרון של חניבעל, הכוחות הרומים הפכו את הסתערות הפילים לבלתי יעילה על ידי אימוצו של מערך קרב שסיפק לפילים מעברים דרכם יכלו עבור. ב[[קרב תפסוס]] <!-- (?) --> ([[46 לפנה"ס]]), צייד [[יוליוס קיסר]] את הלגיון החמישי, לגיון שהורכב על טהרת הגאלים, ב[[גרזן|גרזנים]] והורה ללגיונרים שלו לכוון את מכותיהם לרגלי הפילים. הלגיון עמד בהסתערות והפילים נעשו לסימלו. קרב זה היה הקרב האחרון בו נעשה שימוש משמעותי בפילים במערב.